הדרך לגיהינום רצופה כוונות משפטיות טובות


אין כמו עורכי דין מעשיים להבין עד כמה שיח של זכויות וחובות משפטיות [המשפט מדבר בשפת זכויות וחובות –אין לו שפה אחרת] יכול לגרום לעתים קרובות לתקלות קשות. יצא לי להידרש בעבר לסוגיית השתלטות שיח הזכויות [שהוא שיח משפטי- העיסוק בזכויות האדם הוא כיום משפטי בעקרו] על השיח הפוליטי והקורא מוזמן לעיין כאן וכאן. על האנגלים נאמר שהם תמיד שמחו לזנוח את ההיגיון ולא לפעול על פי כללים הגיוניים מופשטים כאשר הם נוכחו לדעת שהדבר מוביל לצרות צרורות. המשפטנים שלנו לא למדו זאת ובניגוד לאנגלים יש להם חיבה יתרה לצאת מעקרונות מופשטים ולהחילם על המציאות החמקמקה "יעלה כמה שיעלה".

דוגמא טובה לכך מצאתי בראיון שהעניק השבוע עו"ד צבי האוזר מזכיר הממשלה לשעבר לארי שביט . בהתייחסו לפרשת המשט הטורקי סיפר האוזר:

"גם המרמרה היא מקרה מעניין. השתתפתי בדיון קריטי לקראת המשט. בניגוד לאחרים, אמרתי: ‘רגע, למה שלא נאפשר לאונייה הבלתי־חמושה הזאת להיכנס לעזה?’ לא צפיתי את תשעת ההרוגים אבל לא הבנתי מדוע אנחנו צריכים לשחק בסרט הרע הזה את התפקיד הרע שהטורקים ייעדו לנו. אני מכיר את ראש הממשלה. ראיתי בעיניו שהוא תופס את העניין. נתניהו אוהב שמביאים לו רעיון של מחוץ לקופסה. אבל המשפטנים שישבו בדיון טענו שמבחינה משפטית כל עוד יש סגר חובה על ישראל לכפות את הסגר. ובכך תם העניין. הדרג המדיני לא חושב שהוא יכול לקבל החלטה המנוגדת לציווי של הדרג המשפטי. הקברניט לא חש שהוא יכול לדרוש מהמשפטן לפתור עבורו את הבעיה אלא הוא נשמע להוראה שלו. את התוצאות כולנו ראינו. אנחנו חשים אותן עד היום”."

אני נוטה מאד להאמין לסיפור כי הוא נשמע לי הגיוני ומתאים ל"פוציות" שאני מייחס למשפטנים רבים שיש להם השכלה אקדמית משפטית רחבה ואפס חכמת רחוב וכאלו מאכלסים למכביר את שירות המדינה והאקדמיה. עורכי דין מעשיים יודעים שאכיפה היא תמיד סלקטיבית ושבשמירת חוק כמו במלחמה מי שמנסה להגן על הכל אינו מגן על כלום. משפטנים מעשיים ממש לא מתרגשים מהחלה סלקטיבית של נורמות חוקיות כי הם יודעים שפעמים רבות הנורמות המוצהרות הן כיסוי נח  למדי להצדיק את התוצאה שבה רצית מלכתחילה.

תהליך השתלטות המשפטיזציה על חיינו והסמכות המופרזת הנתונה לאנשי המשפט במערכת הפוליטית  צפוי לגרום צרות צרורות גם בעתיד. אם לא נלמד לרסן את המשפטנים באמצעים המתאימים סכנה קיומית אורבת לנו ואיני מגזים בכלל. כאשר מנהלים מלחמות לפי הוראות של פרקליטים העיקר שלא להגיע לבית הדין בהאג אנחנו כבר במחצית הדרך לאבדון. כאשר יוזמים פעולה צבאת מיותרת שמתחייבת מעקרונות משפטיים התוצאה מדאיגה לא פחות.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • zviarzi  On 17 באוגוסט 2013 at 8:05

    העם בישראל כבר מכיר את ראש הממשלה ואת דרכיו. "אין חדש תחת השמש"

    מעשה המרמרה היה מעשה איוולת מראשיתו – האישור ודרך הביצוע – ועד סופו המביש – התנצלות ראש הממשלה.
    המעשה היה – לפני שיצא לפועל – פאר היצירה של ראש הממשלה ולאחר שבוצע שב והוכיח מיהו ראש הממשלה. אז למה לך להאשים את הקולגות?

  • רני  On 17 באוגוסט 2013 at 16:05

    סיפור המרמרה כמו עוד סיפורים קטנים הנו כפצע המעיד על סרטן עמוק. מי ששלח את המרמרה מכיר
    היטב מקרוב את הצי הישראלי ויכולותיו. מצד שני ניהלו את העסק מי שאין להם כל מושג על צי סוחר, אוניות, חוקי הים וכ"ו. זה כולל את כל הפיקוד ההבינוני והעליון של חיל הים הישראלי. בצי התורכי משרתים בעמדות פיקוד עשרות שנים. כאן יוצאים לפנסיה בגיל 45 עם נסיון ימי אפסי. לצי הישראלי מגבלות קשות. למשל: אין לצי זה כל כלי שייט העולה בגבהו על המרמרה. מכאן הנחיתות המובניית של נסיון עליה. המרמרה היא עדיין כלי שייט מהיר ביותר שגבול המים הטריטוריאליים יכול להגיע מהר לחוף עזה ויש בעיות קשות לתמרן מולו. לא נעשה שום נסיון להתיעץ עם ימאים ישראליים מהצי מסחרי, העסק הובל ע"י שחצנות, בורות, חוסר ניסיון וחוסר ידע בכל הדרגות החל ממפקדי כלי השייט, מפקדי חיל הים והמפקד העליון בתוכם עד כל שרשרת הפיקוד של צה"ל. מישהו יכול לומר מדוע מפקד חיל הים הישראלי אינו אדם בן 65 עם ניסיון של עשרות שנים בצי הסוחר ובצי הצבאי? באיזה צי בעולם משתחררים סגני אלופים, אלופי משנה ותת אלופים בגיל פחות מחמישים, לפעמים קרוב לארבעים?
    אבהוק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s