הנזק שגרם בוז'י הרצוג

תזכורת- תמכתי לאחר הבחירות בממשלת ליכוד-המחנה הציוני בצירוף מפלגת כחלון והחרדים. ממשלה  שהייתה מותירה את בנט וליברמן באופוזיציה הייתה רצויה בעיניי. ממשלה זו לא הוקמה וזו שהוקמה שיקפה ביסודו של דבר הכרעתו ורצונו של נתניהו להקים ממשלת ימין מובהקת. דומה שהרכב הממשלה מקובל על רב חברי הכנסת של הליכוד

מאחר שבמו"מ הראשוני לא הוקמה ממשלת ימין – מרכז לא סברתי ואיני סבור היום שיש הצדקה להקמתה מאחר שבתמונת יחסי הכוחות ברור שהממשלה תשרוד בנקל גם ללא המחנה הציוני ועובדה זו משליכה על "מעמד" המפלגה והשפעתה האפסית . זה לא מנע מיצחק הרצוג לנהל מו"מ נמרץ על כניסה לממשלה בתנאים גרועים הרבה יותר וכישלונו של המו"מ היה צפו ככול הנראה הכישלון אינו מונע המשך המו"מ גם בעצם כתיבת שורות אלו.

הייתי שוקל לתמוך בכניסת המחנה הציוני לממשלה בתנאי היסוד שהוגדרו,דהיינו, ליברמן וללא הבית היהודי. חלופה כזו לא הוצעה על ידי נתניהו שכן משמעה ממשלת ליכוד -מרכז בה לא רצה מלכתחילה. נתניהו רוצה את המחנה הציוני כגלגל נוסף וכשוט נגד שותפות בעייתיות והוא אינו מעוניין להעניק למפלגה מעמד שווה או כמעט שווה. עובדה זו צריכה לעמוד לנגד עינינו כשבאים לבחון את מהלכי יו"ר המחנה הציוני.

הנזק הכבד שגרם בוז'י הרצוג למחנה הציוני לא התבטא דווקא בכך שניהל מו"מ עם נתניהו, גם לאחר הקמת הממשלה, ואפילו לא בכך שניהל את המו"מ באופן כושל ביותר, ללא קבלת התחייבויות על דרך ניהולו, כמו איסור לנהל מו"מ עם מפלגה אחרת, ועמידה על התנאי של אי צירוף ליברמן והוצאת בנט מהממשלה. עם הכישלון אפשר עוד לחיות  למרות שהיה צפוי. הנזק העיקרי שנגרם הוא לאמינות המפלגה ויוקרתה. הכחשה חוזרת ונשנית לציבור שלך על עצם ניהול מו"מ במשך תקופה ארוכה- מה שהתברר כשקר  גרמה לקריסת אמינות הרצוג ותומכיו והיוותה מכה קשה לתדמית המפלגה.

לו היה מדובר בהליך קצר של מו"מ הדבר היה נסבל איכשהו, שכן מטבען של משא ומתן שהוא מתחיל בסתר, אולם התבזות ממושכת, אגב הטעיית ציבור המצביעים שלך, היא חטא בל יכופר. בסופו של יום מנהיג חייב לחזור לתומכים ולציבור המצביעים ולתת דין וחשבון. לו היה הרצוג מצהיר על כוונתו לנהל מו"מ על בסיס פניה שקיבל הרי שגם לו היה המו"מ נכשל ציבור התומכים במפלגה לא היה חש עצמו נבגד ומרומה.

על פי כל סימנים רבים הרצוג ממשיך לשקר באופן בוטה ולטעון שהדלת למו"מ נטרקה ואין, נכון לעכשיו, מו"מ. על פי ידיעות רבות שלא הוכחשו המו"מ ממשיך להתנהל גם היום ובאופן רציף ויוצדק בתואנה השקרית שתהליך מדיני מצוי ממש מעבר לפינה.

כעת הציב הרצוג לראשונה "דרישה", להוצאת הבית היהודי כתנאי להצטרפות- זו דרישה שנתניהו בוודאי לא יצטער לקבלה אך לא יוכל להיענות לה. פרישת הבית היהודי תשמוט את הרוב של נתניהו בכנסת ואז הוא יהיה תלוי בחסדי הרצוג ולכך הוא כנראה לא מוכן. כך או כך כשמציבים תנאים פירושו של דבר שנושאים ונותנים,.

דרך ניהול המו"מ עם הליכוד של הרצוג היא ששכנעה אותי סופית שאינו ראוי להיות ראש המפלגה, או בכל תפקיד אחראי אחר. זה עולה לי בבריאות לומר זאת, כי אני לא נמנה על חסידי שלי יחימוביץ, בלשון המעטה, אבל מבחינה פוליטית היא מוכיחה שוב שהאינסטינקטים שלה נכונים. היא אינה מתנגדת עקרונית להצטרפות לממשלה אולם היא בהחלט דורשת מעמד בכיר ותלות הממשלה בקולות מפלגתה בכנסת, אלו תנאי סף שאין לוותר עליהם..

כבר בתחילת המו"מ הקודם היה צריך להיות ברור שמדובר בבלוף ואת המבחנים לכך, כמו דרישת העלאת הסיכומים על הכתב, היה צריך לנסח לפני תחילת המו"מ ולא בסופו, מה שהיה חושף את התרמית. צירוף ליברמן לממשלה, הגם שלאחרון אין שום מחויבות אידיאולוגית, היווה הוכחה בוטה לכך שנתניהו רוצה את המחנה הציוני בממשלה כסרח עודף ותו לא. מעבר לכך הוא לא התכוון לתת למחנה הציוני כוח של ממש, כי מפלגה שאינה יכולה להפיל את הממשלה אין לה כוח ממשי.

למרות האמור הרצוג נראה בהחלט כמי שמוכן לזחול ולהתבזות שוב ושוב כי אין לו חלופות פוליטיות והדחתו היא מעבר לפינה . ייתכן שאם יושג הסכם הרצוג יוכל לאשרו במוסדות המפלגה. לאחר מכן איני רואה טעם לדון בעתידה של מפלגת העבודה – איני סבור שיש לה עתיד כזה.

הקורא בוודאי שם לב שלא הקדשתי תשומת לב לשאלת סיכויי ההסדר המדיני היזמה המדינית של ישראל ותהליך השלום ושאר סיפורי הסבתא שמלעיטים בהם לאחרונה את הציבור כאמתלה להרחבת הממשלה . אם מתעקשים להזכיר את "התהליך המדיני"  אזי יודגש שאין תהליך מדיני באופק שישראל שותפה לו, אלא יזמה צרפתית שמנסים לסכלה.

ניהול מו"מ לכניסה לקואליציה או אפילו הצטרפות אליה רק כדי לסייע לנתניהו לעמוד זמנית בלחץ היזמה הצרפתית הוא פסול מוסרית ומטופש פוליטית . מכל מקום גם ללא צירוף המחנה הציוני נתניהו זכה בהימור. הוא יצר אווירה שהנה ממש בקרוב ממשלתו תצא ביזמה מדינית חדשה ואין מי שיסתור את דבריו להוציא זהבה גלאון.

ולבסוף ראוי להזכיר כי גם אם תיכנס מפלגת המחנה הציוני לממשלה, כשאין לה יכולת להפיל את הממשלה, נתניהו יזרוק את המפלגה מהממשלה כמו לימון סחוט, מיד לאחר שישיג את מטרתו- סיכול התהליך המדיני. אם בוז'י סקרן לדעת איך זה נעשה הוא מוזמן לטלפן ליאיר לפיד, או לאהוד ברק.

.

 

.