אחריותנו לפשעי מפלגת העבודה


בחירות 2006 היו הבחירות האחרונות בהן הצבעתי למפלגת העבודה. לא הסכמתי עם דעותיו המדיניות של עמיר פרץ, אבל סברתי שמפלגת העבודה חייבת בראש ובראשונה להתמקד בתחום החברתי ולהתחיל לבנות עצמה כאופציה שלטונית,רצוי באופוזיציה. קיוויתי ואפילו האמנתי[אוי לבושה] שעמיר פרץ מהווה בשורה וידאג למקד את המפלגה בתחום החברתי. דווקא שמחתי ששמרה המפלגה על כוחה למרות נטישת רבים מציבור בוחריה המסורתי, לרבות שמעון פרס שדילג בקלילות לקדימה לאחר שלא נבחר כיו"ר [סממנן מובהק לאיכות המוסרית של הנהגתה].

 הבגידה כמובן לא איחרה לבוא-הצטערתי שעמיר פרץ לא בחר באופוזיציה אבל אם בכלל הייתה הצדקה לכניסה לממשלה הצדקה כזו הייתה בקבלת התיקים החברתיים והכלכליים ובראש ובראשונה תיק האוצר. משום מה חשקה נפשו של הלוחם החברתי הדגול להיות שר הביטחון וכשזה קרה, הבנתי ששום דבר לא ישתנה- הבגידה בבוחר מובנית בקוד הגנטי של המפלגה הזאת

 ייתכן שמי שקרא את רשימתי הקודמת טעה וסבר שאני מצדיק את פרישת ברק וארבעת חברי הכנסת. כול חבריה כנסת של המפלגה ועסקניה לרבות פורשיה הם לגבי ישות נתעבת אחת. לאיש מהם אין ואסור שתהיה מחילה על עצם השתייכותו למסגרת הזאת. כשאני שומע על "המשמרת הצעירה" של המפלגה[אוי כמה שנים שאני כבר שומע על כך-לא נעים לספור] אני מתחיל למצוא יתרונות בזקנה. אם בגיל צעיר יכול מישהו כבר לשייך עצמו למסגרת כל כך רקובה ומנוונת מבחינה מוסרית, אני מתקשה לראות יתרון לנעורים. לפחות בגיל צעיר אדם צריך לשמר משהו מהתום של ילדותו – הלא כן?.

 ההוכחה הטובה ביותר לשפל המוסרי של ברק וחבריו הפורשים נעוצה בכל שמתוך חמישה חברי כנסת ארבע עתידים להיות שרים. היחס המקובל היה תמיד אחד לארבע או לשלוש, מתוך הבנה שרוב חברי הכנסת, גם של סיעה בקואליציה צריכים להיות עסוקים בעבודת הכנסת עצמה. למפלגת ישראל ביתנו שהשמאל כל כך נהנה לבזותה [ללא כל הצדקה] המונה חמישה עשר חברי כנסת יש חמישה שרים ויתר חברי הכנסת עובדים בכנסת והם מתברר עובדים שם קשה ועושים עבודה לא רעה בכלל.

 כל אחד משלושה עשר חברי הכנסת של העבודה רואה עצמו מועמד טבעי והכרחי למשרת שר. היחידה שלא התפתתה לכך-וזאת לזכותה- הייתה שלי יחימביץ, אם כי לא ברור לי אם אכן הוצעה לה בכלל האפשרות להצטרף לממשלה. האם אתם לא זוכרים את בוז'י הרצוג מבהיר,לאחר הבחירות האחרונות, מדוע אסור להצטרף לממשלה וכיצד הצטרף אליה מיד כשהוצעה לו האפשרות. האם שכחתם שבכל הבלה בלה על הצורך לפרוש כי "אין תהליך מדיני" בוז'י ופואד וברוורמן לא חלמו לעשות זאת בעצמם.

 אם הקורא עדיין לא הבין זאת נדרש הסבר פשוט אחד-אין שום קשר בין הדרישות בעבודה לפרישה מהממשלה לתהליך המדיני שלא מתקיים בעיקר כי הפלשתינאים לא מעוניינים מבחינתם במו"מ כעת. הסיבה לדרישה לפרישה הייתה ונותרה מאבקים פנימיים. פרישה הייתה מאפסת את כוחו של ברק ותומכיו, היא הייתה מאפשרת מאבק מידי על תפקיד יו"ר המפלגה ובכלל מאפשרת מאבק נוסף על הנהגת המפלגה שלעולם אינה חדלה להיאבק במנהיגיה הנבחרים. הדרישה לפרישה מהממשלה לא הייתה מעולם קשורה לסוגיית המו"מ המדיני ולכן אין טעם לעסוק בכלל במאבק הפנימי בעבודה בהקשר זה.

 ברק אינו שונה משמעון פרס שחשב תמיד רק על עצמו והיה מוכן גם להצטרף לליכוד בשנות השבעים [כן כן אל תתעלפו לי כאן]. ברק גם אינו שונה מדיין שהצטרף לאחר 77 לממשלת בגין. עמיר פרץ הסוציאליסט הדגול מוכן מחר לדלג לקדימה אם רק יוצע לו עתיד פוליטי שם[אני לא רואה את הרווח של קידמה מצירופו] ואתם יודעים מה? אני משוכנע שלצורך הישרדות פוליטית גם שלי יחימוביץ תהיה מוכנה לערוק לשם.

 אפשר לטעון שהסיפור האמיתי אינו בגידת עסקן זה או אחר במסגרת אלא חוסר הנאמנות של המסגרת עצמה לערכים כלשהם,למחויבות לדרך כלשהי ונאמנות למה שהובטח לבוחר. כאן מדובר לכאורה בסיפור בגידה מתמשך על פני עשרות שנים. לדעתי גם השקפה זו פשטנית מדי והיא פוטרת אותנו הבוחרים בקלות רבה מדי.

מבט מפוכח היה מגלה כבר לפני שנים רבות לכל בר דעת שמפלגת העבודה אינה אלא פלטפורמה של אינטרסים ושאיפות אישיות ללא מחויבות לדרך כלשהי. עסקניה רימו אותנו פעם אחר פעם כי אנו רצינו להיות מרומים. לא עמיר פרץ אשם באכזבתי ממנו ב2006, האשמה היא בי לבדי. למי שאסור למחול הוא דווקא לבוחר התמים המרומה פעם אחר פעם. אין לבוחר כלשהו את הזכות המוסרית להיות תמים לאחר שסופקו לו כל כך הרבה הוכחות לבגידה. מי שיבחר בעתיד במפלגת העבודה הופך עצמו לשותף מלא לבגידה והאחריות המוסרית לבגידה תרבץ עליו יותר מאשר על נבחריו.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עידו לם  On 19 בינואר 2011 at 8:13

    המגיב המתכנה דרור בל"ד שייך לזרם שלא שונה מהנאציזם האיסלמו פשיזם, אתה צריך לתת את הדעת על כך שזה הבן אדם שאתה נותן לן פלטפורמה אצלך.

  • גולדבלט משה  On 19 בינואר 2011 at 9:05

    ראה מדינות התגובות באתר -קישור בעמוד השער

  • אייל גרוס  On 19 בינואר 2011 at 12:16

    מאחר ומעולם לא הצבעתי למפלגת העבודה לשם שינוי אני יוצא פטור מכל אחריות גם לשיטתך.

  • דרור בל"ד  On 19 בינואר 2011 at 12:21

    שלי יחימוביץ', היום ב'הארץ': "הישיבה בממשלה היתה אם כל חטאת. היא היתה שלא כדרך הטבע וכפתה על מפלגת העבודה התנהגות שמנוגדת לדנ"א שלה [כאן טמונה חשיבותה של רשימה זו, גולדבלט צודק ויחימוביץ' זורה חול בעיני הציבור]. הן בתחום המדיני, הן בתחום הכלכלי, בשלטון החוק וזכויות האדם. אני מזכירה שהובלתי את ההתנגדות לכניסה לממשלה בכל הכוח. לצערי הפסדנו בוועידת המפלגה. אני מזכירה גם שהוצע לי להיות שר התמ"ת בממשלה הזאת וסירבתי, משום שלא הייתי מסוגלת לקחת חלק בממשלת בלהות כזאת שאין למפלגה סוציאל-דמוקרטית מה לחפש בה".

    צריך גם לציין כי כשעוד היה אפשר לפרק את מפלגת העבודה, התעקשה יחימוביץ' להשאר במפלגה ותוכניתם של כבל, פינס, פרץ לא יצאה לפועל. גם זה מוכיח את טענתו של גולדבלט כי מפלגת העבודה אינה אלא פלטפורמה של אינטרסים ושאיפות אישיות ללא מחויבות לדרך כלשהי.

  • דרור בל"ד  On 19 בינואר 2011 at 12:27

    כאשר שולחים תגובות בהן מופיע קישור התגובה נעלמת. הדבר קורה בכל הבלוגים המופיעים תחת "רשימות". הקישור לדבריה של יחימוביץ' מופיע כאן: ""שלי יחימוביץ', את התקווה של מחנה השמאל?""(הארץ -מזל מועלם)

  • גולדבלט משה  On 19 בינואר 2011 at 13:12

    אייל האחריות שלך היא רק לדעות שאתה דוגל בהן-אין כל פסול מוסרי להצבעה למרצ או לחד"ש או בנאמנות לעצמך ובדירהש לנאמנות ותום לב מצד אלו שמבקשים את אמונך. החרון שלי הוא על פשיטת רגל מוסרית מתמשכת,על ציניות ללא גבול ועל כך שהשאפתנות האישית ,הלגיטימית, הפכה לחזות הכל.

    אני אפילו חושד מאד בקיבוצים. אין לי ספק שהם אישרו לאורית נוקד להצטרף כשרת חקלאות על מנת לאחוז בעמדה חיונית בעוד הם עצמם מביעים צער ומחאה פומביים על צעדה הנלוז בבחינת אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך

    • אזרח.  On 19 בינואר 2011 at 19:38

      רואה איתך עין בעין בקשר (לחשד) לקיבוצים.הקיבוצים תמידהשתדלו להשחיל את הנציג שלהם בתוך המעטפת השלטת ,ע"מ שידאג לאינטרסים הצרים שלהם.

  • אייל גרוס  On 19 בינואר 2011 at 14:24

    לגבי הקיבוצים אין לי מושג אך לגבי הפיסקה הראשונה זה בוודאי נכון לגבי רבים ובפרט במפלגת העבודה, ובפרט העומד בראשה, אם כי אני לא יודע אם נכון לגבי כולם.

  • עידו לם  On 19 בינואר 2011 at 16:27

    דרור בל"ד הוא תומך מוצהר של האיסלמופשיזם ודוגל ברצח יהודים.

  • רני  On 19 בינואר 2011 at 20:43

    גם אני חושב שנוכחות של מי שמכנה עצמו דרור בל"ד הנו עלבון לשיח חופשי, ראה בכתבי בל"ד מה הנ"ל מתכנן לכולנו כשהכוח יהיה בידיו.
    חוץ מכך, משום דרך הטיפול בנושא ועוצמת השנאה הכל מתחיל להשמע כאן, אני מקווה שלזמן מוגבל וחולף, כבבלוגים היותר מוטרפים ברשתות הערביות פלשתיניות, עוצמת השנאה, ההליכה לזמנים כמעט פרהיסטוריים והחוכמולוגיה בפרוטה של חוק בקים בכלל זה. מפא"י העבודה תרד, מהכנסת וההיסטוריה. אם קבוצת זקנים זו, מי שעוד נותר, אחראיים לכל הרוע הקיים כאן ראוי גם לייחס להם את הטיפות המיקרוסקופיות של הטוב שמתחבא כאן בין הסדקים ברצפת ציונות.
    אין צורך עניני או תכליתי ללכלך על הקיבוצים שכבר מזמן אינם גוף אחד, השוה שפיים או משמר עמק לאילת השחר, מעיין ברוך או כפר החורש. גם הביקורת על שלי יחימוביץ והניחושים מה תעשה אם ואז מיותרים ואינם עוזרים לקדם חשיבה או הבנה.
    בינתיים הבאתו של קבלן כושל, משרת נרצע של ברק, כנראה בעזרת נתניהו, להיות בראש הקרן הקיימת, בצרוף למכתבו של ברק בעניין גלנט, עשויים להוות יריקה צינית יזומה בפני כולנו או סימן למחלה. בכל מקרה אין שום דבר תקין נורמטיבי בשני מעשים אלו וודאי שהם אינם מעידים על מפא"י ההיסטורית, מפלגת העבודה ההיסטורית אמיר פרץ או על שלי יחימוביץ והפלא ופלא גם לא על בן אליעזר או בן סימון המבולבל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s