אין חוויה נשית מהותית יותר מחוויית הלידה!!


לפני שאוצב כמטרה לכיתת יורות נזעמת אני מזדרז להבהיר שהכותרת הזאת אינה שלי. היא גם לא נלקחה מכינוס של רבנית זו או אחרת וגם לא מכנס של רפובליקניות רדיקליות. הפעם אחראית לכותרת פמינסטית מוצהרת המוחה נגד רצונם של זוגות הומוסקסואלים להשתמש במוסד הפונדקאות לצורך הגשמת "הזכות להורות. הומואים, אל תסחרו בגופן של נשים זועקת גב' הרצוג היורה במטח מרוכז את כל הקלישאות המקובלות בהגות הפמיניסטית ביחס למוסד הפונדקאות.

גילוי נאות איני מחבב באופן אישי את מוסד הפונדקאות ורואה בו רק משהו שניתן להיזקק לו בלית ברירה במינימום ההכרחי ותוך הצבת כל הסייגים המקובלים היום ומעבר להם. כך למשל פסק הדין שקבע שניתן לעשות שימוש במוסד זה על מנת להביא ילד רביעי לעולם אינו מקובל עלי לחלוטין.

מעניין שלצורך מניעת "הזכות להורות" בדרך של שימוש בפונדקאית דווקא מזוגות הומואים אין פרופ' הרצוג מהססת לעשות שימוש בכל הטיעונים המקובלים בצד השני של המפה .

 "אין חוויה נשית מהותית יותר מחוויית הלידה ולכן, שכירת שירותי הרחם של אשה היא הדרך הנבזית ביותר של מה שמכונה "מימוש זכות להורות"."

מעניין שעל הזכות להורות בהקשר של פונדקאות כתב בהתלהבות רבה השופט חשין:

 "הזכות להורות היא ביסוד-כל-היסודות, בתשתית-כל-התשתיות, היא קיומו של המין האנושי, היא שאיפתו של האדם – בוודאי שאיפתה של אישה. … פונדקאות כבקשתה של העותרת מבטאת באורח מוחשי אותו אינסטינקט שבאדם, אינסטינקט-בראשית של החי לקיום ולהישרדות על דרך העמדת דור חדש הנושא את מיטענו הגנטי. אותו צורך קמאי ממלא את הגוף וממלא את הנפש והוא אף העומד ביסודה של הזכות להורות. מי לא יזכור את קריאתה הנואשת של רחל העקרה בקוראה אל יעקב אישהּ: "הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי"

אולי תרגיעו קצת?  במקום על זכות מקודשת להורות אולי עדיף שנדבר על צורך אנושי שאינו משותף בהכרח לכל בני האדם. אולי נפסיק לדבר על היריון [חוויה שהיא בדרך כלל די לא נעימה כפי שדווח לי ] כחוויה המהותית ביותר בחיי האישה, קביעה שממנה משתמע שמי שלא עברה חוויה זו החמיצה לגמרי את מהותה הנשית ומי שלא זכתה לאימהות כמוה כמי שנגזר עליה מוות. מאידך, אולי גם אולי נפסיק לראות בפונדקאות כשלעצמה משהו קרוב לזנות, עבדות, או מכירת איברים להשתלה, אבל כן נבין שמדובר במוסד בעייתי.

 הייתי מרחיק לכת וגם מציע להפסיק ולדבר בסיסמאות נבובות על הזנות ועל מכירת איברים להשתלה בעולם שבו למי שנאלץ לעסוק בכך  מוצע כתחליף להיות חסר בית, לקפוא מקור, למות ברעב, או לעבוד בתנאי עבדות לרבות עבודת ילדים בתנאי ניצול מחרידים. האם אי פעם נזכה לדיון אמתי בשאלות חברתיות קשות, דיון כזה שיבחן את המציאות, את החלופות הממשיות ויציע פתרונות שישפרו מצבם של בני אנוש במקום  להרעיף עלינו מלל "אידיאולוגי" נבוב – נמאס כל כך נמאס מהקשקשת הזאת.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • טל  On 10 במרץ 2012 at 22:20

    לרבות עבודת ילדים? זאת אומרת שהאפשרות שילדים יעסקו בזנות או מכירת איברים להשתלה אנושית בעיניך מהאפשרות האחרת.

  • גולדבלט משה  On 11 במרץ 2012 at 2:14

    איך הגעת לתובנה הזאת נבצר מבינתי

    • טל  On 11 במרץ 2012 at 13:00

      מעבר לציטוט המפורש שלך? באמת לא יודע…

      "הייתי מרחיק לכת וגם מציע להפסיק ולדבר בסיסמאות נבובות על הזנות ועל מכירת איברים להשתלה בעולם שבו למי שנאלץ לעסוק בכך מוצע כתחליף להיות חסר בית, לקפוא מקור, למות ברעב, או לעבוד בתנאי עבדות לרבות עבודת ילדים בתנאי ניצול מחרידים. "

  • דרור בל"ד  On 11 במרץ 2012 at 3:19

    ללא שום קשר למניעיה של גברת זו או אחרת , שכירת שירותי הרחם של אשה – ובמיוחד בארצות עולם שלישי – היא הדרך הנבזית ביותר של מה שמכונה "מימוש זכות להורות"". הביקורת שלך במקומה: ללא שום קשר לכך ש"אין חוויה נשית מהותית יותר מחוויית הלידה" [ 'ולכן' מיותר כאן וראוייה לביקורתך].

    לא נכון לדעתי יהיה להפסיק לראות בפונדקאות כשלעצמה משהו קרוב לזנות ,עבדות וכו'. "האם אי פעם נזכה לדיון אמתי בשאלות חברתיות קשות, דיון כזה שיבחן את המציאות…".
    יש כזה. ראה כאן:
    amazon.com/Field-Notes-Democracy-Listening-Grasshoppers/dp/160846024X/ref=sr_1_3?s=books&ie=UTF8&qid=1331435842&sr=1-3

  • גיל ב  On 11 במרץ 2012 at 4:49

    לא כל דבר אמור להיות כל כך מסובך. פונדקאות מתוך ניצול היא פסולה, בדיוק כמו תרומת איברים שבאה מתוך ניצול ולא מתוך בחירה חופשית לחלוטין. אך מנגד, תרומת כליה מאח לאחות (סתם דוגמא) או מאם לבנה, כמו גם פונדקאות של אשה שכבר חוותה הריונות ויש לה ילדים, והיא בקשר ארוך שנים עם זוג חסוך ילדים, ועוזרת להם בגלל שהיא מכירה אותם ואת סבלם והיא אינה נדחפת לכך, לא אמורה להיות פסולה ואינה פסולה בעיני.

    פונדקאות שכל מהותה היא תשלום לאם הפונדקאית, היא פסולה. זוהי הזנות, זהו הניצול.
    השתלת איבר תמורת כסף נטו, איבר שנקצר מאדם בעודו בחיים, אדם שאינו מכיר את החולה, פסולה.

    מה שאני כותב כאן בעייתי במובן זה שהאנשים הזקוקים לכסף, יוכלו תמיד לעקוף את הנתיבים הרשמיים ולמצוא את דרכם אל האנשים הזקוקים לאיבר או לתינוק, אך אין זה אומר שזה צריך להפוך להיות הסטנדרט. זה גם בעייתי כי זה אומר שפחות אנשים יוכלו להשתמש בשירותי פונדקאות או לקבל איברים להשתלה, אני לא עומד במקומם ולא חווה את סיבלם, אבל עדיין צריך למתוח את הקו במקום כלשהו.

  • דפנה לוי  On 11 במרץ 2012 at 5:08

    קשה לי עם הגדרות של זכויות, כי מאחוריהן יש רמז לכך שמישהו (המדינה?) חייב לך את המימוש שלהן – ובמקרה של הורות, ובוודאי פונדקאות, זה משיק להפרה של זכויות של אנשים (נשים) אחרים. ואתה צודק – כל הוויכוח שציטטת כולל אוסף קלישאות שאחרי קריאתן קשה להפסיק להתגרד.
    בדיוק השבוע הרצתי, ולכן גם כתבתי, על זווית אחרת, שאולי אפשר לכנות הזכות לא להיות הורה, ואשמח אם תקרא:
    http://tinyurl.com/846dh2x

    • הרצל  On 11 במרץ 2012 at 17:30

      במשפט: "קשה לי עם הגדרות של זכויות, כי מאחוריהן יש רמז לכך שמישהו (המדינה?) חייב לך את המימוש שלהן", עמדת על הבעייתיות שבשימוש במושג "זכויות" כפי שהוא בה לידי ביטוי לעיתים קרובות בשיח הזכויות.
      אם מדברים על הזכות לבריאות לדוגמא, דרך אחת להבין זאת היא כזכות שלא יפגעו בבריאותי (למשל במקום העבודה). אבל לא פעם משתמשים בביטוי בצורה כזאת שממנה ניתן להבין שבריאותי שלי היא חובתו הטבעית של אדם אחר (השכן שלי למשל) ושמישהו צריך לספק לי את הבריאות הזאת (אפשר גם להפוך את הסדר לטעון שאני אחראי לבריאותם של אחרים). המדינה או ארגונים אחרים יכולים לקבל על עצמם התחייבויות מסוימות, ובהקשר הזה ניתן לדבר על זכות לקבל שירותי בריאות מסוימים בהתאם לתקנות שתוקנו אבל זאת אינה הזכות לבריאות שהמדינה מספקת לי.
      כך גם בקשר לזכות להורות. בתוקף המצב הטבעי שנולדתי איתו, יתכן ושיש ביכולתי להביא ילדים. ומין הראוי שלא יגזלו ממני את היכולת הזאת. בהקשר הזה ניתן לדבר על הזכות להורות שאין לשלול אותה. אבל לא נובע מכך שיש לי זכות טבעית להורות למרות שהטבע לא חנן אותי ביכולת למימושה ועל אחרים מוטלת החובה לממש אותה.

      • דפנה לוי  On 12 במרץ 2012 at 5:10

        מסכימה לחלוטין ועם זאת הרי כינונה של מסגרת, מסוג המדינה, נועד לאפשר מיני דברים ואולי חלק מאלה הם מימוש זכויות – אנחנו הרי נותנים כסף, עבודה, שירות צבאי והשד יודע מה עוד – ומצפים לקבל, לא רק חופש מהפרעות, אלא אקטיבית, לקבל. לקבל מאחרים, שמקבלים ממני דברים אחרים.
        לקבל מה? כאן הרי מתחיל הוויכוח על ערכים המכתיבים את חלוקת המשאבים… ולמרות שאני לגמרי לא מזדהה, נדמה לי שהולדת ילדים נחשבת כאן לא זכות אלא חובה לאומית (ברמה של פסיכוזה ממש).

  • משה גולדבלט  On 11 במרץ 2012 at 5:46

    לזכויות יש תכנים שונים אבל בהגדרה אין זכות מבלי שתתקיים בצידה חובה ואם יש זכות להורות אזי צריך לברר מהי החובה שכנגדה-האם זו החובה לא למנוע את הגשמת הזכות או שזו חובה לעשות ככול שנדרש על מנת שהזכות תמומש

    קראתי את הפוסט המצוין שלך ואני מזדהה עם תוכנו הגם שבגיל מבוגר למדי [אני בן 42 ואשתי בת 38] הפכנו הורים לתאומות מקסימות שהן בנות 15 היום.ההורות ממלאת מקום מרכזי בחיינו כיום ואין תלונות אבל בהחלט לא הייתי טוען שבלעדיה חיי היו ריקים מתוכן.

    בכל זאת לא בזכות להורות עסקתי אלא בשיח בו נעשה שימוש מסיבי בקלישאות בהעמסת עודף אידיאולוגיה על בעיות אנושיות וחברתיות במקום לעסוק בהקלת מצוקות ובפתרון בעיות.

    • דפנה לוי  On 11 במרץ 2012 at 12:27

      חלק מהמצוקות האלה נגרמות בשל אידיאולוגיה (לא בכל מקום אדם שאינו מצליח להיות הורה למרות שרצה משוכנע שאין טעם לחייו וגו'), ובוודאי רוב הפתרונות המוצעים, כולל הפניית משאבי ציבור גדולים (הסבסוד של טיפולי הפרייה למשל) אינם מובנים מאליהם. זאת רק הערת שוליים נוספת. אני עדיין מתגרדת באי נוחות עקב הציטוטים שהבאת.

  • nachum  On 11 במרץ 2012 at 10:31

    אסתר הרצוג היא דוקטור לאנתרופולוגיה חברתית, ראש החוג למדעי החברה במכללת "בית ברל", מייסדת מפלגות הנשים שהתמודדו בבחירות 1992 ובבחירות 1999, מרכזת פרלמנט נשים, ממייסדות תנועת "שוויון ייצוג נשים" והקואליציה נגד פורנוגרפיה. מחברת "הביורוקרטיה ועולי אתיופיה"

  • גולדבלט משה  On 11 במרץ 2012 at 11:49

    היא אפילו פרופסור ואכן יש לקרוא פרופ' הרצוג ולא גב' הרצוג

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s