בחזרה לבית בברלין – בעקבות בני ציפר


אמי עלתה לארץ ישראל ב1939 מברלין,אחרי שחיתה ב כ6 שנים תחת שלטונו של היטלר ועלה בידה להימלט בדקה ה90 ממש לארץ הקודש. זו הסיבה הראשונית לכך שבנה יכול לקרוא היום בשנת 2010 ברשימה של בני ציפר הקוראת לחזרה לברלין." בעצם, ברלין היא התשובה לאכזבה הכללית של הצעיר הישראלי ממדינתו." קובע בני ציפר ואם ישראלי סתם יכול לחזור ולמצוא בה את ביתו האירופי קל וחומר מי שברלין היא כור מחצבתו- כמוני,כמעט.
 
מדוע כמעט? – כי אמי לא נולדה בברלין, היא הגרה אליה ממש בילדותה מפולין והצטרפה למשפחתה שכבר חיה בה שנים אחדות[ משפחתה הגרה לברלין מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה]. אמי ובני משפחתה היו מה שקראו היקים האמיתיים, דוגמת אביו של בני  ציפר, יהודים מהמזרח. היקים האמיתיים שנאו את יהודי המזרח שנאת מוות עזה מזו שהאשכנזים שונאים את המזרחיים בבית הספר בית יעקב בעימנואל. הייתה לכך "סיבה טובה"  כפי שאמר אביו של בני ציפר "היהודים – בעיקר המזרח אירופאים – היו חסרי נימוסים גם לפני השואה, ואף אלימים, כפי שחווה בעצמו בילדותו,"
 
כמה טוב לחיות בברלין החדשה מרכז הסובלנות והנימוס האירופאי ,מקום תרבותי בהחלט בו אינך נאלץ "לראות את המאסות של הדתיים בשחור שהוא רואה למשל בירושלים, או לשבת ברכבת ולא לראות פתאום מישהו שמוציא טלית ותפילין ומתחיל להתפלל.." מראה כזה, יש להודות, די בו כדי לחבל בנימוסיו ובהליכותיו של כל אדם ובוודאי של ברלינאי אמיתי. לא נותר לנו אלא להודות  ולשבח שבמבצע ניקיון יסודי הצליחו הגרמנים להבריח, או להרוג את כל היהודים הלא מנומסים מהמזרח שכיערו את ברלין עוד לפני השואה- כמו סבא שלי שבוודאי היה דתי, שחור ומחוסר נימוסים ברלינאים.

למרבה הצער היהודים מהמזרח כל כך הכעיסו את הברלינאים שהם כבר לא טרחו להבדיל בינם לבין יקים אמיתיים ותרבותיים כמו אבא של ציפר ובשל חוסר יכולת אבחנה זו, מצאו עצמם הוריו של ציפר והורי בארץ האסייתית הזאת, חסרת התרבות והנימוסים, מוקפים בשחורים חסרי תרבות. תקלות קורות בחיים ואין סיבה להנציחן – למה אנחנו מחכים? בברלין ישנה כבר קהילה ישראלית  חמה ותרבותית "יש חומוס, יש מקומות מפגש, ויש חיבה כללית לישראלים בקרב תושבי ברלין"
 
השאלה היא האם חיבתם של תושבי ברלין כוללת גם יהודים חסרי נימוס מהמזרח, או שמא בואם של אסייתים כמוני תעודד גם ברלינאים שלווים להתחיל לחמם את התנורים. מי יודע אולי בסיבוב הבא יגלו הברלינאים יותר דקות אבחנה ויבחינו טוב יותר בין הציפרים לאחרים. יהודי מזרח רבים שחוו את האיבה היקית לפני השואה, טענו שאלמלא רדף היטלר ייקים טובים ותרבותיים כמו אבא של ציפר, אלו היו מסייעים בידו להשמיד את יהודי המזרח ללא נקיפות מצפון"
 
יש להניח שעמוס שוקן, מעסיקו של ציפר, נכדו של שלמה זלמן שוקן ,יקה אמיתי ואיל הון, בוודאי מזדהה הזדהות עמוקה עם הרשימה.  אולי באמת הגיע העת להחזיר את הציפרים והשוקנים לגרמניה ולברלין מולדתם התרבותית האמיתית. אולי הגיעה העת שהגרמנים יכירו בזכות השיבה של הבנים האובדים, כל עוד לא מבקשים להסתפח אליהם יהודים גסים שמוצאם ממזרח אירופה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • טוב נו  On 19 ביוני 2010 at 10:53

    בני ציפר הוא פרובוקטור בגרוש, אוויל משריש ויודו-אנטישמי.

  • ישראל ישראלי  On 19 ביוני 2010 at 16:01

    העצוב בדבר שציפר ודומיו חושבים שהם הצליחו לעבוד על כל העולם בעיניים, כמו בסוף היום גנץ ורומקובסקי. גם מזכיר קצת את החגיגה שעשו לורדים אנגליים לעופר היהודי רומני שתרם כסף למוזיאון הימי בגריוויץ [ מוסד בחסות המלכה ועל אדמתה ] בגלל שגם הוא וגם נלסון, דרייק, פרובישר וקוק היו ימאים בשרות הכתר. היה נייטיב עם סמרטוט רצפה בצי במלחמת העולם השניה. כאילו שהלורדים הם אותם קציני הספקה בריטיים שהיו קונים ממנו קרח. למי שלא חי בעולם ההוא שהיה: איך אפשר למדוד או לאמוד או לודא, או לבקר כמה קרח קנתה אוניה בקייץ בים התיכון.

  • ישראל ישראלי  On 19 ביוני 2010 at 16:14

    זה מאל גזירה. שימו לב אין מספרים אין נתונים. האם בקהיר ובגדד המצב טוב יותר? בקזכסטאן? בנגלה דש? זה המקום היחיד בעולם שלאנשים יש טלאים על בגדיהם? הטיפול הרפואי בכפרי מצרים תימן, זימבבה טוב יותר? זה לעם שמכריז מלחמת עולם על שכניו, האם חתימת חוזה שלום עם ישראל היא עדיין הפתרון הכי טוב ולא המשולם לאסון זה.

    The volatile situation in the Palestinian territories puts the Gaza Strip in the headlines frequently.

    But despite the adversity behind these newsworthy events, there is nothing that Gazans fear more than dropping out of the headlines – the only real link to the outside world – and falling deeper into the isolation and obscurity of the Israeli blockade.

    Gaza under siege is a forgotten place where time and change are irrelevant aside from degradation, both of physical surroundings and the quality inside us that makes human beings yearn for life.

    What keeps it afloat is outside humanitarian aid, but what infuses it with that faint semblance to normalcy are the tunnels running between Gaza and Egypt.

    Covert and basic only two years ago, tunnel trade increased as the blockade continued.

    The not so distant memory of the fuel crisis, when hospitals shut down and cars ran on diesel mixed with cooking oil, is what led more traders to go underground.

    Today, store shelves are no longer empty, and pharmacies carry more types of medication.

    Today electrical appliances can be brought in from Egypt, and power cuts have gone down to eight hours a day.

    For many Gazans this is a far cry from the conditions they have endured since as far back as 2005.

    But contrary to recent Israeli propaganda claims, in Gaza poverty, destitution and inhumane conditions not only exist, but thrive.

    Perpetual state of waiting

    The majority of Gazans, those at the market surveying goods, strolling around town (no one walks fast in Gaza, few people have pressing business) or lounging idly on chairs outside stores, are in a perpetual state of "waiting".

    Ask any person what their future plans are, or – in the 50 per cent likelihood that they are unemployed – when they plan on getting a job, and you will get the same answer: when things get better I will know.

    With a 70 per cent poverty rate it is not uncommon for young children to survive on a diet of bread, yogurt and water, as the majority cannot afford the products in the market.

    In some stores these products are past their expiry dates, but still sit on the shelves.

    Water resources in Gaza are either scarce or contaminated [GALLO/GETTY]
    With the damage to the infrastructure, Gazans have to buy clean drinking water.

    I have been in homes where families with children have had to borrow money to buy clean water or go without.

    I have also been in neighbourhoods where children suffer from skin and respiratory diseases from the sewage water that is dumped into the environment.

    While thousands of young Gazans graduate from collage each year, less than half of them stand a chance of getting a job.

    In some areas in Gaza ruins of bombed buildings have become landmarks, and in other areas the buildings that remain standing look odd amid the ruins.

    Everything, from electronics to stationary is low quality and overpriced. People no longer see shame in wearing patched clothes.

    If you get a serious illness you will probably go untreated and most likely not be allowed to leave for treatment, and if you live you are lucky.

    Diminishing expectations

    Years of imprisonment within a 360 square km piece of land, surrounded on all sides by a hostile military presence changes you, as an individual and as a people.

    It diminishes your ability to expect good things, for yourself and from yourself.

    There is no talk of the future any more in Gaza.

    Under the current conditions most people live day to day on just enough knowing that they may not have even that tomorrow.

    Palestinian leaderships in Gaza and the West Bank are ineffective in the face of Israel, and the rift between them is so wide that unity is as unlikely as the revival of the peace process.

    Faith in international diplomatic efforts has all but disappeared.

    Many American, European, Arab and UN officials at the highest levels have come to look at Gaza after the offensive.

    They take the tour, visiting the sites of destruction, meet with representatives of the Palestinian factions, give a speech pledging solidarity and promising an end to the collective punishment that is the blockade.

    These visits no longer raise hopes among Palestinians, or draw criticism from Israel, as both sides have come to understand that they are both fruitless (for Gazans) and inconsequential (to Israel).

    Understanding the past

    Do not believe news reports that tell you that Israel has eased the blockade.

    Allowing cookies, pasta and stationary to enter the strip after they had been banned is not exactly addressing the humanitarian needs of a devastated, broken, poverty ridden, hungry, captive population.

    The saying goes that to know the future you must understand the past.

    It would all fall into perspective if it was acknowledged that Gaza has been under Israeli occupation since 1967, and remains so.

    Previous peace agreements were a light version of this very occupation, granting Israel full control of the territory and its people and leading to the situation we are in today.

    The views expressed in this article are the author's own and do not necessarily reflect Al Jazeera's editorial policy.

  • מיכל  On 19 ביוני 2010 at 20:45

    יפה שטרחת לענות לעוד רשימה יהירה ומלאת שנאה עצמית מבית היוצר של ציפר. לצערו של ציפר, אני חוששת שמצב הדברים הוא דווקא הפוך:
    היהודים מהמזרח, על בגדיהם השחורים והעלובים, היו מזוהים כיהודים מעבירי מחלות בכל עת.

    הבעיה של הגרמנים המנומסים היתה דווקא יהודים "מחופשים" כדוגמת משפחתו המנומסת להפליא של האדון ציפר. דווקא התחפושת הליבראלית, הנקייה והמשולבת יפה כ"כ בנימוסים הגרמאניים – דווקא היא העלתה את חמתם של האנטישמים (המנומסים)שראו בה תחבולה של היהודי הזומם להשתלט על העולם – אם בתחפושת בולשביקית, אם בתחפושת קפיטליסטית ומכל מקום בתחפושת מנומסת.

    הגרמנים, כחובבי נימוס וסדר, ודאי השתאו לנוכח חוסר הסדר היהודי שבא לידי ביטוי נואש בצורך לסדר את היהודים בשורות, ללמד אותם לעמוד בתור מנומס לרכבות ואחר כך לאלף אותם בינת נימוס בהמתינם למקלחות.

    לפעמים אני כ"F כמהה שהיינה יקום מקברו ויאמר את דברו המושחז על יהודונים מסוגו של ציפר – היינה – אייכה?

  • ברלין למטייל  On 16 בספטמבר 2010 at 10:17

    יופי של פוסט תודה רבה … וכל הכבוד על ההשקעה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s