חוקיותה של ישראל –על פי עמוס שוקן


ויכוח מעניין התגלע בין עמוס שוקן המו"ל של עיתון הארץ לעוזי ברעם ח"כ ושר לשעבר מטעם מפלגת העבודה. ברעם טען שהירידה במספר המנויים של עיתון הארץ נובע מעמדתו האנטי ציונית להכעיס של העיתון ואילו שוקן טען שאין ירידה כזו ולכן הטענה מופרכת. ברשימת התגובה שלו לברעם  חזר שוקן על עקרי אמונתו הציונית ואתייחס לפסקה בה מצהיר שוקן על מקור זכותה של מדינת ישראל [לטעמו] להתקיים.

"ההבטחה המקראית וההיסטוריה היהודית בארץ ישראל והקשר שנשמר אלפי שנים בין עם מפוזר "עולם לבין ההיסטוריה שלו בארץ ישראל יצרו בסיס לתביעת הציונות לזכות על השטח, אבל הזכות לא באה מן המקרא, אלא ממשפט העמים: הצהרת בלפור, החלטת החלוקה של האו"ם, הכרזת העצמאות, הסכמי שביתת הנשק והסכמי השלום עם מצרים וירדן."

המעניין בפסקה הזו הוא שאף חלק בה אינו נכון, עובדתית, היסטורית ומשפטית תביעת הציונות להקמת מדינה יהודית לא התבססה ביסודה על ההבטחה המקראית, אלא על ראיית היהודים כלאום חסר מולדת הנתון במצוקה ובסכנה קיומית ועל זכותו של לאום זה להתקיים בביטחון במולדת משלו ותחת שלטון ריבוני, דהיינו מדינה יהודית. היסוד הדתי לא היה הדומיננטי בשנותיה הראשונות והמכריעות של הציונות המודרנית ,למרות שזרם דתי התקיים בה מתחילתה.

ההבטחה המקראית והזיקה ההיסטורית הדתית והתרבותית לארץ ישראל הכתיבו היכן תקום מולדת זו אך הם אינם הבסיס לתביעה הציונית המקורית. לא במקרה בתחילת הדרך הציונית נשקלה גם חלופה אחרת-אוגנדה. התביעה הציונית התבססה על צורך קיומי של העם היהודי והשתלבה בהכרה הגוברת בזכות להגדרה עצמית של עמים, שהיא גם נגזרת של הזכות לחיות תחת שלטון שמקורו בהסכמת הנשלטים.

חשוב לציין כי ההכרה בזכות להגדרה עצמית של עמים ,הגם שהיא חשובה ביותר בשיח הבינלאומי, אינה נחשבת כיוצרת זכות למדינה גם אם הזכות נתבעת על ידי אוכלוסייה שאין חולק שהיא מהווה עם. מדינות יכולות לכלול יותר מלאום אחד ולאום אחד יכול להתפצל למספר מדינות.

זכותם של היהודים להקים מדינה לא באה ממשפט העמים ולא הוכרה בו מראש. מבחינה משפטית חבר הלאומים שגיבש את כתב המנדט הטיל על בריטניה את התפקיד לקדם הקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל ולא דן בזכותם של היהודים למדינה עצמאית. אגב כתב המנדט כלל לא הזכיר זכויות לאומיות של תושבי הארץ האחרים ואם עליו מסתמך שוקן הרי שלפלסטינים אין זכות למדינה.

למותר לציין כי החלטת החלוקה המפורסמת אינה יוצרת את הזכות למדינה ולו רק מהטעם הפורמלי שהחלטות עצרת האו"ם אינן מחייבות מבחינה משפטית. אבוי לנו אם החלטות העצרת הכללית היו מחייבות. ההחלטה אמצה כפתרון מומלץ את הצעת החלוקה שגובשה על ידי ועדה  מטעם האו"ם. סוג של הכרה בינלאומית קיים בהחלטת החלוקה- יצירת זכות משפטית בוודאי שאין.

קיים ויכוח אם בכלל הכרה בינלאומית חיונית להגדרת מדינה כמדינה. ביחס לישראל נכון יהיה לקבוע כי ההכרה הבינלאומית הרשמית ברובה נתנה לאחר שהובהר שישראל היא מדינה כעובדה פוליטית. קבלת ישראל לאו"ם הייתה בהחלט שלב חשוב בהכרה הבינלאומית. מה ששוב יש להדגיש הוא שמדינת ישראל לא הוקמה מכוח החלטה משפטית להקימה,אלא לאחר שהוקמה זכתה להכרה שעגנה את מעמדה המשפטי.

שוקן כנראה לא היה משתכנע שלישראל זכות קיום כמדינה אלמלא הכירו בזכות זו ירדן ומצרים בהסכמי השלום וכך מתברר שבעצם עד לחתימת הסכמי השלום ספק אם ישראל הייתה בכלל מדינה חוקית בעיני וקן אחרת אין להבין מדוע יצר זיקה בין חוקיות המדינה והסכמי השלום.

קשה להתרגז על עמוס שוקן שלמרות היותו יליד הארץ הוא בעיניי סוג של "יקה פוץ" – אולי זה קשור במוצא ובחינוך היקי. המהפכנים הרוסים תמיד לעגו לגרמנים וטענו שבגרמניה לא תפרוץ מהפכה מאחר שהמהפכות אסורות על פי החוק. שוקן לא יישן בלילה אם לא יצליח לבסס נימוק חוקי בלתי מעורער ומוסכם על כל העולם לזכותה של מדינת ישראל להתקיים.

נניח לרגע שלארץ ישראל היו עולים המוני יהודים באופן לא לגמרי חוקי ובלי סרטיפיקטים בתהליך הדרגתי שהיה מתרחש ללא כתב מנדט וללא החלטות בינלאומיות. נניח שבדרך זו היה מתקבץ כאן ישוב יהודי גדול שהיה מכריז על עצמו כמדינה [תהליך שהתרחש בכמה מקומות אחרים בעולם] ומנצח את כל מתנגדיו. האם היה שוקן מכיר בחוקיות המדינה? ספק רב!

לשיטתו של שוקן ללא הכרה מראש על ידי הקהילה הבינלאומית בחוקיות הקמת המדינה היהודית, הקמתה אינה חוקית. חוק הוא חוק וסדר חייב להיות. למרבה המזל הקמת מדינת ישראל לא הייתה בסמכות משפחת שוקן שכן כבר נאמר שהממשלה היחידה שעיתון "הארץ" תמך בה הייתה ממשלת המנדט הבריטי.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אל רום  On 25 באוגוסט 2016 at 19:54

    תודה על הפוסט עו"ד גולדבלט , אלא שהפוסט והויכוח שהציג , חסרי היגיון , ולחלוטין ( בעיקרון ) חסרי זיקה למציאות עם כל הכבוד :

    ההחלטות של האו"ם הינן מחייבות מבחינה משפטית . זאת לא רק מכוח החלטת האו"ם , אלא מתוקף הסנקציות שיכולה להטיל מועצת הביטחון . ברגע , שאתה חבר בגוף , שאתה מכיר בתקפות הסנקציות שהוא יכול להטיל עליך ( פרק 7 לאמנת האו"ם ) או שהוא יכול להעמיד אותך או את ראשי המדינה , לדין פלילי ( הפניה לבית הדין הבינלאומי בהאג על ידי מועצת הביטחון ) אזי : ההחלטות שלו מחייבות !!

    בוא נראה בקשר להחלטת החלוקה , הנה מצטט את ההפניה למועצת הביטחון של האו"ם :

    ” The Security Council determine as a threat to the peace, breach of the peace or act of aggression, in accordance with Article 39 of the Charter, any attempt to alter by force the settlement envisaged by this resolution;” ( UN general assembly resolution 181 ) .

    מה שכן , אין הגדרה למדינה , הגדרה משפטית לגמרי מחייבת . ההגדרה הקרובה ביותר , הינה אמנת מונטוידיאו , ושם , הקביעה מהי מדינה , הינה לחלוטין סובייקטיבית כמעט (ראה לינק ) . משמע , האם המדינה רואה עצמה כמדינה , ולא צריכה הכרה של צד ג' לכך . אלא מאיי : בשביל שהיא תהיה מדינה , היא צריכה , אובייקטיבית , להיות בעלת אמצעים להפעיל משטר וכוח של מדינה ויכולת התקשרות עם מדינות אחרות , ולהיות עם איזשהוא רצף של אוכלוסיה וטריטוריה הגיוניים . אבל , הכרה של צד ג' , לא משנה הרבה !!

    משמע , הגדרה עצמית , הינה סובייקטיבית , ולא כרוכה כלל , בזכות משפטית או היסטורית , זה נכון !! אבל , בלי קשר , החלטות האו"ם , לא כל שכן , החלטות מועצת הביטחון , מחייבות !!

    מה ההשלכה פה לאזורנו ? טוב תקצר היריעה ….. Do the math

    לינק לאמנת מונטוידיאו :

    http://www.cfr.org/sovereignty/montevideo-convention-rights-duties-states/p15897

    תודה

  • אל רום  On 25 באוגוסט 2016 at 20:32

    רק למי שמעונין , פרק 7 , לאמנת האו"ם ( צריך לזפזף ולהגיע לפרק 7 כמובן ) כאן :

    http://www.un.org/en/sections/un-charter/un-charter-full-text/index.html

    תודה

    • גולדבלט משה  On 28 באוגוסט 2016 at 3:10

      תודה על ההפניה לאמנת מונטוידאו שהיא מאד רלוונטית לטיעון שלי אלא שעל פי אמנה זו מדינה היא ישות פוליטית העומדת בארבעה תנאים: אוכלוסייה, שטח, ממשלה ויכולת לנהל יחסי חוץ. קיום של מדינה אינו תלוי בהכרה מצד מדינות זרות במדינה זו. כלומר המבחן הוא דווקא אוביקטיבי לגמרי. זה מוכיח את הטיעון שלי ששוקן [אמנם בהתייחסות קונקרטית לשטחי יש"ע אבל תוך חשיפת התפיסה העקרונית שלו] הופך את הסדר

      • אל רום  On 28 באוגוסט 2016 at 8:25

        עו"ד גולדבלט ,על לא דבר ….. מה שסובייקטיבי על פי האמנה משתמע , זו הזכות להגדרה עצמית . לא צריך תנע או מומנטום שיעמוד במבחן אובייקטיבי , על מנת להקים מדינה , שהרי , הכרה של צד ג' , לא רלבנטית .המבחנים התפקודיים מאטרליים פונקציונלים , הם האובייקטיבים , לא הדחף או התנע . וזה גם מחזק כמובן הטיעון שלך , שמדינה לא זקוקה לזכות משפטית והיסטורית , על מנת להתהוות ככזו , ותקצר היריעה באמת .

  • ניסו  On 26 באוגוסט 2016 at 6:31

    כדאי גם להזכיר אולי את הסכם וויצמן-פייסל שנחתם ב-1919. החשיבות היא בהכרת המלך פייסל, לימים מלך ירדן, בתנועה הציונית ובהצהרת בלפור ובזכותם של היהודים להגר לארץ ולהתנחל בה, תוך שמירה על זכויות המיעוט הערבי.
    ההסכם מעולם לא יושם בגלל הסכם סייקס-פיקו אשר שלל מפייסל את מלכות סוריה הגדולה, הבטחה שהייתה הבסיס למחוייבותו להסכם. ולכן הוא התנער מההסכם לאחר חודשים ספורים.
    וויצמן, לימים נשיא המדינה, טען בשנת 1947 שההסכם בתוקף ויש לקיימו, שכן התנאי של פייסל היה עצמאות לאומות ערב, ובסופו של דבר היו כבר מדינות ערב עצמאיות בעת הקמת המדינה.

  • Simha Nir  On 27 באוגוסט 2016 at 2:00

    מבחינתי זכות קיומה של מדינת ישראל נובעת מ"ציון במשפט תיפדה, ושביה בצדקה".
    לא שאני חולק על חשיבותה של הצדקה, אבל כאן הכוונה היא, כנראה, לצדק.
    כיוון שהמשפט והצדק בה נשחקים במהירות, מדינת ישראל מאבדת את זכות קיומה.

    • גולדבלט משה  On 27 באוגוסט 2016 at 6:05

      אם צדק כפי שאתה מבין אותו היה התנאי לזכות מדינה להתקיים חוששני שניתן לבטל את זכות קיומן של רב מדינות העולם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s