חידון האשליות הפוליטי


סרטו של רוברט רדפורד חידון חידון האשליות עוסק באחת ההונאות הידועות של תחילת ימי הטלוויזיה בארצות הברית, בהם חידוני בקיאות וידע היו להיט [גם כיום] ומשכו צופים רבים. מפיקי התוכנית הפופולארית לא היססו לבחור מראש את המנצח הרצוי ולספק לו, מבעוד מועד, את התשובות לשאלות. התחרות הייתה מבוימת והשיקול היחיד לבחירת המנצח היה הרייטינג.

לאחר חקירה מאומצת נחשפה העובדה כי חידון האשליות היא תחרות מבוימת. למרות הגינוי הכללי, מנהלי הרשת "לא ידעו" דבר ולא הואשמו בכלום. בסופו של יום הסרט מציב שאלה קשה: מי בעצם נפגע? מה העוול שנעשה לצופים? החידונים לא היו אלא תכנית בידור והם סיפקו מטרה זו. איש מהצופים לא נפגע מכך שהתחרות הייתה מבוימת.

בכל זאת הצופים בתוכניות חשו נבגדים משהתגלתה להם האמת במערומיה. מה שנפגע ו"נרצח" הייתה התמימות. מה שהרגיז במיוחד היה הזלזול העמוק של מנהלי הטלוויזיה באינטליגנציה שלהם ובכבודם. מי שמרמה אותך בדרך זו, ללא כל תכלית אמתית, מזלזל בך כאדם ופוגע בכבודך. כשמישהו מוכר מוצר או שירות במחיר מופקע אנו מתרגזים ואפילו מגישים תביעות, אבל לא  חשים נבגדים או מושפלים כי בעסקה מסחרית כללי המו"מ ברורים.

הבחירה של מופז בממשלת אחדות הייתה צעד מתבקש מבחינה פוליטית שלא גרם רעה לאיש. גם המבקרים הגדולים ביותר אינם בטוחים שממשלת אחדות לזמן מוגדר אינה עדיפה על בחירות מוקדמות שלא ישנו דבר מהותי בתמונה הפוליטית. כמו בחידון האשליות הדבר היחיד שנפגע היא התמימות.

מופז, פעם נוספת [מתי הוא ילמד?] מכר לציבור "לוקש" הבטחה שאיש לא ביקש או דרש ממנו והיא התחייבותו שלא להיכנס לממשלת נתניהו. ההסברים שלו כיום מעליבים עוד יותר את האינטליגנציה של הקורא או השומע. גם מי שסבור שהצעד הפוליטי בו נקט  היה נכון ומועיל [למדינה] יתקשה לסלוח לו על זריעת האשליות וההונאות שבדרך.

פעם שמעתי רמאי מדופלם שהורשע בעשרות מעשי הונאה מסביר כי בעסקת תרמית הקורבן אינו תמים כל כך. הוא מרומה והוא בעצם רוצה להיות מרומה ומוכן במידה כלשהי לשלם עבור אשליית עושר, או כל טובת הנאה אחרת שאמורה ליפול בחיקו. האמירה הזאת היא לא לגמרי מופרכת. הציבור התם מעניק כיום יותר מנדטים לבלון יחסי ציבור ,אדם ללא שום רקורד של עשייה, כמו יאיר לפיד, שאיש אינו יודע מי תומך בו ומה עומד מאחוריו. ציבור שנוהג כך הוא ציבור המזמין ממש שירמו אותו וימכרו לו מעשיות – אז ייתכן שמנקודת מבט זאת ניתן להבין את מופז ובמידת מה להצדיק אותו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עדי  On 9 במאי 2012 at 11:02

    פוסט מצויין. למה אתה חושב שלפיד הוא אדם ללא רקורד של עשיה? האיש הגיע לפסגה המקצועית בתחומו. זה חתיכת רקורד.

  • גולדבלט משה  On 9 במאי 2012 at 17:43

    תקשורת אינה עשייה בשבילי ואולי אני צר אופקים. מכל מקום עשייה עסקית ממש,צבאית או פוליטית אין לו וגם לא אקדמית מחקרית

  • טל  On 9 במאי 2012 at 19:47

    גם המשתתפים האחרים נפגעו. הם חשבו שהם משתתפים בתחרות אמיתית עם סיכוי לזכות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s