איך נרדמתי בשמירה


עלי להתוודות על כישלון -גם מקצועי- אני אומר תמיד שלא מעניין אותי מה כתבו על, או מה אומרים על-אני רוצה לקרוא את המסמך המקורי, מאחר שבדרך כלל הדיווח על הכתוב מוטעה והפרשנות מוטעית עוד יותר ומטעה והציטוט סלקטיבי. ביחס להחלטת מרכז הליכוד, המתייחסת להחלת ריבונות בגדה, נטשתי את כללי הזהירות השגורים והאמנתי לכותרות ולידיעות בתקשורת. כדי להבין את כישלוני אצטט מהידיעה היום ב"הארץ"

"חברי מרכז הליכוד אישרו הערב (ראשון) פה אחד הצעה המחייבת את חברי המפלגה לפעול לסיפוח הגדה. ההצבעה התקיימה בעקבות חתימת 900 מחברי המרכז על מכתב בנושא.

אנשי המרכז הצביעו על נוסח לפיו "במלאת יובל לשחרור חבלי יהודה ושומרון, ובתוכם ירושלים בירתנו הנצחית, מרכז הליכוד קורא לנבחרי הליכוד לפעול כדי לאפשר בנייה חופשית וכדי להחיל את חוקי ישראל וריבונותה על כל מרחבי ההתיישבות המשוחררים ביהודה ושומרון".

ובכן ההחלטה כפשוטה אינה להחיל ריבונות בגדה ואינה קריאה לסיפוח הגדה אלא לסיפוח ההתנחלויות ["מרחבי ההתיישבות המשוחררים"] שהן כ3-5% משטח הגדה המערבית. זו דרישה נושנה שגם לה אין סיכוי בהיעדר הסכמה של ארצות הברית. בכל זאת יש הבדל כלשהו בין סיפוח הגדה לסיפוח שטח ההתנחלויות -אינכם סבורים כך? מי שנתן את הפרשנות החליט להתעלם מנוסח ההחלטה.

יש אי אלו נסיבות מקלות ביחס לכישלוני – הכותרות הללו לא ייחודיות ל"הארץ" וכשבודקים את הצהרות מנהיגי הליכוד שדיברו בנושא מתברר שהם טשטשו את העובדה שההחלטה מתייחסת לשטח ההתנחלויות בלבד-או כפי שקוראים לזה "מרחבי ההתיישבות המשוחררים"-אבל הייתי צריך לחשוד מראש שהדמגוגים הללו מטעים את הציבור וקודם כל את חברי מרכז הליכוד שאינם מדקדקים בדקויות נוסח ההחלטה. הייתי גם צריך לחשוד שעיתונות עוינת לעמדות הליכוד תשתף אתם פעולה ותרחיב את הסיפוח המתוכנן בדיוק מהסיבות ההפוכות.

ההחלטה בהחלט חמורה במובן זה שהיא קוראת לסיפוח חד צדדי של שטח ללא הסכם עם הפלסטינים וספק גדול אם אפילו טראמפ יסבול אותה. ההחלטה לא חשובה מכיוון שהחלטת מרכז מפלגה לא מחייבת אפילו את מנהיגי המפלגה בממשלה. כל כולה נועד להראות עד כמה הליכוד ומנהיגיו [חלקם לפחות] נאמנים לדרך והיריבים מצדם מנצלים את ההזדמנות להקצין עוד יותר את עמדות היריב ממה שהן באמת על מנת לתעל את המתנגדים לעמדה שלא ניתן להגן עליה.

בכל זאת אנחנו כקוראים בהכירנו את המניפולציות התקשורתיות חייבים להיות זהירים יותר ולא לבטוח באיש.

המשילות כמשל


"משילות" היא מילה נפלאה אחרת איילת היפה לא הייתה משתמשת בה הרבה כל כך.

כפי שלמדתי מזמן באופן סכמטי החלוקה בעולם היא בין משטרים ליברליים שדוגלים במשק חופשי ובמינימום התערבות ממשלתית מכל סוג לרבות רגולציה. התומכים בסוג זה של משטר מתעבים את המילה משילות שכן הטובה בממשלות היא הממעטת למשול.

לעומת זאת משטרים סוציאליסטים מהסוג הישן מאד אהבו משילות הם אהבו למשול בכל היבטי החיים,כלכלה, תקשורת, מחשבה, תרבות. הם חשבו שממשלה טובה היא זאת המושלת באופן נמרץ ושאיש לא יפריע לה למשול.

במשטר מהסוג הראשון הגישה היא שהאזרח הפרטי חפשי לעשות כל מה שלא נאסר עליו ולעומת זאת השלטון חייב לפעול אך ורק לפי החוק ובהיעדר הוראת חוק מסמיכה אסור לו לפעול. לליברלים שונאי המשילות יש לכן נטייה מוזרה לאסור על שלטון לבצע אפילו פעולות מבורכות, אם לא הוסמך במפורש כדין. כך אפשר להבין את פסק הדין של השופט דנציגר בעניין החזקת גופות מחבלים לצורכי מיקוח.

בכלל  הליברלים הישנים לא חושבים ששלטון מבצע פעולות מבורכות-איך אמר רונאלד רייגן-המשפט הנורא ביותר בשפה האנגלית הוא "אני מהממשלה ובאתי לעזור " . וכן "הממשלה היא הבעיה היא אף פעם לא הפתרון"

לעומת זאת במשטר מהסוג השני לשלטון מותר לעשות הכל -זה רק האזרח שצריך להוכיח שפעולה שהוא עושה יש לו רישיון לעשות אותה.

איילת היפה היא נורא בעד שוק חפשי [כל עוד זה לא נוגע להתנחלויות מעבר לקו הירוק שנזקקות לתמיכה מסיבית ללא שום הגיון כלכלי] היא שונאת בכל ליבה רגולציה [מלבד רגולציה של כשרות ושבת] אבל היא מאד בעד משילות. איך זה מסתדר יחד? זה לא מסתדר! אבל לך תחפש הגיון אצל פוליטיקאים. בעצם יש הגיון -אני אמציא תיאוריה שתסביר למה צריך לפגוע בכל מי שאני מתנגד לו או לעמדתו בכל רגע נתון.

בכל פעם שאני שומע את איילת שקד מדברת אני רוצה לומר לה "תהיי יפה ותשתקי" אבל אני מתאפק כי אני באמת לא צריך שמשטרת המחשבות תגיע לביקור ותוכיח לי משילות מהי.

פעם הייתה סדרה נפלאה שנקראה "חשיפה לצפון" ואחת הדמויות בה הייתה קריין הרדיו המקומי בעיירה-סטיב. יום אחד נכנסה לתחנה אישה ממש יפה וסטיב איבד את קולו-עניין די קריטי לקריין. התברר שדווקא האינדיאניים שחיו בעיירה הכירו את הבעיה והתייחסו אליה בטבעיות-"הוא איבד את קולו ליופי"  – כך אובחנה הבעיה הרפואית של סטיב והתרופה היחידה שהוצעה על ידם הייתה שעליו לשכב עם הנערה היפה ביותר בעיירה על מנת שקולו ישוב אליו.

כשאני שומע את איילת שקד מקשקשת נאומים שנכתבו לה על נושאים שכנראה הבנתה בהם מוגבלת [מחמת בורות ולא מחמת אינטליגנציה-היא מאד פיקחית] וכולם מסביב נאלמים דום אני תוהה אם כולם איבדו את קולם ליופי-אם כך אנחנו בבעיה שכן התרופה שהוצעה לסטיב אינה ישימה במקרה זה.

 

אירית-חלפה שנה


ביום 11.4.16 נפטרה אשתי אירית אחר מאבק ממושך במחלת סרטן נדירה מאד מסוג מיקסופיברוסרקומה. חיי בתקופה זו היו לצדה [בשנה האחרונה לחייה כמעט פרשתי מכל עבודה ] תוך ניסיון נואש למצוא דרכים להיאבק במחלה ארורה זו, שיש לה כל כך מעט אפשרויות טיפוליות כאשר היא הופכת לגרורתית. נדמה לי שניסינו כל מה שניתן היה לעשות אז וכנראה שלא ניתן היה לעשות יותר.

רק ביום שקדם לפטירתה חדלה אירית מהמאבק וביקשה שנשחרר אותה על מנת שלא תצטרך לעבור טיפול קרינתי שתוכנן ותוכל למות בשלווה. ידעתי יום קודם לכן שהסיכוי שתעבור טיפול זה קלוש עקב ההידרדרות במצבה. פעלנו כבקשתה ובזמן המועט שנותר ושבו יכלה לתקשר ניסינו להקל על סבלה ולספר לה עד כמה אנו אוהבים אותה.

אני שב ונזכר באומץ ובאצילות שבה קיבלה אירית את הידיעה על מחלתה ובמאבקה במחלה שהסבה לה סבל בל יתואר. הביטוי "נגאלה מייסוריה" נכון, אולם אירית הייתה נכונה להיאבק ולהתייסר עד שהיה ברור שאין עוד תוחלת.

אירית לא הייתה צריכה להיפרד מאתנו, הגנטיקה המשפחתית חייבת הייתה להבטיח שתישאר אתנו שנים רבות, תלווה את הבנות המשרתות בצבא במה שיקרה להן בעתיד ותגדל עמן נכדים שבהם חפצה כל כך. לי עצמי תמיד היה לי ברור שאמות לפניה ושאין לי צורך להתכונן לכלום.

 

על אבלי הפרטי לא אכתוב ואף לא על אבלן של הבנות. לא הספדנו את אירית בהלווייתה מאחר שרצינו להיות עם עצמנו ויש דברים שפשוט אי אפשר לחלוק גם עם אלו שעברו חוויות דומות. השנה לא נערוך אזכרה כי טקסים דתיים מנוגדים לאורח חיינו. אינו נזקקים ליום שנה לזכור את אירית היא נוכחת בחיינו כל יום ואין יום שבו אין אנו זוכרים אותה וחושבים עליה.

אירית נפטרה כעשר ימים לפני הפסח ויום השנה לפטירתה יחול השנה בחג הראשון. אנו נחוג את הפסח ונצא ללקט את שארית האביב-ממש כמו שאירית הייתה רוצה.

חופשה קיץ 2011 024