"סובלנות" ליברלית ודמגוגיה ירודה בעיתון לאנשים החושבים שהם חושבים


אתחיל בכמה הנחות יסוד המשמשות אותי ואשר לטעמי אינן צריכות ראיה.

  1. לאף סופר אין זכות מוקנית לכך שספרו ייכלל ברשימת הספרים שאותם מחויבים תלמידי בתי הספר ללמוד לבגרות, אם כי בוודאי לרבים מהסופרים יש עניין בכך לפחות מטעמים כספיים.
  2. אי הכללת ספר ברשימת ספרי החובה אינה פסילה של הספר ומשמעה רק שאת הספר לא ילמדו בבתי הספר.
  3. ברשימת הספרים שאינם נלמדים בבתי הספר יש המון ספרים ראויים וחשובים .
  4. ברשימת הסופרים שספריהם אינם נלמדים בבתי הספר יש רבים שהם סופרים דגולים
  5. הערה- לצורך הדיון נניח שכל הספרים שנלמדים ראויים והם נכתבו על ידי סופרים דגולים
  6. לא שמעתי טענה שלספרה של דורית רביניאן, שלא קראתי, יש חשיבות ערכית או ספרותית כזו שמחייבת את הכללתו ברשימת הקריאה.

תוצאת הנחות יסוד אלו היא שהמהומה סביב אי הכללת הספר ברשימת ספרי החובה מופרזת ביותר. הביקורת התמקדה בכך שהפסילה הייתה בשל כך שהספר מעודד נישואי תערובת. מטעם זה כן נזעקו המבקרים יש להגן על הספר בחירוף נפש ולהוקיע את משרד החינוך כי, כידוע, יש לאפשר חופש ביטוי מלא הכולל גם עידוד לנישואי תערובת בין מוסלמים ליהודים ואולי אפילו לעודד אותם.

כאמור אי הכללת הספר ברשימת הקריאה  אינה זהה כמובן לפסילה או לצנזורה. הספר חי קיים ובועט ומתברר שהמהומה רק הגבירה את תפוצתו – כצפוי. איש אינו מתנכל לסופרת והיא הראתה שאינה זקוקה להגנה.

למרבה ההפתעה הסופרת עצמה הסתייגה מהפרשנות שנתנה לספרה כאילו הוא מעודד "נישואי תערובת". חטא זה זכה לתגובה הולמת ומשטרת המחשבות בעיתון הארץ הזדרזה לבקר אותה בחריפות וכתוספת בוקרה גם פרשנית פוליטית פלונית שסברה שהספר אינו מעודד נישואי תערובת.

וכך כותבת רוני בר :

"תגובותיהן של שניידר ורביניאן, שתי נשים משכילות ובולטות כל אחת בתחומה, מטרידות כמעט יותר מהצנזורה עצמה. בניסיונן להכשיר את היצירה הן מבהירות שאין מה לדאוג, ש"גדר חיה" למעשה שומרת על טוהר הגזע. אימוץ הגישה הזאת בחוגים הנאורים ביותר, עמם נמנים לרוב אנשי הרוח והעיתונות, מוכיח שמשרד החינוך לא צריך לדאוג לנפשות תלמידיו, איש לא קורא עליו תיגר. הגזענות חדרה כל כך עמוק לחברה הישראלית, שכיום מסתייעים בה כדי להגן על חופש הביטוי."

ראוי לשים לב למונחים- אם דובר על פסילה פסולה של הרומן מטעמי התנגדות לנישואי תערובת מטעמי דת חטא הפסילה התעצם  והוגדר מחדש כאמצעי לשמירת "טוהר הגזע" [ האם הכותבת הייתה קובעת שהאיסור לנישואין של אישה מוסלמית עם לא מוסלמי נועד לשמירה על טוהר הגזע?]  המונח "טוהר הגזע" נבחר בקפדנות ובמתכוון על מנת לבטא את הקשר ההדוק בין המתרחש כאן לנאציזם ולרמוז שאי הכללת הספר ברשימת הקריאה מקבילה לשרפת ספרים בגרמניה של השלטון הנאצי.

מי שנזקק להדגמה מהי רמת הסובלנות כלפי מי שאינו ממלא את תפקידו הליברלי כיאות ואינו מתייצב לשורת המסדר של כותבי "הארץ" קיבל זה עתה הדגמה ראויה. לחשוב שאלו האנשים ניתן להם הכוח לבטא את ההשקפות הסובלניות והליברליות בישראל. אתם יודעים מה כותבי הארץ? אני מעדיף עשרת מונים את הגנתו של השר נפתלי בנט -בתוך המסגרות שלו הוא מוכיח שהוא עדיין הרבה יותר ליברלי ונאור ממכם.

בעוונותיי ועקב דרישה משפחתית אני מנוי על "העיתון לאנשים חושבים" לאחרונה אני מתחיל להגיע למסקנה שהבעיה של "הארץ" אינה בעמדות שהוא נותן להן ביטוי, אלא באיכות הכותבים ובאתיקה של הכתיבה. גדעון לוי [ולא מעניין אותי כמה פרסים קיבל]  רוגל אלפר, רוית הכט, אבירמה גולן, אורי משגב ויוסי ורטר ואפילו ארי שביט, המלא מעצמו, הם כותבים גרועים ורק נקבתי במספר שמות בולטים שעולים בדעתי כרגע. אין בכתיבה שלהם שום אלמנט של ניתוח מעמיק של עובדות ותרחישים, שום ניסיון להנמקה רצינית, הכתיבה מאופיינת בשטחיות, צעקנות היסטרית ,חוסר סובלנות, חוסר  כל ניסיון להתמודד באמת עם עובדות ודילמות.

לפעמים מתחשק לי לומר לאסופה הירודה הזאת שאם ברצונם ללמוד איך כותבים ראוי שתקראו את שלמה אבינרי ואת משה ארנס ואפילו את ישראל הראל הנופל מהם. הייתי מוסיף לרשימה את עמירה הס שבוודאי איני שותף להשקפותיה אבל היא עיתונאית רצינית. אפשר לבטא כל השקפה ברצינות בעומק וללא היזקקות לדמגוגיה ומבלי לרדד את הדיון.

יש להודות שאפילו בעיתון מגויס כמו "ישראל היום" אני מוצא הרבה יותר רשימות הראויות לייצג את הצד השמאלי והמרכזי במפה מאשר ב"הארץ". אני מבין שהמצב הכלכלי החמור אינו מאפשר לעמוס שוקן  לגייס כותבים טובים  וראויים ואם כך הדבר השירות הטוב ביותר שהוא יכול להעניק לציבור הוא סגירת העיתון.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אל רום  On 9 בינואר 2016 at 10:59

    תודה על הפוסט עו"ד גולדנבלט , נדמה לי , שנעלמה מעיניך הקביעה הכי חשובה למעשה :

    היא יכלה בכלל לכתוב הספר , ולפרסם אותו ( יהא תוכנו אשר יהא , או בטח בקשר לתפיסה סובייקטיבית של עידוד נישואי תערובת ) שהרי :

    יש מקומות בעולם , שאין לך סיכוי בכלל , לכתוב ולפרסם כדבר הזה , שנוגד את אושיות המשטר והסדר החברתי , אפילו לא , ביחוד לא , באוניברסיטה ובקשר למחקר אקדמי , מה נאמר , מה נוסיף ?

    זה לא מבוטל כלל וכלל ….תודה

  • אל רום  On 9 בינואר 2016 at 11:05

    רק להמחשה עו"ד גולדנבלט , הנה , דו"ח על צנזורים גורפים בסין , דו"ח של : human rights watch וכך מתוך הדו"ח :

    The government censors the press, the Internet, print publications, and academic research, and justifies human rights abuses as necessary to preserve “social stability.” ” (World Report 2014: China ) .

    תוכל לקרוא הדו"ח בלינק להלן :

    https://www.hrw.org/world-report/2014/country-chapters/china-and-tibet

    להתראות

  • ציוני  On 9 בינואר 2016 at 14:47

    כל עוד אתה מנוי על העיתון המתועב הזה, גם אתה "שותף לפשע".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s