ארכיון תג: בחירות

לירות באספסוף


קראתי סיפור/אגדה  המתאר כי באחת ממדינות דרום אמריקה שנשלטה על ידי חונטה צבאית פרצה בכיכר המרכזית של הבירה הפגנה גדולה נגד המשטר. לדיכוי ההפגנה נשלחו כוחות צבא חמושים שהקיפו את המפגינים.

מפקדם של החיילים עלה על במה ובעזרת רמקול הודיע למפגינים שהוא נשלח עם פקודות ברורות לירות באספסוף המפגין, אולם מאחר שהוא רואה בין המפגינים כמה אנשים מכובדים וממשפחות טובות הוא מבקש מאותם אנשים לעזוב את הכיכר על מנת שיוכל לירות בשקט באספסוף.

על פי האגדה ההמון התפזר מיד לא מפני שפחד מהירי, אלא שלא רצה להיחשב כחלק מהאספסוף.

אין לי כמובן מושג אם לסיפור יש יסוד כלשהו במציאות, אבל הוא מעיד על הבנה מעמיקה בנפש האדם. העדפות פוליטיות הן בראש ובראשונה העדפות חברתיות תרבותיות, הן נובעות מהזדהות עם מוצא עדתי או אתני, עם סמלים תרבותיים וסגנון, הרבה יותר מאשר מהשקפות פוליטיות מופשטות.

אם בכלל יש למחנה המרכז ומה שנשאר – אם נשאר- מהשמאל סיכוי הוא מתמצה בשאלה כמה מבוחרי הליכוד אינם מוכנים להיחשב כשייכים למחנה פוליטי שכוכביו הם מירי רגב,אורן חזן, דוד אמסלם ודומיהם ובהנהגת בצד ראש ממשלה מושחת מסית וסכסכן? כמה מהם עדיין שמים בעדיפות את הכבוד לחוק ורשויות אכיפת החוק ומערכת המשפט בכללותה? גנץ עלה על הנקודה בכך שהבהיר כי מוסדות אלו יוגנו אצלו. בהופעתו הוא ביקש להציג אלטרנטיבה תרבותית, לא אלטרנטיבה רעיונית.

חבר טוב תמיד מספר לי כי בישראל יש 150,000 בוחרים לפחות שמוכנים לעבור צד רק בגלל חוסר יכולת להזדהות חברתית עם הטון הדומיננטי בליכוד וסולדים סלידה אמיתית מנתניהו. אני הרבה יותר פסימי ממנו ובינתיים הסקרים האופטימיים ביותר מלמדים ששום דבר לא באמת השתנה מלבד פטירתן הממשמשת ובאה של מפלגת העבודה ומרצ.