אמרתי לכם ואני חוזר ואומר


נו טוב-לא הופתעתי, אלא מההפתעה של אלו שתמיד מופתעים. הערכתי כאן שגוש הימין ינצח ,לא שיניתי את הערכתי ואפילו חזרתי עליה בתגובה לרשימתה האחרונה של נעמה כרמי שראתה את המציאות הפוליטית באותה בהירות נוקבת.

ואלו הדברים שכתבתי כאן לפני שלושה חדשים:

"דומה שמערכת הבחירות התמוהה שנגזרה עלינו היא תוצאה ישירה של הקואליציה המוטעית שהורכבה לאחר הבחירות הקודמות. מעבר לכך איני רואה בסקרים שינוי בסיסי במפת הגושים. אני לא מזהה עדיין מעבר של מצביעים מהימין לגוש השמאל מרכז – מה שהתרחש כמאורע חד פעמי לאחר הקמת קדימה ב2006. אני מניח כמובן שכחלון היה ונותר חלק מגוש הימין ורואה עצמו כמייצג הליכוד המסורתי.

התוצאה היא שאין זה משנה כלל מהם הצירופים שייווצרו בקרב "השבטים הלבנים", קשה לראות כיצד הם מקימים  צירוף מנצח למרות דברי הרהב.  סיכוי כלשהו לשינוי יכול להיווצר על ידי ברית עם "השבט הרוסי" [על כך כבר כתבתי]  אבל קשה לראות את זהבה גלאון ואביגדור ליברמן משתפים פעולה. סיכוי זה מותנה גם בהצטרפות של הגוש החרדי. האם יש בסיס לתקווה שהחרדים יעדיפו את השותפות עם יאיר לפיד על פני שותפות עם הליכוד?

מכאן לשאלה החשובה יותר-למה גוש השמאל – מרכז צריך לשאוף? אם לא יחול שינוי דרמטי בתמונת המפה הפוליטית, המפתח לשאלה איזו קואליציה תקום הוא בידי נתניהו. ברצונו יקים קואליציה ימנית – דתית-חרדית  וברצונו יוכל להקים קואליציה עם מפלגות מרכז ו/או עם מפלגת העבודה  שתקל עליו בזירה הבינלאומית והפנימית. לקואליציה כזו נדרשת הסכמת מפלגת העבודה ושל ציפי לבני אולם "מיס קלין" תסכים לכל סידור עבודה, ממילא הכול כבר מפקפקים בישרה הפוליטית שלה.

לדעתי על מפלגת העבודה לקבל החלטה ברורה, לחדול מלשגות באשליות על חזרה לשלטון ולחתור להשפעה במסגרת קואליציה עם הליכוד. אני מציע למי שסבור שמדובר ביעד צנוע מדי להתבונן היטב לא בסקרים אלא בתוצאות הבחירות הקודמות. מפלגת העבודה לא ירדה ממעמדה עקב השתתפות בממשלה ולא שגשגה בסקרים כשישבה באופוזיציה וכשהחליפה בפעם המי יודע כמה את היו"ר שלה. גודלה כיום הוא בערך שיעור מעמדה בציבור וחלה בו שחיקה עם השנים-זו עובדה."

איני בטוח כלל ועיקר שכוונת נתניהו להרכיב ממשלה עם "המחנה הציוני" ויתכן שינסה להרכיב ממשלת ימין בהנחה שהמחירים שידרשו בנט וליברמן יעמדו ביחס ישיר לכוחם המצטמק – הרבה תלוי בהקשר זה בדינמיקה של המו"מ שאינה ניתנת לצפייה, אבל אם נתניהו יבקש להקים שותפות עם הרצוג-לא צריך לומר לו לא-אם כי סביר ששלי יחימוביץ תעשה צרות צרורות.

מעבר לכך? באופן אישי הצבעתי הצבעה אסטרטגית ובמידת מה ערכית.  כפי "שרמזתי"  כאן הצבעתי למרצ כדי שתעבור את אחוז החסימה ןלא בגלל הזדהות רעיונית ומכיוון שלא יכולתי להצביע למפלגה המעסיקה את ראובן אדלר כמנהל הקמפיין ומכיוון שחשוב לאפשר לקולה של מרצ להישמע.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s