עם פטירתו של חנן פורת ז"ל


את חנן פורת שמעתי לראשונה ב1972 לערך בהרצאה בפנימיית בויאר בה הייתי חניך. הוא פעל במסגרת ארגון שנקרא "גשר" שמטרתו לקרב בין דתיים וחילוניים. אני זוכר את האיש אבל לא את תוכן ההרצאה.

חודשים מספר לאחר מכן הזדמן לי להשתתף במחנה לימודי שנערך על ידי "יד בן צבי" ואשר התרכז באזור גוש עציון והר חברון.  כמשתתפים במחנה הוזמנו לוויכוח שהתקיים בכפר עציון בו התעמתו יוסי אמיתי משי"ח [שמאל ישראלי חדש ז"ל] וחנן פורת. הוויכוח היה מכובד ונוקב ונכחו בו בעיקר תושבי כפר עציון ותלמידי ישיבה. תוכן הדברים כמעט ולא זכור לי אבל התרשמתי מעצם הנכונות לנהל וויכוח אמיתי ונוקב אך תוך יחס של כבוד. גוש אמונים טרם בא לעולם ומלחמת יום הכיפורים בה נפצע פורת פציעה קשה התרחשה ב1973. הימים היו ימי בין המלחמות וההתיישבות בשטחי יש"ע הצטמצמה בעיקר לגוש עציון וקריית ארבע,

 לאחר מלחמת יום הכיפורים החל פורת לגבש את תנועת גוש אמונים שקידמה את מפעל ההתנחלות בשטחי יש"ע תוך מאבק חריף בממשלת רבין הראשונה. באותם ימים הייתי בהחלט שייך לשמאל הציוני וראיתי במאבק בגוש אמונים ודרכו מאבק הכרחי לגורל המדינה.

בשנים 1975-1974 הייתי מדריך [מרכז קן] בתנועת הנוער העובד. השנה הייתה שנה סוערת מאוד, לאחר מלחמת יום הכיפורים. תנועת גוש אמונים ארגנה מחאות ענק ומבצעי התנחלות ובתנועה קיימנו מפגשים עם אנשי השעה. מאחר שחנן פורת היה ממנהיגיה הבולטים של תנועת ההתנחלות הוא הוזמן על-ידי להרצות בפני חניכי התנועה ועשה זאת בכישרון ובלהט .

ממפגש זה זכורות לי שתי חוויות – האחת, שחנן פורת, ברמה האישית, נראה לי כאדם נחמד מאד, חם ולבבי. לא ניתן היה שלא לחבב אותו. לאחר מספר שאלות הבנתי שבין השקפת עולמו שהיא השקפה תורנית שאינה מאפשרת ויתור על קיום מצוות ההתיישבות בארץ ישראל לזו שלי לא תיתכן נקודת מפגש. זכור לי שטענתי שהציונות היא תנועה בעלת רקע היסטורי חילוני ובמידה מסוימת היא תוצאה של ההתעוררות הלאומית במאה ה19 ופורת השיב לי שייתכן מאד שכל ההתעוררות הלאומית לא הייתה אלא מכשיר אלוהי לעורר את שיבת ציון.

לאחר הרצאתו של פורת נשמעה הטענה כי יש "לאזן" הופעתו בפני החניכים בהופעת מרצה "מהצד שכנגד". אכן נעניתי לדרישה ולמפגש נוסף הוזמן יוסי שריד, ח"כ צעיר ומבטיח ממפלגת העבודה, אשר חי באותה עת בקריית שמונה-להפגין ציונות אחרת.

 בניגוד לציפיות, ייחד יוסי שריד את דבריו בהרצאה למצוקות הפריפריה ובמיוחד קריית שמונה ולא עסק כלל בסוגית ההתנחלויות שהייתה הסוגיה הבוערת. אף הוא ניסח את דבריו באופן רהוט ומשכנע והסביר בפירוט מה צריך להיעשות בפריפריה. ממפגש זה זכורה לי חוויה אחת. שאלתי את שריד מדוע לא ייתכן לפתוח אוניברסיטה בגליל על-מנת שסטודנטים יוכלו ללמוד בקריית שמונה. לא הייתי זוכר שאלה זאת, לאחר כמעט 37 שנים, אלמלא נחרת בי מבטו הצורב של שריד, שהחליט, לאור השאלה, כי אני בוודאי אוויל מושלם.

שריד ענה לי באופן לקוני כי הרעיון להקים אוניברסיטה בקריית שמונה הוא איוולת גמורה והוא לא יתמוך בו. מאז איני מחבב את האיש, לא בגלל התשובה, אלא בגלל יחס הביטול הגמור שלו לשאלתי. המשך דרכו בפוליטיקה גרם לי לחבבו עוד פחות. שריד שידר לי דמות של אדם המלא מעצמו לאין גבול, בז לזולת, מי שלא הייתי רוצה לשבת אתו לשיחה על כוס בירה.

לא הייתה לי עם שריד הכרות אישית כלשהי ולא נפגשנו שוב  ועל כן מדובר בהתרשמות ממפגש מקרי ומדמותו כפי שהשתקפה בתקשורת ומהדברים שאמר וכתב. אין להתרשמותי זו קשר להשקפותיו, שכן עם רבים מאד שיש להם השקפות נוגדות לחלוטין את השקפותיי הייתי שמח מאד להיפגש. סימפטיה ואנטיפטיה לאדם אינן קשורות אצלי  בדרך כלל להשקפת עולם ולדעות פוליטיות.

בשנת 1999, לאחר ניצחון ברק בבחירות, עמד שריד להתמנות לשר החינוך. הקשבתי לדיווח בנושא זה באחת מתוכניות הבוקר ברדיו, אגב נסיעה במכוניתי. מנחה התוכנית מסר שחנן פורת הביע התנגדות למינוי ולכן התקיים ראיון טלפוני עמו על נושא זה. להפתעתי לא נדרש פורת בכלל להבדלים האידיאולוגיים העמוקים בינו לבין שריד ובכלל לא נגע בהשקפת העולם של שריד.

שריד, אמר חנן פורת, אינו ראוי להיות שר חינוך כי הוא "אדם המתכבד בקלונם של אחרים". ביטוי צורב, מסוג שלא ניתן לשכוח. חנן פורת אינו האיש הנוהג לעלוב ביריביו באופן אישי ולכן הופתעתי שנקט לשון חריפה כל כך נגד שריד. אדם שמתכבד בקלונם של אחרים חזר פורת וטען אינו יכול להיות דמות מחנכת.

ייתכן שמצבו של השמאל הישראלי הוא עגום כל כך מפני שלא קמה לו מנהיגים מסוגו של פורת. אנשים שחשיבתם חיובית והם נמצאים על מנת לשפר את המציאות, לפי הבנתם, ולא רק להתעמת, לבטל, לבקר, ללעוג ולהחרים.

הערה חלק מהרשימה הנו עיבוד של רשימה קודמת שלי מלפני שלוש שנים שדנה ביוסי שריד

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דני כהן : אני לא מבין מה הקשר  On 16 באוקטובר 2011 at 18:32

    אם להיות ממש בוטה אצלנו (ההומואים) היו אומרים שחנן פורת היה הרבה יותר כוסון (מושך מבחינה מינית) מיוסי שריד אז מה. בפולטיקה אתה מחפש נציגים שיקדמו את האינטרסים שאתה רואה הכי טוב כנכונים ולא חמימות או מראה טוב.
    בן גוריון היה איש צווחן ולא נעים להיות בסביבתו לפי עדותם של אנשים מרחבי הקשת הפוליטית, ובגין לעומת זאת היה אדם חם ולבבי ביחסים אישים אפילו לפי עדויותיהם של מתנגדיו הפוליטים.
    אני מצטער בשביל משפחתו של חנן פורת וחבריו, אבל אני מזדהה הרבה יותר עם רעיונותיו של יוסי שריד, וחושב שדרכו של חנן פורת המיטה אסון על האיזור.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s