בשורת גאולה מפי מצורע


בארצות הברית חלק גדול מזכויות החשודים והנאשמים נוצר בפסיקת בית המשפט העליון הפדרלי בשנות השישים והשבעים במאה הקודמת עת שלטה בו "חונטה ליברלית". הימין המסורתי גינה בכל פה חקיקה שיפוטית זו וקרא לחוק וסדר. "הארי המזוהם" הזכור לרבים היה ביטוי למחאה זו של אנשי החוק על כך שבגלל "עניינים טכניים" כמו הפרה זו או אחרת של זכויות החשוד [השגת ראיות בלי צו חיפוש,אי מתן אזהרה הולמת וכיו"ב ] שוחררו לרחוב עבריינים מסוכנים.
בישראל אירע נס גדול ופתאום זה הימין השמרני שגילה את זכויות החשודים,שסולד מתרגילי חקירה בעייתיים,שמזדעזע ממש מכך שעל עדי מדינה מופעלים לחצים כלשהם וממש חושד בהודאות שנגבו על ידי המשטרה שמא ננקטו עובר לגבייתן אמצעים פסולים.
הייתי מברך על התפתחות זו אלמלא חשדתי חשד עמוק שלא באה אלא לחלץ עברייני ימין ובראשם ראש הממשלה המושחת שלנו מאימת הדין. מתי שומעים צווחות על שיטות החקירה של השב"כ? כשהנחקרים הם יהודים אנשי ימין ומתי מצווחים על מהימנות עדי מדינה -באותם מקרים ממש.
הצביעות לא נעצרת כאן והיו כמה וכמה דוגמאות לצביעותו ולחוסר היושר של ראש הממשלה ונאמניו. לדוגמה- מי שטען בתוקף שאולמרט חייב לפרוש רק בשל חקירות משטרה טוען בתוקף שנתניהו רשאי לכהן כראש ממשלה אפילו תחת כתב אישום חמור.
אז כן-יש מקום לבדק בית בשיטות חקירה וכן בפעולות הפרקליטות והייתי אפילו תומך בוועדת חקירה -כל זאת במנותק לגמרי מהאישום נגד ראש הממשלה. משום מה אני משוכנע לגמרי שהוא זכה להעדפה חיובית. כל חשוד אחר באותן עבירות היה מושם במעצר לכמה ימים ישן מעט ומריח הרבה ליזול בחדרי החקירה.
ובנוסף אם כבר חוקרים את מה שצריך לחקור מן הראוי שתוקם ועדת חקירה לחקר פרשת הצוללות-העסק מסריח עד השמיים והיגיע העת לנקות כמה אורוות.
ואיני יכול שלא להיזכר בשירה של רחל על אף שבאופן אישי אני מקבל מוכן לקבל בשורות גאולה גם ממצורעים

יוֹם בְּשׂוֹרָה

בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הָאוֹיֵב הַנּוֹרָא
אֶת שֹׁמְרוֹן הֵבִיא בְּמָצוֹר;
אַרְבָּעָה מְצֹרָעִים לָהּ בִּשְּׂרוּ בְּשׂוֹרָה.
לָהּ בִּשְּׂרוּ בְּשׂוֹרַת הַדְּרוֹר.

 

כְּשֹׁמְרוֹן בְּמָצוֹר – כָּל הָאָרֶץ כֻּלָּהּ,
וְכָבֵד הָרָעָב מִנְּשׂא.
אַךְ אֲנִי לֹא אֹבֶה בְּשׂוֹרַת גְּאֻלָּה,
אִם מִפִּי מְצֹרָע הִיא תָבוֹא.

הַטָּהוֹר יְבַשֵּׂר וְגָאַל הַטָּהוֹר,
וְאִם יָדוֹ לֹא תִמְצָא לִגְאֹל –
אָז נִבְחָר לִי לִנְפֹּל מִמְּצוּקַת הַמָּצוֹר
אוֹר לְיוֹם בְּשׂוֹרָה הַגָּדוֹל.

אנדרי ז'אדנוב חי וקיים


כעת מתחוללת מיני סערה בשל תיקון שיר הפרחה של עופרה חזה אשר, לפי הנטען,מציג את הנערה המזרחית [למה מזרחית דווקא?] כשטחית ,זולה,קלה להשגה [לא בא לי עליך?] וכיו"ב תכונות לא תקניות.

הסערה המטופשת הזאת הזכירה לי סערה אחרת. שנים שרנו את השיר "כשאת אומרת לא" ומעולם לא עלה על דעתנו שמץ חשד שהשיר מכשיר אונס. לרוע מזלו של השיר השופט חשין ז"ל בפס"ד האונס בשמרת הודיע לנו שאישה אומרת לא [להצעה מינית] היא מתכוונת ללא ועשה שימש מושאל מיותר בשם השיר. חשין כמובן לא התכוון לכך שאלינו הגברים לקבל סירוב להצעה לצאת לסרט או לפגישה על כוס קפה כסירוב מלא סופי ומוחלט ואפילו לא לקבל סירוב לקשר מיני כסירוב מוחלט-הוא רק התכוון שאם אישה אומרת לא לקשר מיני אסור לגבר לעשות שום פעולה פיזית בכיוון.

זה הספיק לקומיסרית בסגנון אנדרי ז'אדנוב הידוע,שלי יחימוביץ,להודיע נחרצות שהשיר לא יושמע לעולם בתכנית שלה והפזמונאי הנפחד דן אלמגור מיהר לשפץ את השיר ומאז אני בז לשניהם. ז'דאנוב היה מי שהוביל לרדיפת אמנים בברית המועצות של סטלין כאשר יצירתם חרגה מקו המפלגה.

בטענות בעלות תוקף דומה ניתן לצנזר את מיטב הספרות העולמית בה ניתן ביטוי עז לעתים לתופעות והשקפות שאינן מקובלות על כולם, או לייחס להם על פי אמות מידה שבהווה כוונות ומשמעויות שמעולם לא היו ביצירה המקורית. בכך בגלל תקינות פוליטית מטומטמת נדיר את העולם ממורשתו התרבותית. עד היכן השיפוץ יגיע? האם גם נתקן את התנ"ך כשהוא מבטא השקפות שאינן מקובלות עלינו?

שוחד למען הדמוקרטיה וחופש העיתונות


ישעיהו ליבוביץ המנוח נהג לצטט אמירה לפיה "שחקנים זונות ופרופסורים תמיד אפשר להשיג" . ניתן כנראה להחיל את האמירה על חוות הדעת המלומדות של פרופסורים למשפטים ,ביניהם אלן דרשוביץ, לפיה אסור להרחיב את הגדרת השוחד ליחסי תקשורת פוליטיקאים כי זה "מסוכן לדמוקרטיה".

מבחינת הגדרת השוחד ברור שמתן סיקור חיובי תמורת טובות הנאה שלטונית מהוות שוחד שהרי לגבי התמורה אין זה משנה "אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת" הבעיה לא בחוק אלא בפרשנות מאד אקטיביסטית ויצירתית שמבקשים ממערכת המשפט לעשות והוא לצמצם את הגדרת עבירת השוחד כך שלא תחול על סיקור תקשורתי אוהד. מסתבר שכולם תומכים ביצירתיות ואקטיביזם שיפוטי שעוקר מהחוק את משמעותו המובנת -כשזה נוח להם.

הנימוק של פגיעה בדמוקרטיה הוא המקומם מכולם-הדמוקרטיה מחייבת שתעמוד לרשות הציבור תקשורת הגונה שלא נקנית בכסף או בטובות הנאה ,שמי שיכתוב בעיתון הם עיתונאים מקצועיים והגונים ולא לבלרים של בעל עיתון חמדן. כנראה שקשה מאד להשיג כאלו אבל לקרוא להזניה ממוסדת של התקשורת דמוקרטיה זה באמת יותר מדי.

המפלגה האבודה


בסוף הצבעתי למחנה הדמוקרטי על אף שתמיד חשתי קרוב יותר בהשקפותי למפלגת העבודה. הסיבה העיקרית – חוסר אמון מתמשך בעמיר פרץ ולא אחזור ואפרט שוב את כל הסיבות. הזיכרון קצר אז אסתפק בכך שאזכיר שהוא דיבר עד לפני חודש על 15 מנדטים שישאב מתומכי ימין וכעת הוא מספר לנו  כי שישה מנדטים הם הישג מדהים-נו באמת!

פרץ מתמחה בהצגת שימור מצב המפלגה כניצחון מדהים. ב2006 הוא קיבל מפלגה עם 19 מנדטים, ניהל מערכת בחירות בה התעלם לגמרי מהבייס הוותיק של המפלגה [שברח בחלקו הנכר למקומות אחרים] ודיבר על שכר מינימום שלמען האמת לא כל כך העסיק את בוחרי המפלגה המבוססים יותר. לבסוף קיבל את אותו מספר מנדטים שהביא מצנע והציג זאת כהישג. הליכוד היה מפורק לגמרי באותן בחירות והעובדה שמפלגת העבודה לא ידעה לנצל זאת הייתה כישלון ברור.

גם הפעם התעלם פרץ לחלוטין ממה שנותר מהבייס של המפלגה [בכך הוא המשיך את מסורת אבי גבאי ביתר שאת] והביא את אורלי לוי . בדקתי במספר ניכר של קלפיות בישובים ותיקים. אכן מעבר לנפילה הגדולה שהביא אבי גבאי נרשמה בהם גם הפעם ירידה משמעותית במספר התומכים בעבודה בקרב אלו שתמכו בה גם בבחירות אפריל [ראו למשל קלפיות בתמרת וכפר ורדים]. מאחר שמספר המנדטים לא ירד אני מניח שאורלי לוי לפחות הרוויחה את המנדט שלה. זה לא משנה-בוחרים ותיקים ונאמנים עזבו ובמקומם באו אלו שנאמנותם זמנית יותר מטבעה-פליטי כחלון ודומיהם.

יותר משמפלגה פוליטית מוכרת תכנית פוליטית [מי בכלל מתייחס למצעי המפלגות ולהבטחות] היא מהווה חלק מהזהות של הבוחר. הבוחר לא תומך במפלגה אלא חש סוג של גאווה על היותו חלק מהציבור שתומך בה. בתנועת העבודה זו גאווה על עבר מפואר עיצוב מפת ההתיישבות ,מוסדות המדינה שבדרך,הקמת המדינה,קליטת העליה,בתנאים קשים פיתוח הכלכלה ועמידה במבחנים צבאיים ואיומים בטחונים קשים.

אכן מדובר באותם בוחרים שאינם חשים שעליהם להתנצל על העבר הגם שהם מודעים גם למשגים שנעשו. אלו בוחרים הגאים, בצה"ל, במדינת הרווחה, במשטר הדמוקרטי ובמערכת המשפט שכן תנועתם היא שכוננה אותם קיימה אותם ופתחה אותם עד 1977 לפחות. הליכוד טוען שהיא שולטת בעצם עד היום אבל זו אגדה אורבנית.

כאשר אתה מתעלם לגמרי מההיסטוריה התנועתית [שלא החלה עם יצחק רבין ז"ל] אינך יכול לצפות שגוש המצביעים הוותיק יישאר מאחוריך-פרץ רשאי לראות בתוצאות הישג -כל בר דעת מבין שמדובר בכישלון נוסף. אין לי הצעות למפלגת העבודה. איך אמר מישהו הפתרון היחיד ביחס אליה הוא פינוי בינוי

אמנות ההכפשה המרומזת


הדרך שבה הצליח נתניהו לעשות שימוש במידע שפורסם על ריגול ישראלי בארצות הברית נגד יריביו צריכה להילמד בכל בית ספר לפוליטיקה. נתניהו ציטט את פרשן רשת "פוקס ניוז" מרק לוין שלדבריו, "אמר אתמול שזה מתאים בדיוק לטריקים של יואל בננסון. הוא היה יועץ הבחירות של אובמה ועכשיו הוא יועץ הבחירות של גנץ ולפיד".

נתניהו לא אמר שהוא אומר שזה מתאים לטריקים של בננסון אלא שמישהו אחר אמר זאת, הוא לא אמר שבננסון עומד מאחורי הפרסום אלא רק שזה "מתאים לו" והוא גם לא אמר שאם בננסון עשה זאת הרי זה בשירות או בשליחות לפיד וגנץ ואף על פי כן צירוף כל רכיבי האמירה מוליך בברור להחשדה כי לפיד וגנץ הם העומדים מאחורי הפרסום המזיק שנועד לפגוע בבחירתו.

אז אחרי שלמדנו את השיטה-צריך ליישם אותה.

אנחנו לא אומרים שמיקי גנור שיחד את נתניהו בעניין הצוללות והספינות אבל הוכח שמאד מתאים לו לעשות זאת וחיוני עבורו לעשות זאת כדי להבטיח תוצאה רצויה.

אנחנו לא אומרים שהעובדה שגנור שכר את שירותי עו"ד שמרון יועצו הקרוב וקרוב משפחה של נתניהו מוכיחה שיש בינו לנתניהו קשר פלילי אבל שזו המסקנה ההגיונית ביותר ואנחנו לא אומרים שהחלטה לרכוש 3 צוללות שחיל הים לא רוצה וספינות גדולות הרבה יותר שבעצם לא דרושות כלל ולבטל מכרז בשל כך מעידה על שחיתות, אבל אנחנו טוענים שזה מאד מתאים לשחיתות בקנה מידה אדיר ומי שסבור אחרת הוא אידיוט.

זו הסיבה שאנחנו ממש לא אומרים ששרה ויאיר נתניהו מחזיקים במאות מיליוני דולרים בחשבונות בחו"ל אבל בכלל לא צריך להפתיע אם זה יתברר כאמת.

בתיאבון מר נתניהו