האם נשים אינן אחראיות למעשיהן?


מאז ומעולם הוצדק יחס מיוחד /מפלה כלפי נשים בתכונותיהן המיוחדות ובשוני הפיזיולוגי והנפשי בינן לבין הגברים. במאה ה19 במיוחד התפתחה [על ידי הגברים כמובן] "רפואת נשים" מיוחדת והאבחנה של "היסטריה נשית" הייתה נפוצה ויש הטוענים שהדברים לא השתנו בהרבה וגם כיום הרפואה נגועה בדעות קדומות ביחס לנשים. לא מכבר התפרסם ב"הארץ" מחקר  שזכה לכותרת למה נשים עצבניות 14 ימים בחודש שעורר בצדק את חמתה של נעמה כרמי.

ניתן היה לצפות כי נשים הנאבקות לשוויון בין המינים יטיפו גם למה שנגזר מתפיסת השוויון והיא תפיסת האחריות. כאן גיליתי שסימטריה אינה קיימת. כאשר אישה מתנהגת באופן החורג מהנורמה המקובלת כמו ירידה לזנות, או ביצוע עבירה פלילית, כמעט ולא ניתן לייחס לה אחריות בשל סטייה זו הואיל ובדרך כלל האחראיים להתנהגותה הם הגברים, לרוב הגברים מעברה שהתעללו בה בילדותה.

בית סוהר נווה תרצה הוא כלא הנשים היחיד בישראל. נשים לעתים די רחוקות נשלחות למאסר, אם כי הן מהוות אחוז קטן מכלל האסירים. מתברר שבית הסוהר הזה הוא בכלל מיותר. במאמר נוקב של בילי מוסקונה לרמן מצוטטת ד"ר ענת גור  [זו שחקרה ומצאה כי נשים עוסקות בזנות בעיקר בשל ניצול מיני בילדות] כי:

 “כלא נווה תרצה הוא מחנה ריכוז לנשים שעברו גילוי עריות”… “99% מהנשים שיושבות בכלא נוה תרצה”, המשיכה באותו טון שקט, “עברו שואה בילדותן. נווה תרצה, שהוא מקום אכזרי מאוד לנשים, מעביר אותן שואה שנייה, מהסיבה הפשוטה שהוא משחזר את הטראומה. ולכן”, צריך לבטל את בית הכלא נווה תרצה לנשים ולהמיר אותו לחלופת מאסר”.

 99% מהאסירות בנווה תרצה[מתוך 226 בסך הכל] הן 99% מהעברייניות המורשעות בישראל שנשלחו למאסר. אם גם הן אינן ראויות למאסר [בניגוד לגברים שנשלחים לכלא ] משמעות הדברים שניתן כבר כעת לקבוע בחוק שנשים לא יישלחו למאסר. בשביל 3 אסירות לכל היותר הראויות למאסרן לא כדאי להקים ולקיים בית סוהר.

בכנות-גישתה של ענת גור אינה נראית לי שונה באופן עקרוני מגישתם של הרופאים במאה ה19. את ההיסטריה הנשית נחליף בטראומה על רקע התעללות בילדות ונעניק לנשים את אותה חסינות המוענקת לאלו שלא ניתן לצפות מהן לשאת באחריות להתנהגותן.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אל רום  On 2 בנובמבר 2013 at 11:16

    תודה על פוסט מענין …….

    תסביר לי רק עו"ד גולדבלט , יש כולה 226 נשים בכלא בקירוב בישראל ? בסך הכל אל מול כ – 10,000 גברים בקירוב ( במאסר בפועל ) .

    לא ניסית אפילו להתמודד עם העובדה הזו , לתת לה פרשנות בכלל . רק איזה ארגומנטציה שקשורה למאה ה – 19 ? איזה אנאלוגיה משהו ?

    הייתי מצפה שתסביר מיכנזימית / תיאורטית / עיונית , את בסיס התופעה . ואחר כך תביע דיעה מסויימת מינימלית אפילו .

    משמע – מה דעתך שלך , מדוע 226 נ' 10,000 משהו ……… אחר כך , אפשר שנמשיך הלאה ………

    תודה …….

    • גולדבלט משה  On 2 בנובמבר 2013 at 12:54

      העובדה מדברת בעדה ומלמדת שגם עולם הפשיעה הוא עולם של גברים,
      אבל ויש להודות בכ,ך עבירות שגברים ייכנסו בגינן למאסר בפועל נשים לא בהכרח. לדוגמא גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים.

  • גיל  On 2 בנובמבר 2013 at 14:52

    לי זה דווקא נשמע שנשים מנסות לאחוז בחבל משתי קצותיו. מצד אחד, פמיניסטיות רבות התלוננו בעבר ובצדק, שמתייחסים לגברים כ"תקן" שעליו מושוות נשים בלי לבחון את הבעיות הספציפיות של נשים שנובעות מאנטומיה שונה. עכשיו מתלוננת נעמה כרמי שזה פרטנליזם שמתייחסים לתופעה שקיימת רק אצל נשים באופן מיוחד (ובדרך מזלזלת במחקרים המדעיים בנושא הזה). אני מסכים איתה שהכותרת לכתבה היא מבזה אבל לא צריך לשפוך את התינוק עם המים. אכן יש השפעות שונות רפואיות על נשים שצריך להתייחס אליהן במיוחד כי ביולוגית, גברים ונשים לא שווים.

    לגבי ניצול מיני בילדות, זה נושא שמאוד שנוי במחלוקת במיוחד בכל הקשור לאמיתות הזיכרונות הללו וכתבתי על זה לא מעט אצלי בבלוג. אתה צודק בהחלט שהגישה של ענת גור שגויה. האם על פי אותו הגיון גם נשחרר רוצחים שסבלו מהתעללות מינית? האם ילדות עשוקה היא תירוץ לכל דבר ולאנשים אין אחריות על החיים שלהם, לא משנה כמה סבל עברו?

  • zviarzi  On 2 בנובמבר 2013 at 15:09

    ועדיין במבחן הנתונים שכאן כ – 200 אסירות אל מול כ 10000 אסירים. מה שאומר שהגברים הם הרבה יותר אשמים
    לא מצאתי לא במאמר ולא בתגובות העונה על השאלה:
    האם השוני הביולוגי בין נשים לגברים בא לידי ביטוי אמתי ומוצדק אל מול הדרישות לשוויון?

  • משה גולדבלט  On 2 בנובמבר 2013 at 15:24

    אני חושש שברשימונת אין תשובות לעוד שאלות נכבדות הדורשות מסגרת רחבה ומחקרים מעמיקים מאד-קטונתי מלענות מה בשוני הביולוגי בין גברים ונשים רלוונטי בכלל לשאלת היקף ההשתתפות בפשיעה. עד כמה המבנה החברתי משתקף גם בבתי הסוהר ועוד-נשאיר את התשובות לשאלות אלו למוכשרים ממני

    • אל רום  On 2 בנובמבר 2013 at 15:42

      אוקיי מר גולדבלט , עכשיו זה נשמע אחרת . רק זה לא מה שכתבת ברשומה , היית כותב זאת כבר שם , כך בדיוק , היה ברור יותר .

      תן לי להציע לך מתאבן קטן :

      לכולנו יש ספים , ספי תגובה ופרספציה ( מלשון – סף ) . הספים הללו נעים בתוך מרחב דינמי . אתה למשל מכיר זאת מעולם המשפט מן התיבה – " מזג …." יש עורכי דין שיתאימו להיות שופטים באשר יש להם מזג שיפוטי ( נניח – רף , סף סבלנות גבוה ) ויש עורכי דין שאין להם מזג שיפוטי מתאים ( רף , סף , סבלנות נמוך בנסיבות הענין , יתרגזו בקלות , לא ישמרו על קור רוח …….) .

      חשוב להדגיש , הספים חלקם בבחינת ברירת מחדל , חלקם נעים בתוך מרחב דינמי , יכולים לעלות ויכולים לרדת , הכל מתוך נסיבות חיים , כורח וכו…… .

      כדרך משל : מי שסופג אלימות , ספי התגובה האלימה ירדו , והוא עצמו יהפוך להיות אלים , באשר הוא סופג אלימות , מפנים אותה , ופורק אותה , מעין מוטמע הדבר בתוך השקפת עולמו , ותגובותיו האינסטינקטיביות .

      אחד ההבדלים האסטרטגים בין אישה לגבר , בין זכר לנקבה ( ואגב , אחת התיאוריות היפות והחשובות בדבר צמיחת האדם מן הקוף אדם , יסודה בהבדל זה ) הינו כך :

      המין האנושי , שלא כמו חיות רבות בטבע, אין לו עונת יחום , 24 שעות ביממה ( מכללא ) . אבל , ספי העוררות והגירוי של גברים , לרוב , הרבה יותר נמוכים מאשר אילו של האישה . מה שהופך את השוני לאסטרטגי ביותר . האישה לרוב ( אבל שוב , יכול להשתנות , באשר המרחב כאמור הינו דינמי ) זקוקה לזמן , לטיפוח רגש , מערכת נסיבות יותר מורכבת בשביל גירוי ועוררות מינית , ואילו הגבר , או רוב הגברים , מזנקים מהר מאוד ומאפס .

      הבדלי הפוזיציות הללו , יוצרים תופעה של מוביליות שונה בדינמיקה שבינו לבינה . לכן , המחוקק למשל לא מציין את האונס כעבירה נשית או נקבית , ואילו , אפילו כאשר עושה הוא זאת בעבירות של הטרדה מינית , הרי :

      מתי אתה זוכר שגבר הוטרד מינית על ידי אישה והגיש תלונה נגדה , ברור שנדיר .

      לגופו של ענין :

      הליבידו הסקסואלי של הגבר מיידי וזמין יותר ( מבחינה סטטיסטית ) וזה בתורו תורם לדינמיקת פשיעה ומוביליות שונים בין גבר לאישה . זהו לא הווקטור היחידי , אבל חשוב ביותר .

      תודה ……

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s