המתקפה הנבזית על השופטת חיות


לצאת להגנה על שופטים זה לא בדיוק העיסוק שלי בחיים. בדרך כלל אני בצד המבקר. מאידך כשאני קורא את ההתקפות הנבזיות על השופטת אסתר חיות וכן על השופטת בדימוס הילה גרסטל אני מתרתח. אולי מפני שלפני לא מעט שנים עמדתי בסיטואציה קרובה שבה הגיע אלי כמקור שלישי מידע שנראה לי אמין על אפשרות לשחיתות חמורה בגוף ממנה ולאחר התלבטות החלטתי [לאחר התייעצות] את אותה החלטה ועד עצם היום אני סבור שזו הייתה ההחלטה הנכונה .

נתחיל בחוק – אין חובה חוקית  על אדם וגם לא על שופט לדווח שנעברה עבירה על החוק בעבר.  בסעיף 262 לחוק העונשין נאמר: "מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו – מאסר שנתיים" . כפי שבולט לעין הסעיף צופה לעתיד ומטרתו מניעת עבירות בעתיד ולא דיווח על עבירות בעבר.

אני מוכן לצאת מתוך נקודת הנחה שמשופט ואפילו שופט בדימוס מצפים מוסרית ואתית  לא חוקית לדווח על ידיעה ממשית על ביצוע עבירה בעבר בהנחה שיש לו ידיעה כזו שהיא בדרגת עוצמה שהשכל הישר ומבחני הסבירות היו מצביעים על סבירות ממשית שאכן הידיעה נכונה. אני מציין שזו נקודת הנחה בלבד מאחר ויש לי התלבטויות קשות ביחס להצדקת הדרישה האתית.

האם זה היה המקרה של השופטת גרסטל? על פי המידע שנמסר חבר טוב שלה המשמש גם מתווך מעת לעת  [קוראים לזה "יועץ אסטרטגי" או בעברית צחה "מאכער"] ברר עמה את האפשרות שאם תתמנה למשרת היועץ המשפטי לממשלה היא תסגור את התיק לשרה נתניהו.

את הברור הנטען הזה אפשר לבצע בעשרות דרכים המאפשרות נסיגה מלאה תוך טענה שזו הייתה בדיחה לא מוצלחת או סתם בלון ניסוי ולא שום דבר ממשי. מכל מקום,על פי כל הפרסומים, גרסטל לא קיבלה הצעה מנתניהו היא גם לא קיבלה הצעה ממי שחשוד שהיה שליח של נתניהו, ניר חפץ.  היא שמעה משהו מחבר שלה שנפגש עם ניר חפץ. זה מצב קלסי שבו ניתן לטעון או שגרסטל לא הבינה, או שהייתה בדיחה לא מוצלחת של החבר שלה, או בדיחה לא מוצלחת של ניר חפץ שהחבר שלה לא הבין-שום הצעה קונקרטית ושום כוונה להצעה כזו . בוודאי לא מצד היחיד שיכול להציע-ראש הממשלה  בעצמו או באמצעות בת זוגו.

בשלב הזה מי שנחשף למידע המטריד יודע שאין לו שמץ ראיה להציג מעבר למה שנאמר לו ושקרוב לוודאי חקירה לא תעלה דבר ממשי, אבל תגרום לנזק רב לכל המעורבים ולבסוף תוצאותיה יחזרו אליו כבבומרנג וייטען שהוא מתוך מניע אישי נפסד ומבלי להתחשב בנזק של הכפשת אישים ידועים. איני רוצה לחשוב בכלל באיזו מהומת אלוהים הייתה השופטת בדימוס גרסטל נתקלת לו הייתה מתלוננת.

מה שנכון ביחס לשופטת גרסטל נכון שבעתיים ביחס לנשיאת העליון אסתר חיות ששמעה על הסיפור לאחר מעשה. חיות לא חייבת להתלונן בכלל מאחר ולה אין ידיעה אלא מה שחברה סיפרה לה בהתייעצות פרטית לכל היותר היא הייתה יכולה לייעץ לשופטת בדימוס גרסטל להתלונן ולו הייתי במקומה אני לא הייתי מייעץ זאת מהטעמים שהסברתי.

יש לי חשד עמוק שמניעי ההתקפה על השופטת חיות אינם נקיים ואולי ישנם חשבונות אישיים בין אישים במערכת המשפט שמזינים את האש. מתוך ניסיון והכרות אישית פה ושם למדתי שמערכת המשפט והשופטים נגועים בשנאות ונטירת איבה ממש כמונו בני התמותה הרגילים.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s