מתי מותר לא להאמין למתלוננת על אונס?


  עלי להודות שכבר מספר ימים אני משהה את תגובתי לפסק הדין בעניין סבאר קאשור, מי שזכה  לקבל הסכמת נערה יהודיה "תמה" לקיום יחסי מין מלאים,  זמן קצר מרגע שפגש אותה ולאחר שהציג עצמו כרווק יהודי כשר המשתוקק לקשר רומנטי. חיכיתי בסקרנות לראות כיצד יגיבו הכותבות הפמיניסטיות באתר זה ובמקומות אחרים. כותבים מתקדמים הגדירו את פסק הדין כגזעני ממש – תוך הפגנת בורות בסיסית ביחס לעבירות המין, אבל רציתי לשמוע את אלו שמבינים היטב את הגדרות החוק-בראש ובראשונה את אורית קמיר.

 לסוגיה עצמה כבר התייחסתי בעבר ברשימתי "אינוס במרמה – כל אישה יכולה"  ובה צפיתי בדייקנות שהסוגיה של אינוס בשל הצגה כוזבת של הגבר את עצמו בפני האישה תעורר קשיים רבים בעתיד. יש להעיר כי על פי החוק אישה שתשיג חסדיו של גבר בתואנה שהיא רווקה המחפשת קשר לא ניתן כלל להעמידה לדין בעבירת אינוס, אבל אולי ניתן לייחס לה קבלת דבר במרמה. בייננו לבין עצמנו מי יאמין לגבר שיטען שנכנס למיטה רק בשל ציפייה לקשר רומנטי?

 וכך כתבתי – ואני מתנצל מראש על ציטוט עצמי.

 "כשהוכנס מושג ההסכמה החופשית להגדרת עבירת האינוס היה ברור שהסתבכנו בצרה. למה מכוונת ההסכמה החופשית? האם רק למעשה הבעילה עצמו? האם בשקלול הנסיבות נתייחס גם למה שקדם להיווצרות ההסכמה? האם אישה שמסכימה לקיום יחסי מין מאחר והאמינה שבן זוגה פנוי הייתה מסכימה לו ידעה שהגבר נשוי מאד?. האם אישה שמסכימה לשכב עם גבר מאחר שהאמינה שהוא איש עסקים מצליח וטייס קרב מצטיין הייתה מסכימה לכך לו ידעה שהוא בסך הכול פקיד בדואר?. האם תוכל אישה להתלונן על אינוס במרמה כאשר בן הזוג הציג עצמו כיהודי והתברר שהוא ערבי?"

 בקושי חלפה חצי שנה והנה כבר היה על מערכת המשפט להתמודד עם הקושי – נערה יהודיה "תמה" שכמהה לקשר רומנטי פגשה בגבר ערבי נשוי שהציג עצמו כיהודי רווק ועקב כך הסכימה לקיים יחסי מין מלאים עמו בתוך זמן קצר ובסיומם הופקרה מושפלת ועירומה – מה שמוכיח  את אמירת הסבתא  שגברים לא מעריכים נשים שמוכנות מיד להיכנס למיטה.  במקרה הנידון כאן אפילו למיטה לא נכנסו. הזוג שזה עתה נפגש עלו לקומה העליונה בבניין ושם קיימו יחסי מין.

 על פי התורה החדשה מבית המדרש הפמיניסטי מי שמסכימה לקיום יחסי מין כאשר הסכמתה ניתנה תוך הטעיה ביחס לזהותו האמיתית של הגבר אינה מקיימת את המגע המיני בהסכמה חופשית ומכאן שמדובר באונס לכל דבר ועניין. המתלוננת בסיפור שלפנינו הסכימה לקיום יחסי מין עם מי שסברה שהוא  יהודי רווק המעוניין בקשר רומנטי אמיתי ובוודאי שלא עם ערבי נשוי, שאינו יכול להיות מועמד לקשר כזה, ומכאן שהיא לא קיימה יחסי מין בהסכמה חופשית ועל כן נאנסה.

 כך הדין גם לו היה מוכח שהמתלוננת היא שרלילה אמיתית המוכנה לקיים יחסי מין עם כל עובר אורח מזדמן ובלבד שאינו ערבי,  שחור, או גמד קרח. גם למתלוננת כזו מותר לסרב לקיים יחסי מין עם מי שאינה חפצה בכך ואין איש יכול לומר לה שהיא מפלה גברים על רקע גזעי או לאומי או דתי.  הזכות לשוויון אינה תקפה בחדר המיטות, או בחדר המדרגות, או היכן שמחליטים לעשות את זה.  

 לטעמי המונח "הסכמה חופשית" המופיע בהגדרת האינוס צריך היה להתייחס אך ורק להסכמה לקיום יחסי מין וכאשר אלו נעשו בהסכמה, ללא קשר למצג שהוצג לפני כן, אין להטיל כתם של אנס על הגבר. ניתן בהחלט להאשימו בקבלת דבר במרמה וגם זאת בנסיבות ראויות והמקרה שנידון בפסק דין סבאר קאשור בהחלט שייך לתחום הפלילי.

 כמובן שגישה זו לא יכולה לספק את  אורית קמיר השואפת להרחיב את מושג ההסכמה החופשית עד לאבסורד. קמיר נקלעה לבעיה, כיצד מתמודדת פמיניסטית נאורה עם האשמת בית המשפט  בגזענות במקרה זה הנפוצה במיליה החברתי שלה? מתברר שהדרך די פשוטה והיא הדרך הישנה והטובה ששימשה פרקליטים במשפטי אונס מאז ומעולם. אין להאמין למתלוננת  הזאת שבתוך כמה דקות כבר משתגלת עם מי שפגשה ברחוב, האם יעלה על הדעת לייחס כוונות רומנטיות למתרוממת הזאת?

 טוב –אל תמהרו להתרגז עלי- אורית קמיר היא ד"ר מחונכת ונימוסיה משופרים לאין ערוך משלי והיא לעולם לא תשתמש בשפה כזו – אז בשפה אקדמית – פמיניסטית – תרבותית  זה נשמע ככה.

 "אילו רצתה האישה להתנות את המגע המיני עם הגבר הזר בכינונה של מערכת יחסים רומנטית עם רווק יהודי דווקא, ההתרחשות העובדתית היתה שונה בתכלית. האישה היתה משוחחת עם קאשור יותר ממספר דקות ברחוב; היא היתה מבקשת להכיר את חבריו, ו/או את בני משפחתו; היא היתה מתוודעת לאישיותו, לחייו, לעברו, לתחביביו ולעיסוקיו. אילו אלה היו עובדות המקרה, וקאשור היה בונה מערכת מסועפת של תרמית, מטעה את האשה לחשוב שהוא רווק יהודי המעוניין בקשר מתמשך איתה, ומקיים אתה קשר מיני על סמך ההטעיה – או אז היה זה סביר לפרש שהוא אנס אותה על ידי השגת הסכמתה בתרמית"

 אני דווקא מאמין למתלוננת ולמרות שהתנהגותה בוודאי חריגה ואין ספק שהיא זקוקה לעזרה ולהכוונה, ברור שהיא נפלה קורבן לתשוקתה הנואשת לקשר רומנטי שיוביל לנישואין. אני מתקשה להאמין שהייתה מתלוננת  במשטרה לו כל חפצה היה ביחסי מין מזדמנים. האם היה לה מניע כלשהו להתלונן נגד הנאשם שאותו "הכירה" זמן קצר קודם לכן? –לא שמענו על כך.

 אז את הנאשם היה צריך להעמיד לדין בשל קבלת דבר במרמה ולא על עבירת אינוס ואין שום דבר גזעני בכך שגברים ונשים מבקשים לקיים קשרים, אפילו מזדמנים, עם בני עמם בלבד, או אפילו בני החוג החברתי שלהם. סירוב של אישה לשכב עם ערבי אינו "הפליה אסורה" וסירוב של אישה ערביה לקשר אינטימי עם יהודי דינו זהה ועל כן גילוי זהות לאומית, כמו גילוי מצב משפחתי, הוא גילוי עובדה חשובה ביותר ומי זוכה בטובת הנאה מינית בשל העלמתה ראוי שישלם על כך- מבלי שיש צורך להגדירו כאנס.

 

Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • דני כהן: משה אתה מתפרץ לדלת פתוחה  On 24 ביולי 2010 at 12:51

    אורית הסכימה איתך שלא מדובר באונס. לדעתי, גם מדובר בגזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. גברים ונשים מרבים לשקר על מנת לייצור
    קשרים רומנטים או לשכב ביחסי מין מזדמנים. הנאשם במקרה הזה הוא סתם
    בן אדם לא הגון, ולא הייתה סיבה להעביר את זה למישור המשפטי ולהכניס אותו לכלא.

  • גולדבלט משה  On 24 ביולי 2010 at 13:47

    לא מסכים במקרים של הטעיה קיצונית כמו כאן הטעיה הכוללת לאום ומעמד אישי מתקיים מרכיב עבירה של קבלת דבר במרמה

    קמיר פשוט לא אמינה לסיפור של המתלוננת ואני כן מאמין. לו היא היתה מאמינה היא הייתה מסכימה שמדובר באונס ואני לא חושב שעבירת האונס נועדה למקרים אלו-זו מחלוקת בסיסית ביותר בפרשנות החוק

  • דני כהן: הטעיה בלאום???  On 24 ביולי 2010 at 14:21

    אי אפשר להכריח אף אחד לצאת עם מישהו גם אם השיקולים שלו גזענים, אבל
    מצד שני לא צריך להצדיק את הנטיות הגזעניות שלו מבחינה משפטית.
    זה שהבחורה גזענית ולא מכונה לשכב עם ערבי לא אומר שבית המשפט צריך להסכים איתה. זה מתאים לגרמניה הנאצית לאסור יחסי מין מטעמי גזע.

  • גולדבלט משה  On 24 ביולי 2010 at 14:43

    טוב-אשמח לשמוע מהם הנימוקים שבשלם מותר לאישה לסרב לשכב עם גבר ואלו שבשלם לא לגיטימי לסרב ,או שבשלם לגיטימי לסרב אלבל לא לגיטימי לצפות להגנת המחוקק, על מנת שנדע בדיוק מהם גבולות עבירת האונס ומה היקף ההגנה שאנחנו מוכנים לתת לנשים.
    האם סירוב לשכב עם גבר נשוי הוא לגיטימי ואם כן האם הטעיה בקשר להיות הגבר פנוי מצדיקה הגדרת המעשה כאונס?

  • יונתן  On 25 ביולי 2010 at 6:53

    התשובה לשאלה "מה יקרה כאשר מדובר בערבי" נגלתה בצורה מאוד ברורה,החוק לא חל,לא תקף ,כולם משקרים(ופתאום שאלת המידתיות הכל כך חשובה נעלמת ודין שקר קטן כדין שקר גדול).

    חגיגה של צביעות,טיפשות ורוע יש סביב הפסיקה הזאת,אני לא יודע איך מרגישה הנאנסת כי אף אחד לא טורח לדבר עליה או איתה(הרי אם התקשורת הייתה מעוניינת לשמוע את דעתה בעניין היא כבר הייתה טורחת לפנות אליה) אבל היא בטח מרגישה כאילו נאנסה פעם שנייה.

  • דני כהן: העניין הוא מידתיות  On 25 ביולי 2010 at 11:23

    למשה אנני משפטן אלא בסה"כ אזרח מהשורה. יש עניין של מידתיות באיזה שקרים והתחזויות צריכות לגרור מאסר. מוסכם על כולם שגבר שטען שהוא בן 25 ובעצם הוא בן 30 לא צריך לפעול נגדו, מצד שני מוסכם על כולם שגבר שהתחזה לפיסכולוג, וניצל נשים שטיפל בהם צריך להשלח למאסר.
    לדעתי התחזות ללאום אחר לא צריכה לגרור מאסר.

    • יונתן  On 25 ביולי 2010 at 16:18

      עם מחיר לצידם.
      יש הבחנה,האם השקר מהותי או לא מהותי מבחינת המתלוננת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s