קלונו של היועץ המשפטי ושל עיתון "הארץ"


בסמוך להגשת כתב האישום נגד אביגדור ליברמן הזדמן לי לכתוב על כך שמדובר באישום מופרך מבחינה משפטית ואבסורדי מבחינה מוסרית. למי שרוצה לקרוא את הדברים הרי שהם נכתבו כאן  ובמיוחד כאן  וכאן ובין היתר כתבתי:

קראתי סוף סוף את כתב האישום שיוגש נגד השר אביגדור ליברמן- בקשקוש טהרני וצדקני כזה כבר לא נתקלתי שנים רבות. קשה מאד להבין מהי העבירה שמיחסים לליברמן- מדוע אי גילוי העובדה שעובד ביזמתו ניסה לעזור לשר, אגב ביצוע עבירה משמעתית, היא עבירה של השר. הטענה היא שעל ליברמן היה לגלות מיזמתו שהשגריר סייע לו ולחלוק את המידע עם הוועדה שדנה בעניין מינויו כלומר בעצם להעיד נגד המינוי. לטעמי מדובר בצדקנות ברמתה הצבועה והמבחילה ביותר- ישקול כל אחד אם הוא עצמו היה נוהג אחרת בנסיבות דומות.

שמחתי לשמוע אתמול שאני לא היחיד שחושב שכתב האישום הוא קשקוש. פרופ' אריאל בנדור, משפטן ידוע, סבור כמוני. קיים חשש שבאווירה הציבורית היום, בתי המשפט ייכנעו להיסטריה המבוימת מבית מדרשו של התועמלן המשפטי משה הנגבי. אם בתי המשפט יסרבו לבלוע את ההבל הזה, הנגבי מזמן רואה עצמו כערכאה המכהנת מעל בית המשפט העליון והוא ינזוף בהם חמורות.

עיתון "הארץ" שם לו למטרה לשכנע את הרכב השופטים שהרשעה היא הצעד המתבקש ושהקהילה המשפטית הרלוונטית משוכנעת בכך עידו באום כתב בנחרצות יומיים לפני פרסום פסק הדין כי:

"בקרב משפטנים שעוקבים אחר משפטו של אביגדור ליברמן מתגבש קונצנזוס: הרשעה בפרשת השגריר היא הנחת עבודה סבירה. זיכוי יהיה הפתעה. אין פלא שבממשלה נפתח המרוץ לכיסא שיתפנה במשרד החוץ. השרים מריחים דם….:

לרגע אתה מתחיל לפקפק בעצמך-אמנם אינך משפטן פלילי אבל מלכתחילה בטרם קרס המבנה העובדתי שלו טענה הפרקליטות היה ברור שכתב האישום מפוקפק מיסודו ועמד על כך פרופ' אריאל בנדור. כיצד הפכה הרשעה לאופציה הסבירה? התשובה נעוצה במגמת העיתון להבטיח השפעה על שופטי ההרכב ולשם כך פורסם בסוף השבוע הריאיון עם הפרקליטה שטפלה בתיק ליברמן ופרשה מהפרקליטות. אף אחד לא סבור שהעיתוי מקרי. מאידך יכולתי לחסוך ל"הארץ" את הטרחה ולעידו באום את ההתבזות. כמי שהיה מתמחה בהרכב פלילי לפני למעלה מ…שנים אני יודע שפסק הדין הוכרע מזמן וכל שנשאר הוא ללטש את הניסוח. אי אפשר היה לשנות את התוצאה ברגע האחרון.

שבע ייפול צדיק וקם ועידו באום, מבלי למצמץ, כבר מסביר מפי משפטנים בוודאי כי זיכוי ליברמן: הסיכוי להצלחת הערעור נמוך .

האם עכשיו אתם מבינים מדוע מתייחסים לעיתונות הכתובה אפילו זו שנועדה לאנשים חושבים בבוז תהומי –היא אינה ראויה ליותר מכך

ושוב אבקש להזכיר מה שכתבתי:

איני חסיד של ליברמן- לטעמי מדובר בפוליטיקאי כוחני, רדוד, חסר מחויבות אידיאולוגית אמיתית, אדם שמשרת באמת אינטרסים של ההון ובכלל דמות שתרומתה לחיים הציבוריים בישראל היא שלילית במהותה ולמזלנו היא גם שולית. למרות זאת אביגדור ליברמן הוא עדיין המייצג הנבחר של העלייה הרוסית ושל ציבור נוסף וגם יריביו חייבים לכבד עובדה זו ולנסות לשנות אותה בקלפי ולא באמצעות הליכים משפטיים מפוקפקים.

 אני בהחלט סבור שההחלטה לא להגיש את כתב האישום נגד ליברמן בתיק הגדול הייתה בעייתית ,למרות שגם שם זיכוי היה אופציה ממשית. אני גם סבור שאנחנו כציבור לא חייבים להאמין שנהגו ובתו של ליברמן הם שהרוויחו סכומי עתק בחברות הקפריסאיות ודי בחשדות הכבדים על מנת שלא לבחור את ליברמן בבחירות הבאות-אבל כאן מסתיים תפקיד מערכת המשפט וצריך להישמע קולו של הציבור.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אל רום  On 6 בנובמבר 2013 at 15:57

    תודה על הפוסט ……

    קודם כל , אני חייב לשבח את יכולת ההפרדה שלך בין השכל לרגש , בין ההגינות לבין ההטיות הרגשיות . אתה אכן לא נמנה עם חסידיו של א. ליברמן , אבל הערכת אובייקטיבית – סובייקטיבית בהגינות את המצב . מעטים ממש מסוגלים לכך !!

    טוב , ממש בזיקה לנקודה הראשונה שציינתי , זהו הטבע הפלילי , זהו טבע האדם !! קשה להפריד בין רגש לשכל !! עורך דין טוב , משפטן טוב , ביחוד בפלילים , לומד תחילה לא רק הקייס או הלקוח – אלא –

    מה הצד השני מכין , מה השופט יחשוב . מי שלא עושה זאת , באכזריות סיזיפית , ומפריד ממילא בין הרגש לשכל , נכונות לו הפתעות אכזריות בבית המשפט !! ראה האי היוני ואריק שרון , עדנה ארבל גרסה כהאי לישנא בזמנו :

    התיק יציקת בטון …….. מזוז ומומחים פליליים גרסו אחרת לגמרי !! אותו מזוז בזמנו גרס , כהאי לישנא :

    קצב רק יראה הראיות נגדו , יתעשת …..ויפול ממש …….

    את הסוף , אני מניח שאתה זוכר היטב !!

    צריך יותר מדי שכל וניסיון בליטיגציה להפנים זאת . אני לא בטוח שעיתון הארץ או משה הנגבי זוהי הנקודה . אלא טבע הדברים , טבע האדם !!

    תודה ……

  • get smart  On 23 בנובמבר 2013 at 9:13

    רק בחברה שבה רק הרשעה מעבירה נבחר ציבור מכהונתו, צריך לפנות לבית המשפט. בארה״ב אנשי ציבור לא מחכים להרשעה כדי להתפטר או שלא להציג את מועמדותם, כאשר יש רק שמץ של חשד ל״מה שלא יעשה״. כך פעל גם יצחק רבין, כשהתפטר מתפקידו כראש הממשלה ולא יחכה להרשעה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s