העין השביעית בסלון המפנק של רני רהב


"העין השביעית הוא כלי תקשורת ישראלי העוסק בסקירה וביקורת של התקשורת, ובפרט תקשורת המונים בישראל." מקור השם הוא פרפרזה על הביטוי "לשמור בשבע עיניים". כותב עוזי בנזימן [יוצא "הארץ"] בגיליון הראשון של העין השביעית: ‏"העין השביעית" הוא בימה המזמינה את התקשורת הישראלית להתבונן על עצמה בשבע עיניים."

עד כאן ציטוט מהויקפדיה העברית. כשלעצמי, לאור זהות הכותבים, סברתי כי בסופו של יום "העין השביעית" הוא מועדון גמלאי עיתון "הארץ" -" העיתון לאנשים חושבים"

היום עורך את "העין השביעית" [ כיום אתר אינטרנט] חנוך מרמרי עורכו לשעבר של "הארץ" ודמות ידועה וביקורתית מאז ימי זו ארץ זו וניקוי ראש.

"העין השביעית" לא יכול להתעלם מתופעת רני רהב ושפע הידיעות והרשימות העוסקות בדמותו המטרידה של יחצ"ן האלפיון העליון [או יותר נכון החלק העשיר של האלפיון העליון]. רני רהב הוא ללא ספק דמות מרתקת החיה ופועלת ומשגשגת בעולם זר לרובנו, שאין לנו כל סיכוי להשתייך אליו או אפילו להבין על פי אילו חוקים הוא פועל. רהב הוא המגלם של החיבור החברתי בין ההון השלטון והתקשורת והוא במידה לא מבוטלת נמנה על היוצרים של הרישות העסקי [נטוורקינג] של המעמד העליון-רישות המתנהל על פי כללים משלו.

משהו על רני רהב ועסקי הרישות העסקי שלו לימד אותנו חנוך מרמרי עורך העין השביעית ברשימתו קאטפיש.  מרמרי – כך אנחנו למדים ממש מחבב את רני רהב ובהיותו עורך "הארץ" אהב מאד להתייצב " "בסלון החברתי שהוא מארח בביתו למיוחסי התקופה, עם הקייטרינג הטוב בעיר והיין המובחר…"

"אל הסלון של רני רהב "הוזמנו, אישרו ונהרו אליו ראשי המשק, האקדמיה, הפוליטיקה, יוצאי מערכות הצבא והמשפט – כל אלה שעד אז החליפו מלים בחתונות ובריתות מילה – מצאו עצמם ישובים בסלון מול מארח מרעיף, תחילה בדירתו הצנועה ברמת-גן ובהמשך בבית-המידות שרכש בסביון. נטוורקינג בהתגלמותו."

בתחילה נבוך מרמרי מהזמנתו לסלון המכובד –אולי, זאת לא נדע, חש כי לאור מעמדו הציבורי כעורך עיתון ביקורתי הוא אינו צריך לשהות שם:

"אבל אחרי כמה מפגשים, שבהם ישבתי על נתח קצבים מול רקטור אוניברסיטה או שרה בכירה, שופט עליון או אמנית חשובה, וכמובן עם אנשים נעימים ותרבותיים שבהונם היה אפשר לרכוש כמה וכמה איים יווניים ואולי את בריטניה כולה – מפגשים שמהם יצאתי מתנודד משיחה טובה, ארוחה מענגת ואלכוהול משובח – הסרתי מעל פני את הבעת האורח המזדמן והתייצבתי בהם מרצון וללא תירוצים. בלא פחות משישה ולא יותר משמונת האירועים שבהם השתתפתי הורחבה משמעותית היכרותי עם המושכים בחוטים. אחרי הרבה שנות בונקר, זו הייתה לי חוויה מרעננת ומרחיבת אופקים"

אין ספק שהחוויה הייתה מרעננת ומרחיבת אופקים ואפילו טעימה מאד. מה המחיר שקוראי "הארץ" שילמו ובוודאי גם צרכני יתר אמצעי התקשורת שילמו ומשלמים כיום בגלל היעדר כל חיץ חברתי בין מבקר ומבוקר? יחליט כל אחד מהקוראים וכך גם יוכל להחליט אם בכלל קיים מושג כזה עיתונות חופשית בישראל ועיתונאים עצמאיים, או שמא גם המבקרים הם אורחים רצויים המזדמנים מעת לעת לסלון של הילה ורני רהב. אני מניח שאיש מהקוראים אינו תמים כדי לחשוב שהאירוח המפואר הזה ניתן כמתנת נדיבים וללא כל כווננת רווח-זה סותר את מהותו של הרישות העסקי.

לבסוף לא יכולתי שלא לתמוה מה עושים שופטי בית המשפט העליון בסלון של רני רהב. האם ראוי ששופטי בית המשפט העליון יתרועעו עם באי המועדון? לשם מה הם נזקקים לשירותי הרישות העסקי? האם עבור קרובי משפחתם? האם כללי האתיקה השיפוטית אינם אוסרים התרועעות כזו?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אל רום  On 13 בינואר 2014 at 18:32

    תודה על הפוסט עו"ד גולדבלט ,

    יש לשים לב לסעיף 16 לכללי אתיקה לשופטים , תשס"ז 2007 , וכך :

    16. משמונה לכהונתו, אין מוטל על שופט לנתק את קשריו החברתיים, לרבות קשרים עם עורכי דין. עם זאת, ראוי לו לשופט כי ייזהר בקשריו החברתיים וייתן דעתו כיצד עשויות הבריות לפרש את הימצאותו בחברת אדם מסוים או בחברה מסוימת.

    תודה ……

  • zviarzi  On 13 בינואר 2014 at 19:03

    כרגיל חומר טוב לחשיבה שניה. שאלת הבהרה בבקשה.

    חיפשתי ומצאתי במקום אחד ציון לנוכחות אקס שופטים ובמקום אחר נוכחות של שופט עליון. האם אני טועה לטעון שיש הבדל מהותי בין מי שמכהן לבין מי שכהן?

    לעניין סעיף 16 לכללי האתיקה לעניות דעתי יש הבדל בין לשמר קשרים חברתיים לבין לפתח קשרים נהנתניים. רוצה לומר כי באי הסלון של התגרן הגרגרן לא הגיעו על רקע חברתי במובנו של סעיף 16.

    • אל רום  On 13 בינואר 2014 at 20:27

      zviarzi ,

      שים לב רק לסיפא – " לפרש את הימצאותו ……" משמע – ניתן לטעון , כי הרקע אינו חשוב , אלא עצם ההימצאות , שכן תכלית הסעיף הנחזית הינה – כיצד הבריות עשויות לפרש , משמע , הרקע הינו משני לכאורה , שהרי הבריות לא אמורות להבין הרקע ליחסים או לעצם ההימצאות .

      אפשר כמובן לשאול עוד שאלות – האם זה היה לפני כניסת החוק לתוקף ( משמע לפני 2007 ) או אחרי ? האם זה היה באקראי , במהלך ספונטני , או שהשופט הכניס עצמו מראש , בידיעה ברורה – לסיטאוציה . אפשר גם להקשות –

      האם ידע הוא מי זה רני רהב ? שהרי לפני המשבר הכלכלי ( 2008 ) הוא היה הרבה פחות " כוכב " מאשר היום . כך שייתכן שאנו עושים השלכות אחורה , מהמצב דהיום , והשופט שהיה שם , פשוט לא ידע אולי אפילו מי הוא , ובאקראי התגלגל לשם , אין לדעת ממש .

      אני לא גורס שאין באופן כללי מושגי טעם לפגם במצבים דנן מבחינת שופט , אבל אין לדעת באופן מדוקדק מה הנסיבות פרטניות שיכולות לשנות באופן רדיקלי ההבנה של המצב .

      תודה

      • zviarzi  On 13 בינואר 2014 at 21:19

        אופס…..
        אשרי האיש אשר במושב לצים לא ישב

      • אל רום  On 14 בינואר 2014 at 5:02

        תיקון טעות לתגובתי שלי מעלי –

        לא ידעו ממש מי זה רני רהב , לא לפני המשבר הכלכלי ( 2008 ) כמתואר , אלא לפני המחאה החברתית ( קיץ 2011-2012 ) , מיני אז אכן , כוכבו דרך ממש .

        תודה

  • אל רום  On 14 בינואר 2014 at 5:04

    zviarzi , למה כוונתך בתגובה האחרונה שלך , אם יורשה לי לשאול …….. ( אופס , מושב ליצים ) .

    תודה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s