פרחים לרב לוינשטיין


בנימין נתניהו אביגדור ליברמן  ומשה כחלון היו צריכים לשלוח לרב יגאל לוינשטיין זר פרחים. הרב המשתלח הצליח לעשות מה שהם נכשלו בו  – הוא חשף את פניה האידיאולוגיות הייחודיות של מפלגת הבית היהודי ושל הציונות הדתית .פעולתו של הרב חשובה מאד מאחר שבשנים האחרונות נעשה מאמץ מודע לטשטש את הקווים האידיאולוגיים לטובת האינטרסים הפוליטיים.

שוב הובן כי הציונות הדתית ומפלגת הבית היהודי מתאפיינים לא רק בדעות מוצקות ביחס לסכסוך הישראלי ערבי, או ביחס למערכת המשפט, אלא במערכת ערכים דתית-שמרנית קיצונית המאפיינת כנראה חלקים גדולים בציבור הדתי –לאומי, שאם לא כן היינו שומעים מבנט וחבריו אי אלו מילות הסתייגות מדברי הרב.

התלכדות ראשי הבית היהודי בתמיכה ברב לוינשטיין חשפה שלא רק מדובר במפלגת ימין, אלא בתנועה המתייחסת באדנות לנשים המבקשות לתרום למדינה ולצבאה גם כלוחמות ["מי יתחתן איתן?] כלפי הומוסקסואלים ["סוטים"]  וזאת בצד התיעוב לבית המשפט העליון ["תחתון"] שזכה לאחרונה לדברי הרב ובכל זאת שלושה יהודים מונו לכהן בו –אני מניח שכל היתר לא יהודים.

ליברמן כפוליטיקאי בחסד עליון לא הניח להזדמנות פז לחמוק מידיו ודרש במכתב פומבי מהרב להתפטר שאם לא כן יסיר את ההכרה מהישיבה [אל דאגה זה לא יקרה]. נתניהו כהרגלו, כנראה בגלל שלא היה בידיו סקר מתאים, טרם החליט לאן נושבת הרוח ומילא פיו מים –אבל גם הוא וגם הליכוד יצאו נשכרים.

על שום מה צריכה לשרור השמחה בליכוד ובישראל ביתנו ובמפלגת כולנו? התשובה פשוטה-היומרה של השרים בנט את שקד היא להפוך את הבית היהודי למפלגת ימין רחבה בעלת צביון מסורתי מתון, צביון היכול לדבר ללב חלקים נרחבים בציבור וכך להשתמש במפלגה כפלטפורמה לליכוד הימין תחת הנהגתם. לא אתפלא  אם היעד הסופי של השניים הוא "מיזוג" מפלגות הימין.

הסיכוי לתרחיש כזה נראה כיום אפסי אבל הסיכוי יגדל אם מפלגת הבית היהודי תפרוץ מעבר לגבולותיה הטבעיים כמפלגה המייצגת ציבור יהודי דתי מסורתי ולאומי . הציונות הדתית כיום אינה פונה לציבור רחב הואיל ויש בה התנשאות רבה, איבה ממשית לערכים ליברליים, המקובלים גם על חלק מהימין ויש בה איבה למוסדות חילוניים לרבות כמובן למערכת המשפט.

הערה אישית – בבחירות לכנסת ב- 2009 הצבעתי לבית היהודי כי חששתי שהמפלגה לא תעבור את אחוז החסימה. חשבתי ועדיין אני סבור  שבכל זאת יש מקום שהשקפות הציבור הדתי לאומי כתנועה ייחודית יבוטאו בכנסת. חשוב שהקול הייחודי מאד של הבית היהודי ישמע גם בעתיד, אבל חשוב גם שקול זה יישאר ברור וחד ולא לאפשר לטשטש אותו, או למהול אותו לצרכי תעמולת בחירות, או שאפתנות פוליטית של מנהיגי המפלגה. זאת עשה הרב יגאל לוינשטין ועל כך יש לשלוח לו זר פרחים.

באשר לעתיד אני מניח שיהיו בימין מי שיטרחו להזכיר לציבור הבוחרים את תמיכתם המוצקה של ראשי הבית היהודי ברב יגאל לוינשטיין. בכך הם ינציחו את מעמדם כראשי מפלגת נישה צרה שאין לאפשר לה להתקרב להנהגת המדינה.

אל תהי צדיק הרבה


"אל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר, לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם". כך אמר החכם מכל אדם [קהלת, פרק ז', פסוק ט"ז] פרשנויות רבות נתנו לפסוק אך עיקרן בכך שאל לו לאדם לטעון או לשאוף ליתר צדיקות שיש בה משום התנשאות וימרה.

לא יכולתי שלא להיזכר בפסוק כששמעתי על כך שח"כ איתן כבל העמיד את סיעתו וכוחו בהסתדרות על מנת לתמוך במסע הבחירות של ח"כ שלי יחימוביץ לראשות הארגון [מזכירת ההסתדרות]. כבל פוליטיקאי משופשף ,תומך של הרצוג, בוודאי שלא נמנה על מעריציה של יחימוביץ, אפשר לומר שאפילו לא על אוהדיה. אין ארוחות חינם ובמיוחד לא בפוליטיקה ועל כן הניחו הכול וגם אני שהיה "דיל" בין השניים.

אף אחד לא התרגש מהדיל כי ככה זה בפוליטיקה ומי שסולד מעסקות מסוג זה שיישאר בבית. איך אמר הארי טרומן המנוח-מי שלא סובל את החום שייצא מהמטבח .בחיים הפוליטיים ללא דילים ותמיכה הדדית שלא לשם שמים אי אפשר לשרוד.

הבעיה עם יחימוביץ [וזו באמת האחת הסיבות מדוע איני סובל את האישה הזאת] היא הצדקנות האינסופית שלה-דילים "מלוכלכים"? זה משהו שאחרים עושים כמובן –לא הצדקת שלנו וכך במקום דיל פושר ומובן קיבלנו צדקנות אינסופית שכמובן נשענת על שקרים בוטים.

מדוע שקרים? כי דיל היה גם היה-הקלטות כבל מוכיחות ויש טוענים שהדיל אפילו כתוב וחתום. לו הייתי כבל ובהכירי את ההיסטוריה של הבגידות האישיות מצדה של יחימוביץ [הכל למען השליחות כמובן] הייתי דורש גם ערבות בנקאית- שישאל את עמיר פרץ על מידת הלויאליות של הגברת.

אל תהי צדיקה הרבה גב' יחימוביץ והכי חשוב אנא הפסיקי להתייחס אלינו כמטומטמים והבעת העלבון הפולנית שאת עוטה כל אימת שאת נתפסת בקלקלתך לא מוסיפה לך כבוד רב.

נתניהו הודה בעבירת הפרת אמונים


הייתי מציע לראש הממשלה כי  במסגרת הטיפול במצב המשבר האחרון בו הוא נתון ועקב העובדה שהוא לחיץ ולחוץ מטבעו, שלא יאמר מילה אחת, או יכתוב מילה אחת, ללא אישורו של עו"ד יעקב וינרוט. אם לא יעשה כן הוא עלול למצוא עצמו בצרה צרורה. לעניות דעתי הוא כבר הסתבך בצרה כזו.

אם מנתחים נכון את מה שנכתב על ידי נתניהו בפוסט מיום 16/1 בדף הפייסבוק שלו עולה שראש הממשלה מודה מפורשות בביצוע עבירה של הפרת אמונים ולשם הפללתו בעבירה זו כמעט שאין צורך בעובדות נוספות, מלבד הוכחת  קשר חברי בין נתניהו למר שלדון אדלסון –עובדה הידועה לכל.

תחילה ציטוט הטקסט המפליל:

"כולם יודעים שהתנגדתי התנגדות נחרצת לחוק "ישראל היום", שאחרים רקחו ויזמו עוד הרבה לפני הבחירות של 2013.במשך חודשים ארוכים מנעתי את הבאתו של החוק להצבעה טרומית .משהגיעה ההצבעה, הצבעתי נגד החוק יחד עם קומץ חברי כנסת שכלל את רוב חבריי בליכוד. גם ידוע שלאחר שהחוק עבר ברוב גדול, פירקתי את הממשלה והלכתי לבחירות לכנסת, בין השאר בגלל החתרנות מתוך הממשלה להעביר את החוק. כולם גם יודעים שעם הקמת הממשלה החדשה לאחר הבחירות, הכנסתי סעיף מפורש בהסכמים הקואליציוניים כדי למנוע הישנות חקיקה כזאת. בגלל כל זה – לא קרה כלום. "ישראל היום" נשאר על כנו, משגשג ופורח. ואילו התקשורת הרעה שקיבלתי ב"ידיעות אחרונות" ו-Ynet לא פסקה ולו לרגע."

חוק "ישראל היום" למי ששכח היא הצעת חוק המחייבת עיתון בעל תפוצה מסוימת להימכר במחיר  מינימום והוא נועד למנוע הפצת עיתונים חינם על ידי בעלי הון ששיקולי עלות כלכלית אינם חשובים להם מה שיכול לגרום לפגיעה קשה בעיתונות הכתובה המצויה במשבר.

איני נדרש כלל לשאלה אם מדובר בחוק מוצדק. מדובר בחוק  שנועד להסדיר הסדר כלכלי מסוים, לא למנוע חופש ביטוי מאיש וככזה היה צריך להתקבל או להידחות. אין ספק שהחוק היה מגביל את תפוצת החינמון "ישראל היום" מן הסתם בגלל שחלק ניכר מאלו שלקחו אותו עשו זאת כי חולק בחינם.

נתניהו אומר לנו שהתנגד לחוק  בכל דרך פוליטית עד שפירק את הממשלה והלך לבחירות. עובדה זו בצירוף הידיעה על הקשר האישי ההדוק בין בעל העיתון שלדון אדלסון לראש הממשלה היא כל מה שאנו צריכים לדעת בשלב זה. די בעובדות אלו על מנת לקבוע שעל נתניהו היה לפסול עצמו מכל עיסוק בנושא "ישראל היום" בשל הקרבה לבעליו והעניין האישי שלו בעיתון.

נתניהו במקום לפסול עצמו מלעסוק בכלל בתפקידו הציבורי בעיתון ישראל היום כי יש לו נגיעה פרטית מובהקת  בנושא מתגאה בכך שלא רק שלא פסל עצמו לעסוק בנושא, אלא הוא ניצל את כוחו וסמכותו כראש ממשלה לפרק ממשלה וללכת לבחירות שעלותן היא לפחות מאות מיליוני שקלים. יתר על כן הוא דרש לעצמו לאחר הבחירות את תפקיד שר התקשורת ועיגן את ההתנגדות לחוק בהסכם הקואליציוני.

זו בדיוק מהותה של עבירת הפרת האמונים-אסור לאיש ציבור להיות במצב של ניגוד אינטרסים מסוג זה. אסור לו לפעול בתפקידו הציבורי בנושא שיש לו נגיעה אישית ביחס אליו. אפילו כל הקשר שבין נתניהו לעיתון הוא חברות אישית עם בעליו שלדון אדלסון [ואנחנו יודעים שזה בהחלט לא ממצה את הנושא] די היה בכך על מנת לפסול אותו לעסוק בסוגיה.

לא רק שנתניהו עסק בכל מאודו בתפקידו כראש ממשלה בנושא, הוא מתגאה שלא רק עסק בו, אלא פירק ממשלה ושלח את עם ישראל לבחירות שעולות הון עתק למשק רק לצורך הגנה על "ישראל היום". בכך לא מיצה את הטיפול. לאחר הבחירות עיגן בהסכמים הקואליציוניים את המשך השמירה על העיתון.

איני יכול לחשוב על הודאה יותר מפורטת וברורה בביצוע עבירת הפרת אמונים ואיני יכול להבין כיצד כל הסובבים את ראש הממשלה אינם מתייחסים לסוגיה. זו מהוה של עבירת הפרת האמונים- פעולה בסמכות ציבורית בתפקיד ציבורי כאשר יש לך נגיעה פרטית, או עניין אישי בנושא הפעולה. זו בדיוק העבירה בה הורשע אהוד אולמרט בנסיבות חמורות הרבה הרבה פחות.

אבקש לשים לב-איני מתייחס כאן לכל האינפורמציה הנוספת שנמסרה  לקורא ממקורות אחרים והיא שישראל היום משמש למעשה כביטאונו האישי של נתניהו ,שיש לו בעיתון השפעה כזו שהוא יכול להגביל אם ירצה את תפוצתו וכך הלאה. די בכך שניתן לבסס את הקשר האישי הידידותי  ההדוק בין נתניהו לבעל העיתון. כל היתר הוא תוספת רצויה אבל לא הכרחית לצורך קביעתי שבכותרת.

מעניין  אם היועץ המשפטי יידרש בכלל לסוגיה-אני מהמר  שלא.