Tag Archives: נתניהו

פרשת וייצמן נורת אזהרה לנתניהו


אם נתניהו יועמד לדין אזי יהיה זה, במידה רבה, תוצאה מתבקשת של פרשת המתנות שקיבל הנשיא המנוח עזר ויצמן מאנשי העסקים סרוסי ואונגר. חשובות במיוחד בהקשר זה במיוחד קביעותיו של היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין, בפרשה.מומלץ לכל מי שנותן ייעוץ משפטי לאיש ציבור לקרוא את חוות דעת היועץ המשפטי בעניין העבירות שיוחסו לנשיא עזר ויצמן. יש בהן כדי לחייב את נותן הייעוץ המשפטי בזהירות רבה מאד בבואו להתיר לאיש ציבור קבלת מתנות.

מבחינה עובדתית אין עדיין בפנינו בפרשת נתניהו –מילצ'ן את כל העובדות. כך למשל על פי מה שנלמד מאמצעי התקשורת מדובר במתנות שנתניהו קיבל מארנון מילצ'ן בהיקף של מאות אלפי שקלים ומאידך נטען שנמצאו ראיות לסכומים פחותים בהרבה. מאידך ככול הנראה היזמה למתנות לא הייתה רק של מילצ' ן אלא שהוא "התבקש" בפועל לתת, מה שעלול להחמיר מאד את הדברים מבחינתו של נתניהו. כך או כך נצטרך להמתין לפרסום העובדות באופן רשמי יותר.

אגב גם בפרשת ויצמן סרוסי לא קיבלנו אישור רשמי לכל העובדות וסכומי הכסף שנטען שהועברו אולי מחמת כבודות של הנשיא ואולי מפני שאזכור מפורש של הסכומים היה מקשה על השכנוע בהחלטה שלא להעמיד לדין. יש לזכור כי בפרשת ויצמן רוב העבירות התיישנו כך שבכל מקרה לא ניתן היה להעמיד לדין בגינן.

היועץ המשפט אליקים רובינשטיין הציב בדו"ח הציבורי שלו על הפרשה תמרור אזהרה חמור ביחס לעתיד. השאלה העיקרית שעמדה להכרעה בפרשת ויצמן הייתה האם קבלת סכומים גבוהים כמתנה על ידי שר, המהווה הפרה ברורה של הנחיות "ועדת אשר" שאומצו על ידי הממשלה [ ואשר לפיהן שר אינו יכול לקבל כל טובת הנאה מעבר לשכרו הרשמי] מהווה רק "הפרת נוהל", או שהיא עולה כדי עבירה פלילית של הפרת אמונים.

לא אכנס כאן לכל הדיון המשפטי בסוגיה אלא אסתפק במסקנה הסופית כפי שנוסחה על ידי היועץ המשפט אליקים רובינשטיין :

"נראה לי, במבט לעתיד, כי ייתכנו מקרים שבהם הפרת הכללים הללו, שתכלול קבלת כספים ואי דיווח, יהא מקום לראותה – ככל שתוכח ובנסיבות כל מקרה לגופו – כנכללת בעבירת הפרת האמונים על מרכיביה ועל פי פשוטה."

במקרה של נתניהו ייתכן שקיים יסוד מחמיר נוסף שבכוחו להעביר את הפרשה מהתחום האפור לתחום הפלילי השחור. על פי הפרסום נתניהו לא סתם קיבל "מתנות" אלא יזם את המתנות בדרך של בקשה או דרישה או בקשה מאת ראש ממשלה שכמוה כדרישה. עצם העובדה שאיש הציבור מהווה גורם יוזם ופעיל בסוגית המתנות ולא רק דמות ש"לא נעים" לה לומר לא לחבר יקר מהווה ללא ספק נסיבה מחמירה.

כמובן שיש לשקול נקודות נוספות כמו ההיקף הכספי של המתנות ומידת הקרבה החברית בין נתניהו למילצ'ן כמו גם האם נוהג מילצ' ן להתחבר לאישי ציבור נוספים ואם התקיימה החברות הזאת לפני שנתניהו הפך לדמות ציבורית חשובה. יש לבחון את מכלול עסקיו של מילצ'ן בישראל לרבות מעורבות בעסקות נשק אשר נטען שהיה מעורב בהן.

במילים פשוטות יש לבחון אם בכלל ניתן לראות במילצ'ן חבר תמים ועשיר הדואג  לאיש ציבור נעלה הנאלץ לחיות על משכורת רעב, או שמא ניתן לחשוד באינטרס שהוא מעבר לתמורה הניתנת מעצם היכולת לטעון שאתה חברו של ראש הממשלה עצם היכולת לטעון לקרבה שווה הרבה מאד  לכל איש עסקים ומהווה כשלעצמה תמורה להשקעה. אם תתקבל השקפה זו הרי שמילצ'ן נתן בעצם שוחד ונתניהו אשם בקבלת שוחד, אולם לעת הזאת אני בספק אם היועץ המשפטי יחרוג מעבירת הפרת האמונים-אם בכלל יחליט להעמיד לדין.

אי אפשר להתעלם מהמאמץ העצום שעושים חסידי נתניהו לטשטש ולגמד את הפרשה. חלק נותנים הכשר מלא לקבלת מתנות יקרות כי נתניהו לשיטתם הוא ראש ממשלה מוצלח שמגיעות לו טובות הנאה ,לעומת אולמרט למשל שנחשב כראש ממשלה לא טוב אשר אותו היה מקום לרדוף. אחרים כמו עו"ד חיים משגב טוענים שלכל היותר מדובר בעבירה "טכנית" של אי דיווח על מתנות ומתעלמים לחלוטין מכך שבנסיבות מסוימות קבלת מתנות יקרות ואי דיווח עליהן יכולים להוות עבירה של הפרת אמונים לפחות.

בסופו של יום השאלה היא איזו חברה אנחנו רוצים להיות. אם מותר לנתניהו לקבל מתנות יקרות כל מי שנושא בתפקיד ציבורי יחשוב שמותר גם לו ולא יחלוף זמן רב עד שנהפוך למדינת עולם שלישי ונצטרך לשחד כל פקיד ציבור או אפילו רופא, עבור מה שמגיע לנו בדין. לא לחינם נאמר ש"הדג מסריח מהראש".