אני מניח שרובכם משפשף את העיניים בתדהמה לנוכח הכותרת ובכנות היססתי זמן רב אם להעלות את הדברים, במיוחד היום שבית המשפט העליון נמצא תחת מתקפה בלתי מרוסנת. בכל זאת אחזיר אתכם לספטמבר 1993 חודש בו אושר הסכם אוסלו ומעט אחרי כן קיבל בג"ץ את ההחלטה המפורסמת בעניין השר דרעי וסגן השר פנחסי החלטה לפיה שר שהוגש נגדו כתב אישום לא יוכל להמשיך לכהן.
למי שאינו מצוי רצוי שיקרא את חוק יסוד הממשלה בו קיים הסדר מלא ומפורט [סעיף 23(ב) הקובע כי כהונתו של שר מסתיימת רק לאחר שהורשע בעבירה שיש עמה קלון. על מנת לעקוף הסדר חוקי מפורש וממצה המציא בג"ץ. כלל חדש ולפיו ראש ממשלה מוסמך להעביר שר מתפקידו וראש ממשלה שאינו עושה כן פועל בחוסר סבירות קיצונית ועל כן בג"ץ רשאי לפעול במקומו.
לא זו בלבד שפסיקה זו סותרת במפורש את חוק יסוד הממשלה היא גם קובעת שסמכות שבשיקול דעת של ראש הממשלה אינה כזו אלא שבעצם אין לראש הממשלה שום שיקול דעת למרות שהחוק העניק לו במפורש שיקול דעת כזה.
לחוק יסוד הממשלה יש הגיון מוצק. בישראל יש משטר קואליציוני בלתי יציב מטבעו שבו פרישת מפלגה יכולה בנקל להביא להפלת ממשלה ומכיוון ששרים הם לעתים קרובות גם ראשי מפלגות, הדחת שר בשל כתב אישום יכולה בנקל לגרום לפרישת מפלגה ולמשבר שלטוני.
זה בדיוק מה שקרה ב1993. ב9/93 ש"ס פרשה מהקואליציה לנוכח הבג"ץ וממשלת רבין הפכה עד לתום תקופת כהונתה \עם הירצחו של רבין ז"ל] לממשלת מיעוט שנשענה על קולות חברי הכנסת הערביים. בעייני חלק גדול מהציבור נראה הדבר בלתי לגיטימי לחלוטין שממשלה שאין לה רוב יהודי תוותר על חלקים מארץ ישראל ותיעזר לשם כך בקולות חברי כנסת ערבים השייכים בכלל למחנה הפלסטיני ברגשותיהם. התוצאה הזאת הייתה צפויה לחלוטין בעת שניתן פסק הדין בעניין דרעי ופנחסי ואכן חלק גדול מהמרירות נגד הממשלה נבע מכך.
יתרה מזו -פוליטית הממשלה הפכה לברווז צולע מ9/1993 וערפאת שהיו לו חושים פוליטיים חדים חש בזאת וחשב לבטח שכעת ניתן יהיה לסחוט את הממשלה הרופסת וכך לא היה לו כל אינטרס לבלום את גל הטרור שדחק את ממשלת רבין אל הקיר-סביר להניח שהוא היה משוכנע שזו בדיוק ההזדמנות להשיג ויתורים מפליגים נוספים בטרם יפעל נגד טרור חמאס.
בין 9/1993 ועד להירצחו של בין נרצחו כ150 ישראלים בפעולות טרור . אנחנו שילמנו בדם יקר מאד את מחיר חולשת הממשלה ורבין אולי שילם על כך בחייו. ההסתה היא במידה רבה תוצאת היעדר לגיטימיות ותוצאת הטרור-משום מה נוהגים בשמאל להתעלם מכך. אם הייתה ממשלה שבג"ץ באמת חיסל את יכולתה למשול הייתה זו ממשלת רבין-מדוע נימנע מלהכיר בכך?
אני סבור כמו השר לשעבר בוגי יעלון שרבין אכן עמד לסגת מהסכמי אוסלו כי הכיר בכך שערפאת אינו פרטנר לשלום והיה פועל כך אלמלא נרצח. לא חולשת ממשלת רבין חיסלה את תהליך השלום כי אוסלו לא יצר תהליך כזה, אולם ממשלה חזקה הנשענת על רוב יהודי הייתה יכולה לטפל הרבה יותר טוב במצב שנוצר ואף הייתה יכולה, אולי, לעצור את גל הטרור בשלב הרבה יותר מוקדם. ממשלת מיעוט שנשענה על קולות חברי הכנסת הערביים לא יכלה לעשות דבר מלבד לנסות לשרוד במסלול שבו החלה ללכת ולקוות לנס-שלא התרחש.
תגובות
משה, האם סע' 22(ב) לח"י הממשלה לא היה קיים אז?
היה קיים -היה תיקון טכני שאינו רלוונטי
טרקבאקים
[…] ישירה על הרוצח ומכאן הכותרת של הרשימה של גולדבלט: "האם גם בג"ץ אחראי לרצח רבין?" היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, היה צריך להגן על […]