מי ישלם נתניהו או מדינת ישראל?


 

אין צורך לבנות תיאורית קונספירציה מתוחכמת במיוחד על מנת להעלות את השאלה האם העימות שיוזם נתניהו עם הממשל האמריקאי ועם נשיא ארצות הברית, זמן קצר כל כך לפני הבחירות, בנוגע לסוגיית איראן, אכן נובע מהמצב באיראן ומכך שהחודשים הקרובים הם "ההזדמנות האחרונה " של ישראל. יש לי חשדות כבדים ביחס למועדים אחרונים ולקווים אדומים ויותר מכך יש לי חשדות ביחס למניעיו של נתניהו.

הגיע הזמן לקשור בין כמה קצוות. התומך העיקרי בבנימין נתניהו הוא המיליארדר שלדון אדלסון שהקים עיתון מיוחד["ישראל היום"] לשירותו של ראש הממשלה.  אדלסון הוא גם התומך הנלהב במועמד הרפובליקני מיט רומני והוא מעביר עשרות מיליוני דולרים, לפי הפרסום, לקרן הבחירות שלו או לגופים תומכים. הדעת נותנת שלאדלסון יש גם אינטרס אישי מובהק שרומני ייבחר. כמובן שאי אפשר להוכיח טענות כאלו באופן ישיר אבל השכל הישר מלמד שאנשים אינם תורמים סתם סכומי עתק לטובת מישהו אם לא ייצא להם משהו מזה.

הכל תהו על כך שאדלסון מקיים את עיתון "ישראל היום" שאין לו כל הגיון כלכלי ואיש אינו צופה שיחדל מלהפסיד אי פעם. אני לא בטוח שהמניעים של אדלסון הם לגמרי אידיאולוגיים. נתניהו זקוק מאד לאדלסון ולישראל היום ומכאן שיהיה מוכן בוודאי לסייע לאינטרסים של ידידו בארצות הברית ותמיכה במיט רומני אינה חייבת להיחשב כמחיר מוגזם. דרך ההשפעה בישראל על השלטון אדלסון משיג מעמד גם בארצות הברית.

תמיכתו הנלהבת של נתניהו ברומני היא סוד גלוי אולם יש לתהות אם מוכן ראש ממשלתנו ללכת מעבר לכך וליזום משבר שישפיל את הנשיא אובמה ויוכיח לציבור האמריקאי שמדובר במנהיג מסוכן לארצות הברית וחסר חוט שדרה אמתי שאין לבחור בו. התשובה לשאלה זו אינה חשובה כמו העובדה שייתכן מאד שהנשיא אובמה ותומכיו השתכנעו כי לנתניהו הנדחף על ידי אדלסון אין מעצורים בבואו להתערב בפוליטיקה הפנימית בארצות הברית על מנת להבטיח את ניצחון היריב הפוליטי שלהם.

איני יודע מה יהיה על גורל יחסי ישראל ארצות הברית אם ינצח ברק אובמה בבחירות – לא הייתי מתפלא אם נתניהו באופן אישי ייקרא לשלם את המחיר. ארצות הברית יכולה גם היא להתערב בענייניה הפנימיים של ישראל ולהבהיר לעם היושב בציון כי בבחירות הבאות הוא רשאי כמובן להצביע ליכוד רק שיהיו לכך תוצאות קשות מאד. אובמה לא יאמר זאת כמובן ישירות אבל המסר עשוי להיות חד משמעי וברור לכל.  התערבות בפוליטיקה פנימית של מדינה אחרת היא משחק שלא רק אנחנו יכולים לשחק ומי שמסתכן באיוולתו בהתערבות כזו רצוי מאד שיהמר על הסוס המנצח.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צביקה  On 14 בספטמבר 2012 at 13:26

    מאמר חשוב ביותר. הוא מציף שאלה מהותית. את המחיר בכל מקרה תשלם מדינת ישראל.
    זו איוולת להתערב ועוד בצורה כל כך בוטה וגלויה בענייניה של מדינה אחרת ובמיוחד כאשר המדובר במעצמה ובמהלך הבחירות לנשיא שלה. לא משנה על איזה סוס מהמרים בכל מקרה מהאוכף נופלים גם אם לרגע נראה שמחזיקים מעמד.

  • חובבן  On 14 בספטמבר 2012 at 17:07

    השכל הישר שלך משותף לעוד
    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1822711
    נתניהו ואדלסון משחקים משחק מסוכן שיעלה למדינת ישראל ביוקר.
    אפילו אם יבחר רומני לנשיאות, ההפיכה של ישראל למדינת חסות רפובליקאית היא רעה ביותר.

  • איתמר  On 15 בספטמבר 2012 at 8:41

    הכל מסתכם בשניים שלושה אנשים? איפה מאות אלפי הישראלים שבחרו להצביע לנתיהו בבחירות הקודמות ומאות האלפים שיעשו זאת שוב? למרות שהם מצביעים לביבי, הם בני-אדם, עם מחשבות, שיקול דעת וחכמה לפחות כמו שלך.
    כנראה שיש שמאלנים שקשה להם להתמודד עם זה, אז ההסבר שלהם מסתכם בכסף.
    עוד משהו – האם מעריב היה אי פעם רווחי? האם המו"ל של ידיעות הוא האדם א-פוליטי הראשון?

    • גולדבלט משה  On 15 בספטמבר 2012 at 9:04

      אני ממש לא מצלי להבין את התגובה. אם אתה רוצה לתייג אותי כשמאלני שונא נתניהו-טעית בכתובת. אם אתה חושב שיש לי מילים טובות על עיתונים אחרים-אופס -טעית שוב. זו בכלל לא הנקודה-מוסכם שאדלסון תומך בנתניהו והוא יסד את העיתון שהכי אוהד אותו וזה לגיטימי. אבל לאדלסון יש אינטרסים כבדים יותר בארצות הברית ובבחירות שם וכאן מתעורר חשש כבד שנתניהו פועל בניגוד אינטרסים-קטטה עם אובמה וחבלה במערכת הבחירות שלו וסיוע לרומני חשובים לו יותר,לפחות עד כדי שהוא מתעלם ממשמעות שיכולה להיות למעשיו אפילו הוא אינו מתכוון לכך

      • איתמר  On 15 בספטמבר 2012 at 9:34

        אני מתנצל על חוסר הבהירות והאשמת השווא, לפעמים אני ממהר על המקלדת.
        בכל אופן, השאלה היא האם יש לך סיבה לפסול הסברים אחרים. לדוגמה: האינטרס החשוב ביותר לנתיהו הוא גיוס ארה"ב למהלך צבאי נגד איראן. הוא מבין שמאובמה זה לא יגיע ולכן, למען ישראל הוא מנסה לקדם את רומני. כנ"ל לאדלסון: אדם בעל יכולות כלכליות ואהבת ישראל, מודאג מאובמה ומאמין שרומני "טוב ליהודים", לכן הוא בוחר לקדם את רומני.
        יש לך סיבה לפסול את ההסבר הנ"ל?

  • צביקה  On 15 בספטמבר 2012 at 11:11

    תגובה אמוציונלית במקום בו מחוייבת חשיבה רציונלית.
    אין שום סיבה טובה להתערב בענייניה הפנימיים של המעצמה ארה"ב, לא ביומיום ובטח שלא בזמן מערכת הבחירות. התערבות כזאת היא לא רק שטות אלא אווילות מרושעת.
    אין פה עניין של ימיו או שמאל. יש פה פעולה חסרת הגיון בסיסי.
    כל נשיא אמריקאי חדש לוקח על עצמו את ההתחייבויות של כל קודמיו. זו מסורת שרק עשתה טוב למדינת ישראל. אז רומני מבטיח ככה וככה ונניח שיבחר וגם ינסה לקיים. הרי הבא אחריו ישמח לקבל את האישור הישראלי להתעלם מכל התחייבויות קודמו.
    האם יש מי שעדיין רוצה לשבור מסורת אמריקאית זאת בהקשר של ישראל?

  • גולדבלט משה  On 15 בספטמבר 2012 at 12:33

    נתניהו לא יכל להתעלם מהשאלה איך תתפרש התנהלותו פחות מחודשיים לבחירות-הוא פוליטיקאי מנוסה מדי. כאשר ההשלכות ברורות אני יכול רק להניח שכוונתו היא אכן לתוצאה הטבעית של התנהלותו והיא כמובן לשכנע את אובמה שנתניהו בהשפעת אלדלסון הוציא עליו חוזה. בפוליטיקה אסור לתת להתנהלות כזו לעבור ללא תגובה. אם אובמה ייבחר ולא יילמד את נתניהו לקח אישי אז הוא באמת לא ציני-אני מקווה שישראל לא תשלם את המחיר

  • צביקה  On 15 בספטמבר 2012 at 13:44

    נתניהו לא התעלם. הוא מהמר. הוא מקוה שרומני יבחר ואם לא הוא בונה על אחריותו של נשיא ארצות הברית – שיידע להנהג כמנהיג אחראי ולא כפוליטיקאי קטן.
    בכל מקרה ישראל כבר במצב של LOSE LOSE. האיראנים לא טיפשים הם ינצלו את המצב שישראל כבר לא בת חסות מלאה של הנשיא האמריקאי המכהן וכאשר יבחר שוב……

  • רן ק. (ת"א)  On 18 בספטמבר 2012 at 5:36

    "הדעת נותנת שלאדלסון יש גם אינטרס אישי מובהק שרומני ייבחר. … השכל הישר מלמד שאנשים אינם תורמים סתם סכומי עתק לטובת מישהו אם לא ייצא להם משהו מזה.

    הכל תהו על כך שאדלסון מקיים את עיתון "ישראל היום" שאין לו כל הגיון כלכלי ואיש אינו צופה שיחדל מלהפסיד אי פעם. אני לא בטוח שהמניעים של אדלסון הם לגמרי אידיאולוגיים.".

    כאן לב המאמר והרעיון פשוט לא נראה שהוא נכון.

    להתרשמותי נתניהו לא מפחד שהסנקציות לא יעבדו, הוא מפחד שהן כן יעבדו. שברגע האחרון איראן תגלה איזו הסכמה שתביא לכך שהתקיפה לא תצא לפעל. שאיראן תנסה לעבד על הפער בעמדות בין ישראל וארה"ב, ולהכנס דוקא לשם, אולי בסיוע סין ורוסיה. ואז ישראל תעמד בפני שקת שבורה. ובהזדמנות אחרת איראן תוכל לשוב לסורה ובפער זמן קצר מכדי לאפשר התערבות בינ"ל להשלים את החסר.

    • צביקה  On 18 בספטמבר 2012 at 14:57

      עם כשרון כשלך אתה יכול לכתוב ספר מדע בדיוני. "להשלים את החסר בפער זמן קצר"
      רק באגדות עושים פו וכבר הכל מסתדר. רק באגדות בהבל פה בוראים עולם והורסים את עולמם של הרשעים. כן את הצודק גם בסרטי ג'ימס בונד זה עובד.
      בהנחה שאיראן סגרה את המרחק בין אורניום מועשר באחוז כזה או אחר ובכמות כזו או אחרת המספיקים ליצור הפצצה האם אתה חושב שכבר יש להם פצצה?
      על מנת שתהיה פצצה ולא "פצצה" צריכים לעשות ניסוי שיוכיח קיומה. מי שעסק בפיתוח יודע שלא מצליחים להוכיח כבר בניסוי הראשון.
      מה שבטוח שביבי נתניהו מהמר ומדינת ישראל תשלם את המחיר.

      • רן  On 24 בספטמבר 2012 at 7:32

        סתם הערה:

        "על מנת שתהיה פצצה ולא "פצצה" צריכים לעשות ניסוי שיוכיח קיומה. מי שעסק בפיתוח יודע שלא מצליחים להוכיח כבר בניסוי הראשון.".

        אז לנו אין, – אה? חכם אתה, צביקה. זה מה יש. איך לא חשבתי על זה קודם.

  • רן  On 24 בספטמבר 2012 at 8:48

    וחוץ מזה, – מה הרעיון? – שנחכה עד שיעשו ניסוי שמוכיח שיש להם פצצה לפני שתוקפים אותם? ותיקח את הסיכון שאת הניסוי הבא יעשו עליך? (כתגובה, – ז.א.) תאמין לי שלזה גם אובמה לא יחכה. הם מטורפים עם קבלות, על זה אני לא חושב שיש וויכוח. ההערה שלך על הניסוי ככה או ככה בכלל לא לעניין.

    • צביקה  On 24 בספטמבר 2012 at 20:27

      רן אין לי כל כוונה להכנס לתחרות מלך החכמה. שום הערה שלא תואמת אג'נדה אינה לעניין. האם תוכל להסביר למה?
      זה יהיה ממש לעניין לתקוף ולחטוף ולחטוף ולחטוף……ורק אחר לתת לועדת חקירה לבדוק בדיעבד למה לא גילינו קודם. כל כך הרבה פעמים היינו בסיפור הזה וכל סטיה שתמנע כניסה לעוד סיפור היא לא לעניין. אז מה העניין?

    • צביקה  On 25 בספטמבר 2012 at 8:22

      לצערנו המטורפים אם או בלי הקבלות פועלים בהגיון מקפיא דם. רצוי לנסות ולהבין את ההגיון שלהם.
      בערב יום כיפור זה הבא עלינו לטובה כדאי להזכר בערב יום הכיפור ההוא. גם אז אמרו על סאדאת שהוא לא שפוי והוא לימד אותנו לקח שחבל שלא הפנמנו אז וכמעט ונשכח עכשיו.

      • רן, עדיין. (תגובה אחרונה על הפוסט הזה, אי"ה)  On 27 בספטמבר 2012 at 4:41

        בעניין יום כיפור ההוא כדאי שתקרא ספר שלכאורה לא שייך (בכלל) לעניין, – "הדימוי" של קאלו.

        רוב הספר לא נוגע לכאן אבל אם תקרא הכל תמצא התייחסויות שהמשמעות שלהן היא שלאגרנט והחבר'ה שלו אין בגדול שום מושג אמיתי מה באמת קרה שם. אני לא חושב שמשה דיין חשב לרגע לספר להם את האמת.

        הסיפור מדהים אבל אני לא מטיל ספק (כמעט, ז.א.) שהוא נכון. (אם כי אני לא רואה מה זה שייך לכאן, השורה התחתונה היא בכל מקרה שאנחנו לא רוצים שלאיראנים תהיה פצצה גרעינית. זאת סכנה ידועה שהאחרות לא משתוות לה.)

      • צביקה  On 27 בספטמבר 2012 at 13:34

        אף לא אחד לא רוצה פצצה איראנית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
        לגבי המלחמה ההיא גם אני קראתי איזה ספר או שניים.
        הדבר החשוב שמלחמה זו לימדה אותנו זה את מגבלות הכח ועד כמה חבל שלא הפנמנו עד כמה מסוכנת האמונה ביכולתנו לעשות כל מה שהבל פינו מביע

  • רן  On 25 בספטמבר 2012 at 5:30

    א. אני חושב שהסברתי למה.

    ב. לא אמרתי שנכון לתקוף. אבל אם כן זה כדי שלא נחטוף הרבה יותר גרוע אחר כך.
    לא הצדקתי את נתניהו. רק ניסיתי להעריך את השיקולים שלו. (זאת בכ"א הייתה הכוונה)

    ובלי לפגע בגולדבלט, – התאוריה שאומרת שנתניהו משתולל בגלל אדלסון (שבאמת נראה לי חרא, ואם מעריב נסגר אני מניח שזה בגלל הניירות שהוא מחלק חינם לכל פראייר שמוכן לקחת) ולא בגלל חשש אמיתי לעניין הגרעין-האיראני – נראית [לי לפחות] מופרכת לגמרי.

    זאת נתכוונה להיות הנקודה העיקרית בתגובה הראשונה שלי כאן.

    • צביקה  On 25 בספטמבר 2012 at 8:19

      אקדים ואאחל לך רן ולכל עם ישראל שנה טובה וגמר חתימה טובה.

      אין לנו יכולת לבחור את ה"מה" שיבוא אחר כך. הנסיון המצטבר מצביע על כך שהתרחישים האופטימים נשארים בגדר חלומות ואילו התרחישים הבלתי אפשריים הם שממשיכים להטריד אותנו זמן רב אחרי שעילתם כבר נשתכחה. הסיבה האחת והיחידה לתקיפה היא וכך צריכה להיות הכשלון של כל האמצעים האחרים שנקטנו על מנת למנוע את התקיפה.

      איני רוצה להכנס לדיון על המשמעות של כספים מבחוץ שמשפיעים על מה שקורה לי כאן בפנים. בכל מקרה ההתערבות של ביבי במערכת הבחירות האמריקאית היא מעשה איוולת חסר אחריות ויהיו סיבותיו אשר יהיו.

  • רן, עדיין, כמסתבר (כנראה שבינתיים הוא לא רצה, זה מה יש)  On 27 בספטמבר 2012 at 15:34

    לגבי הספר אין לך מושג על מה אני מדבר. תקרא, – אם אתה רוצה. אני בטוח שאת הדבר שאני מתייחס אליו לא מצאת בספרים אחרים. ספק אם תאמין במה שהוא כותב. משה דיין כבר מת ואי אפשר להעזר בו, – אם כי גם ככה ידוע שהוא לא אדם ישר.

    קאלו גם התייחס לכך שלהיטלר היה סבא יהודי הרבה לפני שהעובדה הזאת הייתה ידועה ברבים.

    מעבר לזה אני לא רואה טעם מיוחד להמשיך את הדיון כאן. אם כי אני בכלל לא בטוח שהתערבות אמריקנית בפוליטיקה שלנו תהיה לרעה. כל עוד הדברים בהרמוניה ולא בכח מופרז. ביבי לא ישמח אבל זה עניין אחר. ולי נראה שההתערבות הנוכחית של ביבי זה דבר שישכח, אבל ימים יגידו. זה מה שהם תמיד עושים.

  • צביקה  On 27 בספטמבר 2012 at 18:39

    רן סלח לי על תגובתי הבוטה.
    זו איוולת לחשוב שהתערבות חיצונית בפוליטיקה שלנו תהיה לטובה.
    נניח רק לצורך הדיון שהפעם זה יהיה בהרמוניה ולא בכח מופרז. כלנו נמחא כפיים ונעלוץ משמחה. אבל ברגע שנקבע העקרון מה יעצור את הפעם הבאה בה ההתערבות תהיה בוטה ובכל הכח? מה נגיד אז. אופס סליחה התכוונו רק לעדינות.

  • ר. (.................... .................... ....................) - - - _ - - - _ - - - ||| ~~,  On 27 בספטמבר 2012 at 22:39

    אני לא רואה למה זאת איוולת. בכל מקרה הימין יזדעק. לא כלנו "נמחא כפיים ונעלוץ משמחה". אבל ההנחה שהאמריקאים ישתוללו – זה לא מציאותי. זה לא הולך ככה. דיפלומטיה זו דיפלומטיה. והעולם לא משתנה בין לילה. הגישה שלך לא מציאותית.

    (וגם אם הם היו רוצים להתנהג בצורה כזאת הם לא צריכים "שיקבע העיקרון", אם זה מספיק חשוב הם היו עושים את זה בכל מקרה. ההתנהגות הנוכחית של נתניהו לא יכולה להכריע דברים כאלה. יש פרופורציות, לא רק עקרונות-כביכול מנותקים מהמציאות. זה המצב.)

    • צביקה  On 28 בספטמבר 2012 at 6:05

      WISHFUL THINKING
      העולם ירקוד לפי חלומותיך?! זה לא הולך ככה!!!!!!!!!!!!!!!!!!
      מה חבל שכל שנותר לי לומר זה לחכות ל"מחר". כמה אני משתוקק לומר לך אז שצדקת

      • YKW (aka רן)  On 29 בספטמבר 2012 at 4:26

        זה באמת דיון שאין בו טעם.

      • צביקה  On 29 בספטמבר 2012 at 7:53

        צודק וחכם. רק אל תשכח לבא בבוא היום ולומר צדקתי.
        אני מייחל לגלות שטעיתי ושהנשיא האמריקאי – יבחר רק ההכי טוב לישראל – הפך לא רק לאוהב ישראל אלא גם למגשים חלומותיו של ראש ממשלתה.
        על איראן רק נשאר לקוות שבבוא היום המאושר תהפוך לספקית בלעדית של גרעינים ולא רק של פיסטוקים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s