אירית -חלפה שנה


ביום 11.4.16 נפטרה אשתי אירית אחר מאבק ממושך במחלת סרטן נדירה מאד מסוג מיקסופיברוסרקומה. חיי בתקופה זו היו לצדה [בשנה האחרונה לחייה כמעט פרשתי מכל עבודה ] תוך ניסיון נואש למצוא דרכים להיאבק במחלה ארורה זו, שיש לה כל כך מעט אפשרויות טיפוליות כאשר היא הופכת לגרורתית. נדמה לי שניסינו כל מה שניתן היה לעשות אז וכנראה שלא ניתן היה לעשות יותר.

רק ביום שקדם לפטירתה חדלה אירית מהמאבק וביקשה שנשחרר אותה על מנת שלא תצטרך לעבור טיפול קרינתי שתוכנן ותוכל למות בשלווה. ידעתי יום קודם לכן שהסיכוי שתעבור טיפול זה קלוש עקב ההידרדרות במצבה. פעלנו כבקשתה ובזמן המועט שנותר ושבו יכלה לתקשר ניסינו להקל על סבלה ולספר לה עד כמה אנו אוהבים אותה.

אני שב ונזכר באומץ ובאצילות שבה קיבלה אירית את הידיעה על מחלתה ובמאבקה במחלה שהסבה לה סבל בל יתואר. הביטוי "נגאלה מייסוריה" נכון, אולם אירית הייתה נכונה להיאבק ולהתייסר עד שהיה ברור שאין עוד תוחלת.

אירית לא הייתה צריכה להיפרד מאתנו, הגנטיקה המשפחתית חייבת הייתה להבטיח שתישאר אתנו שנים רבות, תלווה את הבנות המשרתות בצבא במה שיקרה להן בעתיד ותגדל עמן נכדים שבהם חפצה כל כך. לי עצמי תמיד היה ברור שאמות לפניה ושאין לי צורך להתכונן לכלום.

על אבלי הפרטי לא אכתוב ואף לא על אבלן של הבנות. לא הספדנו את אירית בהלווייתה מאחר שרצינו להיות עם עצמנו ויש דברים שפשוט אי אפשר לחלוק גם עם אלו שעברו חוויות דומות. השנה לא נערוך אזכרה כי טקסים דתיים מנוגדים לאורח חיינו. איננו נזקקים ליום שנה לזכור את אירית היא נוכחת בחיינו כל יום ואין יום שבו אין אנו זוכרים אותה וחושבים עליה.

אירית נפטרה כעשרה ימים לפני הפסח ויום השנה לפטירתה יחול השנה בחג הראשון. אנו נחוג את הפסח ונצא ללקט את שארית האביב-ממש כמו שאירית הייתה רוצה.

חופשה קיץ 2011 024

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Simha Nir  On 7 באפריל 2017 at 15:05

    בבניין ציון תנוחמו.

  • aeyal gross  On 7 באפריל 2017 at 15:10

    משה, זמן רב לא הייתי באתר רשימות והיום נכנסתי וקראתי את זה. לא ידעתי עד כה. מצטער מאוד על האבדן הגדול

  • תמר בן יוסף  On 7 באפריל 2017 at 15:22

    באיחור רב, משתתפת בצערך.

  • ראובן רפ  On 7 באפריל 2017 at 15:43

    משה, , לבנות ולכל בני המשפחה. קשה מאוד לאבד אשה ואם באמצע החיים. קראתי בהתרגשות את דבריך ואני לא רק מזדהה עם הרגשות אלא חש ממש את הכאב שעוד לא פג. משתתף בצערכם ומשוכנע ששמירת הזכרון מסייעת להתגבר, ולו במעט, על החוסר.

  • חיים קליר  On 8 באפריל 2017 at 3:11

    נוגע ללב מה שכתבת. שלא תדע עוד צער.

  • גולדבלט משה  On 8 באפריל 2017 at 7:49

    תודה

  • תרצה הכטר  On 8 באפריל 2017 at 8:38

    משה, צר לי מאוד. שלא תדעו עוד צער. הרשימה נוגעת ללב. מאחלת לך ולמשפחתך סדר פסח כהלכתו וחג שמח!

  • יוסי דר  On 8 באפריל 2017 at 9:19

    שלא תדעו עוד צער

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 10 באפריל 2017 at 3:56

    משה והבנות היקרים.
    אובדן של אדם קרוב משאיר חלל גדול והכתיבה שלך מתארת זאת בעוצמה וברגישות.
    משתתפים בצערכם ומאחלים שתזכה לראות נכדים וללוות את הבנות היקרות בשמחות כפי שאירית חלמה.
    שלא תדעו צער
    ויויאן וצביקה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s