פרשת עימנואל רוזן – למצות בחומרה את הדין עם הדס שטייף


פרשת עמנואל רוזן אינה כנראה הפרשה הראשונה בה נפתח בקול תרועה  מסע צייד [אפשר לקרוא לזה גם לינץ]  נגד ידוען בטענה להיותו עבריין מין סידרתי ובסופה של חקירה ממוקדת התרועה הופכת ליבבה חלושה וצדקנית.

הקדשתי לפרשת רוזן רק ברשימה שדנה באפשרות תביעת לשון הרע מצד רוזן נגד הדס שטייף. אז כתבתי מתוך אי ידיעת העובדות ואי ידיעת תוצאות חקירת המשטרה. גם כעת העובדות טרם התבררו לגמרי ואולם ברור שבין העובדות שלהן טענה הדס שטייף למה שהתגלה בפועל קיים פער בלתי נסבל. הדס שטייף כזכור האשימה את רוזן באונס – לא פחות וטענה בתגובה לרשימה שלי כי:

"רק עכשיו קראתי את דברי ההבל. האם חושב כבודו שאני הדס שטייף, כתבת משטרה מזה 25 שנה כזו מטומטמת שהעיז לקבוע מסמרות? מבלי שאכל להוכיח אותן??? והרי קראתי למר רוזן לתבוע אותי דיבה…. והלוואי ויעשה זאת… כי אז כל הנשים שעדותן בידי ממקור ראשון לא שמועה, כאלה שהלכו למשטרה וכאלה שלא, תגענה אחת אחת אל בית המשפט. אני אשתוק והן תדברנה….ונראה אז מי יפרוץ בבכי… זו בטח לא תהיה אני…

תן לי קרדיט כותב נכבד בטרם תפלפל בשלל מילים לריק."

נו טוב –אני באמת לא מתכוון להמשיך בוויכוח שאינו ויכוח פרטי שלי. השאלה העומדת לדיון אם כעת ניתן לסבול מצב בו הדס שטייף לא תשלם מחיר כבד ההולם את חומרת מעשיה בפרשה. איני מדבר רק על מחיר כלכלי עקב תביעת לשון הרע. אני בהחלט מקווה שעמנואל רוזן יתבע והוא בהחלט ראוי לפיצוי של כמה וכמה מיליוני שקלים. אני מקווה שמעבר לכך הדס שטייף תוקע מבחינה ציבורית כך שלא יתאפשר לה לעבוד בשום אמצעי תקשורת. אני מקווה גם שתשלם את אותו מחיר כמחיר ששילם רוזן בגין התנהלותה.

אין בי דחף להענשה מופרזת והסיבה לקריאה  נעוצה בקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן לנהל לינץ ציבורי נגד אדם בכל הנוגע להתנהגותו המינית .לא במקרה אני נזכר בפרשת יצחק לאור שאף היא הסתיימה בלא כלום. ברור לי שקורבנות רבים ללינץ כזה יש להם מה לשפר בהתנהגותם כלפי נשים  שהיא לעתים קרובות גסת רוח ולעתים אובססיבית אך יחד עם זאת הם אינם בהכרח אנסים או עברייני מין. בדרך כלל ההגנה על זכויות האדם כרוכה בהגנה על טיפוסים לא הכי חביבים וגם הזכות לשם טוב היא, אם לא שמעתם עדיין, חלק מזכויות האדם.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מנחם רבוי  On 19 בנובמבר 2013 at 10:44

    נכון. אבל בעוד שתביעת לשון הרע נתונה לשיקולו של הנפגע בלבד, הרי קביעת המחיר הציבורי מסורה בידי מעסיקיה של הכתבת, חבריה,ובעיקר חברותיה לתחום המקצועי ובסך הכל נתונה לתגובה ציבורית חברתית. למרבה הצער לא נראה שתג מחיר ציבורי יוגש לכתבת. כי ככה זה אצלנו…
    בבלוג שלי פרסמתי לפני מספר ימים תזכורת לרשימה שנכתבה בעבר בנושא הזה, כולל קישורים לדברים שאמרו וכתבו אחרים. גם תזכורת לצעד מנהלי שנקט לפני זמן מפקד גל"צ בעניין ,כנראה על מנת להגן על תחנה וגם כדי לרסן במקצת את ההתבטאויות הבוטות והחריגות של הכתבת.

    http://wp.me/pK9OG-iQK

  • טל  On 19 בנובמבר 2013 at 11:59

    סגירת תיק אין משמעו תלונת שווא.

    לשם כך תוכיח שדברי המתלוננות וגדי סוקניק
    אינם אמת מעל ספק סביר.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 19 בנובמבר 2013 at 12:00

    מר גולדבלט ,

    תודה על הפוסט . אני רק רוצה להזכיר לאדוני :

    אתה לא יודע מה קרה שם !! גם לא אותה כתבת נכבדה !! אתה אפילו לא טרחת להביא לקוראים את עילת סגירת התיק ( אני בספק אם חשבת על זה ) . באשר , יש הבדל בין עילה של – חוסר אשמה , חוסר ענין , חוסר בראיות וכו…… עילת סגירת התיק , יכולה להוות גם כן עדות מסויימת לסיבוכים לא פשוטים . לא אתה , ולא הכתבת , יודעים למה נסגר התיק , מה הסיבוכים , מה התישנות מה לאיו , האם בעיה של הוכחות , של סיכויי הרשעה וכו…….

    כמובן , ואין לי שום בעיה עם זה , שחזקת הזכאות עומדת לזכותו של מר רוזן ובמלואה . אבל עדיין :

    מה קרה במעשה העבירה הלכאורי המיוחס , ובחקירה , ובסגירת התיק , אתה לא יודע !! וזה הרבה מאוד !! גם לא תדע קרוב לוודאי !!

    זכור זאת מר גולדנבלט , כיוון שאתה מעצים נורמה שמלבינה או נותנת קדימות ומינוף ויתרון לעבריינים עתידים , שמראש יגרסו להבא , שכבר היינו בסרט הזה , והכל סיפורי בדים , ואז באמת יגיע הזאב !!

    ככה בקטנה – שכחת את יצחק מרדכי , שכחת את חיים רמון , שכחת את עופר גלזר .

    לתשומת ליבך ……….

  • אלדד  On 19 בנובמבר 2013 at 13:46

    בהנחה שאתה צודק ויש קייס לדיבה, מי אתה חושב ישלם? אתה! בדיוק כמו במקרה עירית לינור מול אורטל בן דיין שם גלי צהל שילמו, גם במקרה הנוכחי הכסף יצא מכיסה של הרשת ולא מכיסה של שטייף.

  • גולדבלט משה  On 19 בנובמבר 2013 at 13:54

    לפי מה שפורסם הוויכוח אם היה נגע לשאלה אם הייתה הטרדה מינית איש לא הזכיר אונס ולו ברמז. הדס שטייף דיברה על שורת מעשי אונס וככתבת לעניינים פליליים היא יודעת מה ההבדל-די לי בכך. אם לבסוף גם הטרדה מינית אין כאן,למרות הטענה שיש עדויות ממקור ראשון אז ברור מה קרה.

    • טל  On 21 בנובמבר 2013 at 0:38

      נותר לך רק להוכיח מעל לספק סביר או מה שלא יהיה שנדרש בעניין מסוג זה. כמו כן, גדי סוקניק.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s