Tag Archives: בנימין נתניהו

נתניהו בקריסה


אבן הבוחן הפרטית שלי לאבדן דרך ופניקה של פוליטיקאי היא התייחסותו לשאלת עונש המוות למחבלים – כשפוליטיקאי מתחיל לדבר נחרצות על הצורך בעונש מוות ,זהו סימן ברור הוא שהוא בבעיה. כשראש ממשלה שלמעלה מ20 שנה לא דיבר על כך ומעולם לא תמך ברעיון, פתאום עוסק בנושא זו הוכחה חותכת שמעמדו בקריסה.

זיכרונות ילדות- על עונש מוות אני שומע מאז היותי ילד בן 10 כשנידון אחד המחבלים הראשונים מחמוד חיג'זי ב1965! למוות – הוא, אגב, לא הרג אף אחד ומוקדש לו ערך בויקיפדיה למי שמתעניין. מאז הוקדשו אינספור שיעורי מחנך ופעולות בתנועת נוער וויכוחים בסלון המצוי בשאלה "עונש מוות למחבלים כן או לא?" עד שלזמן רב ירד הנושא הלעוס עד לזרא מסדר היום. אני נזכר כי כשהייתי בסמינר מדריכים של תנועת הנוער העובד ב1974 הזהירו אותנו מפורשות שלא לעסוק בנושא הזה,לא כי הוא אסור בדיון, אלא כי הוא נדוש ומשעמם.

נזכיר -יש עונש מוות בדין הצבאי ואפשר לדרוש אותו. הטעם לכך שלא דרשו אותו [גם לא בתקופות גרועות בהרבה] היא אחדות דעות נדירה בין כל זרועות הביטחון שמדובר במהלך מטופש מכשיל ומזיק וזו הסיבה שגם ממשלות הימין למיניהן לא יישמו מדיניות של עונש מוות. מותר להקשות אם מנהיגים שמשחררים אלפי מחבלים תמורת חייל שבוי אחד יכולים להנהיג עונש מוות? האם הם מסוגלים לעמוד בלחצים שלא לבצע את גזר הדין? מחאות של האיחוד האירופי? השוואה בלתי נמנעת לטורקיה שלמרות ההצהרות לא הנהיגה עדיין עונש מוות? לרוסיה שגם היא חדלה להוציא להורג באופן רשמי?

נתניהו נחל מפלה גמורה וניצחת בעימות על הר הבית-מפלה שלא הייתה הכרחית כלל. הוא הוכיח שאינו מסוגל לחשוב באופן מסודר לקבל החלטה בתהליך מסודר ואגב הכנה ראויה ונחל כישלון מחפיר וצפוי מראש. כעת הוא משתולל לכל הכיוונים ויורה רעיונות עונש מוות והחזרת נחל עירון לערבים [כדי לעורר תסיסה נוספת גם שם] ומי יודע להיכן יגיע לנוכח הסקרים מחר.

אפשר להבין בלחץ קשה החקירות והירידה במעמדו ו"חבריו"" הנושפים בעורפו די בהם כדי להלחיץ פוליטיקאי שהישרדות בפסגה היא כל שמעניין אותו. נשיא העליון בדימוס שמגר הבהיר לכל מי שעדיין לא הבין שפרשת המתנות היא בלתי נסבלת ולדעתי די במה שמודים בו כדי לבסס עבירה פלילית של הפרת אמונים. כשמוסיפים לכך את הלחץ החיצוני אנחנו "מקבלים" סכנת נפשות-הגיע העת להיפטר מ"הפגע רע "הזה אחת ולתמיד.

אני חייב לומר שלמרות אי החיבה האישית שלי לנתניהו לאופיו וגינוניו איני ממעיט מיכולותיו הפוליטיות ואיני רואה כרגע אלטרנטיבה פרסונלית שיש להשתוקק אליה. מאידך איני סבור שיש להמתין עד הופעתה של אלטרנטיבה כזו-הנזק שנתניהו צפוי לגרום כבד מדי.