דרור אידר כמופת לחוסר אתיקה עיתונאית


בעקבות ניצחונו של נתניהו כותב דרור אידר ב"ישראל היום"

"האסוציאציה התנ"כית שהתגלגלה בראשי במהלך הלילה, ככל שהלכו ונודעו תוצאות האמת, היתה "וַיִּפְדּוּ העם את יונתן, ולא מת". במלחמת ישראל בפלשתים, השביע שאול המלך את חייליו לא לאכול עד שיסיימו לרדוף את האויב בערב. יונתן בנו, שבמבצע נועז גרם לבריחת הפלשתים ולתחילת תבוסתם, לא ידע על השבועה וטעם מיערת דבש שמצא ביער. קיצור הדברים, שאול חייב את בנו מיתה, אבל המון העם לא קיבל את הטהרנות הזאת; הרי ליונתן עמדו זכויות כה רבות בישועת העם, וגם אם משפטן זה או אחר סבור שהוא עבר על החוק היבש, לא ייתכן שבשל הטהרנות הזאת יפגעו בו. "וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל: הֲ‍יוֹנָתָן יָמוּת, אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל? חָלִילָה! חַי ה' אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה, כִּי עִם אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה. וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת". "

אני באמת לא רוצה לעסוק בהשוואות המופרכות והאבסורדיות שדרור אידר עושה -מה גם שבטרם העם יוכל לפדות את נתניהו [ואני אגב לא אתרום דבר לפדיון] צריך יהיה לקבוע שנתניהו עבר עבירה חמורה מה שנתניהו והעם התומך בו לא מוכנים לעשות. מהם סיגרים ושמפניה אם לא טעימה קלה מיערת הדבש? בכנות לא הבנתי מה התשועה הגדולה שהושיע נתניהו אפילו נניח שהוא ראש ממשלה מוצלח-אבל נניח לכך. הרעיון שהעם יכול לפטור בבחירות מנהיג מאחריות פלילית זהה לרעיון שהעם יכול להרשיע מי שלא הוכח שעבר עבירה ולכך קוראים בשפה פשוטה "לינץ"

כמובן דרור אידר לא שכח להוסיף:

"גילוי נאות: הכותב מונה לשמש שגריר ישראל ברומא" הוא רשאי היה להוסיף שמונה לתפקיד הנחשק הזה על ידי בניין נתניהו-אבל למה להכביר בפרטים מיותרים?

יש מי שחושבים ש"גילוי נאות" יכול לפדות כל מעשה מהסירחון שדבק בו-אני איני סבור כך. הגילוי לא היה נאות [נתניהו לא הוזכר בו] וגם לו היה הוא לא יכול היה להכשיר את השרץ של תמיכה במאמר עיתונאי במי שמינה אותך לתפקיד נחשק. אגב אני יוצא מנקודת הנחה שדרור אידר קודם הילל ושיבח את נתניהו ורק בעקבות סגידה ממושכת לדמות הנערצת הוא מונה לשגריר ישראל ברומא שאחרת היה מדובר בשוחד לכל דבר ועניין.

השבט השני גדול יותר-זה כל הסיפור


כשנבחר נשיא ארצות הברית הארי טרומן ב1948 בחירתו הכתה בתדהמה את כל הפרשנים ואת כל עורכי הסקרים שנבאו ניצחון מוחץ ליריבו תומאס דיואי. לאחר הבחירות נשאל טרומן למה הוא מייחס את ניצחונו המפתיע? בעיקר אני מייחס את הניצחון, ענה טרומן, לעובדה שקיבלתי יותר קולות מיריבי. תשובתו של טרומן יכלה להינתן היום. למה נתניהו וגוש הימין ניצחו? כי בשבט שלהם יש יותר אנשים.

לכל אלו המצויים כעת בשלב הכעס ואינם מבינים כיצד כל תומכי נתניהו והליכוד שבו והביעו בו את אמונם למרות השחיתות המיוחסת לו ולמרות כל פגמים אלו ואחרים בדרכי שלטונו ,אני מציע להירגע -בחירות אינן הליך אינטלקטואלי של שקילת חלופות רציונלית. בבחירות רובם המכריע של הבוחרים מבטאים את זהותם, גם אם זו זהות מדומיינת, או מומצאת. אין זה מפני שלבוחרים מהמחנה הנגדי אין יכולות בחירה ושיקול דעת -יש להם אותן יכולות, אלא שהצורך להזדהות ולהיות שייך הוא צורך מאד יסודי.

למי שלא השתכנע אני מזכיר שוב את הבחירות של 1984. מפלגת העבודה התייצבה כמפלגה גדולה ובוטחת לאחר למעלה משלוש שנים קטסטרופליות בשלטון הליכוד- היפר אינפלציה,ההסתבכות בלבנון, משבר מניות הבנקים, פרישת בגין בלי הסבר מתפקיד ראש הממשלה והעברת הדגל למנהיג אפור שאינו נוסך השראה [שמיר]. למרות כל הנתונים האיומים הללו נותרו בוחרי הליכוד נאמנים וכל שעלה בידי מפלגת העבודה היה להשיג גוש חוסם של 60 חברי כנסת גוש שנשען על חברי ליכוד שפרשו [וייצמן והורוביץ] ושישה חברי כנסת ערביים. בקיזוז העריקה גוש הימין היה אמור למנות 64 חברי כנסת לעומת 56 של גוש השמאל -ערבים.

מדוע ציפיתם שהפעם זה יהיה אחרת? הכלכלה במצב טוב, נתניהו טיפח מערכת רצינית של קשרים בינלאומיים חשובים. הוא ניהל את המדיניות בצפון וכלפי איראן באופן שבשלב זה זוכה שבחים מכל עבר וגם חלק מיריביו מקפיד לציין עד כמה הוא נזהר ממלחמה שעלולה להיות מיותרת. ברור שיש פגמים בניהול השלטוני אבל בכנות-תמיד ישנם כאלו. אם בוחרי הליכוד שמרו אמונים למפלגה ב-1984 הרבה יותר מובן מדוע הם עושים זאת היום. כך או כך לא מדובר בהחלטה רציונלית אלא בהשתייכות.

מתי יהיה למחנה הקרוי שמאל- מרכז סיכוי? זה יקרה כשהוא יבין את הצורך בהשתייכות. זה לא קורה והמסגרות קצרות המועד של מפלגות המרכז למיניהן אינן מאפשרות התגבשות מוקד הזדהות. לשמאל יש בעיה אחרת-הייתה לו זהות אלא שבגלל יומרה להיות מפלגת שלטון הוא טרח הרבה להסתיר אותה וכיום ניסיונותיו לאמצה שוב אל לבו נתקלים בחשדנות, מה גם שקהל היעד שוב אינו הקהל הנזקק לזהות זו.