נאור ושקד – העימות האמתי


לכאורה הוויכוח שהתלהט שוב בין שרת המשפטים לנשיאת בית המשפט העליון נוגע לשאלת הסניוריטי שהיא שיטת הבחירה בה נבחרו עד היום נשיא בית המשפט העליון. הוויכוח אינו חדש, אולם כדרכו של העולם הפוליטי הוויכוח המוצהר אין לו דבר עם הוויכוח האמתי. מדובר בקרב פוליטי לכל דבר ועניין וככל הנראה השרה שקד טובה יותר בסוג זה של עימות מהנשיאה נאור .

שקד מתוחכמת יותר ויש לה יתרון חשוב, נאור חייבת לפרוש בעוד ארבעה חדשים מתפקידה וכפי שאמר הגנרל  דגלס מקארתור על חיילים וותיקים גם שופטים ותיקים אינם מתים – הם נמוגים ואינם.  תחכומה של שקד [לעומת השרים פרידמן ורמון לדוגמה] מתבטא בכך שאינה חורצת עמדה אלא מעלה נושא "לדיון ציבורי". בעוד נאור סבורה בצדק שעצם העלאת נושא לדיון בעת שיש להכריע מהווה התערבות פוליטית גסה בסדרים הנוהגים מאז ומעולם, התערבות שכל מטרתה פוליטית.

אכן השרה שקד לא מעוניינת כעת בדיון ציבורי תיאורטי בסוגיית שיטת הסניוריטי, היא מעוניינת בתמורה. היא תסכים ללא כל בעיה למינוי השופטת אסתר חיות כנשיאת העליון אולם דורשת בתמורה שהיא זו שתקבע מי יהיו שני השופטים הנוספים שייבחרו למוסד. נאור מצדה [לעת הזאת]  אינה מוכנה להעניק תמורה כזו ואינה מוכנה שלוועדה לבחירת שופטים תהיה אמירה בסוגיית בחירת נשיא העליון, מאחר ומתן השפעה כזו לוועדה משמעה החלשת בית המשפט העליון ומוסד הנשיא.

שדה המערכה מתנהל, מבחינת נשיאת העליון, במגרש הלא נכון. על שיטת הסניורטי בטהרתה קשה מאד להגן ולו מהטעם שאם מדובר בשיטה כל כך טובה ומתחייבת היו בוחרים על פיה נשיאים של בתי משפט שלום ומחוזי ואת נשיאי בתי הדין לעבודה.

כמובן שבנוגע למינוי נשיאי בתי המשפט נושא הנתון כיום להחלטה  של שרת המשפטים ונשיא העליון אין מי שמציע להחיל את שיטת הסניוריטי כי בכך היה נפגע כוחם של השניים ובמיוחד מעמדו של נשיא בית המשפט העליון. זו הסיבה לכך שאכן מתרחשות מפעם לפעם קטטות בכל הנוגע למינוי נשיא לבית משפט זה או אחר והקטטה ביחס למשרת נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה תוכיח.

בעצם על שיטת הסנוריטי לגופה אי אפשר להגן! איך ניתן לבחור לתפקיד כה חשוב אדם רק על בסיס וותק? האם אין מחויבות חוקית ומוסרית לבחור לתפקיד את האדם המתאים ביותר? האם כל שופטי העליון מתאימים באותה מידה לתפקיד? אכן קיום דיון ציבורי יכול להביא לתוצאות מאד לא רצויות מבחינת בית המשפט העליון ואין פלא שהנשיאה נאור מתנגדת בתוקף לדיון כזה.

ההגנה היחידה על שיטת הסניוריטי נעצה בכך שהיא מונעת מהפוליטיקאים דריסת רגל במינוי ומונעת הפיכת העליון ושופטיו לזירת מאבק פוליטי ואישי. לטעמי ניתן היה להגיע לתוצאה הזו לו היה נקבע עיקרון חילופי לפיו שופטי העליון הם שיקבעו בעצמם מי יהיה נשיאם וכל תוצאה המקובלת על רובם תהיה מקובלת על הציבור.

מה צריכה לעשות נאור? לא לפנות לבג"ץ כמובן, כפי שפורסם, כי לא ייתכן מהלך מטופש יותר ושיזכה לביקורת ציבורית נוקבת יותר מאשר מהלך כזה. הפתרון הנכון ביותר הוא פרסום מכתב גלוי של כל שופטי העליון בו יצהירו על התנגדותם לכל מינוי אחר זולת מינוי השופטת חיות ובמכתב זה יצהירו על היות השופטת חיות המועמדת הטובה ביותר לתפקיד. בכך ימנע וויכוח על שיטת הבחירה והשרה שקד תועמד בפני מצב בלתי אפשרי שכן יוברר שהיא עושה שימוש ציני בוויכוח על נושא לגיטימי על מנת לקדם מועמדים שלה לתפקיד.

לפי החוק לא ניתן למנות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון אלא שופט המכהן במוסד ולא סביר כי שופט בית המשפט העליון יסכים להתמנות לנשיא בעוד רובם המכריע של חברי המוסד מסכימים על מועמד אחר. אשר על כן מכתב שעליו יחתמו כל שופטי בית המשפט העליון או אפילו רובם המכריע יכול לשים סוף לוויכוח.

מעל לכל זקוקה הנשיאה נאור לאורך רוח ולהחלטה פנימית שלא להילחץ עקב מועד פרישתה הקרב ולהפנים שייתכן בהחלט שהעליון ימשיך במאבק בלעדיה. לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה נאמר במסכת אבות. לא יקרה אסון אם בעליון יחסרו שנים שלושה שופטים בשנים הקרובות וגם אם לא ניתן יהיה למנות בכלל שופטים כי לא נבחר נשיא בית משפט עליון שיכהן בוועדה לבחירת שופטים. גם כהונת שרי משפטים מוגבלת מאד בזמן והשרה שקד מודעת לכך בוודאי. ניהול סבלני וקר רוח של העימות צריך להביא לניצחונה של נאור על שקד – החיפזון מן השטן.

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אל רום  On 30 במאי 2017 at 10:45

    טוב , אם אכן הדברים או המצב לאשורו הם כפי המוצג בפוסט ( ולא קראתי או שמעתי גרסתה של איילת שקד ) אזי זוהי מניפולציה לא ראויה . וחבל לה לאיילת שקד , לאבד או לכרסם בתדמיתה כשרה ( בעיני ציבורים רבים ) שרה פרגמאטית , קורקטית , ישרה , עניינית שבקור רוח ובלי התלהמות יתר , מטפלת בעניינים .

    אבל תכל"ס לגופו של ענין :

    מדובר באמת בהבלות רוח . מי שהגיע למצב , שהוא מועמד להיות נשיא בית המשפט העליון , הרי , עסקינן בשופט מנוסה ביותר . הוא הגיע לטופ של הטופ , יהא נשיא אם לאיו , לא משנה !! כולם נשיאים להלכה וכשירים לכך . הכישורים הנדרשים משופט , להיות דרך קבע שופט בעליון , ממילא , עושים אותו מניה וביה , כשיר לעילא , להיות נשיא בית המשפט העליון . ואין שום ולא ייתכן ויכוח על כך !! שהרי תאמר , שיכול להיות אדם שופט בעליון , ולא יכול היה להיות נשיא במחוזי או בשלום ? מגוחך עם כל הכבוד !!

    אלא מאיי : כפי שכתבתי , מדובר באדם שהוא דרך קבע , יכול להיות שופט בעליון . ואכן , דרך קבע , גם יתיישב ממילא גם עם וותק . סביר להניח , שמי שהוא עם וותק לקבע , יהיה גם מועמד מכוח הסניוריטי . מה היה לנו עד היום ? נשיאי בית משפט עליון שונים , האם אפשר לטעון , שמישהו מהם , לא ניהל בצורה יעילה ביותר המערכת ?? אפילו ברק , אהרון ברק , הודה שהוא יותר חלש בצדדים הניהוליים , ועשה עבודה טובה מאוד , מה הבעיה בדיוק ?
    להיות שופט ושופט מנהל , שלא כמו תחומים אחרים , אין אפשרות להצניח מבחוץ מועמד !! המערכת עמוסה בפרטים , דוקטרינות , תובנות , סבוכות להדהים , ואין אפשרות מבחוץ להבין אפילו הדברים . לא להבין זה באנדרסטייטמנט , אלא , להתחיל להבין אפילו . כך הדבר , ולא יכול להיות אחרת , וכך בעיקרון הדבר בעולם גם !!

    אפילו המחוקק נתן דעתו לסוגיה עקרונית זו ( ברמת העיקרון ) הנה , חוק בתי המשפט ( נוסח משולב ) , מצטט , סעיף 17 לגבי בית הדין המשמעתי לשופטים והרכבו , כך :

    17. (א) בית הדין המשמעתי לשופטים (להלן – בית הדין) יהיה של חמישה – ובהם שלושה שופטי בית המשפט העליון, או של שלושה – ובהם שני שופטי בית המשפט העליון, הכל כפי שנשיא בית המשפט העליון יקבע לכל ענין.
    (ג) אב בית הדין יהיה נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא בית המשפט העליון או הותיק שבין שאר שופטי בית המשפט העליון, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

    עד כאן הציטוט :

    אם כך , נוכחים אנו , שהסניוריטי , הוא ענין מחדלי בעיני המחוקק , אב בית הדין יהא הנשיא או המשנה לנשיא , ואם לאיו ( וכאן נכנסים תכל"ס לברירות המחדליות ) אזי : הותיק , ואם לאיו : הקשיש .

    לכן כל עוד , לא יהא טעם עיניני וחוקי לראות זאת אחרת ( ואין הרבה טעם כאמור ) אזי , ברור שאין לאתגר הוותק .

    תודה

  • אל רום  On 30 במאי 2017 at 10:56

    כמובן שגם סעיף 28 בחוק בתי המשפט , תומך בתפיסה זו של המחוקק ( העקרונית , וכאן בנוגע תכל"ס לבית משפט עליון ) הנה :

    28. (א) אב בית הדין בבית המשפט העליון יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
    (1) נשיא בית המשפט העליון;
    (2) המשנה לנשיא בית המשפט העליון;
    (3) נשיא לשעבר של בית המשפט העליון, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
    (4) המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון, ואם כמה משנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
    (5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
    (ב) לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית המשפט העליון.

    עד כאן הציטוט :

    ואם כך , שוב , כאשר יש ואקום , בעיני המחוקק , יש למלאו , על פי שיטת הסניוריטי .

    תודה

  • אל רום  On 30 במאי 2017 at 11:15

    רק למען ההגינות , חשוב להדגיש , המחוקק , משאיר בידי הועדה לבחירת שופטים את נושא מינוי נשיא בית המשפט העליון , הנה רק למען השקיפות וההגינות , הנה סעיף 8 לחוק בתי המשפט :

    8. (א) נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות סעיף 4(א) לחוק-יסוד: השפיטה מקרב שופטי בית המשפט העליון.

    עד כאן הציטוט :

    ואיזה הן הוראות סעיף 4 (א) לחוק יסוד : השפיטה , הנה :

    4. (א) שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים.

    עד כאן הציטוט :

    משמע , נשיא בית המשפט העליון , נבחר על פי החלטת הועדה לבחירת שופטים . רק שהמחוקק לא יצק תוכן עיניני לגבי הפרמטרים . אבל , ברור שפרמטר הסניוריטי , הוא : חוקי , הרמוני , תואם , נכון , צודק , יעיל ביותר . אבל , אפילו כך , בין זה לבין דיל כפי המוצג בפוסט , אין ולא כלום !! לא ראוי , וחבל לה לאיילת שקד , אם אכן כך הדבר כפי שהוצג בפוסט .

    תודה

  • אל רום  On 30 במאי 2017 at 11:43

    רק לסכם הדברים בתמצית רבה ( מתודולוגית , קצת הוצגו בסדר הפוך , אבל , התגובות מאולתרות כמובן ) :

    השאלה העקרונית הינה , מי מתאים מבין שופטי העליון , להיבחר כנשיא . המחוקק קבע מפורשות , שהועדה לבחירת שופטים קובעת זאת ( פורמלית ) . המחוקק לא מנחה בחוק , על פי איזה פרמטרים ייבחר נשיא בית המשפט העליון מבין השופטים שם . יש למלא החלל או הואקום . הרמוניה חקיקתית כפי המוצג , מצביעה על פרמטר הסניוריטי כראויה וסבירה ביותר . זה גם מתחייב כאמור , מן הניסיון העצום , הבקיאות העצומה , הכישורים הבלתי נתפסים שנדרשים משופט בעליון ובכלל , וכמובן , גם מעמדו ככלל , כבעל יושרה ושיקול דעת ובקיאות , עד רמות אקס טריטוריאליות ממש . בין זה לבין הדיל המוצג בפוסט ( אם אכן ) אין ולא כלום , בלתי כי אם , חוסר הגינות ומניפולציה לא ראויים כלל וכלל , ושוב , חבל לה לאיילת שקד .

    תודה

  • 3gp mp4 hd videos download  On 8 באוגוסט 2017 at 14:26

    Asking questions are in fact pleasant thing if you are
    not understanding something completely, except this post offers nice understanding yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s