לעורך דין אין חופש ביטוי


גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל הכְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר [קהלת י,כ ]-כך למדנו מהחכם מכל אדם. ללא ספק עצה מועילה כפי שיכול לספר לנו כל מי שחי במשטר טוטליטרי. עצה זו ניתן להרחיבה לא רק על קללות אלא על כל דבר ביקורת שכן למדנו שמשטרים מסוימים אינם אוהבים ביקורת מכל סוג.

אנו חיים במשטר דמוקרטי וערך חופש הביטוי מהווה בו כמעט ערך עליון ואף על פי כן תמיד התקיימו בו מערכות חסינות יחסית מביקורת – פרות קדושות. מערכת הביטחון, מערכת הרפואה ומערכת בתי המשפט היו בהחלט מערכות חסינות יחסית מביקורת ולא עוד.

בהקשר זה יש להזכיר את סעיף 255 לחוק העונשין הקובע כי "האומר או כותב דבר על שופט או דיין לענין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט או דיין כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו – מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט או דיין בדבר שיש בו ענין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה" .

 כדאי לשים לב שאף ביקורת "כנה ואדיבה" [אולי תחליטו-כנה או אדיבה?] אינה פוטרת בהכרח מהעמדה לדין משמעתי אלא פלילי בלבד. כאשר עורך דין בכנות ובאדיבות טוען שרק נאשמים מאמינים לבית המשפט הוא צפוי לעמוד לדין משמעתי זה מה שקרה לעו"ד אביגדור פלדמן דייר חשוב בבית הווירטואלי שלנו וצעד זה זכה לתמיכה מכותבת חשובה אחרת, ד"ר נעמה כרמי. לדעתה מגבלות על חופש הביטוי של עורך הדין לגיטימיות ככול מגבלה הבאה לחזק מחויבות מקצועית של עורך דין ובכללה המחויבות להיות "קצין בית המשפט" .

למעשה היו מקרים בהם הועמדו לדין עורכי דין על התבטאויות שבינן לבין עיסוקם המקצועי אין כל קשר זה היה המקרה בפרשת עורך דין יורם שפטל [על"ע 7134/00 ] המהווה פסק דין מנחה בסוגיה זו.
 
מערכות ציבוריות, הגם שלמדו לחיות עם ביקורת ציבורית ,עדיין אינן סובלות ביקורת הבאה מבפנים. הטעם לכך הוא פשוט, ביקורת זו נהנית ממעמד מיוחד באשר המבקר מוחזק כבעל עדיפות בידע. אין דומה ביקורת של ראש המוסד לשעבר על הדרג המחליט לזו של סתם עיתונאי. הוא יודע על מה הוא מדבר טוענים אלו שאין להם מושג קלוש והוא לא סתם יוצא בהכרזות.

כעורך דין פרטי הפנמתי זה מכבר את העובדה שביקורת על מערכת המשפט ובמיוחד על תופעות שאני נתקל בהן באופן אישי עלולה להיות מסוכנת. לעולם אינך יודע במי תפגע להיכן יוליך עוף השמיים את הקול ובכמה תעלה הביקורת לך או ללקוחותיך. אנו עורכי הדין יודעים היטב שאנו פועלים במערכת היכולה ויודעת לבוא חשבון וזוכרים שאיש מלקוחותינו לא שכר את שירותנו על מנת שנסתכסך עם המערכת. זו הסיבה לכך שכמעט לעולם איני כותב  רשימה ביקורתית הנוגעת  לעולמי הפרטי כעורך דין.

הימנעות מביקורת "כנה ואדיבה" בנושאים שאתה מכיר אולי טוב יותר מחשש לפגיעה בוודאי אינה מעידה על אומץ לב רב מדי. מה לעשות יש משפחה לפרנס ולקוחות שצריך לדאוג להם כמיטב יכולתך וחברים למקצוע שתמיד ישישו להתחנף למערכת על ידי העמדת עמית למקצוע לדין משמעתי על הבעת דעה. קיים גם הציבור שאולי לא משתגע על מערכת המשפט אבל מאידך עורכי דין הוא ממש לא אוהב. בקיצור כאן המקום והזמן לרענן את כל האמירות "בזכות השתיקה"
 
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s