נחל קישון גרפם


 קשה היה לקרוא את פסק הדין בתביעתם של לוחמי השייטת אשר דחה את כל התביעות וקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין מחלת מי מהתובעים לבין חשיפתו למזהמים בנחל הקישון להם נחשף בעת צלילתו בנחל. הקושי לא היה בשל אי הסכמה עם התוצאה. קיוויתי עבור החולים ובני משפחות הנפטרים שהתוצאה תהיה שונה ואני חש את אכזבתם ואת תסכולם לאחר שנות מאבק כה רבות. כקולגה אני חש גם את תסכולם של עורכי הדין שייצגו את הנפגעים ואשר השקיעו עמל רב בהכנת התביעה וניהולה במשך שנים רבות. עריכת דין היא לעתים מקצוע באמת אכזרי.

הקושי שלי גבר עקב כך שעל פי הראיות, כפי שפורטו בפסק הדין, נראה שהתובעים אכן לא הוכיחו קשר סיבתי גם על פי המבחנים המקלים שהותוו בעבר בפסיקה ואשר בית המשפט לא אמץ אותם בהליך זה. לא הייתי רוצה להרחיק מעבר לכך שכן מטבעם של פסקי דין שהם מבליטים מה שתומך במסקנת השופט וממעיטים ממשקלן של ראיות וטענות שאינן מתיישבות עם הקביעות ועל כן רק עיון בחומר הראיות הגולמי הוא שיכול להאיר את התמונה העובדתית כהלכה. מאחר ויוגש קרוב לוודאי ערעור, נדע בעתיד קצת יותר- אם יגיע הערעור להכרעה.

אך על פי כן ראוי להעיר מספר הערות בשולי ההליך  פסק הדין מבלי להתיימר לתת עצה או למתוח ביקורת.

ראשית-שאלת הוכחת קשר סיבתי כרוכה בשאלת נטל ההוכחה ונטל ההוכחה מושפע מהקביעה כי צד מסוים התרשל ויצר סיכון. במקרים מסוימים די בהוכחה כי גורם התרשל באופן חמור ובהתקיים נתונים נוספים על מנת להעביר את נטל הראיה לצד הנתבע להוכיח היעדר קשר סיבתי בין התרשלותו לפגיעה במזיק. ההסכמה בהליך בין התובעים לנתבעים שלא לדון בשאלת האחריות בשלב הראשוני שללה מראש מהתובעים את האפשרות לטעון להיפוך נטל הראיה, מה שהיה מטיל, אולי, על הנתבעים להוכיח היעדר קשר סיבתי.

שנית- ניתן להקשות ולשאול אם נכון לצרף בהליך אחד מספר רב של תובעים שמחלותיהם שונות, ושמידת החשיפה של כל אחד מהם למסרטנים שונה ויש ביניהם הבדלים משמעותיים נוספים. צירוף התובעים וכריכתם בחוות דעת רפואית אחת הכתיבה טיעון  רחב מאד לפיו כל חשיפה מקרית ורגעית לחומר מסרטן, מחייבת הכרה בקשר סיבתי אפילו הוכחו גורמי סיכון אחרים משמעותיים בהרבה. זו הייתה עמדת המומחה מטעם התובעים ואיני תמה שבית המשפט שלל אותה לחלוטין מאחר ואימוצה באמת מוליך לאבסורד. ספק רב אם ההליך שצירף מספר רב של תובעים שאין ביניהם מכנה משותף מבחינת מחלתם ומידת חשיפתם לחומרים מסרטנים הועיל להליך.

צירוף התובעים להליך אחד מנע אפשרות לתביעת מבחן מקדימה שהיא תמיד דבר רצוי בהליכים מסוג זה שכן מההליך בתביעת מבחן ניתן ללמוד הרבה ביחס לדרך שבה יש לנהל את ההליכים בהמשך, בהליך כזה ניתן לתקן טעויות ולסגור פרצות שמתגלות לתקן כשלים וללמוד ממנו ביחס להליכים הבאים. כריכת התובעים בתביעה אחת משמעה הנחת כל הביצים בסל אחד ובדיעבד הדבר לא הועיל לעניינם של התובעים.

ולבסוף בכל הראיונות ששמעתי נטען על ידי תובעים וקרובי משפחה שהתחלואה בקרב לוחמי השייטת עולה בהרבה על שיעור התחלואה באוכלוסייה הרגילה במיוחד ביחס למחלות ממאירות. קשה להבין כיצד בתביעה כה גדולה שהושקעו בה משאבים רבים לא הובאה אפילו חוות דעת אחת שתתמוך בטענה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גיל  On 18 ביוני 2013 at 16:35

    נדמה לי שהסיבה שלא הובאה ראייה סטטיסטית אפידומולוגית שתתמוך בטענתם היא כי פשוט אין כזו. היה דו"ח לפני המשפט שערך בדיקות סטטיסטיות כאלו ולא מצא קשר כזה.

  • razdoron74  On 18 ביוני 2013 at 18:41

    אלו עוד שיאים תשבור המערכת המשפטית בטרם תבין שמשהו רקוב ברדיפת הסטטיסטיקה, בזניחת המשפט והצדק כמטרות ראויות של ההליך המשפטי

  • Darrin Welch  On 6 ביולי 2013 at 6:56

    קשר סיבתי משפטי הוא קשר בין ההתנהגות לבין העניין המשפטי הנדרש. כך לדוגמה בדיני נזיקין כדי שתקום אחריות צריך להתקיים קשר סיבתי בין התנהגות המזיק לבין ה נזק במקרים שהנזק נמנה עם יסודות העוולה. שניים הם חלקי הקשר הסיבתי: האחד הוא ה קשר הסיבתי העובדתי שבוחן אם מבחינת רצף האירועים העובדתיים מעשהו של המעוול הוביל לתוצאה שנדונה בחוק. השני הוא הקשר הסיבתי המשפטי שתפקידו לבחון את הזיקה בין התכונות שבגינן נוצרה העוולה או ה עבירה לבין הגורם העובדתי. הסיבתיות המשפטית מהווה כלי תיחום להטלת אחריות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s