החרב הארנק ואמון הציבור


 
מחקר שנערך באחרונה באוניברסיטאות קורנל בארה"ב ותל אביב הניב תוצאות שהתקבלו בהפתעה רק אצל אלו שאינם מצויים בהוויית היומיום בבתי המשפט. המחקר גילה כי שיעורי ההצלחה של המדינה בערעורים גבוהים באופן משמעותי מאלה של יחידים ותאגידים גם יחד. שיעורי ההצלחה של המדינה גבוהים במיוחד הן ביחס ליכולתה של המדינה לקבל רשות ערעור והן ביחס לתוצאת הערעור.טרם הספקנו לברר משמעותו של מחקר זה וכבר התפרסם מחקר נוסף על הכרסום הנוסף באמון שרוחש הציבור לבתי המשפט.

בית המשפט הוא זרוע שלטונית. תפקידם של בתי המשפט, כזרוע שלטונית, הוא להכריע בסכסוכים ולנקוט בסנקציות נגד אלו שאינם מקיימים את הנורמות החוקיות. אין לשופט חרב ולא ארנק – כך נהג לומר נשיאו הקודם של בית המשפט העליון אהרן ברק. נכון הדבר שבתי המשפט אינם מספקים בעצמם הגנה פיזית ואינם מעניקים תמיכות, או תקציבים ואולם  ביחסים שבין האזרח למדינה בתי המשפט הם המורים, במקרים מוגדרים, לבעל החרב והארנק – המדינה כיצד לפעול.

נהוג לומר שבמשטר דמוקרטי בו שורר "שלטון החוק" הנורמות  חלות גם על רשויות השלטון והמדינה- אך בהיות בתי המשפט חלק בלתי נפרד מהשלטון, יש לצפות שאכיפת הנורמות על רשויות אלו תיעשה באופן שונה. אין זה משום שרבים מהשופטים ממונים מקרב המשפטנים שבשירות המדינה אלא משום שבמהותו מוסד בית המשפט הוא זרוע של המדינה. יחסם של השופטים למייצגי המדינה הוא יחס מועדף ואלו מצידם נאבקים כנגד כל פגיעה במעמדם של השופטים ועמלים להנציח את המיתוס לפיו אלו וגם אלו מייצגים את המדינה, עמלים לשמירת שלטון החוק ואינם מיצגים אינטרס רגיל ומוחשי אלא את הצדק בכבודו ובעצמו.

הדברים האלו נאמרים ללא כל כוונה להתריס, אלא על מנת לצנן את רוחו של  האזרח מן השורה רואה בבית משפט, מוסד עצמאי, אובייקטיבי ובלתי תלוי, מעין פטרון רב חסד שיושיע אותו, יריב את ריבו, או יגן עליו מפני המדינה. מוטב להיגמל מהמיתוס הרומנטי הזה. בתי המשפט, במיוחד בית המשפט העליון ניזונים מהמיתוס, שכן הוא המעניק להם תמיכה ציבורית וגיבוי מול הרשויות האחרות. למרות המיתוס, האקטיביזם השיפוטי המפורסם לא נועד במקורו להקנות הגנה לאזרח-אם כי לעתים זו התוצאה. המטרה העומדת ביסוד האקטיביזם השיפוטי היא השגת יתר סמכות ושררה על חשבון הרשויות האחרות.

העובדה שבית המשפט מהווה רשות שלטונית היא המסבירה מדוע, כמעט תמיד, כשמתעמת הפרט מול הסמכות השלטונית ידו על התחתונה .98% מכתבי האישום מסתיימים בהרשעה. רובן המכריע של העתירות המנהליות [בפעם האחרונה שבדקתי זה היה למעלה מ90% ] בהן תוקף אדם פעולה שלטונית, נדחות, ומאידך, כפי שהוכח, כאשר בית משפט מעיז לקבוע כי האזרח צדק בריבו עם המדינה,יש למדינה סיכוי טוב מאד להפוך החלטה זאת בערעור.

הגיבוי שנותנת מערכת המשפט לרשויות השלטון הוא גיבוי רחב מאד. אנו זוכרים, מטבע הדברים, את המקרים היוצאים מן הכלל, אבל לעולם אסור לשכוח את הסטטיסטיקה, שהיא המשקפת את המצב האמיתי. לאזרח יש סיכוי נמוך יחסית בריבו עם המדינה ואי אפשר להסביר את הסטטיסטיקה העגומה הזאת בכך שהמדינה נהנית מייעוץ משפטי טוב יותר.

ניתן להסביר חלק נכבד מהנתונים האמורים, שדי בהם כדי לייאש כל אזרח המתעמת עם המדינה בערכאות, ביחסים ההדוקים בין מערכת בתי המשפט  לפרקליטות המדינה ומוסד היועץ המשפטי במעמד המיוחד שיש לגופים אלו הפועלים תחת ההילה המיוחדת שיצרו עבורם בתי המשפט. האוליגרכיה השיפוטית מקיפה הן את השופטים והן את מוסד היועץ המשפטי ופרקליטות המדינה. גוף זה מהווה למעשה רשות שלטונית אחת, המייצגת את אינטרס המדינה, אך יודעת להגן היטב על האינטרסים הפרטיקולאריים שלה במאבק בין הרשויות.

אין לשופט חרב או ארנק אלא את אמון הציבור בלבד- זהו הציטוט השלם יותר לאמירתו של השופט ברק. הואיל והציבור מבין שבתי המשפט הם חלק בלתי נפרד מהחרב והארנק והם מהווים זרוע של המדינה וחלק בלתי נפרד ממנה, ממילא גם חלה שחיקה באמון הציבור. מן הראוי שנוותר על המיתוסים הרומנטיים ביחס למערכת המשפט ונבין כי אין זה נכון לדבר על  "הרשות השופטת" [מושג שאין לו כל אחיזה בחוק] אלא קיימת בפועל רשות שלטונית משפטית אחת הכוללת את מערך בתי המשפט ומערך הייעוץ המשפטי ופרקליטויות המדינה .היתדיינות בין הפרט למדינה אינה אלא ברור פנימי הנערך באותה רשות שיפוטית בו מוקנית לאזרח, במקרה הטוב, זכות הטיעון.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • dugmanegdit  On 23 ביוני 2010 at 9:13

    לא צריך להיות מצוי בחיי היום יום בבתי המשפט כדי להבין זאת. התפיסה הרומנטית שאתה מדבר עליה גם לא בלעדית לבתי המשפט. ככלל, רוב האוכלוסיה רואים בשלטון איזה גוף אחיד בעוד שבפועל מדובר בהמון סוכנויות שכל אחת מהן רוצה להשיג חלק גדול יותר בעוגה השלטונית ובכל אחת מהן יש מלחמות כוח על השליטה בחלק היחסי שלהן הן זוכות מעוגה זו. זו דמותו של השלטון בכל מקום ובכל זמן. זו גם הסיבה שאף זרוע של השלטון אינה מייצגת את האזרח, למרות שלפעמים יש חפיפה בין אינטרסים של חלק מהאזרחים לאלה של זרועות השלטון הרלוונטיות. בכלכלה כבר זיהו מזמן את העניין הזה והעניקו לו שם – "בעיית הסוכן". כל עוד ל"סוכן" אין תמריץ חזק להטות את האינטרסים שלו לטובת האזרחים (ויש כאן עניין מורכב; כי לטובת מי מהאזרחים בדיוק הוא ייטה?) הבעיה לא רק שלא תעלם אלא תחריף. בעניין בו אתה עוסק – כל עוד לשופטים, הפרקליטות, הסניגוריה הציבורית וכו' אין שום תמריץ ליטות לטובת האינטרסים של חלק ארי מהציבור ככל שהדברים באים לידי ביטוי בעימותים בין אזרחים או תאגידים אל מול רשויות המדינה הרי שהמשחק ישאר בגבולות היחסים המתקיימים בין הרשויות השונות בלבד. זו כנראה הסיבה לכך שפרקליטים מחוזיים נבחרים בארה"ב על ידי הציבור וכן שמינוי שופטים נעשה בהליך פתוח שבו הציבור חשוף למידע רב על המועמד וכן חשוף לתוצאות ההצבעה.

  • משה גולדבלט  On 23 ביוני 2010 at 13:10

    אני מסכים להערותך אבל יש כאן משהו שהוא הרבה מעבר לאינטרסים והוא נעוץ בתודעה ברגשות הזדהות בתחושת עליונות של נושאי המשרה כלפי האזרח המוחזק תמיד כחשוד במניעיו-ההסבר הוא במישור הפסיכולוגי לא פחות מאשר במישור החברתי-כלכלי -תפקודי

  • dugmanegdit  On 24 ביוני 2010 at 6:36

    משה-

    דבריך האחרונים כבר נכללים בדברי; לארגונים יש אינטרסים משל עצמם שאותם ראשיהם וחבריהם מנסים לקדם (ונתעלם לרגע מהמלחמות הפנימיות על חלוקת נתחי העוגה בין החברים בארגון), וכיוון שהמשחק הוא משחק סכום אפס הרי שכל מי שנמצא מחוץ לארגון מיידית יוגדר כיריב. אך בעוד שחלק מהארגונים האחרים השייכים לגופי השלטון הם כאלה שאיתם ה"משחק" הוא ארוך טווח ולפיכך ייתכן (ואפילו סביר) שיתוף פעולה בינהם, הרי שלעומתם ה"משחק" עם האזרח הוא על פי רוב קצר טווח ולכן שום שיתוף פעולה לא ייתכן (ואני ממליץ לך בחום לקרוא מעט על התורה הנפלאה של משחקי סכום אפס חוזרים בה דברים כגון הנ"ל מתבהרים).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s