קם ולא נשלם


אני מקווה שפרקליטות המדינה לא תשלים עם העונש המגוחך שקיבלה ענת קם. בנגוד לדבר השופטים בגזר הדין העונש עצמו משדר יחס של זלזול ממש בביטחון המדינה. העובדה שרמת ביטחון השדה בצה"ל אפשרה גנבה סיטונית של מסמכים אינה סיבה להקלה בעונש אלא להיפך. אם זהו מצב אבטחת המידע רק העונש החמור ביותר יכול להרתיע.

חלק מהקוראים זוכר אולי את ליל הגלשונים . באותו לילה לפני 24 שנים ש"ג שברח ממחבל והפקיר את משמרתו היה אחראי עקיף למותם של חמישה מחבריו. כשהועמד לדין על הפקרת המשמרת הצליח אביו להסתנן למחנה פיקוד צפון והראה כי רמת האבטחה בבסיסי צה"ל היא גרועה ולכן, כך טען, אסור להאשים את בנו. אני זוכר שחשבתי שלאור העובדה שהטיעון של האב נכון למדי זו דווקא סיבה מצוינת להחמיר מאד עם בנו-למרבה הצער זה לא נעשה.

ענת קם זכתה לתשואות השמאל בגלל חשיפת "פשעי מלחמה" [הטענה עצמה קשקוש מוחלט] והיללו אותה על המוטיבציה האידיאולוגית שלה. כשהבינו קם ועורכי הדין שלה שהטיעון הזה מחמם לבבות שמאלניים אבל אינו משרת אותה בשלב הטיעונים לעונש הנאשמת ביצעה "פליק פלק " מרהיב והציגה עצמה כנערה צעירה מתלבטת ומבולבלת כל כך שלא ממש הבינה-טוב השופטים  לא קנו את הסיפור אבל זה בטח לא הזיק-אחרת אי אפשר להבין את גזר הדין המקל כל כך.

כעת חייבת הפרקליטות לשנס מתניה ולהבהיר כי היא הולכת להגיש ערעור מחר בבוקר על קולת העונש ולדרוש כי בית המשפט העליון יטיל גזר דין הולם ועל פחות ממספר שנים דו-ספרתי אין בכלל מה לדבר.

כעת הגיע גם הזמן להפסיק ולשחק במחבואים עם אורי בלאו ועם עיתון הארץ. הכתב , עורך העיתון וכל מי שהיה מעורב בקבלת החומר הסודי מענת קם חייבים לעמוד לדין ועליהם לשלם מחיר כבד על מעשיהם. גם כאן חייבים לדבר על מאסר בפועל ולשנים ארוכות. עדותם של העיתונאים הטוענים שהם דרך קבע מאכסנים מסמכים סודיים לצורך עבודתם [עדות רביב דרוקר במשפטה של קם] היא בדיוק הסיבה ללמד את מי שעוסק בכך פרק בהלכות בטחון המדינה ובדיני העונשין הנוהגים עדיין במדינת ישראל. כל עיתונאי שטען את הטענה חייב להיות מובל לחקירה על מנת שימסור קצת יותר פרטים ויבהיר אילו מסמכים סודיים קיבל ובאילו נסיבות. אם יתברר שנעברה עבירה פלילית אז יש להעמיד לדין- אפילו את רביב דרוקר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שאול סלע  On 30 באוקטובר 2011 at 21:57

    משה כנראה שבאוקטובר 1973 לא היית לא ברמה ולא בתעלה

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=728903

  • גולדבלט משה  On 31 באוקטובר 2011 at 4:54

    התגייסתי כחודש וחצי לאחר המלחמה[גיוס נובמבר] כל הפרסומים על מה שהיה בה ידועים לי. העובדה שעיתונאים פועלים בדרך כלל ממניעים לא ענייניים לא השתנתה. אגב גם לא בסיפור הנוטכחי. התחקירים שפרסם אורי בלאו ושחשפו את ענת קם לא גילו שום דבר חריג והפרשנו שניתנה להם על ידי הארץ הייתה לא נכונה. כזכור לך במלחחמת יום כיפור נחשף שרמת ביטחון השדה של צה"ל ירודה וזה כנראה גם לא השתנה.

    לעניין העקרוני-איני מצפה מעיתונאי להיות יחצ"ן אבל יחסי לאמינות ולאחריות העיתונאית הממוצעת הוא כזה שאני לא מוכן להכיר בהם כחריג לעניין אחזקת מידע סודי-להיפך. !

  • מורה נבוכים  On 31 באוקטובר 2011 at 10:58

    עזוב עיתונאים רגע, כמה שנות מאסר (דו ספרתיות) צריך לדעתך לתת לאנשי הגיס החמישי בצה"ל, שמזהירים את אנשי המאחזים לפני כל פינוי קרוב? (שלא לדבר על המחבלים בתוך הבסיסים…). (אה, רגע, בעצם אפילו לא מצליחים למצוא את האשמים…)

  • שאול סלע  On 31 באוקטובר 2011 at 11:39

    משה קראתי אותי לא נכון

    אתה התייחסת במאמר למערכת היחסים בין גנראלים לעיתונאים

    אני התכוונתי לכך שב 1973 היו בין 2200 ל 2800 חללים כאשר המספר היה חייב להיות נמוך בהרבה.

  • ניר גולן  On 31 באוקטובר 2011 at 20:09

    ברשותך, אני חולק עלייך לחלוטין, בעיקר בנושא אורי בלאו: מדובר בעיתונאי שעשה את עבודתו נאמנה (גם אם היא לא לטעמנו), תוך שהוא משתמש במסמכים שהוא לא גנב מאף אחד, אלא קיבל אותם בדרכים מקובלות.
    אורי בלאו אינו צריך להיות הצנזור של צה"ל ואינו צריך לשמור על צה"ל שלא ייעשה שטויות. אם צה"ל אינו מסוגל לשמור כראוי על מסמכיו, ואם ניתן כל כך בקלות להוציא מסמכים מלשכתו של אלוף בצה"ל – המחיר שהצבא (ואנחנו) נשלם יהיה אבדן הסודיות. לא אורי בלאו צריך להציל אותנו מזה, אלא צה"ל שצריך לדאוג לשמור על מסמכיו כראוי. אלו הם כללי המשחק בחברה דמוקרטית ורצוי שלא נשנה אותם. פגיעה בעתונאים מאפיינת משטרים חשוכים ואינה יאה למדינה דמוקרטית.

  • גולדבלט משה  On 3 בנובמבר 2011 at 6:10

    אחד הנימוקים להקלה בעונשה של קם היה שהיא העבירה את החומר לא לגורם זר אלא לעיתונאי מוכר שברור שלא יעשה שימוש לא אחראי בחומר. העיתונאים המבקשים למעשה חסינות טוענים שהם די אחראיים כדי למנוע נזקים בטחוניים. אני מבין שאתה לא סבור כך ולמעשה מהרגע שחומר מסווג נעלם למי שקיבל אותו אין אחריות-גם אני סבור שזה המצב ומכאן שהדרך היחידה להרתיע היא הענשה ברוטלית של כל מי שמאפשר ביודעין זליגה של חומר סודי או מחזיק בו שלא כדין-הנימוקים שהעלית מחייבים לשלוח את בלאו להרבה שנים בכלא והמונח משטר חשוך לא מפחיד אותי בכלל. מדינה בסכנה קיומית לא יכולה להרשות לעצמה את ההפקרות הזאת ואני סבור שיש להעלות בהרבה את רף הענישה

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 6 בינואר 2013 at 8:03

    אזרח ישראלי חייב להיות נאמן לבטחון של מדינתו. לא לגלות לאויב סודות. לא לבגוד בה בטחונית בשום דרך. אפשר להתאכזב בה, לעזוב אותה אבל לא לבגוד בבטחונה!!! בוגדים צריכים לקבל מאסר עולם !!!

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s