אפשרויות הקליטה בקיבוצו של יו"ר מרצ


מרצ היא מפלגה דמוקרטית שוחרת שוויון וזכויות אדם ומתנגדת בכל תוקף לחוק וועדות הקבלה הגזעני . בכלל כל הבחנה בין מגזרי אוכלוסיה, אסורה או מותרת על פי החוק, הפכה לגזענות בעיני קבוצת ההתייחסות החברתית אליה משתייכת מרצ ולכן אין פלא שכל כך הרבה אנשים החליטו שנמאס להם ומגדירים עצמם כגזענים ללא בושה וללא כוונה למצמץ – התהליך הזה רק ילך ויתגבר האמינו לי. אם אתם סבורים שגל של גזענות עובר את הארץ עוד לא ראיתם כלום.

 טוב אין לי כוונה לעסוק בגל הגזעני אלא דווקא בוועדות קבלה. בדקתי מה תצטרכו לעבור אם תבקשו להצטרף לקיבוצו של יו"ר מרצ חיים אורון והרי התהליך המצוטט מילה במילה מאתר קיבוצו להב

 "תהליך קליטה לקיבוץ:
המיון – מועמדים פוטנציאלים שהביעו עניין ומילאו שאלון, יוזמנו לפגישת היכרות מקדימה ולא מחייבת, ולאחריה במידה ויבקשו להיכנס לתהליך המיון, ישלמו דמי הרשמה הכוללים "דמי רצינות" ודמי טיפול, כתנאי להמשך התהליך.
ראיון אישי – שיחה אישית של נציגי ועדת קבלה עם המשפחה המועמדת (עד למועד השיחה תעביר המשפחה אישורים ומסמכים אחרים אשר ידרשו ממנה, כפי שיפורט בהמשך).
מבחן אובייקטיבי – מבחני התאמה מקצועיים וחיצוניים. יובהר כי המועמדים ידרשו לשאת בתשלום עבור עלות האבחון.
מבחנים מיוחדים – במקרה שבו ועדת הקליטה תהיה סבורה כי יש צורך במקרה הספציפי, בקיום מבחן נוסף למועמדים או לילדיהם, יבוצע מבחן התאמה נוסף.
קבלת החלטה והודעה למועמדים – לאחר איסוף הנתונים, תקבל ועדת הקבלה את החלטתה. למועמדים תשלח תשובה בכתב בין אם נתקבלו ובין אם לא התקבלו.
ליווי התושבים – נציג מטעם הקהילה יעמוד בקשר עם התושבים מיום ההודעה על קבלתם לתושבות ועד לאחר כניסתם למגורים בלהב, ויסייע בידם בהשתלבותם בקהילה.
תהליך הקבלה לגבי מועמדים לתושבות המתגוררים בלהב כדיירים – משפחות מועמדים לתושבות רשאים לשכור דירות בקיבוץ, בהסכמתו, כשלב ביניים עד להשלמת ביתן. אין לראות בהסכמה זו, או לעצם המגורים בלהב, משום פטור מתהליך המיון, או התחייבות לקבלה לתושבות, או מתן עדיפות כלשהי.
תהליך הקבלה לגבי מועמדים לתושבות שהינם חברי קיבוץ להב – המעבר לתושבות של קבע מצד מי מחברי להב, מחייב עמידה בתנאי המיון והקבלה הכלליים. עצם החברות בקיבוץ אינה מהווה "כרטיס כניסה אוטומטי" לתושבות"

 אני בטוח שבתהליך הקליטה הזה בוחנים רק התאמה אינדיווידואלית לחיי הקיבוץ ללא הבדל דת, גזע, לאום, או מגדר, או אפילו שהיה חוקית בארץ. זו כמובן הסיבה שההרכב החברתי בקיבוצים מגווון כל כך.

 

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מוטי סגרון  ביום 24 בדצמבר 2010 בשעה 6:25

    משה, בוקר טוב. זה לא קריא

    • גולדבלט משה  ביום 24 בדצמבר 2010 בשעה 6:40

      אצלי זה בסדר-אולי הבעיה אצלך?

      • גלעד  ביום 24 בדצמבר 2010 בשעה 13:44

        שימוש בפונט אלכסוני הוא לא קריא בדרך כלל.
        עדיף, לטעמי להשתמש בשיטת הציטוט של וורדפרס בכל מקום בו אתה מצטט.
        וגם אני חושב שיש מעט בלבול בין גזענות ובין מי האנשים שאני רוצה אצלי בשכונה. אתה יכול להתעניין ברמת אביב, יסבירו לך שם איך חב"ד פוגע במרקם העירוני.

  • shaylahag  ביום 24 בדצמבר 2010 בשעה 9:08

    קריא וגם חזק מאוד!

  • מרים  ביום 24 בדצמבר 2010 בשעה 10:39

    אכן, קיבוצים ידועים כמקומות סגורים ומסתגרים, אבל אין קשר לנמשל:

    עיר היא ההיפך מיישוב קהילתי, ודאי מקיבוץ. הקיבוץ אמור לתפקד כיחידה חברתית וכלכלית אחת, שבין חלקיה יש תיאום רב ותלות. לקיבוץ יש גם (או לפחות הייתה) אידיאולוגיה מסוימת, שאם לא מאמינים בה אי אפשר לחיות בו. גם ביישוב קהילתי שחבריו הם טבעונים העוסקים במדיטציה אין גיוון חברתי יותר מדי רב, מהסיבה הפשוטה שלא כל אחד ירצה להתקבל למקום המחייב אורח חיים כזה, ומבין מי שירצה – לא כולם יתאימו (אם אני טבעונית רק חלק מהזמן אבל ביום העצמאות מאוד חשוב לי לעשות מנגל – יש סיכוי שאפריע).
    לוועדת קבלה מסודרת אמורים להיות כללים ברורים, וגם יכולת לנמק מדוע כן ומדוע לא.

    העיר, מעצם הגדרתה, היא מקום מגוון מבחינה תרבותית וחברתית, והמעבר לערים הוא בדרך כלל (גם) שלב בתהליכים של מוביליות חברתית: הערים הם מרכזי ההשכלה, התעסוקה והתרבות. סטודנט שמגיע מכפר כדי ללמוד במכללה שבעיר המחוז עושה זאת, כי זו בדיוק הדרך להתפתח ולהשתלב בחברה הכללית. הוא ישכור שם דירה, ילמד שם, וימצא עבודה שם או בכל מקום אחר שבו יחפוץ. אדם שרוצה לגור במרכז הארץ ימצא דיור סמוך למוקדי תעסוקה ועניין, ויגור שם. ככה זה עובד, והעובדה שצריך לומר את זה היא עצובה למדי.

  • יהודי גרמני  ביום 24 בדצמבר 2010 בשעה 10:46

    האם רוע אחד מצדיק רוע אחר? (תשובה: לא)
    האם כל חברי מרץ הינם חברי קיבוצים? (תשובה: לא)
    האם כל חברי הקיבוצים הינם חברי מר"ץ? (תשובה: לא)
    האם ייתכן שרוב תומכי מר"ץ מתנגדים לוועדות הקבלה? (תשובה: ייתכן)
    האם ייתכן שדווקא הקיבוץ, במתכונתו המקורית, מצדיק איזושהי סלקציה בקבלת חברים חדשים? (תשובה: ייתכן)
    האם ייתכן שבעל הבלוג הזה הוא גזען? (תשובה: ייתכן)
    האם ייתכן שבעל הבלוג הזה הוא דמגוג? (תשובה: סביר)

  • גולדבלט משה  ביום 24 בדצמבר 2010 בשעה 11:22

    כן הקצף על ועדות קבלה מתייחס לוועדות שרוצים להקים לישובים קהילתיים קטנים- בערים אין כידוע וועדות קבלה ושם צריך להפגין. ביחס לקיבוצים פעם טענו שהם רשאים להגביל בגלל אורח החיים השיתופי שכבר לא קיים ברובם[גם בלהב יש הרחבה]

    הכותב אינו עקרונית נגד וועדות קבלה ומבין ומצדיק את תושבי שוכנת התקווה שלא רוצים פליטים סודניים כשכנים. הוא מאמין שבישראל הדרך היחידה לשרוד היא תחת הדגל של "נפרד אבל שווה" שהוקע בארצות הברית על פי אמות המידה החדשניות ביחס לגזענות כנראה שאין מנוס וכותב גם יוגדר ככגזען [סביר להניח] יחד עם רובם המוחלט של אזרחי ישראל

  • אבי  ביום 24 בדצמבר 2010 בשעה 11:57

    עוד פעם השמאל והשמאל והשמאל. שוב צריך לחזור ולהגיד שמי ששולט כבר 30 שנים זה הימין. מי שהחליט לשכן את הפליטים במקומות האלו זה הימין. מי שהחליט להביא עובדים זרים זה הימין. מי שהתנגד להעלאת שכר המינימום זה הימין. חשוב גם לזכור שעיתון הארץ הוא הקטן מבין העיתונים בישראל, ושהנקרא ביותר הוא ישראל היום הימני שמשמש כמגן על ביבי בזכות מקים העיתון חברו הטוב שלדון אדלסון (הון-שלטון-עיתון), לא לדבר על מעריב שמזמן הוא מחזיק בקו ימני וגם הוא גדול מהארץ. גם יש לזכור שבעלי הון כמו נוחי דנקנר הודו שהצביעו עבור ביבי. כך שהימין השתלט על הפוליטיקה, העיתונות ובעלי ההון.
    מדוע יש עכשיו הפגנות נגד "האליטה השמאלנית האשכנזית"? בגלל שהימין מרגיש שהוא מספיק חזק לרדוף את השמאל.
    אגב, ביבי הוא הרבה יותר "אליטה שמאלנית אשכנזית" מחיים אורון או ציפי לבני.

  • אבי  ביום 24 בדצמבר 2010 בשעה 12:31

    התכוונתי כמובן שביבי הוא יותר "אליטה אשכנזית" מאורון ולבני.

כתיבת תגובה