השמאלן כסרבן שלום


עידן לנדו זכה לפרסום רב כסרבן שירות בצה"ל ודומני שסרבנותו המתוקשרת עלתה לו בשעתיים מאסר בתנאים נוחים השמורים לקציני צה"ל בכלא צבאי. הוא גם מעולם לא בחל לקרוא בפומבי לאחרים לסרב להתייצב לשרת צבאי ועל כך לא הועמד כלל  לדין בטענה שהשפעתו כל כך מזערית שאין טעם לפגוע בחופש הביטוי בגללה.

כשקראתי את הפוסט האחרון של לנדו חשתי שהפעם הוא עשה מעשה שהוא בלתי נסלח בעליל- הרבה יותר גרוע מקריאה לסרבנות. לנדו ממש "מאלץ" אותי להגן על ציפי לבני והאמינו לי שלכך לא האמנתי שאגיע.  אם זה ימשיך אצטרך לומר גם כמה מילים חמות על שתי "הוויעברס  הפולניות האחרות"  ואנה אני בא?

לצורך ביסוס טענתו שציפי לבני היא אויבת השלום טוען לנדו "

"המדינאית המפוכחת לבני מעולם לא הפנימה את העובדה שבעזה נבחר החמאס לשלטון. ערב מבצע "עופרת יצוקה" הצהירה שרת החוץ שיש למוטט את שלטון החמאס. הקו הדומיננטי הזה במדיניות הישראלית הכתיב את אופיו של המבצע הזה (הפצצות מאסיביות של משרדי ממשלה ותשתיות אזרחיות) והבטיח גם את כישלונו. לבני סולדת כל כך מעצם הרעיון שהיא תיאלץ להחליף מילים באופן ישיר עם נציגי החמאס עד שהייתה מוכנה להשלים עם כך שגלעד שליט לא יחזור מהשבי ("לא תמיד אפשר להחזיר את כולם הביתה"). בתום מבצע "עמוד ענן" עקפה לבני את נתניהו מימין ותקפה אותו על כך שהגיע להסכמות עקיפות עם החמאס; מבחינת לבני, לדבר עם החמאס זה כפירה בעיקר."

ובהמשך

"אפילו גם, שימו לב, חתן פרס נובל ואיש ימין מושבע, פרופ' ישראל אומן – מדברים באופן ישיר או עקיף על הצורך לפתוח בשיחות ישירות עם החמאס. אף אחד כמובן לא משלה את עצמו שניתן לחתום עם החמאס על הסכם שלום כולל בעתיד הקרוב (או בכלל), אבל ההבנה הפרגמטית כבר כאן: הסכמי הפסקת אש, הסדרת המעברים, וכל מחלוקת אחרת יש לפתור מול הממשלה הנבחרת, בעלת יכולת הביצוע והאכיפה – ממשלת החמאס"

 אני חייב להודות שלנדו שם את האצבע בדיוק על הבעיה וכרגיל לא הסיק את המסקנות הנכונות-  מי שתומך בחיסול שלטון החמאס הוא מי שמאמין שעם הרשות הפלשתינאית ניתן להגיע להסדר ותנאי לכל הסדר שלום הוא קיומו של שלטון פלסטיני מרכזי אחד המוכן להידבר על שלום. אם וכאשר החמאס ישתלט גם על יהודה ושומרון דומני שגם לנדו מסכים שעל שלום אין בכלל מה לדבר יותר ולכל היותר ניתן לדבר על הסדרים פרגמטיים לטווח מוגבל.

מאידך מי שאינו מאמין באפשרות של הסדר מדיני כולל [ע"ע ישראל אומן]  הוא תומך נלהב בקיום מו"מ פרגמטי עם החמאס על מה שניתן לשאת ולתת עליו [לא שלום] וזאת מתוך שאיפה לשקט ורצון להנציח את הפיצול במחנה הפלסטיני ומתוך רצון שלא להכריע בשאלות הקשות של  גבולות, זכות שיבה וכיו"ב – עד כדי כך הדברים פשוטים .

הבעיה של ציפי לבני לא הייתה בכלל בהגדרת המטרה [חיסול שלטון החמאס] ב"טווח הרחוק"  כפי שצוטט בשמה הבעיה הייתה שבזמן קיום מבצע "עופרת יצוקה" כשהיתה הזדמנות לכך היא לא נתנה גיבוי לרצונו של אהוד אולמרט ואחרים לנצל את המבצע לצורך מיטוט שלטון החמאס. לו הייתה עושה זאת כל העולם היה סולח לה על כל "פשעי המלחמה" והיה נושא אותה על נס. העובדה שלא עשתה זאת לימדה אותנו לראשונה שברגע ההכרעה היא מתקפלת כפי שנרתעה מאוחר יותר לשלם את  המחיר שנדרש לצורך הקמת ממשלה-זהו בדיוק ההבדל בין מנהיג לפטפטן מסוגנן. לציפי לבני פשוט אין את מה שנדרש להנהגה.

היכן אני עומד בספור הזה- מהצד! התנגדתי לעופרת יצוקה כי לא האמנתי שבאמת מתכוונים למוטט את שלטון החמאס וכל מה שעשה ממשלת ישראל עד היום הוא לבסס את הלגיטימיות של שלטון החמאס ואיני סבור שזה מקרה-אני משוכנע שמדובר במדיניות מכוונת. ישראל פועלת במינון נמוך נגד החמאס כי היא מעוניינת להנציח את הפיצול במחנה הפלסטיני.

בניגוד להבלים שמכביר עלינו לנדו ישראל מנהלת למעשה דיאלוג עקיף ופרגמטי עם החמאס וממשלת נתניהו הרבה  יותר מאשר ממשלת אולמרט. האם זה הופך את ממשלת נתניהו לממשלת שלום? לעידן לנדו פתרונים. הפרד ומשול היא תמיד מדיניות יעילה לשמור על שקט, אבל האם היא מדיניות שלום?

אני נואשתי לחלוטין מאפשרות של שלום לאחר שהבנתי שגם פוליטיקאים שלכאורה מאמיניים בהסדר ישראלי פלסטיני אינם מוכנים ללכלך את הידיים ולעשות את הנדרש מחשש למה יגידו ארגוני זכויות, גולדסטונים וכמה פרופסורים נבערים מהבנה פוליטית. כאשר הבנתי שגם בצד הפלסטיני אין דמויות שמבינות מה נדרש להשגת שלום הפכתי לחסיד הניהול השקט של הסכסוך עד אשר, אולי, יופיעו אופציות נוספות כמו חזרת האופציה הירדנית בשינויים מחויבים.

על מנת לחולל שינוי היסטורי נדרש כי אצלנו, אך גם בצד הפלסטיני, יהיו מנהיגים מסוגו של המהפכן האירי הדגול  מייקל קולינס כאלו שבגרו במאבק ומרד, אך היודעים שלצורך השגת ההסדר הטוב ביותר האפשרי יש לעשות פשרות מכאיבות וכאלו היודעים להגן על הפשרה ההכרחית גם במלחמת אזרחים עקובה מדם. עם קשקשני השמאל בישראל אי אפשר אפילו להתחיל לחלום על שלום והימין ממילא אינו מאמין בשלום ואינו מייחל לו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דרור בל"ד  On 22 בדצמבר 2012 at 13:46

    יוסגר לאלתר עידן לנדו להאג בשל פשעו – לאלץ את משה גולדבלט להגן על פושעת המלחמה ציפי לבני. בנוסף לכך, יוסגר לאלתר משה גולדבלט להאג בשל פשעו – גולדבלט ממש מאלץ אותי להגן על הנייה וחאלד משעל והאמינו לי שלכך לא האמנתי שאגיע. אם זה ימשיך אצטרך לומר גם כמה מילים חמות על אחמדינג'ד ועלי חמינאי ואנה אני בא?

    משה גולדבלט הנכבד. חילוקי דעות בינך ובין לנדו הם כמובן לגיטימיים. במקרה זה, פרשנותך לדבריו של לנדו נובעת, לעניות דעתי, מקריאה לא נכונה, אפילו מניפולטיבית, של הדברים. לא כל מי שתומך בחיסול שלטון החמאס מאמין שעם הרשות הפלסטינית ניתן להגיע להסדר. ישנם מתלהמים (רגב, דנון, ישי, בן ארי) וישנם גם אנשים מסוכנים ביותר (בין היתר הם מסכנים גם אותך) המוכנים להמשיך לדבר לנצח על שלום, לשאת ולתת על הסכמי שלום, להושיט יד לשלום וכו'. אלה גם האנשים הנזעקים מכל עוולה שמעוללת ממשלת נתניהו לא בגלל העוול עצמו, אלא בגלל שהעוול מסכן את פתרון שתי המדינות. אנשים אלו, קבוצת "רק לא ביבי", מורכבת ממה שמכונה גוש המרכז-שמאל, הילרי קלינטון, רוב מנהיגי מדינות אירופה, ואבו מאזן עצמו שערק למפלגת התנועה (פרטים נוספים אצל זוהיר אנדראוס). ראש(ה) וראשונה להם היא ציפי לבני – החכמה מביניהם, ולכן המסוכנת שבהם. כפי שציינת, תנאי לכל הסדר שלום הוא קיומו של שלטון פלסטיני מרכזי אחד המוכן להידבר על שלום, אלא שתנאי הכרחי זה אינו תנאי מספיק.

    היכן אני עומד בספור הזה- מהצד! (לצידו של אנדראוס כמובן). גם אני, וייתכן כי גם עידן לנדו, התנגדתי לטבח בעזה המכונה בשיח הציוני "עופרת יצוקה" כי לא האמנתי שבאמת מתכוונים למוטט את שלטון החמאס (היו כמובן עוד כמה סיבות, כמו למשל רציחת ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית וכו'). גם אני סבור כמוך כי כל מה שעשתה ממשלת ישראל עד היום הוא לבסס את הלגיטימיות של שלטון החמאס וגם אני איני סבור שזה מקרה-אני משוכנע שמדובר במדיניות מכוונת. ישראל פועלת במינון נמוך נגד החמאס כי היא מעוניינת להנציח את הפיצול במחנה הפלסטיני.

    עד כאן המשותף בינינו, היות וגם לנדו טוען שישראל מנהלת למעשה דיאלוג עקיף ופרגמטי עם החמאס בתקופת ממשלת נתניהו הרבה יותר מאשר ממשלת אולמרט. עידן לנדו כמובן מעולם לא טען שממשלת נתניהו היא ממשלת שלום אלא שפשעי המלחמה של נתניהו קטנים מאלו של אולמרט, לבני, ורוצח הילדים לצלילי מוסיקה קלאסית.

    שלום? לא יהיה כאן שלום. העם הפלסטיני שבע אכזבות מהבטחות סרק ודיבורי שלום, ומבין יותר טוב מאי פעם כי אין פרטנר בצד הישראלי לשלום. כפי שטען אנדראוס, אבו מאזן לא מייצג את העם הפלסטיני, כך שמו"מ שיתנהל בינו לבין לבני הינו שידור חוזר לטרגדיית אוסלו, והפעם כפארסה בעלת פוטנציאל שפיכות דמים אפילו גדול יותר. מה בכל זאת ניתן לעשות על מנת לצמצם למינימום את שפיכות הדמים המיותרת והמשרתת אינטרסים צרים של סוחרי נשק תאווי ממון ושררה? אפשר כמובן להצביע לבל"ד (פרטים אצל אנדראוס) אך אם גם זה לא יועיל לא תהיה ברירה אלא לקחת ספריי שחור ולכתוב על הקיר: חאלד משעל צדק. על כך כתבה עמירה הס – קריאה אחרונה לאירופה
    http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1884008

  • צביקה  On 22 בדצמבר 2012 at 20:12

    כמו שלא ניתן להוציא עצמך מהביצה על ידי משיכת ציצית ראשך כך לא יכולים הניצים במרחב שבין הים לבין הנהר להחלץ מסכסוך הדמים. נראה שעד עכשיו לאף אחד הסכסוך גם לא הפריע.
    התקוה נמצאת בחדר הסגלגל המאוייש על ידי מי שמתכוון למה שהוא אומר.

  • גלעד  On 23 בדצמבר 2012 at 6:30

    דרור בל"ד: בל"ד איבדה את הזכות להשפיע במרחב הציבורי באופן לגיטימי מהזמן שמרגל החיזבאללה ומנהיג התנועה עזמי בשארה לא הוקע ע"י התנועה. כל עוד תמשיכו להעמיד פנים כי נעשה לו עוול, ימשיכו לפסול לכם מועמדים לכנסת. אתם לא פועלים לטובת הארץ הזו ותושביה והעמדת הפנים המגוחכת הזאת תיפסק בקרוב.

    קאפיש?

    גם אני סולד מרוב הפוליטיקאים כולל ביבי וציפי לבני וברק. אבל בל"ד גורמת לי לבחילה עזה.

  • צביקה  On 23 בדצמבר 2012 at 7:11

    בחילה מפוליטאים אומרת מה? יש להם תחליף? אתה מעוניין?
    לערבי ישראל יש בעיית החלטה. האם הם נאמנים למדינה או לא. יש מעשים לא אהובים של הממשלה וכלנו מוחים כמיטב יכולתנו. למחות זה בסדר. לרגל פשע. לבגוד פשע.
    לציבור היהודי יש גם בעיית החלטה. לקבל את ערביי ישראל כאזרחים שווים או לא. למחות על שהם משתתפים בסבל אחיהם לא ראוי, וודאי שאסור להשתמש בכך כתירוץ להפלות אותם לרעה.

  • רני  On 27 בדצמבר 2012 at 18:39

    רק בישראל הנוצרי אנדראוס והיהודי בל"ד מדברים בשם העם הערבי פלשטיני. נצאר מת, הבעאת העירקי מתה וגם אסאעד הבן ילך כמו גדאפי, נורי סעיד, סדאם חוסיין ושאר שליטי הבעאת העירקי או כמו מי שגלו לפריז וכ"ו וסיימו חייהם ככל האדם, לא בתליה ולא בלינץ. אין יותר ערביות גם לא פלשטינית. יש רק איסלם. לנוצרים וליהודים מקצה החוקה המצרית מקום של תת אדם ובעזה שבה שולט סניף של שליטי מצרים העכשווים שני מתחזים אלו אלו ישרדו רק כאנוסים המסווים עצמם ודעותיהם, האלטרנטיבה? הזרקות מהגג. זכותם לדבר בשם העם הערבי מוסלמי בוטלה. כל השאר שטויות במיץ

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s