איני מאמין לפרסומים לפיהם הותנתה העזרה הכספית שנועדה להחייאת ערוץ 10 [שמתחילת דרכו צובר רק הפסדים ] בפיטוריו של העיתונאי רביב דרוקר. סביר להניח שראש הממשלה לא יזיל דמעה אם דרוקר יעוף לכל הרוחות לאחר שפרסם את התחקיר על נסיעותיו. ממש לא אנושי לדרוש מנתניהו תגובה אחרת מלבד שמחה לאיד, אבל קשה להאמין שדרישה כזו תועלה בפומבי.
ישנם דברים שלא צריך לומר אותם בגלוי על מנת שהצד השני יבין. אפשר לדרוש כתנאי להזרמת כספים תוכנית קיצוצים כוללת ולראות אילו סעיפים מתכוונים לקצץ וכשרואים כי לא קוצץ סעיף חשוב ויקר מדי כמו דרוקר תמיד ניתן לומר באופן כללי שאין הצדקה כלכלית לסיוע. חוץ מזה אם תמורת אפס הוצאות אפשר להיפטר באלגנטיות מכולם למה להשליך כסף טוב רק כדי להיפטר מדרוקר –זה לא הגיוני.
ערוץ 10 הוא ערוץ מסחרי, אם יקוצץ זה בוודאי לא נעים למי שעובד בו, אבל אין שום סיבה בעולם למה אנחנו צריכים לממן את "לרדת בגדול" ואת "הישרדות" נוסח ישראל. אין הצדקה להפוך ערוצים שנועדו לשאת את עצמם מבחינה כלכלית לערוץ ציבורי. למען האמת ספק אם גם צריך לסבסד את הערוץ הציבורי. מי שנזקק לסבסוד ומצוי בקשיים כלכליים כבדים שלא יטען שקיומו משרת את חופש הביטוי- קיומו משרת את האינטרסים של המסבסדים אותו ואלו העובדים בו. מלבד זאת מדוע עם ישראל צריך לסבסד את עדת הקל"בניקים יוצאי גלי צה"ל שדאגו עוד בימי השירות הסדיר, באמצעות קשרים, לקריירה שלהם .
יש לזכור כי לאחר ערוץ 10 יועלו דרישות תמיכה מצד ערוצים אחרים ומצד העיתונות המודפסת שיש מי שכבר מנסה לייצר אידיאולוגיה שלמה על החובה להמשיך את קיומה למרות שככול הנראה היא מתקשה לשרוד מבחינה כלכלית [ע"ע ארי שביט]. עלי להודות שהמחשבה שכספי המיסים יממנו את "ידיעות אחרונות" ואת "הארץ" ואת "מעריב" מעוררת בי פלצות.
הכול יודעים שבין התקשורת האלקטרונית והמודפסת לבין חופש הביטוי אין קשר הכרחי ובעצם אין וכמעט כל קשר. כיום אין אנו מדברים בכלל על חופש ביטוי [הקיים במידה רבה] אלא על אמצעי ביטוי ונגישות לאמצעי ביטוי. התקשורת חוסמת את חופש הביטוי הרבה יותר מאשר תורמת לו וכבר קיימים האמצעים הטכניים לאפשר ביטוי מלא וחופשי על בסיס רשת האינטרנט לכל מי שירצה להתבטא ללא סיוע ממשלתי או ציבורי. חופש ביטוי אמיתי משמעו במידה רבה אנרכיה ומשמעו גם השבת כוח הביטוי לעם. אם חופש הביטוי משמעו שאנחנו חייבים לממן עיתונאי יהיר מלא מעצמו שתכונתו העיקרית היא שטף לשון כמו רביב דרוקר- באמת אפשר לוותר עליו.
הכול שפיטפוט - הבלוג של גולדבלט משה 
תגובות
Media of Sweden
From Wikipedia,
…
The press is subsidized by the government and is owned by many actors, the dominant owner being Bonnier AB
you will be surprise how israel will follow scandinavia.
גם ערוצים מסחריים בתרומתם לריבוי, גיוון ושונות בערוצי התקשורת, הם חלק מהשמירה על חופש העיתונות שלנו – ואין לי ספק שאתה יודע למה מסוגלים נבחריך, האנשים עם האצבע בתוך הארנק הציבורי וכל השאר, כשאיש לא מסתכל או מאיר את פועלם.
אני מוכן להסכים לטענתך דפנה אבל ערוץ מסחרי שנזקק לתמיכה וסבסוד ציבורי אינו אפילו ערוץ מסחרי. מצד אחד רצים לנבחרים לבקש כסף[ארכה לפירעון] מצד שני דורשים מהם לא לתהנות תנאים ולהתערב-זה לא הולך ביחד. אני נגד הלאמה של ערוצים מסחרייפ פרטיים שלא מסוגלים לשאת את עצמם-אני בעד סגירתם
עשיתי הימור והפסדתי.
בהימור איזה הודעת פוסט-שמחה לאיד תגיע לתיבה שלי מכיוונו של משה גולדבלט, חשבתי על עידן לנדו.
מזל שההימור לא היה על כסף, והוא היה ביני לבין עצמי.
תמיד עדיף להמר עם עצמך, מאשר להעביר את חייך בשמחות לאיד.
למה?-הרי נאמר במקורות שמי שלא ראה שמחה לאיד לא ראה שמחה מימיו
אם לא יהיה דרוקר ולא ערוץ 10 ולא "הארץ" על מה תכתוב? תאבד חצי מנושאי הפוסטים שלך.
צודק בכל מילה.
למה שהציבור יממן את הישרדות.
מילא את היפה והחנון.