עד להיכן עלולה הטיפשות להגיע ?


 לפעמים העיתונאים הנפוחים מחשיבות עצמית המאכלסים את מערכת עיתון הארץ חוסכים לך עבודה. בעוד שיש אצלנו תימהונים השמחים שללא היגררות למלחמה שמרנו על רמת הגולן ולא חתמנו על הסכם עם משטר סורי שאינו זוכה ללגיטימציה עממית בארצו, מצליחה מערכת הארץ להתעלות על עצמה ולהוכיח שעיוורון פוליטי הוא ככול הנראה מחלה חשוכת מרפא. כך מבכה מערכת הארץ את היעדרו של ההסכם עם סוריה.

 "התערערות השלטון הסורי ממחישה את גודל ההחמצה שבכישלון המגעים עם סוריה. אין היום לישראל ערוצי קשר מסודרים עם דמשק, כפי שיש לה עם מצרים וירדן. אין גם הסכם שלום, שישראל יכולה לתבוע את כיבודו, כפי שעשתה אחרי ההתקוממות בקהיר."

  כדאי לקרוא בעיון כל מילה. במקום לומר שהתערערות השלטון הסורי הייתה מסכנת את הסכם השלום לו היה מושג, מצליחה מערכת הארץ לנסח את המציאות הדמיונית מחדש.לו היה לנו הסכם שלום יכולנו כעת לתבוע את כיבודו. ניתן להסיק שאם המשטר החדש היה מבקש להתנער מהסכם זה מדובר היה ממש בהתנהגות ראויה לגינוי על ידי מערכת הארץ ואז מה? האם הארץ היה קורא לכיבושה מחדש של רמת הגולן?

 אגב במה היו ערוצי קשר עם משטר מתערער המבוסס על עדת מיעוט, הנחשבת כמעט כמיעוט כופר מבחינה דתית, הייתה משפרת את יחסנו עם משטר חדש-אם יקום? למערכת עיתון הארץ פתרונים. מכל מקום למדנו שלגרסת הארץ הסכם שלום חיוני לא מפני שהוא יוצר שלום, או מבסס שלום בין עמים, אלא שהוא מוליד זכות תביעה לשלום בבית הדין נטול הפניות של אומות העולם.

 רצוי להזכיר בהקשר זה מספר עובדות. אחת ההתלבטויות אשר תמיד ליוו את המו"מ בינינו לבין המדינות השכנות הייתה העובדה שבמדינות אלו אין משטר דמוקרטי. התלבטות זו לא נבעה חלילה מרצונה של ישראל לקדם את הדמוקרטיה בכל מקום, אלא מתוך הנחה שהסכם שנכרת עם משטר רודני לא יזכה לתמיכה עממית. מדובר יהיה בהסכם שלום בין ממשלות ולא בין עמים ותוחלת קיומו תלויה בהישרדותן.

 התלבטות זו לא מנעה את חתימת הסכם השלום עם מצרים ועם ירדן. פעלה הנחה שמשטרים אלו זוכים בכל זאת לתמיכה עממית די רחבה וכן העובדה שבעת כריתת ההסכם משטרים אלו היו בעלי ברית ונתמכים של המערב ובמיוחד ארצות הברית. הגורם השני הוא החשוב מכל מאחר וגם כיום הנחת היסוד היא שהסכם השלום עם מצרים ישרוד את חילופי המשטר מאחר ולמצרים יש אינטרס בסיסי בהמשך הקשר הכלכלי והצבאי עם ארצות הברית. ימים יגידו אם חישוב זה לא יתבדה לבסוף.

 באשר לסוריה המצב שונה בתכלית. סוריה מעולם לא נתמכה על ידי ארצות הברית והמערב. היא נשלטת על ידי עדת מיעוט דתי. העדה העלאווית לא רק שהינה במיעוט מבוטל מבחינה מספרית, אלא שקיים סימן שאלה האם העלאווים הם בכלל בגדר מוסלמים. יש המבקשים לראות בעדה פלג של השיעה ויש הרואים בהם כופרים ממש. כך או כך המשטר הסורי קשור באיראן ובחיזבאללה גם בשל הרצון לקבל לגיטימציה כמשטר מוסלמי. מי שסברו שדי בהסכם שלום עם סוריה על מנת לבטל זאת מעולם לא טרחו לספק שמץ של הוכחה לטענתם.

 למרות היעדרו של הסכם שלום עם סוריה ההנחה בישראל הייתה שמשטר משפחת אסד הוא הרע במיעוטו. משטר זה לא  שש למלחמה ושמר על שקט מוחלט ברמת הגולן מאז הסכמי ההפרדה וללא הסכם שלום. לא למותר להזכיר כי במלחמת לבנון השנייה דחקו בישראל לא רק לחסל את החיזבאללה אלא גם לתקוף את סוריה עצמה [צרפת במיוחד הפעילה לחצים בכיוון] ישראל בצדק לא התפתתה למהלך כזה כי אין ולא היה לה עניין למוטט את המשטר הסורי.

 מאידך כאן המקום לציין כי ישראל בצדק גם לא השלימה את המו"מ עם סוריה. סוריה לא עברה למחנה המערבי ,לא כונה יחסים הדוקים עם המערב ועם ארצות הברית והסכם שלום שהיה נכרת עם המשטר הסורי לא היה זוכה ללגיטימציה, אלא יכול היה כשלעצמו להוות מוקד להתנגדות עממית. אגב זו בדיוק הסיבה שבגללה טען נשיא סוריה שהמשטר יציב- בגלל היעדרו של הסכם שלום עם ישראל! ימים יגידו אם די בהיעדר הסכם כזה על מנת להשיג יציבות פנימית.

 ימים סוערים עוברים על האזור ובימים כאלו מוטב לנקוט משנה זהירות ולא להתפתות למהלכים שיש בהם פוטנציאל הסתבכות. יש לדחות את הקריאות ליציאה למבצע נוסף בעזה ולהזכיר כי שילמנו מחיר מופקע על המבצע הקודם, שלא פתר דבר. עלינו לעשות מה שניתן על מנת להבטיח שקט ללא מבצע צבאי גדול. מאידך אין להתפתות לכל מהלך מדיני עד אשר תתייצב התמונה. אנחנו לא יודעים עדיין מה צפוי בירדן, מה עתיד המשטר הסורי ומה צפוי עוד להתפתח במצרים ובמפרץ הפרסי. לעתים יש תבונה באי עשייה ובהמתנה.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רני  On 28 במרץ 2011 at 19:08

    שלום
    שום דבר לא יתיצב. לוב נכנסת לתקופה ארוכה של מלחמת גרילה. הדרום פתוח לאפריקה וקצת כסף מונצואלה ואירן וזה יכול להמשך לנצח. המורדים נגד גדאפי גרועים ממנו בראשם עומדים מי שלחמו באמריקה באפגניסטאן וכבר יש מקרי רצח והתעללות באוהדי גדאפי. ללא עזרה צבאית מהמערב הם לא מסוגלים לכלום זה כבר אומר גם ה NYT? בינתיים היכן גולדסטון. צרפת ובריטניה כבר מזמן לא פועלות לפי החלטת האו"ם שאומרת הגנה על אזרחים ומפציצות אזרחים שלווים בערים תחת שלטון גדאפי. כנראה שהנשיא האמריקאי מדבר בהגיון רק מול הטלהפרומטר. הוא קיבל פרס נובל לשלום על קרדיט על חשבון הפוטנציאל. דומני שזו פעם אחרונה שפרס נובל לשלום ניתן על קרדיט לפי הפוטנציאל. שבמקרה הזה ודאי לא מומש.
    גם במצרים העתיד אפור משחור. אני לא יודע אם עמירה הס עוד מסתובבת שם. כידוע מעזה היא נזרקה בחרפה ואם לא הייתה ישראלית היו זורקים אותה מהקומה העשרים. בעוד כמה שבועות היא תיזרק ממצרים, אם היא עוד שם, שמאלנים כמוה לא רצויים במזרח הערבי מוסלמי.
    מערכת היחסים ארה"ב סוריה היא הדבר הכי מטורף. גברת קלינטון הודיע שלא יתקיפו את אסאד כי הוא "רפורמיסט" כמובן שזה שקר כזב ומירמה. במידה רבה זה סיפור הונגריה 1956. באשר לארה"ב כמנהיג העולם? מכל בחינה: אמינות, אחדות המסר, הגיון, מוסר, ריאלפוליטיק מה שקורה בין ארה"ב לסוריה מדהים, לא הגיוני לא אמין לא מוסרי מתחלף כל יום. המנהיג המערבי היחיד שראוי לציון חיובי היא גברת מרקל שהודיעה שהיא בחוץ לחלוטין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s