לכבוד פרופ' דפנה ארז ברק


ברכות לרגל בחירתך לתפקיד שופטת בבית המשפט העליון. בגיל צעיר ועם הישגים אקדמיים מרשימים ביותר זכית למה שלא זכו  קולגות ידועות שלך ובהן פרופ' נילי כהן ופרופ' רות גביזון. מינוי של איש אקדמיה ישירות לבית המשפט העליון הוא, כעיקרון, מינוי חריג מהטעם שמקובל להניח כי בין העיסוק האקדמי במשפט לעיסוק במשפט המעשי קיים פער משמעותי ויש הסבורים כי רצוי שאיש אקדמיה יתנסה במשפט המעשי קודם לכך שיוצנח ישירות לערכאה העליונה.

שיטת בחירת השופטים שלנו אינה מאפשרת בחינה פומבית של המועמדים והשקפת העולם המשפטית שלהם על ידי הציבור, או נציגיו קודם לבחירה. אומרים לנו ששימוע מוקדם מסוג זה מהווה פוליטיזציה של הליך בחירת המועמדים לגוף שאמור להיות מקצועי בלבד. מאידך, רק בימים האחרונים למדנו שהשאלות שבהן מכריע בית המשפט העליון יכולות להיחשב שאלות פוליטיות מהמעלה הראשונה ורק ברוב מקרי של שישה נגד חמישה נמנע פסילתו של חוק האזרחות והכניסה לישראל, חוק שזכה לתמיכה רבה בכנסת ובציבור כחוק חיוני לביטחונה ושמירת אופייה של המדינה.

אני מבקש, בכל הכבוד, להציג לך, גם היום לאחר בחירתך, מספר שאלות שכולן נוגעות להשקפתך המשפטיות, עד כמה שניתן להפריד בין השקפה משפטית מקצועית להשקפה חברתית פוליטית ואישית. ניתן להקשות מדוע השאלות מופנות דווקא אלייך שהרי נבחרו עוד שלושה שופטים. תשובתי שאכן היה מקום להפנותן לכולם, אלא שהאחרים הם בכל זאת שופטים מקצועיים מכהנים שעסקו בתחומי המשפט האזרחי והפלילי ה"רגילים" והרקורד המקצועי – שיפוטי שלהם ידוע. הרקורד המקצועי השיפוטי שלך לא קיים ובניגוד אליהם את באה מתחום המשפט הציבורי, תחום הנוגע יותר מכל תחום משפטי אחר בשאלות חברתיות ופוליטיות.

הייתי מתחיל בשאלה אקטואלית לו היית מחליפה שופט הנמנה על דעת הרוב בבג"ץ על חוקיות חוק האזרחות והכניסה לישראל הם הייתה התוצאה משתנה ואם כן מה היו הטעמים העיקריים שבהם את היית מנמקת את פסילת החוק? האם סביר בעינייך שגורלו של חוק בעל חשיבות כה גדולה יושפע מרוב מקרי בקרב שופטי בית המשפט העליון? האם סביר שחוק כה חשוב ניתן יהיה לבטלו ברוב מקרי של שופט אחד?

ולשאלות כלליות יותר-האם את תומכת בעקרונות המהפכה החוקתית כפי שעוצבו בהלכת "בנק המזרחי" ומאז? האם את סבורה שראוי שבית המשפט העליון יוסמך לפסול את חקיקת הכנסת? האם ראוי שבתי משפט אחרים יוסמכו לכך? כמו בית משפט מיוחד לחוקה? האם לדעתך נדרשת פרוצדורה מיוחדת על מנת לפסול חוק של הכנסת? האם יש לדרוש הרכב מורחב ורוב מיוחס בבית המשפט העליון בטרם ייפסל חוק? האם ראוי להקנות לכנסת את הסמכות לחוקק מחדש חוק שנפסל ובאילו תנאים יש להתנות סמכות זו?

האם את תומכת בחקיקת חוק יסוד זכויות חברתיות? האם מוצדק להסמיך את בית המשפט העליון לפסול חוקים בנימוק שהם אינם מספקים הגנה על זכויות חברתיות בסיסיות, או שהם שוללים אותן שלא כדין? האם בית המשפט העליון הוא המקום להכריע בדבר האיזון הראוי בין הזכות לקניין לזכויות חברתיות? האם הוא המקום הנכון להכריע מהו היקף הצרכים הבסיסים שכל אדם זכאי להם?

עתיד יהודה ושומרון ומפעל ההתיישבות ו/או ההתנחלות נמצא בלב המחלוקת הפוליטית בישראל. האם את מקבלת את ההשקפה שמדובר בשטח כבוש על פי המשפט הבינלאומי?  האם יש להתייחס אליו מבחינת חובות וזכויות הצד הכובש כאל כל שטח כבוש אחר? האם ההתנחלויות הן או חלקן בלתי חוקיות? האם יש להבחין מבחינה משפטית בין התנחלויות שהוקמו מכוח החלטת ממשלה פורמאלית לאלו שהוקמו ללא החלטת ממשלה?

בהתייחס לשטחי משפט אחרים. האם את תומכת ב"הלכת אפרופים"? האם את תומכת באקטיביזם שיפוטי בכל הנוגע לשמירת זכויות צרכנים? האם על בית המשפט להעניק הגנה רחבה יותר  מזו הניתנת כיום לצרכנים בעסקות בהם קיימים פערי כוח ויידע משמעותיים  בין הצדדים לעסקה ?

האם זכויות חשודים ונאשמים מוגנים אצלנו כיאות במשפט הפלילי? האם על בית המשפט לאמץ כללי פסילה רחבים יותר ביחס לראיות שנגבו באמצעים פסולים? האם יש להרחיב את היקפה של "הלכת יששכרוב"? האם יש להחילה כבר בשלבי החקירה המוקדמים ולא רק בהליך הפלילי?

האם את סבורה שיש לשמנות את דיני הנזיקין המסורתיים? האם לדעתך יש להקנות למגזרים מסוימים חסינות מתביעות נזיקין[כמו המגזר הרפואי]? האם יש להמיר את שיטת הפיצוי המבוססת על עיקרון השבת המצב לקדמותו בשיטה אחרת?

השאלות שהוצגו על ידי אינן משקפות כמובן את מגוון השאלות אשר לדעתי על מועמד לכהונה בבית המשפט העליון להידרש להן בשלב בו נשקלת בחירתו. בכנות- איני מאמין שלאחר בחירתך תבחרי להבהיר יותר את השקפותייך ולענות באופן פומבי על השאלות שהוצגו. לו היה מתקיים בישראל הליך שימוע נאות למועמדים לשפיטה, אלו שאלות שראוי וצריך היה להציג לכל מועמד. משום מה השיטה הנוהגת סבורה שאין לציבור את הזכות לדעת את התשובות להן – אולי הגיע העת לשנות את השיטה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • nachum  On 14 בינואר 2012 at 10:12

    מגוון השאלות–it will be better to choose one or two q and to discuss what can be tha a of the lady.

  • אקטואליה  On 16 בינואר 2012 at 21:23

    ברור שבית המשפט הוא גוף פוליטי ואין טעם להלחם בזה הכל פוליטי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s