הרהורי כפירה


 פרשת שגיא

בעקבות מה שפורסם על פרשת אורי  שגיא אי אפשר להינע מהמחשבה שעדיף בהחלט, מבחינת הכניסה ללחיים הפוליטיים, להיכנס כשאתה כבר מורשע בשוחד ולאחר שנתיים בכלא ושבע שנות צינון עקב קלון, מאשר לנסות ולהיכנס לאחר שחלפו 39 שנים מאז על פי טענת מתלוננת ביצעת בה עבירת מין שעליה לא תועמד לדין הואיל וחלפו כבר יותר מ3 תקופות התיישנות.

הבחירות בארצות הברית

ארי שביט מהארץ מעולם לא הצטיין בצניעות וכעת שר ההיסטוריה מדבר אליו במישרין "בשעה שאמריקה הלבנה, הדתית והשמרנית יורדת כעת מעל במת ההיסטוריה, מחליפה אותה אמריקה רב תרבותית ומתקדמת, שבאמת מאמינה בשוויון, בחירות ובצדק חברתי."

מר שביט-מהי בדיוק ההכשרה או הכישורים שלך לדבר בשם ההיסטוריה? האם התחלת לשמוע קולות? האם החל האל להידבר אתך באופן ישיר? אתה שהאופק שלך משתרע בין מאמר היום למאמר מחר יודע כבר לספר לנו את מי בחר שר היסטוריה להעלות ואת מי להוריד. אם מחר המוני לטינו-אמריקאים שמרנים יצטרפו לרפובליקאים השמרנים הנבואה שלך תהיה עדיין בתוקף?-מתי תלמד את עצמך קצת צניעות?

 הפרשנים מספרים לנו שמה שהכשיל את המועמד הרפובליקני הוא הימין הקיצוני במפלגה,אנשי מסיבת התה ,פונדמנטליסטים דתיים וכיו"ב. הטיעון נראה לי קצת מופרך. הרפובליקנים נחלו ניצחונות ענק כשעמדו בראשם רונלד ריגן וג'ורג' בוש הבן –ימניים מובהקים. הם נכשלו בגדול ששלחו אנשי מרכז כמו רוברט דול, ג'ון מקיין ומיט רומני. לו היו שולחים איש ימין נאה וכריזמטי כמו אובמה התוצאות הצמודות בהחלט עשויות היו להשתנות. האם בסופו של יום לא מכריעים הקסם האישי החיוך הנחמד והמראה החיצוני? רומני עם כל סגולותיו נראה ונשמע כמו צנון-בכך ניתן היה להבחין מהרגע הראשון.

איראן והפצצה הגרעינית

אני הייתי מקדיש קצת מחשבה לשאלה האם איראן באמת מעוניינת היום לבנות פצצה והאם לארצות הברית כל כך חשוב למנוע ממנה ייצור פצצה. אני לא טוען שהתשובה לשתי השאלות היא שלילית. אני מציע לבחון את המציאות בהנחה שהתשובה שלילית ואז מתגלות אפשרויות שיעשירו את הדיון. ייתכן שארצות הברית גם תרוויח אם לאיראן תהיה פצצה? האם איראן לא תרוויח בגדול מוויתור על אופציית הפצצה? כדאי להתחיל לחשוב מחוץ לקופסא.

אולמרט

הנחת היסוד שאולמרט נורא רוצה לחזור לפוליטיקה ורק רשעי הפרקליטות בחרו ב"עיתוי בעייתי" זה להגיש ערעור. כמובן יועץ התקשורת של אולמרט לא חייב לומר אמת והצהרותיו אינן עדות בשבועה, אבל לטעון שהעיתוי להגשת הערעור "אינו מקרי" זהו באמת שקר מתוחכם במיוחד. בוודאי שהעיתוי להגשת הערעור אינו מקרי-החוק קובע מועד שלאחריו אין להגיש ערעור.

מכל מקום לדעתי רצוי לבחון את הנחה ההפוכה. אולמרט אינו מתכוון לחזור לפוליטיקה והוא יודע שזה בלתי אפשרי וכל המהומה כרגע מיועדת להפעיל לחץ על הפרקליטות – אולי להשיג עסקת חבילה נוחה ולגמור סוף סוף עם הצרות המשפטיות.

ציפי לבני

כזכור כבר לאחר דו"ח וינוגרד לפני שאולמרט הסתבך בפרשות פליליות היא סברה שעליו להתפטר. לאחר מכן "מיסיס קלין" בנתה את עצמה ככול שאולמרט הסתבך ואת הביטוי "ציפי סכינאי" לא אני המצאתי. נפלאות תהפוכות הפוליטיקה –כעת מספרים לנו שהשניים מתכוונים אולי לרוץ יחד-הכחשה לא נשמעה. אישית הרעיון נראה לי מופרך [ראה לעיל] אבל בפוליטיקה שבה הדבר היחיד החשוב הוא האינטרס המידי הכול אפשרי.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • לימבו  On 8 בנובמבר 2012 at 5:26

    http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1232313

  • צביקה  On 8 בנובמבר 2012 at 15:00

    אורי שגיא
    כל הכבוד לשלי יחימוביץ. היא הייתה מוכנה לותר על גנראל רב זכויות למען שידור רם וברור שעידן המצ'ואיזם החוגג על המזרון תם ונגמר. האם יש חוק התיישנות על רצח?

    הבחירות בארצות הברית
    עוד מוקדם לקבוע. לי נראה שהעם – רובו לפחות – האמריקאי לא מוכן לוותר על החלום שהציג אובמה והוא לא רוצה לוותר על נסיון אמיתי ללכת בדרך שהתווה. ההסטוריה הנשיאותית מצביעה על כך שלנשיא בקדנציה שניה יש סיכויים טובים יותר להשיג מטרותיו אפילו מול בתי נבחרים "אופוזיציניים". כנראה שגם העם האמריקאי מכיר זאת.

    אירן והפצצה
    אף אחד לא ירויח מפצצה אירנית. אפילו לא העם הפרסי. מה שאתה מציע זה נגזרת של דעות עיתונאים על מה יעשה (או לא) עכשיו אובמה משנבחר בשנית. טיפה סבלנות וגם נשמע וגם נראה.

    אולמרט והפרקליטות
    הנושא עבר זמנו וחלף קרבנו. אולמרט האזרח נלחם על "חפותו" והפרקליטות נלחמת על "צדקתה". מה חבל ששניהם עושים זאת על חשבון טובת העניין.

    אוי ציפי ציפי. הייתה לה הזדמנות ושבאשמתה או שלא באשמתה איננה עוד.
    צריך להרגל למציאות חדשה עם שמות חדשים.

  • גולדבלט משה  On 8 בנובמבר 2012 at 15:40

    אורי שגיא-אם מדובר באונס חלפו כמעט 4 תקופות התיישנות . אם מדובר בהטרדה או בעילה בהסכמה חלפו כמעט 8. הסיבה להתיישנות אינה מחילה אלא שבאמת קשה מאד לאחר 39 שנים להתגונן מפני האשמות יש חריג ביחס לקטינים

    הייתי מעריך יותר את יחימוביץ אם הייתה נותנת גיבוי לשגיא מאחר שאם די בתלונה שאפילו לא תיחקר על משהו שאירע או לא לפני 40 שנה כדי לפסו אדם פוליטית משמעות הדברים היא שניתן לחסל כל אחד בשייטה זו.

    בחירות בארצות הברית-נכון שמוקדם לקבוע ואסור להיות פשטני כשדנים בתהליכים חברתיים מורכבים-זה בדיוק מה שהתקשורת עושה

    איראן והפצצה-מדובר בתרגיל מחשבתי מוצע -אף אחר לא חייב לנצל את ההזדמנות.

    • צביקה  On 8 בנובמבר 2012 at 23:42

      התקשורת תעשה את שלה זה לא אומר ש"אנחנו" צריכים להגרר אחריה.

      לעניין חוקי ההתיישנות…., אני אישית גם שמח וגם גאה בשלי שהעדיפה ללכת לפי הקוד האתי שלה ולא לפי הקוד המצ'ואיסטי, גם אם הוא נתמך בחוקי ההתיישנות וגם אם הוא אומר שהיא לא עשתה בחכמה כאשר ויתרה על הג'נראל….לא סתם אחד אלא גם מי שיש במיוחס לו כדי להוכיח שהוא חזק לא רק בשדה הקרב אלא גם על נשים.

      טוב היה אם אורי שגיא היה עושה אחת מהשתיים:
      1. אם היה מודה ומתנצל ולא מתחבא מאחורי אחריות פתאומית לבריאות המשפחה.
      2. אם היה נלחם על האמת שלו ומגן על חפותו.
      אחת שלא עשה לא כך ולא כך חבל שקפץ ראש לברכה הפוליטית ובעיקר טוב שחסך מעצמו ומעם ישראל בושת פנים בעתיד. מצפים מפוליטיקאי – ביחוד עם רקורד צבאי כשלו – שיידע להתמודד ולהלחם על שלו.

      • ד"ש למלגזן בנמל עם ה50,000 ש"ח בחודש  On 9 בנובמבר 2012 at 12:05

        צביקה, מה זה משנה? במילא המצביעים של שלי הם אידיוטים שטופי מוח שיצביעו עבורה בכל מקרה. נכון?

  • הרצל  On 8 בנובמבר 2012 at 20:57

    את מה שכתב ארי שביט על אובמה ובחירות 2012 באפריל 2009 כדאי לקרוא כאן:
    http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1258215

    ועל כך נאמר "הנבואה ניתנה לארי שביט"

  • גולדבלט משה  On 9 בנובמבר 2012 at 4:52

    צביקה-מעניין שאתה מניח ששגיא אכן עשה משהו שעליו להתנצל עליו-אתה מניח שכל תלונה הי אאמינה אפילו כזו שניתנת בעיתוי תמוה לאחר 39 שנים

    הרצל -תודה תודה-אכן הרשימה הזאת היא מאפיין טוב יותר ליוהרה האינסופית של האוויל הזה ארי שביטשמשום מה החל לחהנות ממעד של גורו בתקשורת

    • צביקה  On 9 בנובמבר 2012 at 7:38

      משה גולדבלט אנא קרא שוב את שכתבתי.
      איני מהסס להביע עמדה כאשר יש לי אחת. כאשר אני מניח הנחה אני נוהג לציין זאת.
      לתשומת לבך דברי נכתבו בלי נטיה כלל – השארתי לו את כל מרחב אפשרויות התגובה. הוא ברח!!!

      לגופו של העניין האמיתי מבחינתי:
      1. גבורה בשדה הקרב אינה מהווה הכשר לשום דבר. מי שמתהדר – במגרש הפוליטי – ביוקרה צבאית מין הראוי:
      א. שלא יתקפל לנוכח הקושי הראשון.
      ב. שיוודא שבתרמילו לא החביא איזה "אקדח" שיופיע במערכה המכרעת.
      2. כאשר המדובר בעבירות כנגד כבודן ו/או פגיעה כוחנית בגופן של נשים חוקי ההתיישנות צריכים להיות מחמירים.

      אני חוזר על שאלתי: מה אומר חוק ההתיישנות על עברת רצח?

  • גולדבלט משה  On 9 בנובמבר 2012 at 9:30

    ברצח תקופת ההתיישנות 20 שנים

    • צביקה  On 9 בנובמבר 2012 at 11:52

      תודה על המידע.

      לעניות דעתי תקופת התיישנות זו קצרה מדי – פחותה מהעונש המזערי?!

  • צביקה  On 9 בנובמבר 2012 at 14:31

    מה הקשר בין מחט לתחת?
    מתגובתך עולות בצורה ברורה שתי עובדות:
    1. אתה לא מלגזן
    2. אתה בטוח שאתה החכם באדם – גם על שלמה אמרו שהוא ידע אפילו את שפת החיות.

    דרשן שלמה (=ד"ש?) אני לעומתך עמך פשוט. אני איני יודע אם אתה רזה או חכם ואני אפילו לא יודע מי הם המצביעים של שלי אז בטח שאני לא יכול לדעת אם הם חכמים כמוך.

    • גולדבלט משה  On 10 בנובמבר 2012 at 11:09

      צביקה למי מיועדת התגובה האחרונה ? אתה חושב שהיא הכרחית?

      • צביקה  On 10 בנובמבר 2012 at 12:41

        משה גולדבלט סליחה.
        התגובה מיועדת למי שהגיב כמוסר ד"ש ולא לאף אחד אחר.

        לשאלתך לטעמי התגובה נדרשה. הדיון הוא ענייני והתגובה של הדרשן לא. אני מצאתי לנכון להקהות שיניו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s