ואלו תולדות הצבעותיי הלא חשובות בבחירות


1973– הצבעתי לראשונה במערכת הבחירות  שהתקיימה לאחר מלחמת יום הכיפורים כמי שזה עתה גויס לצה"ל שלאחר המלחמה הקשה ההיא. הכרתי אישית כמה מהנופלים והייתי חדור תחושה שניתן היה למנוע את המלחמה ההיא- עדיין אני סבור כך. הצבעתי לאורי אבנרי [מר"י] והוא לא עבר את אחוז החסימה

1977 –נטוע בשמאל הציוני ומצביע לשל"י [לא ליחימוביץ היא עוד הייתה תלמידת תיכון]  והאיחוד המיוחל הזה של כל תנועות השמאל מצליח איכשהו לגרד שני מנדטים וכמובן להתפלג שוב בהמשך ולהתרסק בבחירות לאחר מכן. הלכתי לישון בערב הבחירות עייף ובהנחה ששום דבר חשוב לא יקרה ולא שמעתי את המילה מהפך ברגע שנאמרה. מאז למדתי שחדשות יכולות להמתין גם לבוקר וממש לא חשוב היכן אתה היית בזמן שמאורע היסטורי התרחש בתנאי שאתה לא קורבן ישיר שלו.

הערה-לא הצבעתי עבור שולמית אלוני אז ומאז –הגברת  תמיד נשאה את דגל זכויות האזרח [החילוני אשכנזי מכפר שמריהו ובנותיה] ומבחינה פוליטית היא הייתה משרתת נאמנה של שמעון פרס חברה מימי קיבוץ אלומות. היא אפילו תמכה בהצבעת  אי אמון בממשלת רבין שיזמה אגודת ישראל על רקע נחיתת מטוסי הf-15 בשבת והכול כדי לעזור לפרס נגד רבין.חוץ מזה נישואים אזרחיים ןכפייה דתית לא היו מעולם הנושא העיקרי שלי.

1981– מערכת בחירות סוערת ואיומה ולי יש בעיית זיכרון. הייתי סטודנט בירושלים וקיבלתי הודעה דחופה שמזכירה לי לזכור להצביע בקלפי במושב [כפר חיים] שכני שהזכיר לי להגיע אפילו לא טרח לשאול למי אני מתכוון להצביע-היה לו ברור מאליו שזה לא לבגין. אבל למי הצבעתי לעזאזל? אם אני לא טועה הצבעתי לתל"ם של משה דיין שרץ בפעם האחרונה לבחירות. אני חשבתי שאוטונומיה חד צדדית היא פתרון נכון בהיעדר סיכוי להתקדם להסדר אוטונומיה מוסכמת כפי שהוצעה על ידי בגין לאחר ביקור סאדאת. ייתכן שלו היינו מאמצים גישה זו היינו חוסכים את האינתיפאדה הראשונה ואת אוסלו ומתקדמים לכיוון של מדינה ירדנית פלשתינית  הפתרון שאני עדיין סבור שהוא הנכון ביותר ועדיף בהרבה על פיתרון שתי המדינות בין הים לירדן.

אגב – בראש מפלגת העבודה בשנים 1977-1992 עמד כזכור שמעון פרס ואז הוא כלל לא נחשב בעיניי איש שמאמין בהסדר שלום. בתקופת הקדנציה הראשונה של רבין הוא ניהל פלירט עם המתנחלים והיה אפילו מוכן לערוק לליכוד.

1984– בחזרה לשמאל הציוני מצביע עבור לובה אליאב שלא עובר את אחוז החסימה.

1988 –מפ"ם נפרדה מהעבודה ורצה לבד וזוכה לתמיכתי. תמיד ראיתי בה גוף רציני וציוני עם מחויבות חברתית.

1992– מפלגת העבודה כי רבין עמד בראשה. באוסלו לא תמכתי כלל הוא עמד בניגוד לתפיסה הבסיסית שלי ששוללת מדינה נפרדת בגדה וברצועה. גל הפיגועים הוכיח לי שאלו שטענו בפני שאש"פ הוא הנציג הבלעדי והלגיטימי של העם הפלסטיני שכחו לספר על כך לחמאס.

1996-בחירות ראשונות בהן בוחרים  בנפרד לראשות הממשלה. לא פיצלתי את הקול והצבעתי לפרס ולעבודה, כי פרס היה עדיף בעיניי על נתניהו.

1999– העבודה וברק שהתנגד גם הוא לאוסלו

2001 – בחירות מיוחדות לראשות הממשלה-אריאל שרון ברק פשוט הקדיח את התבשיל והוברר שראש ממשלה הוא לא יודע להיות.

2003 –מצביע לעבודה למרות הסתייגויות מהקו השמאלי מדי של מצנע.

2006 –מאמין לעמיר פרץ ומצביע עבודה. פרץ כמובן בוגד בבוחריו ולוקח את תיק הביטחון-המשך דרכו שוב אינו מפתיע אותי.

2009 –מצביע לבית היהודי סתם מפני שאין לפליט פוליטי כמוני למי להצביע ומפני שחשבתי שהם בכל זאת צריכים לעבור את אחוז החסימה -.נטיית הלב הייתה לא להשתתף, אבל לא מימשתי אותה.

2013 –שברו את הכלים ולא משחקים-אני בחוץ בחירה מוצלחת לכולם

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דודי  On 22 בינואר 2013 at 14:49

    אולי תשקול להצביע לעם שלם של אמסלם? לא יפתור את בעיותינו המדיניות או הכלכליות, אבל כן יאיץ מאד את פיתרון הבעיות הקשות שיוצר במכוון הממסד הש"סניקי.

  • דניאל  On 23 בינואר 2013 at 16:17

    לא ברור מדוע החלטת שלא להצביע. היה מעניין לשמוע.

  • zviarzi  On 23 בינואר 2013 at 18:55

    לולב טוב כי הוא גמיש ומתנדנד בקלות. אבל עומדת לו הזכות לחלוק כבוד עם עוד כלי קודש.
    מי שחסר חוט שדרה אין פלא שסופו נשבר ויוצא בחוץ.
    דניאל מה לא ברור? לאיש אין לא חזון ולא דרך.

    • שמחה ניר, עו"ד  On 26 בינואר 2013 at 18:56

      צבי,
      אני מכיר אחד שיש לו גם חזון וגם דרך, שהוא לא מתנדנד בקלות, שהוא לא נשבר, וכו' – אבל קרא למוכירי זכרו שלא להצביע, משום שאף אחת מהמפלגות לא אימצה את חזונו.
      אתה יודע למי אני מתכוון.
      לכן התיזה שלך לא ממש עובדת.

  • שמחה ניר, עו"ד  On 26 בינואר 2013 at 18:53

    משה,
    יפה שלא הצבעת. גם אני קראתי לאוהדי שלא להצביע, משום שאף מפלגה לא שמה קצוץ על הנושא הציבורי היקר לי ביותר: היושר האינטלקטואלי של השופטים.
    הדבר שהכי גרוע בשיטת הבחירות שלנו הוא אחוז החסימה.
    אם לובה אליאב לא נבחר – בדוק מי נכנס במקומו, ותבין.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 27 בינואר 2013 at 9:14

      עו"ד נכבד,
      תגובתך מעידה שהתיזה (שלא ידעתי שיש לי כזאת) צודקת ומבוססת.
      גם אתה לא הצבעתה כי……ומה קרה?
      היושר של משהו שרציתה בשיפורו השתפר? המנעותך קרבה במשהו את מאווייך? נאדה.
      מי שעקב אחרי תגובותי היה מגלה שלא טעיתי כאשר אמרתי ונסיתי לשכנע בהתאם ש:
      א. המחאה לא מתה ואין סיכוי שהיא לא תבוא לידי ביטוי ולו מרומז
      ב. שאם תהיה אינדיקציה לתחילת תנועה שמאלה אזי הבחירות הבאות (אלה שזה עתה נסתיימה מניית הקולות) תהיינה הפרומו לבחירות המכריעות שבעוד כשנה וחצי.
      אז אם בתיזה מדובר אזי שלי היא כזאת: רק מי שמעיז יצליח ומי שבטטה לא!!

      • שמחה ניר, עו"ד  On 27 בינואר 2013 at 16:03

        משתמש אנונימי יקר,
        רציתי לומר לך "לך תזדהה", ולסיים בכך, אבל בכ"ז אומר לך משהו.
        אני לא נולדתי היום, ואני מודע לכך שמי שלא מצביע בעד הרע-במיעוטו (מבחינתו), או למי שהכי קרוב לליבו (מבחינת השיקלול של כלל הגורמים), ואף אחד לא צריף להסביר לי את זה, או "להטיף" לי, אבל …
        קרוב לחמישים שנה אני נאבק נגד חוסר היושר האינטלקטואלי של השופטים (וכנגזרת מכך גם העדר חופש-הביטוי בכל הנוגע לכך), אבל אף מפלגה לא מוכנה לגעת בנקודה הזאת.
        מבחינתי כל עוד הנושא הזה לא בא על תיקונו, למדינת ישראל אין זכות קיום, ואני לא רוצה להשתתף במשחק הפסיבדו-דמוקרטי הזה, בו כדי לשמור על חופש הביטוי כנגד השופטים אני צריך לעזוב את הארץ.
        זה מה שעשיתי, ואם החברה הישראלית מעדיפה לרקוד טאנגו עם עצמה, לצלילי עצמה, על סיפון הטיטאניק הטובעת – אני לא בעסק הזה.
        ואם רבע מהציבור הישראלי מוכן לתת את קולו למי שיש לו תסרוקת יפה, אבל הוא לא אומר כלום – אז הוא קיבל ביושר את תוצאות הבחירות העלובות והאומללות האלה, כאשר בסופו של יום הבחירות הוא לא יודע אם מדינת ישאל הולכת לקראת הסדר עם העולם הערבי, אם החרדים ישרתו בצה"ל, אם הנשכרים תהיינה השכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות, או ה"צפוניים" המחזיקים שתי מכוניות פרטיות, ג'יפ 4X4 דיזל, ילד וחצי, כלב ושני חתולים, ובלשון המכובסת הם קרויים "מעמד הביניים", וכו', וכו'.
        חבל שאתה לא מזדהה ומציין למי הצבעת.

      • zviarzi  On 27 בינואר 2013 at 17:50

        אלף אלפי סליחות. בטעות (לא ברור של מה או של מי) נשמט שמי מתגובתי.
        בעקרון מבחינתי כדאי להתייחס לגופו של עניין ולא לגופו של אדם אבל אני מכבד את רצונך לדעת מול דעתו של מי דעתך שלך מאותגרת. ובכן…..
        א. שמי צביקה ארצי.
        ב. למי הצבעתי זו שאלה, שלא נעים לי לומר, אין לה מקום במקומותינו.
        אם קרוב לחמישים שנה אתה כבר נאבק אזי מפאת גילך המופלג אני מבקש להתנצל אם נשמעה בדברי איזו נימה לא מכבדת את עו"ד שלמה ניר. כל שיצאתי הוא נגד התופעה של לשבת כבטטות ולקטר על כל העולם ואשתו.
        לא ניסיתי להטיף אלא להביע דעתי על הבטטות המקטרות. אתה לא חייב לקבל אותה אבל איני נוהג להשמיע אלא את דעתי הכנה ולא לצפות אותם בדבש או בסתם מתק שפתיים.
        החברה הישראלית הוכיחה שהיא אינה רוקדת דרכה אלי אסון.
        לעניות דעתי תוצאות הבחירות הן תוצאה של תחילת ההתפכחות מהחלומות החוצצים בין הסיוטים המובטחים על ידי מנהיגים כעונש למאיסה של העם בתוצאות מעשיהם. כל מי שחווה שכרון/התמכרות יודע שההתפכחות/גמילה מלווה בכאבים וביסורים. אין זבנג וגמרנו.
        דרך אגב ומבלי כוונה לפגוע, האם הצלחת לשכנע מי מהסיעות בבחירות ללשכת עורכי הדין בחוסר היושר האינטלקטאלי של השופטים?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s