מופת של טעם טוב- בני ציפר כמשל


מדברים ברצינות על האפשרות שעיתון הארץ יקרוס. הבעלים עמוס שוקן בעצמו הודה במכתב נזעם לוועד עובדי הארץ [ גוף שהוא לא השלים כנראה עם עצם קיומו] שאדם שמבין את מצבו הכלכלי של העיתון שאל אותו "'עמוס, איך אתה מתכוון לממן את תשלום המשכורת הבאה'." גם שר הביטחון לשעבר, משה ארנס, הכותב בעיתון, התייחס למשבר בעיתון וייחס את חלקו לפחות לתוכנו.

"הקו שנוקטים מאמרי המערכת של "הארץ", המצליפים ללא הרף בממשלה, והשקפתם של רוב הכותבים של מאמרי הדעות, המגנים השכם והערב לא רק את הממשלה אלא את ישראל עצמה ואת צה"ל, נמאס על רבים מאלה שהיו קוראיו בעבר – או עשויים להיות קוראיו בעתיד – שבשום אופן אינם מוכנים להתקרב אליו בהווה. מאחר שבסיס הלקוחות של "הארץ" מצטמק מיום ליום, האם הוא יצליח לשרוד?"

ארנס קלע בדייקנות – הסלידה מעיתון הארץ אינה בשל העובדה שהוא במת ביטוי לדעות השמאל [מבחינה מדינית-מבחינה כלכלית חברתית הוא אנטי חברתי ומהווה ימין כלכלי ]. בניגוד למה שסוברים הציבור ברובו סובלני לדעות מנוגדות, הוא אינו סובלני כאשר הוא משוכנע שבעצם לא מדובר בדעות נוגדות אלא בביטויי עוינות ושנאה לשמם כלפי כל הערכים שבהם הוא מאמין.

 מי שעיין בעיתון בשנים האחרונות [עבורי זה היה מסע הכרחי לארץ אויב] רואה עד כמה חשוב לו להוקיע בכל דרך את ישראל להציג אותה כפסולה ונתעבת מבחינה מוסרית ולנפץ את המיתוסים המכוננים שבלעדיהם אין עם יכול להתקיים. קוראי הארץ עוברים התעללות נפשית ואי היכולת שלהם להתנתק לחלוטין מזכירים את תסמונת האישה המוכה.

בעבר הרחוק היה זה הארץ שהוביל את ההתנגדות לעליה ההמונית מארצות ערב ופרסם כתבות ארסיות במיוחד נגד יהודי מרוקו. העיתון חזר והתריע כי העלייה ההמונית מארצות ערב תגרום ללבנטיניזציה של החברה הישראלית. נראה שוותיקי הארץ עדיין סבורים שצדקו במלחמתם.

העיתון שנכשל לחלוטין במאבקו למען סלקציה בעליה  אבל הצליח במאבקו נגד מדינת הרווחה משק העובדים וההתיישבות העובדת, פנה בהדרגה לייצג עמדות אנטי ישראליות כוללות והפך שופרו הראשי של שיח הזכויות. התהליך היה מודרג וכך מצאו עצמם המנויים הוותיקים-רוב הקוראים של הארץ- קוראים עיתון שהשתנה לחלוטין. העיתון נמאס באמת על רבים כדברי ארנס ואחרים מתרחקים ממנו כמו מאש.

אבל הרוח המקורית הרעה שאפיינה את הארץ בשנות החמישים מסרבת לגווע. עדיין אירופה הצפונית [בדגש על גרמניה] היא מעוז העולם התרבותי וכל מה שמדרום לה הוא לבנטיני, פרימיטיבי, צעקני, חסר תרבות והעוון הנורא מכל, חסר טעם.  נושא הדגל האירופי בעיתון הוא כמובן בני ציפר [למרות טענתו לאהבת המזרח ובמיוחד לקשריו עם תורכיה ותרבותה].

בני ציפר [זה שקרא לנו לחזור ולהשתקע בברלין –זוכרים?] החליט להשתלח ביוונים ואגב כך בישראלים. באופן מפתיע אין לו טענות עכשוויות לנו אלא רק לחוליגנים היוונים שהפגינו נגד קנצלרית אנגלה מרקל המתעקשת לכפות על יון דיאטה רצחנית שתשלח אותם לעתיד של אבטלה ומצוקה. המפגינים היוונים השוו את הכיבוש הכלכלי הגרמני לכיבוש הנאצי ואפילו לבשו בגדים נאציים. זה הזכיר לציפר שגם בישראל הלבנטינית נעשה שימוש נלוז בשואה המעיד על חוסר טעם המשותף לשני העמים .

 ,למה בצרפת, למשל, לא עולה על דעתם של מפגינים להתלבש במדי נאצים לצורכי מחאה? כי יש מקומות שבהם הטעם הטוב הוא עדיין ערך חשוב ויש מקומות שבהם הטעם הטוב מפנה את מקומו לצעקנות. יש הרגשה שהמזג החם של היוונים והישראלים גורם לכך שבוטות סרת-טעם כגון שימוש בסמלים נאציים, נראית להם לפעמים כדבר יפה. שהרי היוונים, כמו הישראלים, משוכנעים שהם עמים נבחרים, שהמציאו את היופי והספרות והפילוסופיה וכו'. על כן איש לא ילמד אותם מה יפה ומה לא יפה, את אותם יורשים של התרבויות העתיקות שהעניקו לעולם, אלה את הומרוס, סופוקלס, אפלטון וכו', ואלה את משה רבנו, ישעיהו, ירמיהו וכו'"

טוב אני לא מתכוון להתעמק בכל פרטי ההשוואה המופרכת והמטופשת בין הישראלים ליוונים. אני מבין שלגרמניה כמדינה תרבותית המייצגת את כל הטוב והנאור בעולמנו יש מעמד מיוחד אצל ציפר אשר הסביר  לנו פעם בהרחבה מדוע את הבית הלאומי היהודי צריך לחזור ולהקים שם ולא במזרח הגס וחסר הנימוסים. מטרת רשימה זו היא להבהיר לעובדי הארץ שלעבוד בעיתון הארץ זה מעמד מחייב וכשם שלא כל אחד ראוי להיות מנוי על העיתון לא כל אחד רשאי לעבוד בו וגם לאחר הפיטורים מהעיתון יש להמשיך ולהתנהג בנימוס ובטעם טוב. .

אשר על כן עובדי הארץ היקרים – אם יתגשמו התחזיות הקשות והעיתון ייסגר ואתם ומשפחותיכם תישלחו ללשכת העבודה ולחרפת מצוקה אל לכם לאבד את השלווה ואת הנימוסים הטובים. אל תיקחו דוגמא מהיוונים חסרי התרבות או מקבוצות עובדים בפריפריה. אל תבעירו צמיגים ואל תגדפו ואל תתבצרו במערכת העיתון. בקיצור אל תתנהגו באופן שיגרום לכל חסידי התרבות הגרמנית להתבייש בכם. מאידך מותר לכם לשקול את הצעתו של ציפר ולהגר לברלין – כנראה שיש שם די ישראלים שיאפשרו את קיומו העיתון.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מר טרול  On 13 באוקטובר 2012 at 14:04

    כל ציניות סופה שחושפת שמאחוריה אין כל רצינות אמיתית.
    השאיפה לשלוח את מי שלא טוב לו לעזאזל אינה רצינית.
    אני לא קורא ולא קראתי את הארץ. בהנחה שכל שנאמר עליו כאן אכן נכתב. האם זה אומר שהכל נכון ושצריך לשלוח את המדינה לעזאזל. לא צריך לשאלה צינית כזאת בכדי להגדירה כלא רצינית.
    מאותו שיקול גם לא נכון להציע לעובדי העיתון – בהנחה שהתקוה של הכותב תתגשם – להגר לברלין.
    מי שחי במדינה חופשית צריך להיות מסוגל לקרוא הכל ולברור מהכל את הדברים החשובים באמת. לא העיתונים ולא העיתונאים יוצרים את המציאות.
    מי שחי במדינה חופשית צריך להיות מסוגל לתמוך גם בשמירת זכויותיהם של עובדים מפוטרים במפעל שגרם אפילו לזיהום אוויר.
    מי שחי במדינה חופשית צריך להיות מסוגל להבין שהמפעל שבבעלותו יסגר כי הציבור לא קונה את מוצריו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s