מילה טובה על מרצ


אל דאגה- אני לא הולך להצביע למרצ בבחירות הקרובות. כפי שכתבתי אני בכלל לא מתכוון להצביע בבחירות הקרובות כי מפלגות הימין הן מחוץ לתחום וההזניה במרכז המפה הפוליטית – אם ניתן לכנות את הגועל נפש הזה בכינוי מרכז – מונעת ממני לתמוך ברשימה כלשהי מתוך רשימות המרכז. אגב הסתייגות מעוררים בי גם אנשי שמאל שמבחינה אידאולוגית בוודאי אינם מתאימים למפלגת העבודה, אך נבחרו כמועמדיה לכנסת –אבל זו בעיה של העבודה לא של מרצ

אני כולל במרכז גם את מפלגת העבודה-למרות חדירת אנשי מרצ [מבחינה אידיאולוגית] לרשימת מועמדיה. שלי יחימוביץ הצהירה בהן צדק שזה עוול היסטורי לכנות את העבודה שמאל. היא אפילו הרחיקה לכת ואת הסכם העודפים, בניגוד למסורת, היא חתמה עם רשימתו של יאיר לפיד ולא עם מרצ- המסר נקלט.

בניגוד לשלי יחימוביץ אין לי בעיה עם המונח שמאל במשמעות ההיסטורית שלו-יש לי בעיה עם המשמעות שיש למושג כיום. פעם שמאל ציוני אקטיביסטי היה גורם חשוב ביותר במפה הפוליטית ע"ע אחדות העבודה למשל. גם השמאל האדום הוותיק- מפ"ם שילב עשייה ציונית חלוצית עם ערכי שמאל מובהקים וסיסמתו הייתה "לציונות לסוציאליזם ולאחוות עמים"- בסדר הזה ! כאשר רצה מפ"ם לבדה ב1988 הצבעתי עבורה. אגב, גם לא זכור לי שיצחק רבין טען אי פעם שמפלגת העבודה היא מפלגת מרכז.

אשר לצד החברתי, מאז ומעולם ראיתי עצמי כאיש שמאל, דהיינו כמי שתומך בחיזוקה של מדינת הרווחה והרחבת ההגנה על השכבות החלשות. בעיניי מדינת רווחה היא תנאי לסולידאריות חברתית וסולידאריות חברתית הוא תנאי להישרדותה של ישראל.

אשר לתהליך השלום- הסכמתי עם הקביעה שהסדר שלום או הסדר מדיני יציב עם הפלסטינים הוא אינטרס ישראלי יסודי. המחלוקת שלי הייתה על התוכניות שנוסו [אוסלו ונגזרותיה] עד כה ועל העיתוי, אבל אין לי ספק שעלינו להמשיך לחתור לשלום ולשם כך ראוי להתחיל לחשוב מחוץ לקופסא על חלופות שטרם נידונו. גם אני לא סבור שיש אפשרות להתקדם כרגע באופן ממשי לשלום אבל היעדר אפשרות אין משמעו להסיר את הנושא מסדר היום.

אין סיכוי שאצביע למרצ מאחר ועמדותיה רחוקות מעמדותיי בשורה ארוכה של נושאים מדיניים וגם בנושאים הקשורים בשיח זכויות האדם בו דוגלת המפלגה. איני יכול להשלים עם תפיסתה את ישראל כמדינת כל אזרחיה ועם התנכרותה לאופי היהודי של המדינה. בשורה של נושאים שוררת ביננו מחלוקת יסודית וזה בסדר גמור.

 מאידך איני יכול שלא לחוש כבוד לנוכח התנהלותה הפוליטית המכובדת הן בצד הפרוצדורלי של בחירת מועמדי המפלגה לכנסת והן בחוסר הנכונות לטשטש את עמדותיה הערכיות –  כך מפלגה המכבדת את דרכה ואת בוחריה צריכה להתנהל ואני די מתפלא שהסקרים עדיין אינם מתגמלים אותה בהתאם. האם 3-5 מנדטים הם כל מה ששווה השמאל הישראלי?

מי שעמדותיו כעמדות מרצ צריך להצביע עבור מפלגה זו מאחר שהיא תייצג בכבוד את עמדותיו. אל לו לחשוש כלל שמא הוא מבזבז את קולו. את הממשלה הבאה ירכיב נתניהו והוא לא זקוק לאף מפלגה במרכז ואם בכל זאת ירצה – יש לו שלוש מפלגות לבחור מתוכן והן יעמדו בתור. השפעה רבה יותר תהיה לאיש השמאל אם יחזק את הקול הברור שייצג את עמדותיו. הלוואי והייתה עומדת לי אפשרות כזו –לא הייתי צריך לחוש כמו פליט פוליטי.  

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עידית  On 8 בדצמבר 2012 at 6:03

    הטרנד הזה של לא להשתתף בבחירות ממש לא מובן לי; כלומר, עקרונית, כן, אבל מעשית – אז יהיו 50% הצבעה במקום 70% – למי זה יועיל? למה לא להצטרף למי שאת/ה הכי קרוב/ה לעמדותיו, ומאמין שכוונותיו רצויות ודרכי פעולתו רצויות? ברור לי שדרככם היא צעד של ייאוש ואני לא יכולה לקבל אותו.

  • גולדבלט משה  On 8 בדצמבר 2012 at 7:09

    לא ידעתי שאני חלק מטרנד-זו בשורה טובה כי אף פעם לא הצלחתי להיות אפנתי למרות שפה ושם ניסיתי. מה שיועיל הוא לא שיעור ההצבעה הנמוך שמבחינתי רצוי שיעמוד על אחוזים בודדים ,אלא אם הציבור יעביר לפוליטיקאים שיש גבולות -איני רואה טעם בהעמדת פנים שהקול שלי שווה משהו. בשיטה הגונה הוא שווה כמעט כלום ובשיטה מושחתת הוא לא שווה אפילו את זה.

  • דודי  On 8 בדצמבר 2012 at 8:54

    תוכל לשקול להצביע לעם שלם.

  • רוני ה.  On 8 בדצמבר 2012 at 13:36

    מפלגת העבודה של היום היא שריד לפלג השמאלי של מפלגת העבודה של פעם. מפלגת העבודה כללה בעבר לא רק את מפ"ם, אלא גם את אחדות העבודה ואת מפא"י, ואנשים כמו גלילי וכמו טבנקין, שהיו במידה רבה ימין מדיני.

    ממשיכי דרכם היום הם במידה רבה אהוד ברק וחבריו למפלגת עצמאות, אבל עם פרישתם מהבחירות לכנסת, נגרע מהפוליטיקה הישראלית הענף הימני של מפלגת העבודה, ונעלמה סופית היומרה של העבודה או ממשיכיה להיות מפלגת מרכז.

  • רני  On 8 בדצמבר 2012 at 18:42

    לא ללכת לקלפי זו הצהרה על אי לגיטימיות בעיני הנמנע
    של התהליך הדימוקראטי בישראל. או בעצם ישראל עצמה.
    לכו לקלפי ושימו פתק לבן. יש הבדל משמעותי בין אי
    הופעה לבין פתק לבן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s