מכף רגל ועד ראש אני לא סובל אותה


שמעתי פעם סיפור יהודי נחמד ומאחר וחלפו די הרבה שנים מאז ששמעתי הנני להביאו בעיבוד חופשי לגמרי שלי – המסר דומה

שדכן פוגש בחור יהודי כשר – רווק מבוקש ומספר לו בשמחה שמצא עבורו שידוך מושלם. בתו היפיפייה והמשכילה של גביר העיירה – מהמשפחה העשירה והמיוחסת ביותר.

תראה אומר הבחור העסק לא כל כך נראה לי

למה מקשה השדכן

קולה קצת גבוה וצורם

אבל אילו דברי חוכמה היא משמיעה מגיב השדכן

אפה סולד מעט

אבל איזה שיער ואיזו גזרה מתלהב השדכן

היא צוחקת בקל רם

אבל איזה חיוך מקסים מזדעק השדכן

תראה אומר הבחור תודה על המאמץ אבל מכף רגל ועד ראש אני פשוט לא סובל אותה !

טוב אומר השדכן אם המצב כל כך חמור אני מוותר לך.

אני מניח שכך חש הציבור כיום כלפי ארגוני זכויות האדם ועיתונאים המבקשים לחשוף את עוולות צה"ל וכיו"ב . הציבור יכול להכיר מפה ועד להודעה חדשה בכל מעלותיהם וסגולותיהם וחשיבותם וכך הלאה, אבל מכף רגל עד ראש הוא פשוט לא סובל אותם, כי הוא הרבה יותר חכם מאלו שמנסים לפרש אותו ולתת לו ציונים במחויבות דמוקרטית.

מהרגע שהציבור הבין מהי המוטיבציה האמיתית של ארגוני הזכויות ופעיליהם וקלט שכבר מזמן אין אנו עוסקים בפעילות תמימה ובמחאה אמיתית למען זכויות האדם, אלא בארגונים הממומנים בעקר על ידי גורמי חוץ, למטרות עוינות ומוגדרות, שיש להם אג'נדה פוליטית ,ושפעיליהם נגועים בשנאה מובהקת למדינה ולאינטרסים החיוניים שלה. עקב הכרה זו החל הציבור להתייחס לארגונים אלו כאל ארגונים עוינים והגיב בהתאם ובכך הוא פועל מתוך אינסטינקט בריא של מי שמבין מיהו אויב ומיהו אוהב, מי המבקר מתוך שחשוב לו לתקן פגמים בצבא ובמדינה ומי מונע ממניעים שונים לגמרי. מדובר בראש ובראשונה במשבר אמון.

התפכחות כזו חלה אצלי באופן אישי בזמן מבצע חומת מגן בו איבדתי את האמון בארגוני זכויות אדם ובדגש על האגודה לזכויות האזרח – אצל רוב הציבור מבצע עופרת יצוקה היווה טריגר לשינוי יחס מובהק כלפי ארגוני הזכויות וניתן בהחלט לומר שמכף רגל ועד ראש הוא ממש לא סובל אותם ובצדק.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • nachum  ביום 29 באפריל 2010 בשעה 11:29

    after munich 1972 there was something like this in germany.people didnt like the palestin case.slowly the opinions changed and in 1982 there were many that were for the palestin case and against you know who.here willl be the same the dislike will be a big love

  • איתי  ביום 29 באפריל 2010 בשעה 13:52

    ויש כאלו שאצלם תהליך ההתפכחות הפוך. אנשים שפחות ופחות מאמינים וסומכים על רשויות ומוסדות רשמיים- ככל שנחשפים מקרים שבהם דובר צה"ל נמצא "לא מדייק"; מקרים שבהם נחשפות התנהגויות לא ראויות של פקידים, נבחרים, קצינים וחיילים; מקרים של אטימות ואפליה כלפי אזרחים ואחרים; מקרים שבהם מלבים את מדורת השבט כדי להתחמם בצילה.
    אותם "ארגוני זכויות אדם" (שם מכובד שבקרוב כנראה ייהפך לכינוי גנאי ממש כמו "יפי נפש") הם התגובה הבריאה של ייצור נוגדנים, של סקפטיות וביקורתיות. דחיקתם למשבצת האויב ותוקעי הסכין היא-היא שאינה הגונה ואינה מידתית. אין בהם שנאה, אלא דווקא אהבה ואכפתיות (תמיד טעות להכליל, מן הסתם אולי יש גם ספורים כאלה).
    צר לי, משה, שאתה נסחף לכך. "איש באמונתו יחיה" ויפעל- ואמונת רובם אמיתית, גם אם אינה מקובלת עליך.

  • avivsky  ביום 29 באפריל 2010 בשעה 13:56

    משה,
    אתה במיטבך כשאתה מכניס נימה אישית לכתיבה שלך, כמו ברשימה הזו. זה נשמע אמין וגם חושף את הפגיעות שלך.
    לעצם העניין – בבחירת בני זוג ראוי ללכת עם הלב אבל תגובה רגשית בסגנון "אני לא סובל אותם" היא לא הדבר הכי חכם בשדה הפוליטי. אפשר לבקר ארגונים גם בלי לייחס להם כוונות בגידה.
    אין דבר קל מלהאשים את היריב בחוסר פטריוטיות. היום אנחנו רואים איך נתניהו שבמשך שנים פמפם "הוא יחלק את ירושלים" כלפי כל מיני יריבים מואשם בדיוק בכך על ידי פייגלין.
    בגידה כמו גם אהבת מולדת הם דברים רציניים מכדי לנפנף בהם בכזו קלות דעת כפי שאתה עושה.

    אביב

  • גולדבלט משה  ביום 29 באפריל 2010 בשעה 14:42

    מילה בגידה לא נזכרה אצלי בכלל. דיברתי על מוטיבציות עוינות ואם אתה רוצה הוכחה לך לדוגמא לליזי שגיא מבצלם. לך בדוק מהם מקורות המימון של שוברים שתיקה ועוד.אני בכלל לא מדבר על הקרן החדשה אני מדבר על מימון ממשלות זרות.

    אני גם מודע מאד לקבוצת ההתייחסות החברית אליה מתייחסים הפעילים ולהלך הרוח שם. אני רואה איך פעם אחר פעם עוד לפני שנחקר משהו כבר מיחסים לצה"ל כל פשע מלחמה . משיהו בכלל טרח אחר כך לפרסם את התחקירים של צה"ל על עופרת יצוקה?

    אם הייתי רק עוסק בהבאת אסמכתאות חוששני שאצטרך לכתוב ספר ולא בא לי אבל ההבדל בין מי שרואה עצמו שייך ומבקר בבחינת נאמנים פצעי אוהב לחבורה הנוכחית הוא עצום.

    כן אני מודע לכך שבשטח ישנם פעילים תמימים כמו בכל ארררגון. אני מתנדב במסגרת לשכת עורכי הדין -אז מה זהו אומר שאני לא מודע לעומק הסיאוב והשחיתות בהנהגתה? יש פעמים רבות פער עצום בכל הארגונים הללו בין נותני הטון שהם גם הפיעלים בשכר לבין מתנדבים תמימים בשטח.

  • חנוך גיסר  ביום 29 באפריל 2010 בשעה 15:37

    מי בדיוק מממן ארגוני ימין שונים ועמותות פרובוקטיביות בירושלים?
    אם "מימון ע"י גורמי חוץ" נחשב לאי לגיטימי כביכול – אז מה לגבי ארווין מוסקוביץ ושות'?
    או שיהדותם של גורמי החוץ האלה "מכשירה" את הלגיטימיות שלהם לעומת גורמי חוץ ערלים?

  • גולדבלט משה  ביום 29 באפריל 2010 בשעה 16:29

    כל עוד לא מדובר במימון ממשלות זרות אין לי או לחוק בעיה

  • רני  ביום 29 באפריל 2010 בשעה 17:59

    יופי חנוך פנטסטי. אתה משתפר. עכשיו שהסכמת שדין שוברי שתיקה והועד הזה והאחר ובכלל הקרן שהיא אמריקאית לעיל ולעילה כמו מוסקוביץ ודינה כדין מוסקוביץ, מה שאני טוען מזמן. בוא נחליט
    אנחנו החושבים שראוי וצריך להשליך את אוכלי הנבילות, מחרחרי המלחמה והמתפרסים הללו ממות וסבל הרחק מישראל לעשות מעשה ביחד. כתוב לבלוג זה ואחפש דרך להתקשר עמך לפעולה משותפת.

  • תרצה  ביום 29 באפריל 2010 בשעה 18:02

    משה אתה ממש קלעת בול כשהתחלת בסיפור על השדכן ועל החתן שראה כל כך הרבה מומים באובייקט שהביאו אליו. אין היום צדיק בעירו אבל זו איננה סיבה להטיל דופי כל כך קיצוני בארגונים ששמו לעצמם מטרה לפעול למען זכויות האדם. הכעס שלך ברור אבל כדי שתהיה ביקורת בונה עליך לדייק קצת יותר ואולי המילה "בוגדים" לא הייתה באמת מכוונת אליהם.

  • avivsky  ביום 29 באפריל 2010 בשעה 18:10

    אתה יוצא נגד מי "שעוד לפני שנחקר משהו כבר מיחסים לצה"ל כל פשע מלחמה . משיהו בכלל טרח אחר כך לפרסם את התחקירים של צה"ל על עופרת יצוקה" אבל אתה בעצמך מטיח האשמות חריפות ולא מבוססות.
    שוברים שתיקה, לדוגמא, הוא ארגון שבמשך שנים פעל על טהרת מתנדבים ורק לאחרונה יש לו מימון. מדובר באנשים שהיו חיילים קרביים ונתנו את עצמם במקומות הכי בעייתיים. דווקא מתוך המסירות שלהם לעניין הציוני נפקחו עיניהם.
    אתה קורא עשות כמו זו שבשורה הבאה ומשה שיש לך להתלונן עליו זה "שפעיליהם נגועים בשנאה מובהקת למדינה "?
    שוטרת במג"ב מרחב התפר סיפרה אף היא על אלימות שרירותית נגד ילדים קטנים: "…תפסנו איזה ילד בן חמש… לא זוכרת על מה… נסענו להחזיר אותו לתוך השטחים או משהו… הרימו אותו, ככה 'כפכפו' אותו, פה שם, העלו אותו לג'יפ, והילד בוכה וזה, והשוטר שלידי ככה: 'מה, אל תבכה', מתחיל לצחוק אליו, ובסוף הילד ככה הביא איזה חיוך – וואו, פיצוץ לבטן. וואלה, זה פיצוץ שאני לא הייתי נותנת גם לבן אדם חזק. ילד, חמש, שבע גג. פיצי. פוצץ אותו. למה? 'אתה לא תצחק לי בפנים'".

  • avivsky  ביום 29 באפריל 2010 בשעה 18:11

    תיקון שגיאות הקלדה:
    אתה קורא עדות כמו זו שבשורה הבאה ומה שיש לך להתלונן עליו זה "שפעיליהם נגועים בשנאה מובהקת למדינה "?

  • גולדבלט משה  ביום 1 במאי 2010 בשעה 3:51

    כמי ששירת בצבא אני לא זקוק לאזכורים על התנהגות לא ראויה של חיילים,אלו קיימות, למרות ההוראות כמו שתאונות אימונים קורות למרות אינספםור נוהלים ופקודות. צבא בכלל זה מוסד שמועד לתקלות וחריגות מעצם טבעו. צה"ל עושה מאמץ עצום להתנהל על פי עקרונות מוסר הלחימה[ואין זה חשוב מבחינה מוסרית אם הם מעוגנים באמנה מחייבת או לא]וכאשר עוסקים בלחימה תמיד יהיו תקלות. כאשר חיילים נזעקים ומעידים על מעשים שלא ייעשו-אני בעדם ויש לחקור. כאשר מוקם ארגון מיוחד שזו תכליתו ולכך מוקצה מימונו על ידי גורמים זרים ,לרבות ממשלות זרות,ואותו ארגון אף מתאגד כחברה בע"מ לצורך קבלת המימון מאותן ממשלו זרות- אז יש כאן מי שמנצל באופן ציני חיילים תמימים.
    בכלל כאשרארגון הומנטירי מכל סוג מתמסד ומתחיל לשלם משכורות לפעילים ומקבל תרומות מגורמים מעוניינים לצורך קידום פעילות-הוא כבר חייב להיות חשוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s