שערורייה אקדמית


ידיעה מרעישה התפרסמה בהארץ "הפסיכולוג דידריק סטאפל מאוניברסיטת טילבורג שבהולנד אחראי לתרמית אקדמית בעשרות מחקרים. רבים ממחקרים אלה ראו אור בכתבי עת מכובדים ודווח עליהם בתקשורת" על פי הטענה "סטאפל ניצל מערכת המאפשרת לחוקרים לפעול בחשאיות כמעט מוחלטת ללא השגחה נאותה ולסדר את הנתונים כדי שיתאימו להנחות היסוד וההשערות, זאת ללא חשש שמישהו יחלוק על הממצאים. "

במבט ראשון המעשה באמת נראה חמור אבל במחשבה נוספת ניסיתי להבין מהו הנזק האמיתי שנגרם. אפשר להניח שההנחות היסוד וההשערות של הפסיכולוג זכו לחיזוק מסוים בציבור באשר ניתן היה להציגן לא כפרי דעה קדומה אלא כמשהו שאומת במחקר. אם אודה על האמת תמיד קינן בי חשד עמוק שבאמצעות מחקר ניתן לאמת כל דעה קדומה בשטח הפסיכולוגי, גם אם לא טורחים לזייף את הנתונים. נכון שזה די מעצבן לחשוב על העלות הכספית והטרדה במחקרים הללו, אבל אפילו אין פגם במחקר המדעי אין בתוצאותיו כדי לגרום לפסיכולוג או לכל אדם לשנות את דעותיו הקדומות-יש המון מחקרים פסיכולוגיים[כך שמעתי] שמאוששים טענה זו.

ביום שישי רכשה זוגתי את עיתון הארץ ובמוסף מופיע פרק מספרו של הפסיכולוג פרופ' דניאל כהנמן [שאחרי קריאתו אני מחויב לקרוא את הספר]. כהנמן מספר כיצד בשירותו הצבאי הוטלה על מועמדים לקורס קצינים משימה. כל קבוצה בת תשעה חיילים נדרשה להעביר קורה מעל קיר ללא מגע של החיילים או הקורה עם הקיר. משימה קשה ומלחיצה שבמהלך ביצועה עקבו הבודקים בדקדקנות אחר התנהגות החיילים וראו מי מפגין תושייה, מי נוטל פיקוד ומי מתחמק. על בסיס מבדקים אלו נקבעו הערכות פסקניות בדבר התאמתם של החיילים לקצונה. לימים, השוואה מדוקדקת גילתה שהמבדקים וההערכות החטיאו כמעט תמיד [לאור הצלחות הנבדקים בקורס קצינים ובהמשך] ואף על פי כן המשיך הצבא והבודקים לערוך את המבדקים ולנפק הערכות נחרצות.

תופעה דומה גילה כהנמן אצל יועצי השקעות המשוכנעים כי פעולותיהם הפיננסיות נשענות על בסיס מקצועי רציני ומעמיק על אף שבדיקה אמפירית של התוצאות שהשיגו גילתה שלו היו מקבלים את החלטותיהם על ידי הטלת קוביות התוצאות היו די זהות.אף אחד מהעוסקים בתחום לא גילה נכונות רבה לבחון מחדש את הנחות היסוד שלו.

התוצאה אינה מפתיעה, הנחות היסוד והדעות הקדומות מהוות מרכיב מרכזי באישיותו ובזהותו של כל אדם. הדעות הקדומות והנחות היסוד הן הממפות כל אחד מאתנו מבחינה חברתית וקובעות את מעמדנו בעייני קבוצת ההתייחסות החברתית שלנו. האם יוותר איש שמאל מדופלם על עולמו החברתי ולעתים אפילו המקצועי-אקדמי רק מפני שהוכח כי מבחינה פוליטית דעותיו והנחות היסוד שלו שגויות לחלוטין? –הדברים נכונים גם ביחס לדעות הקדומות בצד האחר של המפה הפוליטית.

מזל שבחרתי במקצוע המשפטים-מקצוע שכולו מבוסס על החלטות שרירותיות, יותר או פחות ובדרך כלל אינו מנסה לעגן את דעותיו הקדומות במחקרים כלשהם. רק לפני כחודש חזר בית המשפט העליון ופסק כי ערכאת ערעור לא תתערב בממצאים עובדתיים שקבעה ערכאה נמוכה, באשר למי ששמע והתרשם ישירות מהעדים יש כלים טובים יותר לקבוע ממצאים עובדתיים. על הכלל הזה חוזר בית המשפט העליון עשרות שנים והוא אבן פינה בהנחות היסוד של שיטת המשפט שלנו ולמרבה המזל הוא אינו נשען על מחקר כלשהו. אין שום מחקר פסיכולוגי או דומה המוכיח כי התרשמות בלתי ישירה מעד מעלה את הסיכוי לקבוע ממצאים עובדתיים נכונים על בסיס עדותו-זו הגדולה במשפט הוא אינו נזקק למחקרים על מנת לקבע את הנחות היסוד שלו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גיל  On 5 בנובמבר 2011 at 6:27

    אני בדיוק עומד להעלות פוסט בנושא. הבעייה המרכזית שמנסים לנבא התנהגויות של אנשים על סמך משימות טיפשיות שאין ביניהן ובין האישיות של אותם אנשים שום קשר. זה לא אומר שאין ניבויים טובים אבל ככלל, קשה מאוד לנבא הצלחה עתידית בעבודה, צבא וכו' על סמך ראיונות עבודה כאלו.

  • רני  On 5 בנובמבר 2011 at 11:59

    שלום משה
    אני הקטן והמבולבל חושב שכהנמן הגדול שוגה לחלוטין. אין שום קשר בין מבחן הקצינים וסוחרי הבורסה. הנבחן נחשף לבחינה פעם או פעמיים בחייו וגם הבוחנים עוסקים בכך שנים ספורות. אך לעומתם יש סוחרי בורסה שעוסקים בכך כמקצוע מפרנס ראשי או כעיסוק צדדי במשך עשרות שנים רבות, מידע זה מובלע במאמר. הטובים שבאלו לומדים להשיג מידע נוגע לעניין ולנתחו טוב מאחרים וכך סיכויהם להרוויח משתפרים. ובמקצועך אני משוכנע שיכולתם של עו"ד מסוימים להבין לקוחות, מתנגדיהם, עורכי דינים, עדים ושופטים משתפרת במשך השנים. יש כמובן גם אוילים שאיולתם לא תסור מהם. נ.ב. האם כל כולו של תהליך השפיטה, מאה אחוזים ממנו אצל מאה אחוזים מהעו"ד והשופטים מבוסס על החלטות שרירותיות "פחות או יותר" ומה זה בדיוק, או פחות ויותר, פחות או יותר. כמי שעוסק במדע ומחקר גם כאן שכל ישר וחוכמת חיים שווים לא פחות מניסויים וניתוחים סטיסטיים. זאת מבלי לזלזל כלל בחשיבות של ניסויים מבוקרים היטב.

  • גולדבלט משה  On 5 בנובמבר 2011 at 14:39

    במונח כללים שרירותיים התכוונתי שהחוק אינו מגלם הגיון דווקא אלא הוא תערבות של שכל ישר,אינטרסים,צורך בהסדרה וכיו"ב. כמעט לכל כלל סביר יש גם חלופה סבירה וכל עו"ד ומשפטן רציני יודע זאת. דומני שגם כהנמן אינו מתכחש לאינטואיציה הנשענת על ניסיון רב שנים ובוודאי שישנם כאלו שהצליחו הרבה יותר מהסתברות הקוביה
    אני מניח שגם ישנם מחקרים רבים אמיתיים ובעלי תוקף למרות המכשלות-בכל זאת האנושות מתקדמת כ העת מבחינה מדעית וטכנולוגית והתקדמות זו חייבת להישען על משהו

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s