על השופטים משה לנדוי וחיים כהן


מקובל לעמת את תפיסותיו של השופט משה לנדוי ז"ל שהלך השבוע לעולמו עם תפיסותיו של השופט אהרן ברק הואיל והשניים באמת מייצגים גישות מנוגדות ביחס למעמדו של בית המשפט העליון, תפקידיו וסמכויותיו. כך גם מייצג לנדוי תפיסה שונה לחלוטין בדבר מעמדם של חוקי היסוד ויצא חוצץ נגד הלכת "בנק המזרחי" שקבעה כי חוקים הנוגדים לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו[וכן חוק יסוד חופש העיסוק] בטלים בשל פסקת ההגבלה שנכלה בהם ושבית המשפט העליון הוא המוסמך לקבוע את בטלותם.

 מאמרו המפורסם של לנדוי "מתן חוקה לישראל בדרך פסיקת בית המשפט העליון" מהווה עד היום את המניפסט הראשוני של המתנגדים למהפכה החוקתית בדרך בה התחוללה. רבים מאד מבעלי הגישה הנוגדת סבורים שלנדוי צדק באזהרותיו וכי ההידרדרות במעמדו של בית המשפט העליון נבעה בעיקר מפני שלא שעו לאזהרות אלו. שמעתי אתמול ראיון עם הנשיאה דורית ביניש שהודתה כי בוויכוח זה קיימת תנועת מטוטלת ורמזה שבוויכוח מסוג זה אין לעולם סוף פסוק.

 אבל לא על כך רציתי לכתוב-אנו חיים בעולם של דימויים ובעולם כזה תמיד ישנה דמות המייצגת את הקדמה הנאורות ואת זכויות האדם [וכן השקפת עולם שמאלנית-הבה נודה בכך] ודמות זו הייתה השופט חיים כהן ולעומתה קיימת הדמות השמרנית, הריאקציונית [בעלת השקפת עולם ציונית ימנית כפי שהוברר] והשופט לנדוי נחשב כמייצגה המובהק. אכן אולי הגיע העת לומר בגלוי שחלוקה זו היא חלוקה מעוותת מיסודה.

 כאשר מזכירים כל העת את הלכת "קול העם" הידועה אני מזכיר למתווכחים להפסיק לצטט את ההלכה וללכת לבדוק מי טען לאיזו עמדה ואז מגלים המופתעים שהיה זה השופט לנדוי שנמנה על ההרכב שקבע את הפסיקה והיה זה היועץ המשפטי[לימים השופט] חים כהן שהגן בחירוף ובאופן אישי על החלטת סגירת העיתון "קול העם".  אגב היה זה השופט לנדוי בעניין אחר שקבע כי שלטון הנוטל לעצמו הזכות לקבוע מהמותר לציבור לדעת סופו שייטול לעמו את הזכות לקבוע מה אמור הצבור לחשוב[ציטוט חופשי מזיכרון]. היה זה השופט לנדוי שביטל חוק של הכנסת שקבע הוראה לא שוויונית בניגוד לחוק יסוד הכנסת וטען כל ימיו שכלל לא התכוון ליצור מהפיכה חוקתית. היה זה לנדוי שביטל הפקעת קרקע פרטית באלון מורה שנעשתה שלא לצרכי ביטחון – כן אותו לנדוי שאחז בדעות ימניות למדי.

 אבל בעיניי ההבדל הגדול בין שופט הנתפס כליברל נאור לבין שמרן כלנדוי נעוץ ביחס של השניים לשאלת קבילות הודאות נאשמים שניתנו תוך נקיטת אמצעי חקירה פסולים. לנדוי- פרשן לא יצירתי של החוק סבר שהחוק דורש שההודאה תינתן באופן חופשי ומרצון ואם לא היה כך וננקטו אמצעים פסולים בדרגה משמעותית, שוב אין לבחון אם ההודאה מהימנה אלא יש לפסול אותה.

  השופט חיים כהן בחר בפרשנות יצירתית יותר ולגבי דידו שאלת אמצעי החקירה צריכה להביא אותנו רק לבחון אם הנחקר המסוים עצמו עלול היה להודות במה שלא עשה. בלשון ימינו נאמר שהשופט לנדוי בחר בפרשנות מילולית ואילו השופט חיים כהן נקט בדרך של פרשנות תכליתית וסבר שמטרת המחוקק מניעת קבלת הודאות שווא ולא הגנה על כבוד הנחקרים.

 אכן השופט ברק הנו ממשיכו של השופט חים כהן. אף הוא מזוהה עם זכויות האזרח אבל בפרשה אחרת, בניגוד לדעתו של שופט שמרן אחר, גבריאל בך, קבע שהשקיית חשוד בכוח במי מלח אינה פגיעה בפרטיותו ולכן אין מניעה לעשות שימוש בראיה[סמים שנפלטו] בהליך כזה. השופט בך תהה אם חדירה לתוך גופו של אדם אינה פגיעה בפרטיותו מה יכול להיחשב כפגיעה כזו.

 לעתים קרובות זכויות האדם מוצאות הגנה בשופטים פורמליסטים שמרנים ואילו שופטים רדיקליים יותר, האמונים על פירוש יצירתי של החוק וקנאים לסמכות שיקול הדעת בית המשפט כנגד כל מגבלה מלאכותית [כמו מגבלת קבילות ראיות שהושגו באמצעים פסולים] הם בפועל המצמצמים את זכויות האדם –להם מותר. שהרי מקומם בכותל המזרח בהיכל הנאורות מובטח.

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דני כהן : זה תלוי עמדות כח  On 4 במאי 2011 at 8:44

    כשמפא"י שלטה ללא מיצרים היה הימין שנקט עמדות ליברליות ונגד ריכוזיות של כח בידי המדינה כלפי האזרח. היום זה הפוך, הימין הוא הכח השולט והשמאל הוא זה שדורש ריסון.
    הדוגמא המובהקת היא מנחם בגין שדרש לבטל את המעצר המינהלי, וכאשר עלה לשלטון השאיר אותו אם כי שמואל תמיר בתור שר משפטים מד"ש הכניס סעיף חדש שמחייב אישור של שופט לפני מעצר מינהלי.

  • גולדבלט משה  On 4 במאי 2011 at 9:21

    בנושא מעצר מנהלי חוקק חוק חדש ששיפר מאד את המצב. הניתוח הפוליטי שלך נכון ביסודו -אכן הימין הפוליטי היה ליברלי הרבה יותר מהשמאל ולמרבה הפליאה למרות אזהרות מםני פשיזם כך היה גם בהמשך. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נחקק בימי שלטון הליכוד למיטב זכרוני

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s