הועדות לסינון מועמדים לשיפוט


עם פרסום  הידיעה "החדשה"  [הנושנה לכל מי שטרח לעקוב ] שהבהירה כי למעשה קידום שופטים מבית משפט השלום לבית המשפט המחוזי מסור במידה כמעט מוחלטת לוועדת סינון מיוחדת שמונתה על ידי  נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש, נשמעו מחאות רמות ומוצדקות לפיהן מוסד זה שלא בא זכרו בחוק, שולל מהועדה למינוי שופטים את היכולת לבחור באמת בין המועמדים הראויים וכי בשיטת הסינון הזו ניתן לבחור רק באלו ששופטי בית המשפט העליון בדגש על נשיא/ת המוסד, סבורים שיש לדון במועמדותם.

בוודאי לא צריכה להיות מחלוקת שנדרש גוף המאתר את השופטים הראויים לקידום מאחר שלחברי הועדה אין כלים לבחור באופן ישיר מבין מאות שופטי השלום את הראויים לקידום כמו גם לבחון את המבקשים להתמנות לשיפוט. המסקנה הראויה היתה צריכה להיות שעל חברי הועדה ליזום הקמת גוף מאתר שיהיה מקובל על כלל חבריה גוף שיהיה מקצועי ואובייקטיבי.

הסכמת הועדה בעבר להעביר לנשיא בית המשפט העליון, שיפעל באמצעות שלוחים הנאמנים עליו אישית, את הסמכות לסנן מועמדים לקידום, שעניינם יובא להכרעת הועדה היא במהותה  ההיפך הגמור מגוף מאתר מקצועי ואובייקטיבי. הסכמה זו נגועה גם בהתפרקות בלתי חוקית מחובת הפעלת שיקול דעת עצמאי על ידי חברי הועדה.

ה"ועדה"  שהקימה בשעתו הנשיאה בדימוס ביניש אינו אלא ועדה חצרנים שנועדה לסייע לה בתפקיד שניכסו לעצמם בהדרגה נשיאי העליון והוא תפקיד נשיא הרשות השופטת. לא אתפלא לשמוע כי באמצעות ועדת הסינון עד עצם היום לגברת ביניש השפעה על המנויים גם כיום הגם שאינה נושאת בכל תפקיד רשמי.

השופטת ביניש אומרת את הדברים מפורשות לעיתון "הארץ"

"היתרון בוועדת השניים, היא אומרת, הוא בכך ש"אם השופט טוב, ראש המערכת צריך להמליץ עליו ולא חבר כנסת פלוני אלמוני מסיבותיו". לדבריה, פנייה של שופטים המועמדים לקידום לחברי הוועדה למינוי שופטים פסולה, כמו גם לנציגי לשכת עורכי הדין. "אני לא רוצים שיהיו תלויים באיש. יש להם ממונים: נשיא מחוזי ונשיא עליון"

נוהל נכון וראוי היה שאם שופט הוא שופט טוב ועדת איתור מקצועית שתפעל בשם כל חברי הוועדה ומטעם הועדה, תוכל לאתר אותו באמצעות קריטריונים שיש לגבש ואזי יש להביא את המועמדים הראויים לוועדה לשם הכרעה ביניהם.

כאשר הסינון הוא בשמו ומטעמו של נשיא בית המשפט העליון משמע שהענקנו לנשיא לא רק תפקיד חבר בוועדה אלא את זכות הוטו המעשית בה. וזו סמכות שכלל לא הוענקה לנשיא העליון בחוק ואין להעניק לו סמכות זו. כל עוד יתקיים מצב דברים זה ישתכנעו השופטים שאינם מקורבים לחצר הנשיא שהם נפלו קורבן לשיטה פסולה ומפלה שאינה מותירה להם סיכוי אמתי לקידום על בסיס כישוריהם. איני יכול לתאר לעצמי משהו היכול להרעיל יותר את האווירה במערכת המשפט ולהחליש את המוטיבציה של שופטים ראויים היודעים שבשיטה החצרנית אין להם סיכוי לקידום.

למעשה   אנו רואים כיצד היתרון המספרי של שופטי בית המשפט העליון בוועדה לבחירת שופטים אינו מספק אותם. באמצעות קורס ההכנה שלשופטים ובאמצעות ועדת הסינון לשופטים מכהנים הם הבטיחו שכמעט לא תידון מועמדותו של מי שלא עבר דרך המסננות שבשליטתם. מפעם לפעם נעתרים שופטי העליון למשאלות חברי הוועדה וממנים מועמד שלא היה מועדף עליהם אולם מדובר בחריגים בודדים. מצב דברים זה חייב להיפסק ויש לעשות זאת בטרם ימונו שופטים חדשים.

תמיד תמהתי על שום מה עורכי דין וחברי כנסת כה להוטים להתמנות לוועדה לבחירת שופטים שהרי השפעת נציגי הלשכה וחברי הכנסת בוועדה אפסית ודי בשיתוף פעולה בין נציגי הממשלה לשופטי העליון על מנת להשיג רוב לכל מינוי וכאשר אין לנציגי הוועדה שאינם שופטי העליון אמצעי לאיתור מעומדים ראויים ממילא פעילותם בהכרח מסתכמת רק בהשגת הטבות לאנשי שלומם.

מומלץ לשרת המשפטים החדשה וחברי הועדה שאינם שופטי העליון להתעשת ולעמוד על הקמת גוף איתור מרכזי בו יהיו חברים שופטים בדימוס, עורכי דין מהמגזר הפרטי ואישי ציבור ואקדמיה. גוף זה שייעזר באנשי מקצוע יוכל לסנן את כל המועמדים לשפיטה בבתי המשפט וכך יוכלו חברי הועדה לבחירת שופטים לבחור בחירה אמיתית ולא בחירה מדומה שבית המשפט העליון מואיל לאפשר להם.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אל רום  On 21 באוגוסט 2015 at 17:04

    תודה על הפוסט עו"ד גולדנבלט , אלא שכתבת על הכל , ולא רק על דבר אחד :

    העבודה של שופט : קוגנטיבית , ניהולית , מנטלית , היא אחת המורכבות , הקשות , והאכזריות שקיימות . תפקיד השופט , לא דומה לשום תפקיד אחר !! סיבוכי אימים , ביחוד במדינת ישראל , בה רבים המיתדיינים וההיתדנויות , כחול אשר על שפת הים, הינם בלתי נתפסים .

    האם המערכת לא עמדה במבחנים עד היום ? האם קריטריונים מקצועיים ספציפיים הם לא עיקר העיקרים ? האם דומה עורך דין שמנהל שניים וחצי תיקים , לשופט , שמנהל מאות תיקים פתוחים , ואמון להכיל קפריזות שני הצדדים ? על כל זה :

    נדרש גם שופט , לפחות בעליון , לעבודת צוות מורכבת מאוד , עם המערכת , הנשיא , שאר השופטים .

    ומי יעשה את כל זה ? מי יאבחן ? מי יסנן ? אילו קריטריונים מקצועיים , שלא תמיד מובנים למתבונן מבחוץ !!

    עכשיו , תן לנו להבין : האם אתה מציע ששופטים יוצעו על ידי ועדה , בלי סינון מקצועי ? האם אתה מציע , שלשופטים בקודקוד המערכת , לא יהיה מה להגיד בדבר ? זה התפקיד שלהם , החובה שלהם , אין להעלות על הדעת אחרת !!

    דרמות מיותרות !! האמת היא , ששירבבו כאן תפיסות עולם פוליטיות בשביל להטות בדבר . וזה מצער מאוד !! תודה

  • אל רום  On 21 באוגוסט 2015 at 17:48

    תוכל עו"ד גולדנבלט,לקרוא קצת על ההכשרה של שופטים , ומעורבות שופטים בסיפור , בלינק הבא , גש לחלק 2 ( ההליך ) סעיף 21 , הנה :

    http://www.news1.co.il/Archive/004-D-250-00.html

    תודה

    • גולדבלט משה  On 22 באוגוסט 2015 at 4:11

      אני מציע לקרוא שוב את הרשימה-הצעתי שתוקם ועדת איתור מקצועית מטעם הועדה לבחירת שופטים ולא סינון על ידי שופטי בית המשפט העליון לבדם

      • אל רום  On 22 באוגוסט 2015 at 9:31

        עו"ד גולדנבלט :

        אתה כתבת ברשימה כך :

        " מומלץ לשרת המשפטים החדשה וחברי הועדה שאינם שופטי העליון להתעשת ולעמוד על הקמת גוף איתור מרכזי בו יהיו חברים שופטים בדימוס, עורכי דין מהמגזר הפרטי ואישי ציבור ואקדמיה. גוף זה שייעזר באנשי מקצוע יוכל לסנן את כל המועמדים לשפיטה בבתי המשפט וכך יוכלו חברי הועדה לבחירת שופטים לבחור בחירה אמיתית ולא בחירה מדומה שבית המשפט העליון מואיל לאפשר להם.
        "

        כלומר , ועדה דנן , אין לשופטי עליון דריסת רגל בה , לא כך כתבת ?

        ולמה בעצם ? הנה כך כתבת :

        " ה"ועדה" שהקימה בשעתו הנשיאה בדימוס ביניש אינו אלא ועדה חצרנים שנועדה לסייע לה בתפקיד שניכסו לעצמם בהדרגה נשיאי העליון והוא תפקיד נשיא הרשות השופטת. לא אתפלא לשמוע כי באמצעות ועדת הסינון עד עצם היום לגברת ביניש השפעה על המנויים גם כיום הגם שאינה נושאת בכל תפקיד רשמי. "

        אז עכשיו עו"ד גולדנבלט , תואיל להסביר לנו , האם אני צריך לקרוא שוב הרשימה , או שאתה צריך לקרוא שוב הרשימה שלך . כל הגישה שלך פסלה מעורבות של שופטים בעליון בכל התהליך , וייחסה להם מניעים פסולים , בעליל כך כתבת !!

        כלומר , לפי גרסתך , ועם כל הכבוד , גרסתם של הרבה כסילים , הרי , מי שעומד בראש המערכת , אין לו שום מילה בנדון דידן , נכון ??

        משמע : מי שהוא הסמכות המקצעוית , העליונה ביותר במערכת , לעיניננו : שופטי בית משפט עליון , נשיא בית משפט עליון , אין לו דבר וחצי דבר , עם מה ? אז כך :

        עם ההתאמה של מועמד למערכת , התאמה , שאליבא כולה דעלמא , הינה מקצועית .

        אני מציע שתתעשת !! תודה

      • אל רום  On 22 באוגוסט 2015 at 11:18

        רק יובהר כאן עו"ד גולדנבלט , שהמינוח : " כסילים " לא מתיחס אליך אישית כמובן …..

    • גולדבלט משה  On 22 באוגוסט 2015 at 4:13

      הדו"ח הזה מוכר לי היטב והוא נכתב על ידי אלו שפעלו לכך שכל הסינון יהיה למעשה בשליטת העליון וזה התאים מאד לאג'נדה של זמיר ויורי גיא רון שגם פעל תחת הנחיות דורית ביניש-תמיד חשבתי שהדו"ח הזה הוא כיסוי לתהליך שלילי שהתפתח בלי שפוליטיקאים הבחינו מה נעשה מתחת לאפם. בהמשך גם נציגי הלשכה איבדו כל חשיבות

  • אל רום  On 21 באוגוסט 2015 at 19:10

    רק תיקון טכני לתגובתי לעי"ל , עסקינן ב :

    פרק 2 : ההליך , ולא ב – חלק 2 כפי שנכתב לעי"ל . תודה

    • גולדבלט משה  On 22 באוגוסט 2015 at 18:57

      דיקת הפעם-אני מתנגד נחרצות ששופטי העליון המכהנים יהיו מעורבים בהליכי המיון המוקדם-די בכך שיש שלושה מהם בוועדה לבחירת שופטים. בוועדת האיתור יכולים לכהן שופטים בדימוס,אנשי מקצוע,עורכי דין נציגי ציבור ועוד-לא חסר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s