חסכו לנו הגיגים פילוסופים!


 גוף משונה בא לעולם – וועדה ציבורית שתפקידה לייעץ ליועץ המשפטי לממשלה ביחס לנושא ההולדה בעוולה –זו אותה תביעה נזיקית בה טוען התובע כי לידתו הייתה בעולה וכי לו ידעו הוריו על הליקוי הגופני שעמו הוא עתיד לחיות הוא לא היה נולד [דהיינו, הייתה מבוצעת הפסקת היריון]ועל כן הנו זכאי לפיצוי. לסוגיה זו ייחדתי רשימה לא מכבר וכעת הצלחתי להשיג עותק מדו"ח הוועדה המיוחדת.

ההמלצות אינן מפתיעות. היועץ המשפט מייצג את המדינה שהיא הצד הנתבע בחלק ניכר מהתביעות ומחצית חברי הוועדה היו מהממסד הרפואי, כך שההמלצות לבטל את עילת התביעה היו צפויות ואתייחס אליהן בעתיד ברשימה נפרדת- בלי נדר.

הנושא ראוי בוודאי לוועדה ציבורית, אך לא לוועדה מטעם המדינה, שהיא גוף מעוניין. בוועדה כזו מן הראוי שישבו אנשי רוח, פילוסופים וגם אנשי דת ונציגות נשים. מאידך אין להתעלם מהסיכון שמהר מאד הדיונים יגלשו לשאלת העילות למתן אישור להפסקת היריון ותאמינו לי שרובכם לא רוצים בכך– יש נושאים שרצוי לא להעיר ולא לעורר. זו גם הסיבה שבית המשפט העליון, לאחר שהכיר עקרונית בעילה, נמנע למעלה מעשרים שנה לגעת בנושא זה.

ובכן בוועדה שנועדה לייעץ ליועץ המשפטי ישב גם פילוסוף. כמובן שכבר ניחשתם את זהותו- פרופ' אסא כשר שהנו נציגם הקבוע של החוגים לפילוסופיה בוועדות ציבוריות. למרבה הצער פרופ' כשר נעלב נורא מהערה שנמסר לו מכלי שני שנאמרה בבית המשפט העליון וכך, מתוך עלבון וכדי לצאת ידי חובה ניפק דעת המיעוט שתצוטט להלן-ההדגשות שלי.

פרופ' אסא כשר (דעת מיעוט):

א. לאחרונה התקיים דיון בפני בית המשפט העליון, בהרכב מורחב הדן בתיקי ערעור אחדים בסוגיית "הולדה בעוולה". לאחר הדיון כתב לי עמית, פרופסור שנכח בדיון עם תלמידיו, שבהקשר של ועדת מצא אמר המשנה לנשיאה, השופט ריבלין: "חסכו לנו הגיגים פילוסופיים. תנו לנו כלים משפטיים". כיוון שאני החבר היחידי בוועדת מצא שעיקר עיסוקו בפילוסופיה,  ראיתי את ההערה הזאת מכוונת בעיקר אליי, אולי גם לפילוסוף, הפרופ' דוד הד, שהעיד בפני הוועדה.

ב. ייתכן שחשב מי שחשב, בצדק, שהביטוי "הגיגים פילוסופיים" משמיע, בהקשר זה, נימה של זלזול, כך שבפרוטוקול שהגיע לידיי מאותו דיון בבית המשפט העליון נאמר "חסכו לנו כלים פילוסופיים" וכן הלאה.

 ג. ההנחיה של השופט, בין בלשון המזלזלת "חסכו לנו הגיגים" ובין בלשון המעודנת יותר "חסכו לנו כלים", מנוגדת בלשונה וברוחה לכל מה שלמדתי והבנתי אי פעם בדבר היחסים בין עולם הרעיונות הפילוסופיים לבין עולם המשפט. מלומדים בהיסטוריה של החוקה האמריקאית, לדוגמה, הראו כבר מזמן כי היא נשענת על הפילוסופיה של ג'ון לוק וכנראה גם על זו של ברוך שפינוזה. המסתמך על החוקה האמריקאית ופירושיה חייב לדעת שהוא מסתמך בזה על "הגיגים" פילוסופיים של לוק ושפינוזה, בין השאר. ובימינו, אזכיר רק את מפעל ההגות של דבורקין בסוגיית הקשרים בין מוסר ומשפט. אולי תעמוד לו הזכות שהוא לא רק פרופסור לפילוסופיה אלא גם פרופסור למשפטים.

 ד. במהלך התקופה האחרונה של עבודת ועדת מצא, הערתי על טיוטה שקבלתי כמה הערות בעלות תוכן פילוסופי, בשאלות שונות. ההערות שלי לא נכללו בטיוטות הבאות וגם לא נדונו בוועדה עצמה. הרשות ניתנה לי, כמו לכל אחד אחר מחברי הוועדה, להוסיף הסתייגות. לא מצאתי לנכון לעשות זאת, מפני שהנחייה כזו נשמעת דומה ברוחה להערת השופט ריבלין.

ה. אינני חותם על דוח הרוב בוועדת מצא משלושה טעמים: ראשית, אינני מסכים להנחות המובלעות בחלקים של הדוח; שנית, חלקים שונים של הדוח נראים לי סותרים אלה את אלה; ושלישית, מפני שהוא מצטייר בעיניי כהמשך ההערה בדבר "הגיגים פילוסופיים" מיותרים.

 ו. לגופו של עניין עמדתי כוללת חמישה עיקרים. לא אנמק אותם כאן בפרוטרוט, כדי לחסוך לשופטים כל עול של "הגיגים פילוסופיים". אלה עמדותיי:

 א) לא מן הראוי, שבמדינה העומדת על העיקרון המוסרי של כבוד האדם יוכל אדם לטעון בפני בית המשפט שעצם חייו הם נזק. כך גם מטעמי לוגיקה וגם מטעמי מוסר. פירושו של דבר, שלא תהיה לקטין עילת תביעה על הולדה בעוולה.

ב) לא מן הראוי, שבמדינה העומדת על העיקרון המוסרי של כבוד האדם, יוכלו הוריו של אדם לטעון בפני בית המשפט שעצם חיי בנם או בתם הוא בגדר נזק. כך מטעמי מוסר. פירושו של דבר, שלא תהיה להורים של קטין שדרכו לעולם הייתה כרוכה ברשלנות רפואית עילת תביעה על הנזק שבעצם חיי הבן או הבת.

 ג) ראוי, שבמדינה העומדת על העיקרון המוסרי של כבוד האדם, בכלל זה – חירותו, תהיה להורים, עקב הרשלנות הרפואית שהופיעה באבחון או בטיפול הרפואי במהלך ההיריון, עילת תביעה על פגיעה באוטונומיה, כיוון שלא ניתנה להם אינפורמציה זמינה שהייתה דרושה להם לשם דיון מושכל במצב. זאת,  בין אם היו יכולים להוכיח כי אלמלי הרשלנות הרפואית היו מפסיקים את ההיריון ובין אם לא היו עושים זאת מטעמים של אמונה דתית, מנהג משפחתי וכיו"ב.

 ד) לא מן הראוי, שבמדינה העומדת על העיקרון המוסרי של כבוד האדם תהיה להורים אפשרות לתבוע את האחראים על רשלנות רפואית שהופיעה באבחון או בטיפול הרפואי בגין נזקים, שעצם הגדרתם והערכתם כרוכה בהנחה שעצם הופעת הבן או הבת במוגבלותם הוא בגדר נזק. כל טיעון במונחים של "אלמלי הרשלנות לא היה היילוד בא לעולם" הוא טיעון המניח שהולדת היילוד היא בגדר נזק.

 ה) ראוי למדינה מתוקנת שתקיים הסדרים לעזרה משמעותית לאזרחים בחולשתם. ראוי אפוא שיהיה הסדר סוציאלי המגיש עזרה משמעותית למי שנולדו במוגבלות משמעותית. הסדר כזה אמור לחול על מי שנולדו במוגבלות בנסיבות שהייתה כרוכה בהן רשלנות רפואית. הסדר מקביל אמור לחול גם במקרים אחרים: על מי שנולדו במוגבלות בנסיבות שלא הייתה בהן רשלנות וגם מי שהמוגבלות שלהם אינה גנטית אלא נרכשת.

אם אין דרכים פשוטות לכונן הסדרים הולמים לכולם, ראוי לפעול על פי היקף העזרה הדרושה לאדם כדי שיוכל לקיים חיים בעלי משמעות בעיני עצמו ולא על פי נסיבות ההופעה של המוגבלות.

עד כאן פרופסור אסא כשר  וברשותכם אצרף הגיגים לא פילוסופייםכסדרן של הערות פרופ' כשר.

הערה א- מדוע לא יכול אדם שחייו כרוכים בסבל נורא ואפילו לשים להם קץ הוא אינו מסוגל לטעון שחייו הם נזק? היכן כאן הסתירה הלוגית?

ב. מדוע הורים שעליהם נופל כל העול הכלכלי ואורח החיים המפרך שבטיפול בילד נכה שהם היו מונעים את לידתו לו ידעו על גורלו הצפוי וגורלם אינם יכולים לטעון שנגרם להם נזק. נניח לשאלה אם הנזק ייחשב כבר- פיצוי אבל לטעון שלא נגרם נזק בכלל?

ג. מה פירוש עילת תביעה להורים על פגיעה באוטונומיה-אם אתה מגן על זכותם לבצע הפלה במקרה של תינוק העתיד להיוולד נכה ואם אתה מכיר בכך שהופרה חובה משפטית באי גילוי העובדה שצפוי להיוולד תינוק כאמור-מדוע להעניק רק פיצוי על פגיעה באוטונומיה שזהו פיצוי הניתן במצבים של אי הסכמה לטיפול רפואי – כאשר מניחים שהחולה היה מסכים לו היה ניתן לו ההסבר.

ד. את הערה ד לא הצלחתי לאבחן- האם אין להורים אינטרס מוכר להוליד ילד בריא? האם עומדת להם זכות לקבל הפסקת היריון כאשר ברור שעתיד להיוולד ילד נכה? [נניח כאן לשאלת חומרת הנכות] האם אין הם מחויבים חוקית לדאוג לרווחת הילד הנכה ועול זה גדול בהרבה מאשר עול הגידול וההשגחה על ילד בריא ובהמשך גם מבוגר נכה?.

ה. כולנו מסכימים שיש לעזור יותר לילדים נכים ומוכי גורל- למרבה הצער מדינת הרווחה שלנו מעניקה קיום עלוב למדי לאותם מסכנים. דיני הנזיקין נותנים לפחות תרופה לאלו שניתן היה למנוע את לידתם כנכים-אפשר להתווכח אם רצוי להעניק עילת תביעה כזו משיקולים שונים אבל אם הנך מכיר בזכות לבצע הפסקת היריון בגלל צפי שייוולד תינוק בעל מום קשה, עליך לקבוע סנקציה על הפרת הזכות .

מאכזב מאד לגלות שבגלל מניע פחות של עלבון מדומה במקום לספק לנו תובנה פילוסופית קיבלנו מהפילוסוף מספר עקרונות לא מנומקים שאינם מקדמים אותנו בכלום-חבל!

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רוני ה.  On 16 במרץ 2012 at 14:59

    אני חושב שאתה צריך להפנות את השאלות אל פרופ' כשר ואני די בטוח שהוא יענה לך.

    למיטב הבנתי, ההסתייגויות של פרופ' כשר נוגעות לנימוקים ולא לתוצאה המשפטית:
    א. לאף רשות שלטונית לא צריכה להיות סמכות לומר לאדם שחייו אינם שווים ומוטב היה לולי נולד. ברגע שבית המשפט קובע שחייו של אדם הם נזק, הוא כאילו סותם עליו את הגולל בעודו בחיים, וכאילו גזר עליו גזר דין מוות באותו הרגע.

    ב. אני חושב שגם אם יש מקום לתבוע על הפרת הזכות לבצע הפסקת היריון, הנימוק צריך להיות אחר ולא שעצם החיים של הנולד הם נזק.

    • גולדבלט משה  On 17 במרץ 2012 at 16:48

      אסא כשר לא צריך לענות לי היה עליו להמציא חוות דעת מנומקת ולא דיברות מסיני. איש אינו אומר לאדם שחייו אינם בעלי ערך-האדם עצמו טוען זאת בנסיבות מסויימות -השאלה היא שאלת זכות לפיצוי . בל תבין שאין לי קושי עם ההלכה הקיימת-לטעמי העילה צריכה הייתה להיות עילת ההורים בלבד.

  • רון  On 17 במרץ 2012 at 2:07

    זה מאד פשוט: אם החיים יכולים להיות דבר שלילי, נזק או עוול, עלינו בהכרח להסכים להפסקתם בכל עת.
    אם המדינה מסכימה עם טענתו של אדם שחייו הם דבר רע, פסול ומיותר, היא צריכה להסכים – ולאפשר – את הפסקתם בכל עת.
    התרבות בה אנו חיים, שרואה בחיים את הערך העליון – תהייה איכותם אשר תהייה – אינה סובלת גישה זו.
    יש להעיר שגם התובע פיצוי בטענה שחייו הם נזק, רוצה בחייו, על כל הנזק שהם מהווים בעיניו. זו סתירה מהותית בתביעה מהסוג הזה.

  • גולדבלט משה  On 17 במרץ 2012 at 16:52

    איני מסכים שהתרבות שלנו רואה בחיים ערך עליון-ראה מספר ההפלות.

  • מ  On 19 במרץ 2012 at 10:39

    מסכימה מאוד, החברה שלנו אולי חושבת שהחיים הם ערך עליון אך בכל זאת אנשים הסובלים מנכות סופגים אפליה רבה בהמון תחומים ויחס בלתי הולם מהחברה.. אין ספק בכלל שיש לפצות את אותם אנשים לא כי יותר טוב אילו ימותו אלא כי הם לא חיים את החיים שאדם רגיל חי בגלל רשלנות של הרופאים בחוסר מתן מידע או פיענוח שגוי…

  • נחום שטיינברג  On 19 במרץ 2012 at 19:05

    משה, אני חושב שאפשר לראות בחיים ערך עליון ועדיין לעשות הפלות. כי ברור שהכוונה היא לא החיים סתם כך, אלא חיים הוגנים במידה כלשהי. הרי זה שהחיים הם ערך עליון, אף אחד לא מסתפק רק בקיום כמו של חיה, אלא ירצה לחיות את חייו מוגן מפגעי הטבע ושבע, למשל.

    מ, אני מבין את הנקודה שלך, אבל לא מרגיש שמדובר בפתרון הוגן. למה המדינה צריכה להעניש אותי מבלי לבדוק האם אני גם התייחסתי לאנשים אלה באופן מפלה או פוגע? ואם לא, אז למה לוקחים ממני כסף ולו בסכומים קטנים? אני מבין, אם המדינה עצמה באמצעות זרועותיה השונות פגעה או הפלתה מישהו, היא צריכה לפצות אותו. אבל אם אנשים כלשהם, אנשים פרטיים, פגעו והיפלו אותם, מדוע אני צריך להיענש על מעשיהם? האם כולנו צריכים לשלם גם על מעשיהם של פושעים?

  • מ  On 3 באפריל 2012 at 20:43

    נחום, לא מדובר בכך שאנשים פרטיים שלא ביצעו שום סוג של הפלייה ישלמו.. אלא דיברתי על אותם רופאים שיכלו למנוע את המצב שבו נמצאים הרבה מאוד נכים בישראל אם רק היו מציעים אלטרנטיבות או בדיקות נוספות שיכלו לחשוף את אותו המום… פיצוי כספי אמנם לא ישנה הרבה את הבעיות הנפשיות הנלוות להיותו של אדם חריג בחברה שלנו, אבל זה בהחלט מגיע במידה וזאת אשמתו של אותו רופא… הבעייתיות בנושא היא חומרת הנכות שנגרמה, כי אני כן מבינה את זה שלא הגיוני שכל יום יתבעו מאות אנשים על עניינים "פשוטים" אבל לכאלה שזה באמת פוגע באיכות החיים זה מגיע ביותר!

  • ר.  On 19 במאי 2012 at 11:07

    אפשר בהחלט להשיב על השאלות שלך אם כי עשיה יסודית של הדבר דורשת זמן.

    אני רק כותב בגלל הסיום שלא במקומו, – "מאכזב מאד לגלות שבגלל מניע פחות של עלבון מדומה במקום לספק לנו תובנה פילוסופית קיבלנו מהפילוסוף מספר עקרונות לא מנומקים שאינם מקדמים אותנו בכלום" – שלש פעמים לא נכון.

    לא שהשאלות שלך ריקות מתכן אבל ביסודו של דבר הצדק עם כשר. נכון שסביר שימצא שינוי בעמדותיו בעקבות שאלותיך אבל הסיום המצוטט במומו פוסל. וכמידת נחרצותו מעיד הוא על כותבו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s