לא נקם אבל עונש ראוי וחמור.


 כעת כבר ברור לחלוטין, מתנהל מסע יחסי ציבור מתוכנן ומתוזמן היטב על מנת להשפיע על גזר דינה של ענת קם בטרם ייגזר. אין טעם להזכיר את הוראות הסוב יודיצה שכן אלו הפכו כבר מזמן לאות מתה במשפט הישראלי. בכנות אני לא רואה את היועץ המשפטי לממשלה עושה דבר מה על מנת להגן על בתי המשפט מפני מסע יחסי ציבור דורסני שמטרתו אחת לחלץ חיילת שבגדה באופן חמור בארצה והראויה למאסר עולם ללא עונש.

  מסע יחסי הציבור, שכולו עבירה על החוק, מתנהל בעזרתה האדיבה של פרקליטות המדינה שבכלל הייתה רוצה לטעון שהליכים נגד קם הם פגיעה בחופש הביטוי. יש צורך דוחק לחקור את התנהלות פרקליטות המדינה בפרשה, לרבות הסכמתה לעסקת הטיעון מקלה ומבישה. יש להחליף בטרם גזר הדין את צוות התביעה, שכן היום לא ברור אם אין הוא מייצג את הנאשמת.

 על פרשת ענת קם ואורי בלאו נכתב הרבה ועדיין לא נכתב ולא הובן די. הציבור בישראל טרם הפנים את העובדה המזעזעת שהדלפת המסמכים על ידי ענת קם נעשתה מתוך אג'נדה פוליטית מובהקת שהיא הודתה בה קודם לתחילת מסע יחסי הציבור. מטרת הפרסומים בהארץ, שהתאפשרו בזכות המידע שקם הדליפה לאורי בלאו, הייתה ונותרה הצגת צה"ל כצבא פושעי מלחמה, הפועל בניגוד לחוק וכפועל יוצא לפגוע בכל אפשרות של פעולה אפקטיבית של הצבא ביש"ע על מנת לאלצנו לסגת מהם עם או בלי שלום.

 שמירת דיני המלחמה אינה עניין של השמאל, כל אזרח מעוניין שצה"ל יגן על ישראל תוך שהוא מקפיד ככול הניתן לשמור על קיום דיני המלחמה ועל אי פגיעה בחפים. מה שמאפיין קבוצות ויחידים בשמאל הוא חיפוש אינטנסיבי ויזום של מידע שניתן להציגו כבעייתי וניהול מסע תעמולה נגד צה"ל קציניו וחייליו,ללא כל קשר לעובדות. פרשת בלאו-קם היא אגב דוגמא מובהקת. מבחינה עובדתית הפרסומים לא חשפו שם דבר בעיתי, מלבד רמתו המקצועית של עיתון הארץ ויכולתו להגן על מקורותיו-אבל זו פרשה אחרת.

 עצם הדלפת כמות כה גדולה של מסמכים היה די בה כדי להסיק שקם פעלה כוונה לפגוע בביטחון המדינה, לא רק מפני שזו התוצאה ההכרחית הברורה של המעשה ודי בכך לצורך גיבוש כוונה במשפט הפלילי, אלא משום שהמטרה הוצהרה בגלוי. קם העתיקה כמות עצומה של מסמכים מתוך כוונה שאלו ישמשו את בלאו בדיוק למטרה ששימשו. המסמכים נועדו להיות מודלפים על מנת שייעשה בהם שימוש תעמולתי נגד צה"ל ונגד מדינת ישראל.

 לטעמי הכוונה לפגוע בביטחון המדינה אינה צריכה להיות קשורה רק למידע הסודי המצוי במסמכים וסכנתו לחיי חיילים ופעולות מבצעיות. קם כחיילת חבה חובת נאמנות מוגברת לצבא. עצם המטרה שמידע זה ישמש תעמולתית נגד צה"ל, גם ללא קשר לשאלת הסודיות מגלמת כוונה לפגוע בביטחון המדינה. אם צה"ל היום בשל מסע התעמולה הארסי שהתקיים נגדו עלול להירתע  מפעולה בעזה או ביהודה ושומרון – האם אין זו פגיעה בביטחון המדינה? האם מי שמתכוון במפורש לגרום לתוצאה הזאת אינו מתכוון לפגוע בביטחון המדינה?.

 עסקת הטיעון בה ויתרה הפרקליטות על הכוונה המקורית לייחס לענת קם כוונה לפגוע בביטחון המדינה הייתה רק שלב טקטי במערכת ההגנה של קם. כעת משעננה זו הוסרה מעליה, שלא בצדק, מתנהל מסע יחסי ציבור על מנת לשכנע אותנו שקם היא בסך הכול הילדה החמודה של השכן, שעשתה מעשה שטות, משהו השייך למשובת נעורים, שצריך אולי לגנות אבל בשום אופן לא להעניש בגללה.

 אל מול מסע יחסי הציבור הזה הציבור הישראלי חייב לקום ולומר לבית המשפט את דברו. זו לא הדרך הראויה, אבל לא ייתכן שהשפעה על בית המשפט תבוא מכיוון אחד בלבד. על בית המשפט לדעת שכל עונש מלבד העונש המרבי משמעו שבית המשפט אינו סבור שביטחון המדינה הוא משהו שיש להגן עליו וקשה להניח שהציבור יעבור לסדר היום על ענישה מקלה בפרשה זו. עונש מקל בפרשה זו יסייע הרבה על מנת לפגוע פגיעה קשה נוספת באמון הציבור במערכת המשפט.

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דני כהן : אני לא בטוח שאתה צודק  On 31 במרץ 2011 at 16:52

    " אזרח מעוניין שצה"ל יגן על ישראל תוך שהוא מקפיד ככול הניתן לשמור על קיום דיני המלחמה ועל אי פגיעה בחפים."
    לפי רמת הגזענות בחברה הישראלית ובפרט כלפי הערבים אני לא בטוח ששמירה על זכויות האדם של הפלסטנאי מעניין את רוב הישראלים.

  • יונת יום הדין  On 31 במרץ 2011 at 18:48

    עוד לפני שהתחיל מסע הטיהור של ענת קם היה לי ברור מה תהייה המנה הראשונה ומי יטול בה חלק.
    כל הראיונות שמציגים את הפאן האנושי, את קלות הדעת ואי הזדהותה עם השמאל נועדו ליצור מצג שווא שמדובר בעבירה תמימה שאין מאחוריה שיקול דעת.

    אם היה מדובר במעבר חד פעמי באור אדום הייתי קונה את זה. אבל מדובר במשהו אחר לגמרי.

    לסרוק ולצרוף כל כך הרבה מסמכים במטרה להעבירם הלאה היא לא פעולה כזאת.

    האשמים העיקריים במסע ההכשרה הם אנשי התקשורת במעין הומאז' לחברה שהקריבה וסיכנה. שני הצדדים מנצלים אחד את השני. הם זוכים לרייטינג בהפקה זולה יחסית והיא זוכה לשינוי פנים.

    מבוגדת, לאדם נורמלי מהיישוב.
    סירחון.

  • nachum  On 1 באפריל 2011 at 13:09

    you are right. but you forgot that the job she did in the army opened her a door. now she is criminal but you have to remember that she was just 20. in the world out side the army there is no door like this for someone 20 years old. so forget all the other reasons and think about it like this– the mouse is not the thief

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s