ארכיון מחבר: גולדבלט משה

עו"ד עצמאי העוסק בתחום נזקי גוף,רשלנות רפואית,נפגעי זיהום תעשייתי והגנה על זכויות חולים ונפגעים. בעל משרד עצמאי הפועל בקרית מוצקין

עיתונות חפשית לשיחוד


לקראת פרסום החלטת היועץ המשפטי לממשלה בעניין ראש הממשלה יצא נתניהו במתקפת נגד בסיוע [מוזמן?] של הפרקליט אלן דרשוביץ הידוע "לא היה תקדים בישראל, או בדמוקרטיה כלשהיא, שמעמידים מישהו למשפט בגלל סיקור חיובי" זועם נתניהו ובכך מציב עצמו כקורבן מתקפה נגד המשטר הדמנוקרטי -לא פחות! שהרי הונאת צרכני התקשורת באמצעות סיקור מוטה מחמת אינטרסים היא אחת מאושיות הדמוקרטיה המערבית-אם לא ידעתם.

ואני נזכרתי שוב בסרט "חידון האשליות" של רוברט רדפורד. הסרט עוסק, כזכור, באחת ההונאות הידועות של תחילת ימי הטלוויזיה בארצות הברית, בהם חידוני בקיאות וידע היו להיט [גם כיום] ומשכו צופים רבים. מפיקי התכנית הפופולרית לא היססו, כזכור, לבחור מראש את המנצח הרצוי, ולספק לו, מבעוד מועד, את התשובות לשאלות. התחרות הייתה מבוימת והשיקול היחיד לבחירת המנצח היה הרייטינג.

לאחר חקירה מאומצת נחשפה העובדה כי חידון האשליות הוא תחרות מבוימת. למרות הגינוי הכללי, מנהלי הרשת "לא ידעו" דבר ולא הואשמו בכלום. בסופו של יום הסרט מציב שאלה קשה: מי נפגע? מה העוול שנעשה לצופים? החידונים לא היו אלא תכנית בידור והם סיפקו מטרה זו. איש מהצופים לא נפגע מכך שהתחרות הייתה מבוימת. שם לא היה מדובר בסיקור חדשותי מעוות או בכתבות פוליטיות-רק בידור נטו.

הציבור האמריקאי לא קנה את הטיעון. מה שנפגע ונרצח באמת הייתה התמימות. הצופים שהאמינו כי הם חוזים בתחרות אמיתית ולמדו לבסוף כי לא כך היו הדברים ושהוליכו אותם שולל, גם אם הדבר לא פגע בהם ישירות. הציבור הבין שנפל קרבן למניפולציה תקשורתית וחש עצמו כשוטה ומכאן זעמו.

אם הטעייה בתכנית בידור לא מזיקה הייתה עילה לזעם ציבורי וחקירה דומני שאין שום צורך להבהיר עד כמה הטעיה מכוונת שנתנה בתמורה שוות ערך לכסף בסיקור חדשותי או פובליציסטי היא פסולה. אין שום בעיה משפטית להוכיח שסיקור חיובי הוא טובת הנאה כהגדרתה בעבירת השוחד. על סיקור חיובי משלמים הרבה כסף וכל אחד יודע זאת. מה שמנסים למכור לנו שזו טובת הנאה לגיטימית במשטר דמוקרטי והעובדה שזה מה שמנסים למכור לנו הופכת את הגשת כתב האישום לחיונית לא רק מבחינת אכיפת החוק אלא מבחינת עתיד המשטר הדמוקרטי. אוי למשטר הדמוקרטי שאלו נורמות העיתנות הנהוגות בו.

משום בה עולה בזיכרוני אירוע אחר -לא קשור ואולי לא זכור לרבים. אירוע ליל הגלשונים בו חדר מחבל לבסיס צה"ל ב25/11/87 והרג 5 חיילים. הש"ג ברח מיד כשראה את המחבל והואשם בנטישת עמדה ונידון לשנה וחצי מאסר. כששמעתי שאביו חדר לפיקוד צפון כדי להראות ,להגנתו של בנו, שאין שום בעיה לחדור לבסיס צבאי שמור חשבתי ואמרתי "איזה אידיוט"-"בדיוק בגלל זה יחמירו עם הש"ג". אם מדובר בהזנחה כללית אז צריך לתפוס מישהו ולטפל בו כל כך בחומרה שהיתר יראו וייראו.

באותו הגיון אני עונה לראש הממשלה ולעו"ד דרשוביץ ואחרים -אם מתן סיקור חיובי על ידי אמצעי תקשורת תמורת טובות הנאה לשלטון הם נורמה מקובלת וכללית הגיע הזמן לעקור אותה מהשורש על ידי שנטפל בה באגרוף ברזל. אולי אם בנימין נתניהו ונוני מוזס ישבו כמה שנים בכלא יבינו כלל בעלי אמצעי התקשורת שיש להם אי אלו חובות כלפי הציבור ולמצער שהחוק הפלילי חל עליהם כמו על בני תמותה אחרים