ביצי חופש וילדות נשכחת


ילדותי עברה עלי  במושב כפר חיים שבעמק חפר. אבי נפטר בהיותי בן שלוש ומשק חקלאי לא היה לנו, אבל ביליתי את ימי במשק משפחת השכנים הסמוך לביתי. ילדותי במושב הייתה בתקופת המשק המעורב שסיפקה חוויות כפר אותן לא חוו ילדי הקיבוצים ואף לא ילדי המושבים בתקופות מאוחרות בהן כל משק התמחה בענף מסוים. במשק המעורב היו לול ורפת והשדות בהן גודל הירק או הסלק, או התירס, למאכל הפרות [הן לא נשלחו למרעה] פרדסים ומטעי אבוקדו וירקות. במשקם של שניים מחברי לכיתה שהתגוררו במושב שכן,גידלו כבשי מרינו. בתקופה אחרת גידלו תות שדה והייתה תקופה שהפלפל היה להיט.

אחד מתפקידיי כילד היה לאסוף ביצים מהלול. כלובי הסוללה טרם הובאו והתרנגולות חיו בלהקה בלול אחד והיה להן שטח מרווח יחסית להתהלך בו. הביציים נאספו בעקר מתאי ההטלה והיה עליך לעתים להיאבק בתרנגולת שסירבה לזוז מדגירתה. חלק מהביצים היה מלוכלך בדרך הטבע ועל כן היה צורך לנקות אותן. זו הייתה אחת העבודות האחרונות של היום שהתבצעה סמוך לחליבת הערב. סופו של היום היה  בדרך כלל בהבאת כדי החלב למחלבה,אלא אם כן היו מלאכות שנועדו לשעות הערב ממש, כמו משלוח עופות לשחיטה או "פתיחת קווים" בשדה להשקיית הלילה.
 
מי שנוסע במושבי העובדים הוותיקים יגלה לעתים קרובת פריט קישוט מקורי והוא מקצצת הירק בה השתמשו על מנת לקצץ ירק  לתרנגולות [רגלית הגינה חביבה עליהן במיוחד] . אנחנו לא קראנו לביצים ביצי חופש ולמען האמת בני המושבים אכלו בעקר ביצים סדוקות – כאלו שלא ניתן היה לשווק. הן עלו פרוטות ולעתים לא עלו בכלל.
 
שנים רבות לאחר מכן סיפרו לי שניתן לחלות במחלות קשות עקב אכילתן, כמו ששתיית חלב לא מפוסטר עלולה לסכן את הבריאות. לי מכל מקום לא היסבה אכילת הביצים הסדוקות, או שתיית חלב לא מפוסטר נזק בריאותי. גם השיטות המגוונות שהיו נהוגות לשחיטת התרנגולות, או מליקת ראשיהן, לא הותירו בי נזק נפשי מיוחד. לעומת זאת  ההלם הראשוני שנגרם לי עקב שחיטת פרה זכור היטב. בדרך כלל פרות לא נשחטו במושב, אבל כאשר חלתה פרה היה צורך לנקוט בפעולה מהירה בטרם יופיע הווטרינר והשוחט דווקא נטה לשתף פעולה.
 
כשהחלו לגדל עופות בכלובי הסוללה, ראו בכך כל החקלאים קידמה. איסוף הביצים יהיה מהיר יותר, לא יהיה צורך לנקותן, האכלת העופות תהיה  מהירה יותר וכך גם המשלוח למסען האחרון. כך נעלמו חיש קל הלולים הנושנים ולבסוף חדלו רוב המשקים בשרון לגדל עופות והייצור הועבר בעקרו למושבי ההר –בגליל ובפרוזדור. היום מדברים על רפורמה מקיפה במסגרתה יוצאו הלולים מהמשקים ויועברו לשטחים מיוחדים בהם יוקמו לולי ענק ואני לא מניח שהכוונה ללולי חופש. הלולים הנושנים יוסבו לצימרים מפנקים וכל יוכל עם ישראל ליהנות בחופשה בכפר ללא ריח הזבל וניחוח החציר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s