עיתון הארץ-סבלנותנו פקעה


כשאני קורא חדשה פוליטית ולא כל כך יודע מה לחשוב עליה אני פונה למאמר המערכת של עיתון הארץ ולאחר קריאה מעמיקה ברור לי שדעתי היא ההיפך הגמור. כך היה הדבר עם הידיעה לפיה לא הותר לפרופ' הידוע לבלשנות, נועם חומסקי, להיכנס לארץ הקודש על מנת לשאת סדרת הרצאות באוניברסיטת ביר זית. תחילה תהיתי, כמו רבים, על התבונה שבצעד זה וייחסתי אותו לאיזה טמטום בירוקראטי שגורם לבעלי סמכות להתנהג בכוחנות מיותרת – לא משהו מעבר לכך.

ידוע שדעותיו של חומסקי עוינות מאד את מדינת ישראל וגם את מדיניות מולדתו, ארצות הברית, אלא שבעידן זה של חופש ביטוי הרסני לכל אין הרבה מה לעשות בנידון ואין זה משנה היכן ישמיע הבלשן הדגול את דעותיו בנושאים שאינם בתחום מומחיותו.לא חשבתי שבמניעת כניסתו אנחנו מספקים עילה לביקורת נוספת נגדנו מאחר וכבר למדנו שלא כל כך משנה מה נעשה, הביקורת נגדנו תהיה ארסית ועוינת .

כל זאת היה נכון עד שמאמר המערכת של הארץ האיר הבוקר את עיניי. המאמר אינו מסתפק בכך שהוא דורש ממשלת ישראל לאפשר לפרופ' חומסקי להיכנס – לו בכך הייתה מסתפקת מערכת הארץ- ניחא, אבל הארץ אינו רק עיתון "ליברלי" ביקורתי, הוא הפך לדובר העיקרי של ההסתה המקומית נגד מדינת ישראל והוא הנותן את תעודת ההכשר האולטימטיבית להסתה מבחוץ. אם יבקש הקורא הוכחה זמינה הרי יוכל למצוא אותה במאמר המערכת מהיום.

"אין צורך להיות אוהד מושבע של חומסקי כדי להזדהות עם הגדרתו, ולפיה התנהגותה של ישראל מזכירה את זו של דרום אפריקה בשנות ה-60, כשהבינה שהיא מצורעת וחשבה שתוכל לפתור זאת בעזרת הסברה טובה יותר"

אתם הבנתם את זה?-לא צריך להיות חומסקי על מנת לערוך השוואות מתבקשות בין מדינת ישראל המצורעת לדרום אפריקה המצורעת של שנות ה60. מערכת הארץ מזדהה לחלוטין עם קביעה זאת בעצמה ומה לנו כי נלין על פרופ' חומסקי בחוצפתנו, או נמתח ביקורת על מי שמעיז לערוך השוואה נפשעת זאת, כמו נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ימי קרטר.

נאמנה לגישתה מערכת עיתון הארץ אינה מסתפקת בשינוי ההנחיה היא דורשת כניעה " מוטב ששר הפנים אלי ישי וראש הממשלה בנימין נתניהו יתנצלו לפני חומסקי וידאגו שהוא יוכל לנוע בחופשיות בישראל ובכל שטחי הגדה, לרבות אוניברסיטת ביר זית"

דומני שהגיע הזמן לומר לעיתון הארץ שסבלנותנו באמת פקעה ואפילו אין ביכולתנו להשפיע כעת על ההסתה הפרועה נגדנו מבחוץ, יש ביכולתנו לדאוג לכך שאלו המלבים הסתה ומעניקים לה הכשר מבית זאת ירגישו שלא בנוח. חופש הביטוי כולל גם את חופש התגובה וכולל גם את זכותו של הציבור לומר את דעתו על עיתון הארץ בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים ולהביע בדרכים חוקיות את המשטמה שהוא חש כלפי העיתון.

התרופה להסתה שעיתון הארץ מנהל באופן שיטתי נגד מדינת ישראל היא פשוטה והצביעה עליה בשעתו הסופרת עירית לינור. כל המעוניין להחליש את ההסתה מבית נגד ישראל ולהפסיק את ההכשר המקומי להסתה בחו"ל חייב לבטל את המנוי על הארץ. כשאם שאין אנו חייבים לאחר את פרופ' חומסקי אין חובה להכניס את הרעל הקרוי עיתון הארץ לביתנו פנימה.

ביטול המנוי אין די בו, על הציבור למצוא כל דרך חוקית אפשרית על מנת שבמערכת הארץ יבינו שנמאס לו ממנה ומהעיתון בכלל. על רשויות החוק לדאוג לכך שהעיתון לא יקבל שום הנחות מיוחדות והעמדת הכתב אורי בלאו לדין, תוך מיצוי כל חומרת הדין, היא צעד מתחייב ראשון. לציבור הרחב אין גישה לאמצעי התקשורת הנשלטים על ידי חונטות של עיתונאים ובעלי הון המונעים ממנו לבטא את דעותיו שלו, אך יש לו דרכי השפעה אחרות. הדרך הטובה ביותר לפגוע בעמוס שוקן היא בכיסו – הבה נפעל בדרך זאת.

מבחינה טכנית זה לא מסובך לבטל מנוי לעיתון, טלפון אחד וזהו. הטלפון של מחלקת הפצה ומנויים של הארץ הוא 5121333 03 ומספר הפקס הוא 6819296 03 ,חייגו עוד היום!. אפשר גם לשלוח מכתב ביטול המנוי להוצאת עיתון הארץ בע"מ/מחלקת הפצה ומנויים, רח' זלמן שוקן 21, תל אביב 61001. הקוראים יכולים גם להעביר קריאה זו לחבריהם בכל האמצעים העומדים לרשותם, במייל, באמצעות הרשתות החברתיות ובכל דרך אחרת. זו ההזדמנות להראות שגם לנו יש השקפות, כוח וחופש ביטוי.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אזרח.  On 18 במאי 2010 at 5:47

    מזדהה עם מאמר המערכת של הארץ.סבלנותי פקעה מההסתה הפרועה שמנהלים נגד עיתון הארץ,מההסתה שמנהלים נגד כל מי שמעז לבקר את הפשעים שישראל מבצעת נגד אלה הנימצאים תחת הכיבוש, ומהאפרטהייד שישראל מבצעת נגד הפלסטינים הנמצאים תחת הכיבוש.

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1408698

  • ימני מתון  On 18 במאי 2010 at 5:56

    הם באמת מטורפים. מה הקשר בין דרום אפריקה שהחזיקה חלק גדול מהאוכלוסיה ללא זכיות לישראל?
    השוואה מקוממת ומטופשת.

  • אזרח.  On 18 במאי 2010 at 6:22

    לימני המתון.אתה כנראה רק מסתכל ,במקום להתבונן.זה שהעיניים פקוחות,אינו מעיד שאתה רואה.

    Even with my eyes wide open, I can´t see a thing.

    Zatoichi

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 18 במאי 2010 at 6:23

    וואללה, התחלת לכתוב כמו "אם תרצו"
    נמוך מזה קשה למצוא.

  • משה שי  On 18 במאי 2010 at 6:32

    חבל. אם תיקח אותם אולי תשכח שאתה לוזר פתטי שכל חייו מסתכמים בכתיבת טוקבקים

  • nachum  On 18 במאי 2010 at 7:55

    well,you dont like the ideas of haaretz.but it seems that you dont get the importent point.haaretz does what it does becouse it likes the state of israel.they think they know the right way.so even if you dont agree-you must remember- that haaretz think about the state of israel.

  • מנחם  On 18 במאי 2010 at 8:10

    כל הכבוד למקלדת של המחבר היודעת להציע להכניס את אורי בלאו לכלא, כלומר לשפוט אותו בכל חומרת הדין. וכל זאת בגלל מאמר המערכת של העיתון נגד הסירוב להתיר כניסת פרופ' חומסקי לאיו"ש. ליתר דיוק בגלל משפט ביקורת חריף נגד המדיניות הישראלית הנכחית.
    שיטה מקורית: דפוק את העיתונאי בגלל עמדות המערכת שלו.

  • גולדבלט משה  On 18 במאי 2010 at 8:30

    למנחם-את דעתי כיצד יש לנהוג באורי בלאו הבעתי הרבה לפני המאמר מהיום-כך שהרמיזה לא לעניין.אורי בלאו עבר עבירות פליליות חמורות ויש לטפל בו על פי חומרת הדין.ביחס להארץ אני רואה בו כיום עיתון פוסט ציוני מובהק הגורם נזק בל יתואר לאיטנרסים חיוניים וקיומיים של ישראל ולא אזיל דמעה אחת אם ייסגר,לא בצו ממשלתי אלא בדרך הדמוקרטית למהדרין של הצבעת קהל קוראיו ברגליים. אם ימשיך להתקיים,כמצופה, אמשיך להביע עליו את דעתי.

  • לאה  On 18 במאי 2010 at 10:40

    מדהים שאנשים כמוך לא מבינים מהי דמוקרטיה. היום אתם מציעים לסתום את הפה לאיזה "אחר" שלא מוצא חן בעיניכם, אבל אם כך יהיה, מחר אתם עלולים למצוא את עצמכם בדיוק במצב הזה שבו מישהו ירצה לסגור אתכם, וזה יהיה מאוחר מדי. כי מחר יכול לקרות שמישהו יחליט שאסור לנסוע בשבת וצריך לאסור כל מי שנוסע בשבת או אוכל חזיר או הומו או עני. ומה אז? אז תזכר בימים שבהם שמחת על המחשבה שעיתון בישראל נסגר. לא משנה איזה עיתון. צריך שיהיו כמה שיותר עיתונים מכל סוג שהוא עם כל עמדה שהיא. אבל העמדה הפטריוטית הישראלית האופנתית כרגע, שאתה מייצג כל כך טוב, מזלזלת בדמוקרטיה ובשלטון החוק. מי שמביע דעה שאינה מקובלת עליך – צריך לסגור אותו. אני מאוד מקווה שלא יגיע היום שבו תצטער על הטיפשות שלך, מאוד מקווה שתוכל להמשיך לכתוב את ההבלים האלה ולהיות גאה וציוני למופת

  • עידו לם  On 18 במאי 2010 at 10:44

    תגובה לפושי שפתיים ולאזרח: קודם כול נועם חומסקי תמך בטבח של החמר רוז, כול בן אדם שנותן הכשר מוסרי לאיש מתועב כזה הופך בעצמו למצורע ומאבד כול הכשר מוסרי להעביר ביקורת על אתיקה מוסרית. לאזח: אתה תימני מזרחי ממורמר שרוצה שישראל תהפוך למדינה ערבית פר אקסלנס, לא מאסת באפרטהייד הציוני אשכנזי אלא במודרנה ובמוסר המערבי שחושף את נחיתותה של התרבות שממנה באת, וזה הסיבה שאתה לא מסוגל לסלוח לאשכנזים כי הם חושפים את עליבותך התרבותית.

  • גולדבלט משה  On 18 במאי 2010 at 11:16

    לאה היקרה יש לך בעייה בהבנת הנקרא-אני לא סוגר את הארץ-אני פונה לקוראים לא לא לרכוש אותו וזה ממש לא אותו הדבר. אם חלק גדול מקוריא הארץ שעד כה קיבלו את הקו של העיתון יזדהה עם הקריאה -הבעיה של הארץ.יש הבדל עצום אם עיתון ייסגר מחוסר קוראים או בצו ממשלתי

    • גם איל  On 19 במאי 2010 at 5:31

      אבל בתכלס, התוצאה תהיה אותה תוצאה. 'הצבעה ברגליים' המושפעת מהלכי רוח תקופתיים, וביחוד במדינה שלנו שבה הלכי הרוח הרבה מאד פעמים הם אנטי-דמוקרטיים ונוטים ללינץ' כלפי השונה (שזה מה שקורה עכשיו, בניצוח גולדבלט למיניו ואם תרצו), היא דבר מסוכן מאד להמליץ עליו, נהפוך הוא, צריך להגן על זכות קיומם (וזו דמוקרטיה אמיתית) של כלים המוסרים דברים שהם לפעמים לא רק לא פופולאריים אלא על-אפו וחמתו של הציבור הרחב, שממילא לא יאהב אף פעם דברים שפוגעים לו בזהות הלאומנית, אך מה לעשות זה לא הופך אותה לקדושה.

  • איל  On 18 במאי 2010 at 11:47

    האובססיה שלך נגד הארץ משעשעת.
    למה כל כך כואב לך?
    למה עיתון לא יכול לבטא עמדות של פלח קטן באוכלוסייה שאינו חושב כמוך?
    למה אתה לא יוצא נגד עיתונים אחרים שמבטאים דעות הפוכות משלך? נניח "המודיע".

  • אבי ניו יורק  On 18 במאי 2010 at 11:49

    חומסקי הוא רשע לא קטן בכלל ויש לו בעיה חמורה של קומון סנס. את זה לא אומרים בישראל דווקא אלא בארצות הברית. כיון שהוא אדם פרטי אין שום סיבה להתנצל או להסביר. לא רוצים להכניס אותו לא צריך. ארצות הברית מונעת כניסה באופן קבוע מאנשים שמסיתים נגדה ולא מסבירה לאף אחד. כך גם בריטניה. לגבי עיתון הארץ, אז כמה קשישים מתאספים במערכת כל בוקר וכותבים כמה שטויות. אז מה?! מאמר המערכת ומאמרי הדעות הם החלק הכי פחות חשוב בעיתון. מצידי ששוקן יתן טור לאוגר שלו. מה שחשוב זה שהכתבות בעיתון מצויינות. וזה מספיק לי כדי להמשיך להחזיק במנוי. את השטויות אני פשוט לא קורא ומה שטוב בהארץ זה שאתה יכול לזהות בקלות לפי הכותרת ושם הכותב אם שווה להשחית זמן על המאמר.

  • מנחם  On 18 במאי 2010 at 12:25

    ברשימה שכתבת נאמר:"ביטול המנוי אין די בו, על הציבור למצוא כל דרך חוקית אפשרית על מנת שבמערכת הארץ יבינו שנמאס לו ממנה ומהעיתון בכלל. על רשויות החוק לדאוג לכך שהעיתון לא יקבל שום הנחות מיוחדות והעמדת הכתב אורי בלאו לדין, תוך מיצוי כל חומרת הדין, היא צעד מתחייב ראשון. לציבור הרחב אין גישה לאמצעי התקשורת הנשלטים על ידי חונטות של עיתונאים ובעלי הון המונעים ממנו לבטא את דעותיו שלו, אך יש לו דרכי השפעה אחרות. הדרך הטובה ביותר לפגוע בעמוס שוקן היא בכיסו – הבה נפעל בדרך זאת".נכון שאת דעתך על "הארץ" ועל אורי בלאו כתבת בעבר. אבל ברשימתך זו אתה מציע לשפוט בחומרה את בלאו ,כלומר להכניסו לכלא, כדי שבמערכת הארץ יבינו שלציבור נמאס ממנו[לא מבלאו]. למה נמאס? ברשימתך אתה מתייחס לעמדת העיתון לגבי איסור כניסתו לאיו"ש של פרופ חומסקי והביקורת שלו על מדיניות ישראל בהקשר זה. ברשימתך תלית בפירוש את עמדתך לגבי שפיטתו של בלאו בעמדתו הביקורתית של העיתון כלפי המדיניות הישראלית.כלומר דפוק את העיתונאי בשל עמדת המערכת שלו.לבלאו יש להתייחס בשל מעשיו שלו ולא להטיל עליו את הסתייגותך מעמדת מקום עבודתו.אולי לא התכוונת לכך אבל זה מה שכתבת.

  • ירוקת החמור  On 18 במאי 2010 at 12:57

    תמיד השתעשעתי מטוקבקיסטים שזורקים לכותב "שכחת את הכדורים" או "לקחת את האדום לפני הירוק". אבל הנה, אם מחכים מספיק זמן מבינים גם טיפוסים כאלה. ואיכשהו, בקריאת פוסט כזה מאדם שממנו מצופה לקצת יותר, אפילו מדגדג להזדהות.
    תודה, סייעת לי בהבנת מסתורי הבלוגוספירה.
    וחג שמח.

  • גולדבלט משה  On 18 במאי 2010 at 14:27

    למנחם-אכן בהזדמנות זו שאני סוגר חשבון אישי עם הארץ אני חש צורך עז להזכיר שעם אורי בלאו יש למצות את חומרת הדין-מה הקשר אתה שואל? ובכן הקשר קיים בלאו פועל ומשגשג על רקע יחסו השלילי והעויין של הארץ לצה"ל ומאטימות מוחלטת של העיתוןלכל מה שחשוב לי. אני לא בא לשכנע אותך או כל קורא אחר בשום דבר -אני מבקש להצביע בפני אלו שמנויים על הארץ ושותפים בבסיס להשקפותיי לתת ביטוי לסלידתם מהעיתון. איני יודע אם הביטוי אובססיה מדויק בנוגע ליחסי הארץ אבל שיהיה- לא מפריע לי. התיעוב והסלידה שאני חש כלפי העיתון הזה, שלצערי יש לו השפעה רבה מדי ,היגיעו לעוצמות כאלו שהייתי מאד מעוניין לראות בסיגרתו על ידי קוראיו ולא על ידי אף אחד אחר.

    יש לקוראים רבים אי הבנה בסיסית ביחס למונח חופש הביטוי והם מחליפים בינו לבין אי מחויבות לעיתון כעסק כלכלי או לרייטינג שלו. לו הייתי קורא לשימוש בפקות העיתונות לסגירת העיתון אפשר לדבר על פגיעה בחופש בהביטוי אולם אי רכישה של עיתון לא נחשבת עדיין פגיעה כזו ומותר ,על פי עקרונות חוםש הביטוי, לקרוא לחרם צרכנים.

  • קורא  On 18 במאי 2010 at 17:23

    שלום
    קודם כל שם האיש צומסקי על זה הוא מקפיד מאוד בארה"ב. הנה כאן "הארץ" הקפדן מסלף את שמו? הסיבה? כאן בארץ זה פשוט נשמע אחרת. הנה נוכל צבוע ועוזריו – צומסקי זה שם לא יהודי בארה"ב חומסקי בישראל – יאעני אחד משלו. הנה נושא למומחים בלינוויסטיקה פסיכולוית או פסיכולוגיה לינוויסטית.
    אני מבין שאזרח חזר זה עכשיו מהגן עדן ליהודים בתימן. באשר לאפרטהייד אין כזה בישראל. אני עובד עם פלשתינים ישראליים, אוכל אתם מבקר בביתם, אין שירותים נפרדים אין מגורים נפרדים בשום מקום. באשר לשטחים בכל שטח כבוש בכל מלחמה יש מאמץ להפריד בין הכוח הכובש לאזרחים. הנה בקפריסין השכנה יש עשרות ק"מ של כביש שנוסעים בהם רק חיילים זרים. הנה בקפריסין השכנה ביצעו ידידינו התורכים ניקוי אתני אמיתי של 100% הנה בקפריסין השכנה יש חוקים נגד יונים. הנה במזרח תורכיה יש מאות ק"מ של כביש שרק הצבא או בעל רשיון מהצבא יכול לנוע עלינם. שטח צבאי סגור. כנ"ל בלבנון. בכלל בלבנון יש חוקי אפרדהייד אמיתיים נגד פלשתינים שגרים שם 60 שנה, אין רכישת נכסים, אין עבודה וזה בחוק כתוב – דבר נדיר בעולם. על תופעות אלו של אפרדהייד חמורות בהרבה מכל דבר שקורה בישראל איש לא מדבר בודאי לא חומסקי.
    חומסקי אינו עוסק בהפצת דעות. חומסקי מנהל לוחמה פסיכולוגית ודימוניזציה ודיהומניזציה של ישראל. זה נעשה בצורה מתחכמת והוא תמיד טוען "לא אמרתי" עכשיו מצאו שדיבר נגד חרם ובעד ישראל. את זה אמר בשקט בשירותים על במות ציבוריות הוא נשמע אחרת.

    בלאו מחזיק בטובין גנובים ונמלט מהחוק לחו"ל. עיתון הארץ כרגע משלם לו עבור השהייה בחו"ל ופגע בשלטון החוק, האם זה חוקי לעיתון לסבסד אחד כזה? האם זה דימוקרטי? איך שלא תציגו זאתזו פגיעה בוטה וחצפוה בשלטון החוק. הוא יושב באנגליה כי שנאת ישראל שם מבטיחה אותו. מי שעוסקים כל הזמן בתיאוריות קונספירטיביות ראוי שישאלו מה בדיוק עושה שם הסוחר הזה של דברים גנובים ומי ולמה מגן עליו שם וכאן. אם חלק מהליצנים המשפטיים שעובדים "הארץ" היו מנקים את החוטם הנוזל שלהם לפני שהן מטיפים לכל העולם היה ניתן להתייחס לעיתון ביותר אמינות.

  • אזרח.  On 18 במאי 2010 at 18:36

    קורא,ההפרדה היא בין נתינים פלסטינים כבושים,לאזרחים ישראלים כובשים.לא בין הצבא לפלסטינים הנמצאים בשטח הכבוש.שטח צבאי סגור ? עדיף. שיהיה סגור הרמטית ללא יוצא ובא,אבל ללא אזרחים ישראלים בתוך השטח.שיהיה מצב כמו בעזה.לפחות בעזה יש לפלסטינים חופש תנועה מסויים בתוך הכלוב.
    קח את מקרה עזון עטמה ואת חבלה כדוגמא.המכלאות הוקמו שם מכיוון שיש סביב עזון עטמה וחבלה התנחלויות ישראליות אזרחיות רבות ,והצבא אינו מעוניין שיהיה חיכוך בין הנתינים הפלסטינים חסרי הזכויות, לבין האזרחים הישראלים הכובשים הגרים בהתנחלויות.

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1595293

  • אזרח.  On 18 במאי 2010 at 18:39

    באשר לצ'ומסקי והחרם.

    הודות לצ'ומסקי, בוטלה הקריאה שיצאה מהרווארד להטיל חרם אקדמי וכלכלי על ישראל .

    http://www.thecrimson.com/article/2002/12/12/chomskys-gift-mit-institute-professor-of/

    MIT Institute Professor of Linguistics Noam Chomsky recently gave the greatest Hanukkah gift of all to opponents of the divestment campaign against Israel.

    By signing the Harvard-MIT divestment petition several months ago—and then denouncing divestment on Nov. 25 at Harvard—Chomsky has completely undercut the petition.

    צ'ומסקי הוא שקטל את מגמת החרם שהתפתחה באוניברסיטת הרווארד.

    לא מגיע לו תודה על כך?

    At his recent talk for the Harvard anthropology department, Chomsky stated: “I am opposed and have been opposed for many years, in fact, I’ve probably been the leading opponent for years of the campaign for divestment from Israel and of the campaign about academic boycotts.”

    צ'ומסקי גם טוען שארה"ב אכזרית ,כובשת ומתעללת יותר מישראל.צ'ומסקי קורא להחרים את ארה"ב .

    Noam Chomsky: Boycotts sometimes make sense. For example, such actions against South Africa were effective, even though the Reagan administration evaded congressional sanctions while declaring Mandela's ANC to be one of the "more notorious terrorist groups" in the world (in 1988). The actions were effective because the groundwork had been laid in many years of education and activism. By the time they were implemented, they received substantial support in the US within the political system, the media, and even the corporate sector. Nothing remotely like that has been achieved in this case. As a result, calls for boycott almost invariably backfire, reinforcing the harshest and most brutal policies towards Palestinians.

    Selective boycotts, carefully formulated, might have some effect. For example, boycotts of military producers who provide arms to Israel, or to Caterpillar Corporation, which provides the equipment for destroying Palestine. All of their actions are strictly illegal, and boycotts could be made understandable to the general public, so that they could be effective.

    Selective boycotts could also be effective against states with a far worse record of violence and terror than Israel, such as the US.

    קורא,שים לב. צ'ומסקי טוען שיש מדינות יותר אלימות וטרוריסטיות מישראל,וחרם סלקטיבי יהיה אפקטיבי יותר נגדן.מדינות כמו….ארה"ב ,למשל.

    And, of course, without its decisive support and participation, Israel could not carry out illegal expansion and other crimes. There are no calls for boycotting the US, not for reasons of principle, but because it is simply too powerful — facts that raise some obvious questions about the moral legitimacy of actions targeting its clients

  • אזרח.  On 18 במאי 2010 at 18:52

    קורא,הפנם.הבכיינות של…הגננת (העולם) למה הם כן (כובשים אחרים )ואני לא, ומדוע רק אליי נטפלים ,אינה עובדת יותר.

    http://www.reliefweb.int/rw/fullmaps_sa.nsf/luFullMap/FBA7D094D7B776E085256C2A004897BD/$File/wb_roadblock.pdf?OpenElement

    המחסומים אינם קיימים רק בסביבות (נגיד) הקו הירוק, כי אם בתוך הגדה עצמה.

    לשם מה המחסומים הפנימיים? להגן על הצבא? להפריד בין הצבא לפלסטינים? לא.
    המחסומים באו להגן על המתנחלים .

  • אזרח.  On 18 במאי 2010 at 18:54

  • אזרח.  On 18 במאי 2010 at 18:57

    http://www.urban75.net/vbulletin//showthread.php?t=287848

    The Archipelago of Eastern Palestine

    שם,ב 22% המפורזים והמקוטעים שנותרו , "תקום" המדינה הפלסטינית העתידית.

    מדוע הפירוז והקיטוע? האם כדי להפריד בין הכוח הכובש לפלסטינים? לא.
    הפירוז והקיטוע בא להפריד בין המתנחלים לפלסטינים.

  • הסלקטיביות של הזיכרון הקולקטיבי  On 18 במאי 2010 at 19:25

    בואו נזכיר נשכחות
    לא היו כמעט מחסומים ולא חומות בין שטחי הרש"פ לישראל.
    אלה החלו והפכו הכרח ל א ו ר אינתיפאדת הדמים.
    אני עצמי נסעתי בכל שטחי הגדה לפני עשר שנים ולא היו מחסומים
    פרט לאחד – וזה מראה עיניים ולא שמועות.
    הניתוק הזה של המחסומים וחומת ההפרדה ממחולליהם וההסתמכות
    על זיכרון קצר הוא טכניקה ידועה.המשיכו אפוא לצרוח גוועלד,אפרטהייד- אולי מישהו בסוף ישתכנע.

  • הסלקטיביות של הזיכרון הקולקטיבי  On 18 במאי 2010 at 19:28

    כמובן,אין שום צורך לשכנע את אותו נבל מצומסק,אצלו הזיכרון הוא חד כיווני.

  • אזרח.  On 18 במאי 2010 at 20:00

    מי שמדבר על זיכרון חד כיווני.הקמת ההתנחלויות לא פסקה גם לאחר הסכם אוסלו.האינטיפאדה השנייה פרצה בעקבות הייאוש שאחז בפלסטינים, שקיוו בכל מאודם להפסקת ההתנחלויות ושיפור מצבם המדיני.

    בעקבות האינטיפאדה הוגברו המחסומים בתוך הגדה. לא כדי להפריד בין הכוח הכובש לפלסטינים,(כפי שהקורא כתב ) אלא כדי להפריד ולמנוע חיכוך בין הפלסטינים למתנחלים.

    הבעיה אינה עם חומת ההפרדה.זכותך למנוע מעבר לתוך השטח הריבוני שלך.הבעיה היא עם המחסומים הפנימיים שבתוך השטח הכבוש של הגדה.

    http://amihay.wordpress.com/2010/02/10/lookingglass/

    על מראית-עין כפולה של הכיבוש.

  • אזרח.  On 18 במאי 2010 at 20:07

    http://amihay.wordpress.com/2010/03/02/thisregime/

    "השינוי הזה (של הסכמי אוסלו – א"ע) היה רדיקלי והתרחש בארבעה מישורים נבדלים אך קשורים: פיצולו של הכוח הריבוני בשטחים בין מערך השליטה הישראלי לרשות הפלסטינית שגרר אחריו ארגון מחדש של הכוח הריבוני והאחריות הממשלתית, הקצאה מחדש של הסמכות להפעיל אלימות ופריסה מחדש של האלימות המופעלת למעשה;

    ארגון מחדש של המרחב הפלסטיני תחת משטר תנועה חדש, שהסגר והמחסום הפכו לסמל המובהק שלו;

    תנופה חדשה של קולוניזציה החותרת לקבוע במהירות "עובדות בשטח" (בדמות התנחלויות ומאחזים) ולפזר אותן על פני מרחבים גדולים ככל האפשר וכך לחבל באפשרות להסיג את הכוחות הישראליים או לפחות להשפיע על מפות ההסכמים בהמשך המשא ומתן.

    משטר ייצוג חדש שבמסגרתו התפרצויות האלימות, מנגנוני השלטון, זהות האויב, פני הנוף, החוק, "הסכסוך" והתוכניות לפתור אותו עטו לפתע דו-משמעות רוויית סתירות ואי אפשר היה יותר לקבוע הבדל ברור בין ממשות להתחזות ואשליה, בין ידיד לאויב, בין איום להגנה (166).

    ההתנערות ההדרגתית מאחריות זו שאפיינה את שנות אוסלו קדמה להתנתקות ובישרה אותה, וגם הגיעה לשיאה בעקבותיה.

    היא סימנה צורה חדשה של הפרדה: הפרדה של השליטה בשטחים עצמם (ולא רק בין השטחים וישראל), בין שני סוגים של פלסטינים (ולא רק בין ישראלים לפלסטינים): ההפרדה בין פלסטינים שישראל שולטת בהם באופן עקיף… ובין פלסטינים אחרים שישראל ממשיכה לשלוט בהם כממשלה כובשת ,ומוסיפה לספק להם שירותי ממשל שונים (169).

  • מוטי סגרון  On 19 במאי 2010 at 2:54

    לאזרח כמה הבהרות וגם אתה כדאי שתפנים כמה עובדות יסוד. "התקוות הגדולות שנתלו בתהליך אוסלו – ושגבלו בהתלהבות משיחית – ספגו מהלומה אחר מהלומה ונכתשו עד דק. טרור המתאבדים, "אינתיפאדת אל-אקצה", השתלטותו של חמאס על עזה, התקפות הרקטות על יישובי הדרום וסירובם המתמשך של הפלסטינים, גם המתונים שבהם, להכיר בלגיטימיות של המדינה היהודית או לוותר על זכות השיבה – כל אלה החדירו גם לתודעתם של האופטימיים שבמדינאים הישראלים את ההכרה ש"אין עם מי לדבר" וש"אין פרטנר אמיתי בצד השני". אהוד ברק, שניסה במהלך כהונתו כראש ממשלה להתקדם כברת דרך עצומה לקראת הפלסטינים ונענה בפרץ של אלימות, הסביר בריאיון שהעניק לעיתונאי ארי שביט כי "הלכתי אל ערפאת ומצאתי שערפאת לא רוצה לפתור את בעיית 67' אלא את בעיית 47'. ערפאת מת, אבל עליי עדיין כועסים. לא סולחים לי על כך שחשפתי אמת שמוטטה את הדת החילונית של השמאל".

  • לאנורי  On 19 במאי 2010 at 5:22

    עירית לינור, גם כן סופרת.
    מתי יתנו לי את פרס נובל לספרות על הגיגי?

  • סלקטיביות של זכרון קולקטיבי  On 19 במאי 2010 at 6:31

    אותי אין צורך לשכנע בכוונותיהם הלא נקיות של מנהיגי ישראל
    ולא בחוסר האחריות של ההתישבות ביוש
    רק אל תשכנעו אותי בכוונותיהם הטובות של הפלשתינאים ושל צומסקי
    נ"י

    יש כאן מ א ב ק דמים גם על התודעה והנארטיב.
    לקחתם צד בסכסוך,וזה לגיטימי – אבל אל תעלו את האויב למעלת קדושים.
    צומסקי מגעיל ולא ישר בדיוק כמו המשת"פים הפלשתינאיים המוכרים
    את עמם.
    תואריו ומחקריו לא מעניקים לו שום י ת ר ו ן מוסרי.הוא
    אולי מתוחכם וחלקלק יותר בהתנסחויותיו,אבל לא בהרבה.

    קראתי מאמר שלו,בו תקף את ישראל על מעשיה בעזה באלפי מילים.

    את הפגזת הישובים האזרחיים בדרום ביידי החמאס גינה בשבע מילים.

    אם זו הסימטריה שלו – אז שישאר במקומותיו.

    אני בטוח שחיזבאללה יתברך בו.

  • יותם  On 19 במאי 2010 at 7:52

    אני את המנוי שלי ל'הארץ' ביטלתי.
    איני מוכן לממן את התעמולה האנטי-ציונית של שוקן והווסאלים שלו.

  • מביט מהצד - מנוי (עדיין)  On 19 במאי 2010 at 12:42

    קוראי הארץ הותיקים – גם אם ביטלו את המנוי מטעמים פוליטיים ו/או כלכליים, ממשיכים לקרוא את העיתון באינטרנט (נעמה כרמי לדוגמה) – כמעט כל התכנים בעיתון המודפס מועלים לאתר.

    אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

    הנזק הכלכלי שולי – דמי המנוי מכסים בעיקר את הנייר, ההדפסה והשינוע. מי שממשיך לקרוא את העיתון באתר עוזר לו להתפרנס מפרסומת.

    את המשכורת של גדעון לוי, עמירה הס ובני ציפר, שוקן-זוטא משלם מהכיס הפרטי בעצם.
    אבא שלו פירנס את ש"י עגנון, והבן מפרנס את שלושת הנ"ל. איש איש וטעמו. אפשר לטעון שמדובר בחומץ בן יין, אבל זה מה שיש.

    כסף מספיק יש לשוקן הקטן מהעסקים שאבא הוריש לו (שהעיתון הוא רק חלק קטן בהם), מהשותפות עם הגרמנים, ומהדה-מרקר. חלק מההכנסות מגיעות מהגרסה האנגלית שיש לה קהל שבוי מסוג מסויים שרובו אינו ישראלי. יש להניח שחלק מהעמדות של העיתון משרתות את התפיסות ואת סדר-היום של קהל היעד הזה.

    החרמות מצד אחד לא יעילים ומצד שני מגבירים את ההילה של העיתון כ"צדיק בסדום".

    אז למה להמשיך לשלם מנוי, תשאלו? לא לשכוח שחוץ מהשלישיה והבעלים, העיתון מפרנס עוד הרבה אנשים ומשפחות שרובם הגדול אנשים נורמליים, עושים את העבודה ומוציאים מוצר סביר. הרי אם כולו היה "אזור הדמדומים" אף אחד לא היה קורא את העיתון הזה. אם יסגרו את העיתון לאן ילכו כל האנשים האלה? מה הם אשמים שהמעסיק שלהם ירד מהפסים, ושחלק מהקולגות חיים בעולם מדומיין?

    מה אשמה הבחורה מהמינויים שחוטפת את כל הקקה על הראש בתמורה לשכר מינימום, בזמן שהבוס שלה סועד בחברת שועי עולם?

    נראה אותכם מחרימים את שוקן-קטינא בעצמו. אם כבר חרם, אז ממוקד. חרם במובן היהודי המסורתי. שלא יבוא בקהל. שהיחידים שיהיו מוכנים לבוא אתו במגע חברתי יהיו מהסוג שלו.

    יש להניח שגם זה לא ירפא את הנגע, אבל זה יהיה הרבה יותר "צודק".

    (במאמר מוסגר – עקיבא אלדר הרבה יותר מרתיח מעמירה הס. היא מדווחת כפלסטינית, ובדיווחים שלה יש גם אמינות, גם עניין וגם תועלת. אלדר לעומת זאת הוא נזק אמיתי. מין עוילם גוילם שבא לתקן ונמצא מקלקל. נוסע דוך למטרה, ולא מעניין אותו אם בדרך יש סלע, חומה או תהום. הקמפיינים התעמולתיים חסרי הבושה בעמודי החדשות הרבה יותר מדאיגים ממאמרי המערכת התמהוניים בעמוד הדעות).

  • מוטי סגרון  On 19 במאי 2010 at 14:24

    כמה דברים על השמאל הרדיקלי כדוגמת עקיבה אלדר ושאר כותבים מהעיתון "הארס". יהודה שנהב (מהשמאל הכי רדיקלי) אינו מאמין שמדובר בשגיאה בקריאת המפה ותו לא; הפנטזיה הפוליטית העומדת ביסוד "פרדיגמת 67'" נועדה לשרת מגזר מסוים, הנהנה – או נהנה בעבר הלא-רחוק – ממעמד הגמוני בחברה הישראלית. המגזר הזה, הוא כותב, מורכב מ"מעמד הביניים הליברלי ורוב אינדיבידואלי דומם של פרופסיונלים: טכנוקרטים, עובדים של השירות הציבורי, פרקליטות המדינה, אנשי אקדמיה במדעי החברה והרוח, אנשי משרד החוץ, גנרלים בדימוס ועיתונאים – רוב מצביעי קדימה, עבודה ומרצ". האליטה הבורגנית הישראלית מעוניינת לשמר בכל מחיר את "השליטה הקולוניאלית היהודית במרחב בין הים לירדן", תוך הנצחת הפערים המעמדיים, הלאומיים והמגדריים שעליהם נשען כוחה. גם תביעתה לפירוק מפעל ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון אינה אלא ניסיון נואל לזיכוך המצפון באמצעות טקס קולקטיבי של גירוש שדים, הטופל את כל עוולות הכיבוש על המתנחלים ה"רעים".

  • גולדבלט משה  On 19 במאי 2010 at 14:25

    מכל הנימוקים -פרנסת העובדים היה האחד שעמו התחבטתי אבל הגעתי למסקנה שמעריב בסכנה וגם שם יש עובדים שעלולים לאבד את פרנסתם וניתן לרכוש מנוי על מעריב.

    מה שמתסכל הוא שחרם שמגנים בשם חופש הביטוי הוא ביטוי אמיתי לחופש הביטוי הצרכני. בכל הנוגע לעיתון כמו הארץ ואחרים לנו לצרכנים אין שום אפשרות כמע לכתוב בו מלבד במדור מכתבים למערכת שמפרסם על בסיס סלקטיבי ותוך עריכת של הכתוב. אם תרצו לראות כיצד באמת פועל חופש הביטוי-לכו לאתר news1 של יוןאב יצחק -זה יכול לעבוד לא רע. שמאלנים מדופלמים כותבים לצד אנשי ימין מובהקים ודתיים ואין צנזורה למרות שלכותבים העקריים יש כיוון שלהם.

  • אזרח.  On 19 במאי 2010 at 18:25

    מר סגרון,אם כבר מדברים על הבהרות,לאחר שהבהרתי לך שהרבה מהדברים שכתבת באתרך אינם מדוייקים,שהוצאו מהקשרם והם בבחינת עלילה נגד חומסקי/צ'ומסקי,אשמח אם תואיל לתקן את מה שכתבת.גם בנושא ברק ואוסלו אוכל להבהיר לך כמה דברים העומדים בניגוד למנטרות הידועות שאתה כתבת,אבל אין זה המקום כאן.בהזדמנות אחרת.עד אז,אנא תקן את המידע השגוי שהבאת באתרך.
    תודה.

  • מביט מהצד  On 19 במאי 2010 at 19:08

    אבל משה, אתה לא באמת מתכוון להפסיק לקרוא את הארץ, אלא רק להפסיק לשלם דמי מנוי, נכון? זאת אומרת אתה מתכוון להמשיך לצרוך את הרעל, רק בלי לשלם "מס ישיר" – כי את המס העקיף אתה משלם ברגע שנכנסת לאתר. לא נראה לך שזו מחווה ריקה?

    לעניין חופש הביטוי – למרות העמדה הפוליטית המאוד ברורה שלו והתפיסה שלו את מהות ותפקיד העיתונות (זה עיתון שרוצה ליצר חדשות ולהשפיע על המציאות, לא רק לדווח עליהן), הארץ מעניק במה גם לכותבים שאינם חברי החזית לשחרור פלסטין (ברוח, למצער, אם לא ממש בדם). ימין "קשה" נמצא בצמצום אמנם (ישראל הראל, לדוגמא), אבל יש לא מעט כותבים מהמרכז והשמאל הציוני.

    ההשוואה עם חדשות מחלקה ראשונה לא במקום, כי האחרון הוקם מראש כאתר אינטרנט כמעט "בלוגי" ולא כעיתון במובן הישן.

    הארץ נמצא באותה קטגוריה עם ידיעות אחרונות ומעריב, כשמעריב תמיד היה הסמן ה"קונסרבטיבי", הארץ הסמן ה"ליבראלי", וידיעות במקום טוב באמצע.

    נראה לי שהכעס כלפי הארץ בא ממקום מאוד "משפחתי".

    פעם היה לנו בית פוליטי משמעותי שקראו לו "מרצ" ועיתון לאנשים שחושבים שהם לא אספסוף נמוך מצח ונגוע צהבת.

    הבית התפרק ונעלם – אמא התחברה עם ערבים לאומנים בחד"ש ובל"ד ואבא עבר ארי-שביטיזציה והצטרף לשבט של שימפנזים. לא ברור איזה מהתהליכים יותר מגעיל ממשנהו. הארץ שלנו הפך ל"אל-ארד", ואנחנו נשארנו יתומים להלכה, חסרי בית וחסרי קול.

    האליטות הישנות בוכות ש"גנבו להן את המדינה" ואנחנו בוכים ש"גנבו לנו את העיתון".

    עיתון הארץ זה רק סימפטום. רוח רעה עכרה את המקום, ולכאורה נותרו לנו רק שתי אלטרנטיבות: להנהן בחוסר אונים לנוכח מנענעי גדרות אנרכיסטים בלומי שכל, או לתת גיבוי בחוסר מעש לפורעי גבעות טרופי דעת ומפולבלי עין.

    מזל שיש עלה ירוק, או עלה קירח, או משהו כזה…

  • אזרח.  On 19 במאי 2010 at 19:40

    מביט,יש את ישראל היום.
    והוא בחינם.

  • מביט מהצד  On 20 במאי 2010 at 5:06

    אזרח.

    פיספסת את הנקודה. גם הארץ בחינם. וגם מעריב, שאליו משה גולדבלט שוקל להעביר את המנוי.

    אם אדם בוחר לשלם עבור מוצר שהוא יכול לקבל בלי כסף, יש בזה אמירה. אם אדם בוחר לשלם עבור מוצר שמביא לו את הסעיף לעתים מזומנות, יש בזה אמירה חזקה עוד יותר.

    אבל יש להניח שלהסביר את הסיבות לאנשים עם תפיסת עולם חד ממדית כמוך זה כמו לשיר אופרה לחירש מלידה. בזבוז זמן מוחלט.

    למה לא תלך לשחק עם שאר ילדי הגנון ב"העתק/הדבק" והפרחת ז'ארגון פסאודו-אינטלקטואלי מבית המדרש המרקסיסטי? יותר מתאים למגבלות שלך מנסיון לנהל שיחה בוגרת.

  • גולדבלט משה  On 20 במאי 2010 at 7:14

    למביט מהצד-
    א. נא לא לגלוש לעלבונות אישיים=כוונתי לתגובתך לאזרח.

    ב. באשר למחוות ריקות-זה מזכיר לי קטע ממלחמה ואהבה של וודי אלן שם אומרת סוניה[דיאן קיטון] שמין ללא אהבה זו חוויה ריקנית וודי אלן אומר לה נכון אבל מבין החוויות הריקניות זו אחת הטובות שיש-בל נזלזל בהנאה שמסבה מחווה ריקה.

    אני מסכים שיש הבדל היסטורי בין עיתון לאתר אינטרנט-אבל שום דבר לא מונע מאתרי האינטרנט של העיתונים להיות פתוחים יותר.ייתכן שבמתכונתם העכשווית העיתונים הישנים צפויים לחידלון.

    נא שים לב-אני לא תוקף את רכישת הארץ על מאמר של כותב זה או אחר אלא על עמדת העיתון המתבטאת במונח עמדת המערכת-שאיני יודע מי הכותבים בה. על מאמר של כותב-אני מגיב באופן פרטני-אבל בידיעה שזו אינה בהכרח דעת העיתון.

    באשר לרקע המשפחתי של הביקורת-אני לא בא באופן אישי מהשכבה החברתית שקראה הארץ. נוף ילדותי היה "דבר". נכון שהזרם הציוני המרכזי,זה שבא מתנועת העבודה ומאמין במדינת רווחה, בחתירה לשלום עם ובדגש על ביטחון -הפך לזרם שולי -קצת אנכרוניסטי מבחינה תדמיתית-אולי יחול שינוי פעם.

  • מביט מהצד  On 21 במאי 2010 at 10:31

    נוף הילדות שלי היה דווקא ידיעות אחרונות.

    הבית הפוליטי של ההורים שלך הוא לא בהכרח הבית הפוליטי שלך.
    והשאלה לא איזה עיתון קנו ההורים שלך אלא איזה עיתון בחרת אתה לקנות בכספך.

    והשאלה היא באמת למה לשלם על מה שאפשר לקבל בחינם. העובדה שכל תכני הארץ נמצאים בחינם ברשת הופכת את המנוי לכמעט תרומה.

    למה לתמוך בהמשך קיומו של העיתון הזה, למרות מאמר המערכת?
    אולי דווקא *בגלל* מאמר המערכת.

    גם מי שמרגיש "בקונצנזוס" אסור לו להרדם או לנוח.

    הפרובוקציה של הארץ מאתגרת דווקא את מי שלא מסכים עם מאמר המערכת. האתגר הזה מאפשר לבדוק את העמדות שלך באופן קבוע, לבקר את תפיסת המציאות שלך מול תפיסת מציאות אחרת, להתקיל את האמונות שלך עם רעיונות חדשים (נגיד), ובכלל לתקשר עם משהו שהוא לא "אתה".

    מי שמתקשר רק עם עצמו ועם חבריו לדעה מסתכן בשקיעה בהוויה סוליפסיסטית כמעט. כמו דג זהב ששט במעגלים נצחיים בתוך צינצנת ומאמין שאם הקירות שקופים, הוא חי בעולם.

    בעניין האזרח. – זה לא עלבון אישי, אלא קבוצתי. לפעמים נדמה שמסתובבים ברשת להקת רובוטים חסרי מוח שכל תכליתם העתקה והדבקה של טקסטים לא קשורים, ובלבד שנמצאות בהן מילות המפתח קולוניאליזם, אימפריאליזם, אפרטהייד, פאשיזם. המהדרין אף נוקבים בשמות המפורשים פוקו, דרידה, בודריאר ופאנון, משל היו אותיות אה"וי, או למצער קללה משתקת מהלכסיקון של הארי פוטר.

    באמת כבר נמאס ממי שאינם מסוגלים לנסח מחשבה עצמאית, וכתחליף מדביקים פסקי הלכה באורך מלא של "גדולי הדור" של העדה החרדית-רדיקאלית.

    מי שמעוניין לקרוא את הגיגיו העמוקים מני חקר של חומסקי, אינו נזקק לשרותיו הטובים של אזרח. אם הצלחנו להגיע לבלוג של משה גולדבלט בכוחות עצמנו, נצליח לאתר גם את חומסקי. באחריות.

  • עידו לם  On 21 במאי 2010 at 16:19

    מביט מהצד כול הכבוד, האזרח הוא באמת נודניק משעמם ומאוס.

    • איל אחר  On 22 במאי 2010 at 9:21

      הוא עדיין מוסר תוכן יותר משמעותי מאשר ההשתלחויות המכוערות שלך ושל עוד אחד שכחתי מה שמו.

  • תרצה  On 21 במאי 2010 at 16:39

    משה, משעשע ביותר לקרא את התגובות לרשומה שלך. במיוחד את התגובות הציניות-פואטיות של "מביט מהצד" מעניין מי האיש/ה?
    אני מנויה של הארץ, לא בגלל הדעות אלא בגלל תכנים שאינם מופיעים בשום מקום אחר אלא רק בהארץ. כגון סקירות, תחקירים וכיצ"ב. וגם לא איכפת לי לשלם עבור העיתון ולקרא את מאמרי המערכת. האלטרנטיבה של קריאה באינטרנט אמנם לא עולה כסף אבל הגרסה של העיתון המודפס מהבוקר מופיעה רק בסוף היום (אני מקבלת עדכונים לדוא"ל).
    תודה, תרצה.

  • קורא  On 21 במאי 2010 at 18:11

    משה שלום
    באשר לעלבונות 99% ממכה שכותב אזרח זה עלבון לשכל הישר. למשל, שהרווארד אינה מחרימה את ישראל בגלל צומסקי. הוא גם כנראה מאמין שבגלל צומסקי השמש זורחת בבוקר. מקדש החוכמה בבוסטון המכוסה קיסוס לא מחרים את ישראל בגלל יהודים מכל הסוגים והצבעים שיודעים, מה שכבר קורה בכמה אוניברסיטאות בארה"ב, שאת ישראל מחרימים אבל הילדים שלהם שם חוטפים יריקות וגם מכות ואם לא יקפידו זה יגיע להרווארד. אלו לוחצים את האוניברסיטה וזו התוצאה. גם יתר הפליטות של אזרח מעליבות את השכל. הוא כמו דומיו מאמין, לפי מה שהוא כותב, שהיהודים ורק היהודים מניעים את העולם. למשל שלא רק שמוחמד גנב את דתו מהיהודים שיצרו אותה ושגם קודם יצרו את הנצרות אלא ישראל יצרה את החמאס, החיזבאללה, אחמניצ'אד והכל.
    לדיון על "הארץ" אם באונברסיטאות מדעי הרוח בישראל היו באמת לומדים, מלמדים וחוקרים היה מישהו חוקר את ההבדלים בנדפס ב"הארץ" המופיע ברשת בעברית ואנגלית, אפשר לעשות מזה יופי של פרסום במניפולציות. יש אומרים שאולי מי שהיה מגיש תרגומים כאלו לבית משפט היה עשוי להסתבך קשות בזיופים וסילופים.
    בכלל "הארץ". הנה היום לא רחוק ממני ומבעל הבלוג ערבייה מסוממת נטולת רשיון נהיגה רצחה שתי נשים בעזרת מכונית. "הארץ" נתן את שמות הנרצחות אבל השמיט כל זיהוי של הנהגת מה שלא עשו עיתונים אחרים. המתועב בכל העסק היא העובדה הידועה לכל נהג בדרום ובצפון וגם במזרח השרון שנהגי המגזר באמת עברו כל גבול, ייתכן שיש החושב שצריך להרוג יהודים אבל אלו הורגים בעזרת כלי רכב אחד את השני. ה"מתועב" הוא כי ההתעלמות עושה למעשה עוול למגזר ותשאלו פלשתיני שעובד אתכם מה הוא חושב על העסק.

  • איל בית-בד  On 26 במאי 2010 at 4:44

    לגבי האזרח.: מדובר באפס אידיוט ומתוסכל שהריגוש היחיד בחייו הוא להציף אתרי אינטרנט

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s