מניעת הטרדה אנטי מינית


 החוק למניעת הטרדה מינית זכה לביקורת קשה ערב חקיקתו, בין היתר על ידי מומחים למשפט פלילי. היה זה פרופ' מרדכי קרמניצר שהצביע במאמר על הבעייתיות הגדולה בחוק ובין היתר על עמימות הגדרותיו שאינה ראויה לחוק עונשי. ביקורת נוספת הייתה על עצם הניסיון להסדיר בחקיקה פלילית מה שמטבעו נועד להסדרה בדרכים אחרות. כמו כן הייתה בעייתיות רבה בעצם ההתמקדות בהיבט המיני תוך התעלמות מהתנהגויות משפילות ומטרידות אחרות. היו עוד התנגדויות ולא כאן המקום לפרטן.

את חטאיי אני מזכיר היום. למרות ההסתייגויות הרבות סברתי שנכון לחוקק את החוק [אם כי הסתייגתי מכמה מסעיפיו] החוק לטעמי נועד לתת מענה למצבים מוכרים בהם את החסר במעשה המיני משלימה כוונה מינית מובהקת המלווה בעודף התבטאות מילולית גסת רוח. להבנתי המקורית החוק נועד לטיפול בעיקר בגברים שאת תסכולם על שאינם יכולים לבצע מעשה מיני באשה פורקים על ידי התייחסות מינית בוטה ומשפילה. באשר לעמימות ההגדרות סברתי כי השכל הישר יכול להתגבר על כך.

המשפט האנגלי אינו מגדיר פיל – כך נהוג לומר שם. הוא יודע מהו פיל כשהוא פוגש אותו. כך התייחסתי לחוק למניעת הטרדה מינית. גם אם אין ההגדרות ברורות דיין סברתי כי כשיתקל השופט בהתנהגות מטרידה הוא יידע היטב מהי מבלי להגדירה והשכל הישר יעשה את השאר. טעיתי – במבחן השכל הישר יישום החוק נכשל. צדקו אלו שהזהירו מפני הסתמכות יתרה על השכל הישר בנוגע לפרשנות שיפוטית.

בזמנו מה שהפריע לי בחוק היו דווקא יסודות אחרים. סברתי שמיותר להכליל  בו מה שממילא נחשב לפני חקיקתו לעבירה פלילית [מעשים מגונים-סחיטה באיומים]. כך גם חששתי שהטרדה מינית לעתים קרובות אינה עניין של חשק מיני אלא תוקפנות ותסכול והחוק לא יכול לפתור את הבעיה. כך למשל אם בוס מתייחס באופן משפיל למראה החיצוני של מזכירתו יידע שבשל כך הוא יעמוד לדין ההתייחסות המשפילה רק תלבש אופי אחר.

כך או כך החוק חוקק ומאז צעדנו כברת דרך ארוכה בפרשנות אבסורדית שיטתית שלו. כך למשל בעבר סברנו שהחוק לא נועד כלל לדון ברומן הכולל קשר מיני מלא וקבוע בין עובד למעביד או לאחראי במקום העבודה – טעינו והפסיקה קבעה אחרת, כך שעל קשר רומנטי כזה רובצת למעשה חזקה שהוא נעשה מתוך ניצול מרות ומהווה גם הטרדה מינית.

כעת זכינו לפרשנות יצירתית חדשה חרדי שהתנגד לנוכחות חיילת באוטובוס בחלק שנועד לגברים חרדים וכינה אותה בזעמו פרוצה, הורשע לפי החוק למניעת הטרדה מינית. למה? השופטת מאק קלמנוביץ קבעה כך הואיל וזו "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית". סברתי שבפסק הדין נקבל לפחות ניתוח של הוראות החוק אולם במקום זה הפנתה אותנו השופטת למאמרים שונים שמביעים דעות חלוקות מבלי לנסות ולדון בכלל בבעיה ואחר כך קבעה מה שקבעה. הנמקה אמתית וראויה לנושא אין למרבה הצער בפסק הדין.

אני מוכן להניח שלקרוא לאישה הנוסעת באוטובוס פרוצה זו התנהגות העלולה בהקשר מסוים להיחשב מבזה מבחינה מינית, אולם כרגיל חשוב ההקשר בו נאמרים הדברים. מבחינת החרד המבקש לאכוף כללי צניעות מחמירים במיוחד כל התנהגות החורגת מכללים אלו היא פריצות. מי שאמר את המילה לא התכוון לעיסוקה של הנוסעת בכלל או לאופייה, אלא להתנהגותה בהקשר של הימצאות בחלק שנועד לגברים.

מבחינת האומר הוא לא התייחס באופן משפיל למינה או מיניותה של האישה המסוימת אלא להימצאותה כאישה במקום שלא נועד לה – אם תרצו מדובר בהתנהגות מקוממת  שיכולה להיות גם אסורה על פי החוק [ראה סעיפים 194 ב ו216 לחוק העונשין למשל]. ההתייחסות לא הייתה למינה של הנוסעת אלא תגובה להתנהגות מאד מוגדרת שלה. בנקל אני יכול גם לדמות קבוצת נשים חרדיות הדורשות מגבר לעבור לחלק אחר באוטובוס ומכנות אותו סוטה. האם מישהי מהן תועמד לדין – אני מפקפק בכך.

האבסורד הוא שאם נדקדק בהגדרות ניתן אולי דווקא להאשים את החיילת בהטרדה מינית. אישה העולה ביודעין לאוטובוס של חרדים שיחסם לנוכחות נשית קרובה ואף ללבוש הנחשב כבלתי צנוע ידועה משפילה את מיניותם על פי תפיסת עולמם ובמיוחד כאשר התנגדותם להתנהגות מופקרת כזו ברורה וגלויה. פרשנות מעין זו של הוראות החוק למניעת הטרדה מינית אינה יותר אבסורדית מפרשנות בית המשפט.

כמובן שאיני דוגל בפרשנות כזו שכן היא אבסורדית בה במידה והחוק לא נועד למנוע להבנתי ביטויי מיניות, לרבות הליכה בלבוש חושפני, הגם שהם בהחלט יכולים להטריד מינית ולהיות לא רצויים בעיני רבים. התנהגותו של מי שכינה את החיילת פרוצה היא התנהגות אסורה על פי דיני העונשין ללא קשר להקשר המיני ואין לעשות שימוש מרחיב ושנוי במחלוקת ערכית בחוק למניעת הטרדה מינית שצריך ויכול לבטא קונצנזוס חברתי.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • nachum  On 7 במרץ 2014 at 13:14

    השופטת חגית מאק-קלמנוביץ
    HAGIT KALMANOVITH
    סגנית נשיא בית משפט השלום י-ם

    נולדה בישראל.
    בשנת 1984 סיימה את לימודי התיכון בבית הספר "חורב" בירושלים.
    בספטמבר 2010 מונתה לכהונת סגנית נשיא בתי משפט השלום מחוז ירושלים.

  • nachum  On 7 במרץ 2014 at 13:18

    התייחסות (אפילו חד פעמית) מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, do -you think that the word -pruza- is not un proper?פרוצה,

  • גולדבלט משה  On 7 במרץ 2014 at 16:15

    השאלה אם מדבר בהטרדה מינית לא אם מדובר במילה לא נאותה

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 10 במרץ 2014 at 16:10

    גם אם לא התכוון, במבחן התוצאה היא פרשה את זה כביזוי התנהגותה המינית.

    • גולדבלט משה  On 14 במרץ 2014 at 4:06

      על פי הפרשנות הסבירה שנתנה לחוק מדובר בחוק הדורש מודעות לפחות להיות הדיבור מטריד-לא מדובר על הטרדה על בסיס נפשי של רשלנות. מבחינת הנאשם לא זו בלבד שהוא לא התכוון להטריד או לבטא כוונה מינית כלשהי אלא הוא התכוון לשפוט התנהגות מינית מתירנית בעיניו.

      שלא יובן שהמעשה מותר-הוא אסור וישנן עבירות המגדירות אותו-אין למעשה האסור כל קשר להטרדה מינית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s