בארצות הברית חלק גדול מזכויות החשודים והנאשמים נוצר בפסיקת בית המשפט העליון הפדרלי בשנות השישים והשבעים במאה הקודמת עת שלטה בו "חונטה ליברלית". הימין המסורתי גינה בכל פה חקיקה שיפוטית זו וקרא לחוק וסדר. "הארי המזוהם" הזכור לרבים היה ביטוי למחאה זו של אנשי החוק על כך שבגלל "עניינים טכניים" כמו הפרה זו או אחרת של זכויות החשוד [השגת ראיות בלי צו חיפוש,אי מתן אזהרה הולמת וכיו"ב ] שוחררו לרחוב עבריינים מסוכנים.
בישראל אירע נס גדול ופתאום זה הימין השמרני שגילה את זכויות החשודים,שסולד מתרגילי חקירה בעייתיים,שמזדעזע ממש מכך שעל עדי מדינה מופעלים לחצים כלשהם וממש חושד בהודאות שנגבו על ידי המשטרה שמא ננקטו עובר לגבייתן אמצעים פסולים.
הייתי מברך על התפתחות זו אלמלא חשדתי חשד עמוק שלא באה אלא לחלץ עברייני ימין ובראשם ראש הממשלה המושחת שלנו מאימת הדין. מתי שומעים צווחות על שיטות החקירה של השב"כ? כשהנחקרים הם יהודים אנשי ימין ומתי מצווחים על מהימנות עדי מדינה -באותם מקרים ממש.
הצביעות לא נעצרת כאן והיו כמה וכמה דוגמאות לצביעותו ולחוסר היושר של ראש הממשלה ונאמניו. לדוגמה- מי שטען בתוקף שאולמרט חייב לפרוש רק בשל חקירות משטרה טוען בתוקף שנתניהו רשאי לכהן כראש ממשלה אפילו תחת כתב אישום חמור.
אז כן-יש מקום לבדק בית בשיטות חקירה וכן בפעולות הפרקליטות והייתי אפילו תומך בוועדת חקירה -כל זאת במנותק לגמרי מהאישום נגד ראש הממשלה. משום מה אני משוכנע לגמרי שהוא זכה להעדפה חיובית. כל חשוד אחר באותן עבירות היה מושם במעצר לכמה ימים ישן מעט ומריח הרבה ליזול בחדרי החקירה.
ובנוסף אם כבר חוקרים את מה שצריך לחקור מן הראוי שתוקם ועדת חקירה לחקר פרשת הצוללות-העסק מסריח עד השמיים והיגיע העת לנקות כמה אורוות.
ואיני יכול שלא להיזכר בשירה של רחל על אף שבאופן אישי אני מקבל מוכן לקבל בשורות גאולה גם ממצורעים
יוֹם בְּשׂוֹרָה |
|
בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הָאוֹיֵב הַנּוֹרָא
אֶת שֹׁמְרוֹן הֵבִיא בְּמָצוֹר; אַרְבָּעָה מְצֹרָעִים לָהּ בִּשְּׂרוּ בְּשׂוֹרָה. לָהּ בִּשְּׂרוּ בְּשׂוֹרַת הַדְּרוֹר.
כְּשֹׁמְרוֹן בְּמָצוֹר – כָּל הָאָרֶץ כֻּלָּהּ, הַטָּהוֹר יְבַשֵּׂר וְגָאַל הַטָּהוֹר,
וְאִם יָדוֹ לֹא תִמְצָא לִגְאֹל – אָז נִבְחָר לִי לִנְפֹּל מִמְּצוּקַת הַמָּצוֹר אוֹר לְיוֹם בְּשׂוֹרָה הַגָּדוֹל. |