תחקיר איכילוב-סימפטום לחולי במערכת הבריאות הציבורית


בעקבות התחקיר של "עובדה"  חשוב להעיר מספר הערות הנוגעות לעובדות היסוד במערכת הבריאות הציבורית המתפוררת שלנו .

1. קבלת שכר נפרד על ידי הרופאים מתיירי מרפא, או מחולים תושבי ישראל, היא שוחד. אין ספק שצודק מנהל בית החולים וולפסון  שטען בתוכנית כי מהותית מדובר בנושא לחקירה משטרתית ולא להליכים משמעתיים. ספק רב מאד אם יועמדו המעורבים לדין כי האמת היא שרופאים במערכת הציבורית מקבלים שוחד כל הזמן ורק במקרה של תיירות המרפא היה קל להוכיח זאת כי הקשר נעשה באמצעות סוכנים. המשחדים עצמם לא רוצים להיחשף.

 הבעיה העיקרית ביחס לתיירות מרפא אינה השוחד אלא עצם קיומה. במדינת ישראל יש מחסור חמור נתון במיטות אשפוז, מנתחים ורופאים מרדימים. כאשר מתקבלת תיירות מרפא רווחית יותר החולים הישראלים נדחקים לסוף התור וחלקם  בוודאי ימותו  או ייפגעו בבריאותם עקב אי קבלת טיפול במועד. אותו קבלן תיירות מרפא שסיפר לנו עד כמה תיירות המרפא עוזרת לבתי החולים מסייע בפועל להריגת חולים, אם כי האחריות העליונה רובצת על המתנקשים- דהיינו על מערכות הבריאות המשלימות עם התופעה ונותנות לה להתרחב.

 רק כאשר יובהר כי בתנאים של מחסור נתון חמור במשאבי כוח אדם תיירות מרפא היא הרג חולים ניתן יהיה לחולל שינוי. הפתרון אינו להגביל את תיירות המרפא כהצעת ח"כ מרב מיכאלי, אלא לאסור עליה בחוק וכל מנהל מוסד רפואי שנותן לה יד לתופעה חייב ללכת לכלא. אפשר יהיה לדבר על תיירות מרפא כשיתברר שבישראל יש עודף כוח אדם לא מנוצל במערכת הבריאות הציבורית- לפי מה שנמסר לנו זה רחוק מלהיות המצב.

2. קראתי כבר יותר מכתבה אחת של חולים המבקשים ומתחננים לא להחמיר עם הרופאים שנחשפו בתחקיר עובדה כי הרחקתם תעלה בחיי אדם. ההיפך הוא הנכון. ראשית ראוי לציין כי בדרך כלל על כל טלנט המשתכר הון עתק  במערכת הציבורית יש כמה רופאים מוכשרים, העובדים במסגרת החוק, והמסוגלים להתמודד עם הניתוח באותה הצלחה. רופאים אלו לא מכהנים בתפקידים בכירים בבית החולים ואינם יכולים לפרסם עצמם. לא תמיד הרופאים הטובים ביותר הם שמתמנים לתפקידים הבכירים, גם בבתי החולים קידום הוא עניין של קשרים ופוליטיקה פנימית.

3. מאידך אין ספק שהרפואה השחורה כשלעצמה מסכנת חיים ועולה במקרים מסוימים בחיי אדם גם כשהמטופלים הם תושבי ישראל בלבד ומהתעלם מהבעייתיות בתיירות המרפא. מערכת בריאות המנוצלת נכון מחלקת את העבודה בין המנתחים לפי כושרם וניסיונם ומורכבות הניתוח. קיימים ניתוחים מורכבים יותר בהם נדרש המנתח הטוב ביותר והמנוסה ביותר וישנם ניתוחי שגרה שמנתח "רגיל" יבצעם באותה מידה של הצלחה.

 הסיכוי שמנתח הבכיר הוא שייבצע את הניתוח המסובך פוחת מאד כאשר אותו מנתח יכול להרוויח הון עתק על ניתוח שגרתי, שמנתחים אחרים במחלקה מסוגלים לבצע לא פחות טוב. התוצאה של הכסף הפרטי במערכת היא הקצאה לא נכונה של משאבי הרפואה הציבורית. כאן האינטרס הכללי שונה לחלוטין  מהאינטרס של הפרט.

4.יש לזכור שלא רק שהרופאים הבכירים והמתוגמלים רכשו את המוניטין שלהם במערכת הציבורית אלא שכל עוד הם מעוניינים לעבוד בישראל הם יבצעו את עיקר עבודתם במערכת הציבורית כי בישראל בתי החולים הנחשבים "פרטיים" לא נועדו לניתוחים המורכבים והמסובכים וישנם תחומים שאינם מטופלים בכלל במערכת הפרטית.

5. גם הגדרת בתי החולים כמו המרכז הרפואי הרצליה או אסותא כבתי חולים פרטיים היא מאד לא מדויקת. הרצליה מדיקל סנטר הוא בעיקרו בבעלות שירותי בריאות כללית ואסותא היא בבעלות קופת חולים מכבי. בתי חולים אלו משרתים את אלו שיש להם ביטוחים משלימים וביטוחי בריאות פרטיים. במהות מדובר ברפואה ציבורית פרטית ממוסדת המשמשת אמצעי להעשיר את קופות החולים ואת הרופאים.

6. במילים פשוטות אין הרבה רפואה פרטית "נטו" בישראל ואין בתי חולים פרטיים לגמרי המקבילים ברמתם והיקפם לבתי החולים הציבוריים. השאלה האמתית היא עד כמה יש להרשות למערכת הציבורית לקיים בתוכה רפואה פרטית ועד כמה משלם הציבור הרחב  בכספו ובבריאותו עבור אותה רפואה פרטית.

7.  חולים תמיד ינסו להגיע לרופא שהם שמעו שהוא הטוב ביותר וזה לגיטימי. לבקש מבני משפחה של חולה לא לעשות כל שביכולתם לטובת קרובם זה בערך כמו לבקש מקרובי משפחה של חייל שבוי לא לעשות כל מה שיוכלו לשחרורו ולעזאזל ההשלכות הכלליות. תכנון מערכת הבריאות צריך להיעשות מתוך ראיית האינטרס הכולל.

 הרפואה הציבורית חייבת לנהל את משאביה כך שתהיה הקצאת מקורות יעילה שמשמעותה חלוקת עבודה נכונה ורציונלית. אין אפשרות לאסור על הקמת מרכזים רפואיים פרטיים לחלוטין, אך יש להקפיד על הפרדה מוחלטת בין הרפואה הציבורית לרפואה הפרטית. יש לאסור לחלוטין את השר"פ ולדאוג להעמיד לדין פלילי כל רופא המקבל תמורה פרטית בעבודתו במערכת הציבורית- בסופו של יום נצא נשכרים גם בצד הרפואי.

8. יש להקדיש מחשבה נוספת לענף ביטוח הבריאות הפרטי ולדעתי [כמי שמחזיק פוליסה פרטית-קולקטיבית] יש לאסור על חברות הביטוח לשווק פוליסות ביטוח פרטיות או קולקטיביות. ובהמשך יש לשקול עד כמה הביטוחים המשלימים מתאימים למערכת הציבורית. לדעתי התוצאה היחידה היא שחלה התייקרות כללית של שירותי הבריאות מבלי שניתנת כל תמורה נוספת.

אדגים את הבעיה- לא מעט מומחים דורשים עבור ייעוץ פרטי הנמשך חצי שעה תשלום  של 1,500 ₪. מבוטח שיש לו ביטוח משלים וביטוח פרטי יכול לממן את רוב הסכום . אלמלא היה ביטוח משלים וביטוח פרטי המחיר שאותו יכול היה המומחה לגבות היה נמוך בהרבה.

9. כאשר רובו המכריע של הציבור רוכש ביטוח משלים התוצאה היא שכולם לכאורה זכאים לעדיפות דהיינו למשל לבחור את המנתח. במצב דברים זה המנתחים המבוקשים מוצפים בפניות של חולים ואז מתברר להם שאמנם הם זכאים להיות מנותחים על ידי מנתח מסוים, אבל בעוד זמן רב והם חוזרים לנקודת ההתחלה. מהר מאד מגיעים הנצרכים למסקנה כי בשביל להקדים תור יש לשלם באופן לא רשמי למנתח והביטוח המשלים ואפילו ביטוח הבריאות הפרטי לא מקדמים בהרבה את מטרתם.

רצוי על כן שמשרד הבריאות בשיתוף המפקח על הביטוח יאסרו על שיווק פוליסות ביטוח פרטיות לרבות פוליסות קולקטיביות  ויסדירו באופן ממצה את הביטוחים המשלימים של קופות החולים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • פוקסי  On 20 בדצמבר 2013 at 15:40

    פוסט מענין …….

    טוב תקצר היריעה , הנושא סבוך , רציתי רק להאיר הנושא מעוד זוית חשובה מאוד . מכשירי הדמיה , סורקים למינהם , בכמויות ותפוצות ופיזור מתאים , היו מיעלים מאוד את תהליכי האבחון והניתוח . לפעמים אבחון וניתוח יעילים עומדים על כך ממש .

    התקנים ( תקנות בריאות העם ( מכשירים רפואיים מיוחדים ) ) ממש דלים בהקשר זה , לפעמים מכשיר מיוחד על מליון איש .יש לכך השפעה לא קטנה על איכות ויעילות הטיפולים .

    תודה ……..

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 21 בדצמבר 2013 at 21:59

      צר לי אך המסקנות שאתה מתאר , אינן נכונות .
      אין היום במערכת הציבורית אנשים מהדרג של פרופ' קונסטנטיני , הרחקתו תעלה בחייהם של ילדים !
      תיירות המרפא מסייעת לבתי החולים הציבוריים .
      כל הסיפור לא פגע ולו בפסיק באיכות הטיפול לישראלים – לצערי אני יודע זאת ממקור ראשון .
      בני נותח ע"י פרופ' קונסטנטיני לפני שבועיים בלבד.

  • קראטון  On 20 בדצמבר 2013 at 17:37

    גם אם היה עודף של מיטות בבתי החולים הציבוריים…
    השימוש / ההשתלטות על רכוש של אחר (במקרה זה רכוש שנרכש מכספי משלמי המסים) הוא דבר שיש לדחותו מהפן העקרוני; ללא קשר לתוצאות.
    רפואה פרטית היא דבר נפלא, בתנאי שמבוצעת בתוך נכסים ועל ידי מכשור שנרכשו / נשכרו המנותק מהקופה הציבורית, על ידי צוות רפואי שזמנו ומקצוענותו מתוגמלים במנותק ממערכת הכספים הציבורית.
    ההפרדה והניתוק יעזרו לציבור לאמוד את יעילות השרותים הרפואיים, הן הפרטי והן הציבורי, ולהשתמש בהם לפי הצורך, הכדאיות והסיכון.

  • רני  On 21 בדצמבר 2013 at 17:54

    כל בית חולים חייב שיהיו לו מערכות גיבוי לפגיעה המונית. זה נכון בכל העולם. זה אומר אחוז מסוים
    של מיטות ריקות חלק ניכר מהזמן. זה לא קיים בישראל. מכאן תופעות קטלניות. הסיבה ברורה מילוי מחלקות בחולים מועדפים והשהיית האחרים במסדרון. המסדרון מזוהם ואפשרות האילוח משגיבה מאוד. אם אילוח קוטל אז ודאי שכבר היום השכיבה במסדרון קוטלת. ביקור במספר חדרי מיון
    (תרגיל מומלץ לתכנית TV ) יראה שזה עולם נפרד מול המחלקות. גם נקיון גם טיפול גם תשומת לב.
    ברור שקיימת הנחייה גם אם לא כתובה לא להעביר מחדר המיון למחלקות. בכלל, נסיון אישי לא מבחירה אישית הראה תוך שבועיים שלוש דיאגנוזות שונות לאותם סימפטומים באותו חדר מיון. פשוט זה עולם אחר. למשל יש מיזעור של שימוש בציוד חדיש. ועודף של רופאים צעירים ולא מנוסים.גולדבלאט
    יצודק. אבל דבר לא יעשה. גם יותר ויותר ממה שקרוי ההוצאה הלאומית על בריאות נכנס לכיסי חברות הביטוח ורופאים גוזלי רכוש הציבור.עוד סיבה לוחשוב על הגירה – גם בחו"ל מצב בתי החולים אינו מזהיר אך תהליך התדרדרות שם איטי יותר.

    • קראטון  On 24 בדצמבר 2013 at 8:45

      מיטות ריקות הוא פיתרון יקר ובזבזני.
      יש אופציות שונות כמו הפיכת חדרי אוכל לאולמות אישפוז ועד ועוד…
      וכן,
      אוהלים כפי שמוצג בסרטון המצורף,

      • קראטון  On 24 בדצמבר 2013 at 8:50

        נא לשים לב שהטמפרטורה היא 42 מע' פרנהייט = 6 מע' C

  • דודי  On 22 בדצמבר 2013 at 11:09

    אני בטוח שאתה מבין הרבה יותר ממני ברפואה ציבורית, אבל בכל זאת אני חולק עליך. לדעתי אין להתייחס למערכת הבריאות כאל מקשה אחת. זה שחסרות מיטות בפנימית ג' בסורוקה זה לא בהכרח אומר שחסרות מיטות לניתוחי מוח בילדים באיכילוב (שם עובד אחד מהרופאים שבתחקיר "עובדה").

    לפנימית ג' בסורוקה לא מגיעה תיירות מרפא. תיירות המרפא שמגיעה למחלקה כמו נוירוכירורגיית ילדים לא בהכרח גוזלת משאבים מהמערכת בכללותה, ייתכן מאד שהיא דווקא מוסיפה משאבים, כי התיירים משלמים חשבון גבוה בהרבה מישראלים וחלקו עובר לקופת בית החולים כולו.

    תוכל כמובן לענות שזה לא בסדר שבמחלקה אחת אין עומס ובשנייה יש, אבל זה לא נובע רק מהעדפות של מערכת הבריאות ולא תלוי רק בה, אלא למשל בתחומי העניין של רופאים או אלה של תורמים. אם תקצץ בחדות בתקציב לניתוחי מוח בילדים עד שגם שם יהיה עומס ותור כמו בפנימית, תפגע ללא ספק בילדים הזקוקים לניתוחי מוח אך לא בטוח שתעזור למאושפזים במסדרון המחלקה הפנימית.

    (השתמשתי בדוגמות מייצגות של מחלקות).

  • פוקסי  On 22 בדצמבר 2013 at 13:24

    עו"ד גולדבלט , ומגיבים המעונינים , לינק נוסף בנושא , העמדה של האגודה למען זכויות האזרח , ותגובות וכו…… הכל באתר – " עבודה שחורה " , להלן :

    http://www.blacklabor.org/?p=53543&utm_source=feedburner&utm_medium=email&utm_campaign=Feed%3A+blacklabor+%28Blacklabor%29

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s