ענת קם למאסר עולם

גם אם יחזרו פעילי השמאל אלף פעם על הטענה לקיום מניעים אידיאולוגיים מקלים מצידה של ענת קם טענה זו אינה רלוונטית בכלל. נגד קם לא הוגש כתב האישום בגלל שנים וחצי סיכומי פגישות בהם נידון כביכול מבצע "סיכול ממוקד". הכתבות בנושא זה פורסמו ולא בגללן המהומה דהיום. המהומה נגרמה כי הילדה החביבה צילמה[סרקה] כ2000 מסמכים ו700 מהם הם ברמה של סודי וסודי ביותר[היתר כנראה רק שמורים] ולאלו אין כל קשר נטען לנושא האידיאולוגי.

אגב קראתי שוב ושוב את המסמכים שפורסמו ואת התחקיר המפורסם בהארץ והדבר רק שכנע אותי שוב שאין טעם לשמוע לפרשנות משפטנים, או אלו שמתיימרים להבנה משפטית, בכל הנוגע לפרשנות פקודות מבצע צבאיות. המבצע בו דובר אינו מבצע של סיכול ממוקד אלא של מעצר בו ניתן היתר ליירוט [כן כן-חיסול ] של שניים שככול הנראה מסוכנתם הייתה ברורה.

השאלה שצריכה להישאל היא האם כאשר במקרה מזהים בברור שני פעילי גי'האד אסלאמי שידוע שהם חמושים צריך לבצע נוהל מעצר מסודר שעלול להסתיים מהר מאד בנפגעים אצלנו, או שיורים בלי לשאול שאלות. לטעמי במקרה כזה ההנחיה לירות קודם נכונה. בכל הכבוד לפרופסורים קרצ'מר את קרמניצר שינסו הם לעצור שני חמושים בתוך רכב הצפויים לירות בכל רגע בנוהל מסודר.

כך או כך אף אחד לא התרגש מהתחקיר ההוא והניסיון להסיט אליו היום את הדיון הוא ספין מובהק מבית מדרשו של "הארץ". אין גם טעם לדיון מרגש בשאלה עד כמה המרגלת הנאצלת הזאת צריכה להתעטף בארשת של השלמה עם גורלה ולקבל מה שהחוק מטיל על עבריינים אידיאולוגיים. גניבת 700 מסמכים סודיים ביותר, שאין להם דבר עם מחויבות אידיאולוגית, היא עבירה פלילית חמורה וכפי שהבהרתי בפוסט קודם הכוונה לפגוע בביטחון המדינה היא חלק בלתי נפרד מהמעשה-במיוחד כאשר עוסקים בגברת מאד מאד אינטליגנטית.

המימד האידיאולוגי היחיד הקיים כאן הוא יחס האיבה הבולט של פעילי שמאל קיצוני למדינה ולמוסדותיה ונכונות מלאה לשתף פעולה עם אויביה. יחס זה מוצא אינספור ביטויים וראינו חלק נכר מהם במבצע עופרת יצוקה. קיים כאן משהו פנימי חולני והרסני ברמה כזו הגורם לי לתהות אם נוכל בכלל לשרוד כמדינה דמוקרטית.

כן אני סבור שהגיע הזמן לעצור ובחריקת בלמים. ענת קם חייבת ללכת למאסר עולם. אורי לנדאו חייב אף הוא להישפט למאסר לשנים ארוכות מאד וכך יש למצות עד הסוף את הדין עם עיתון "הארץ" שמעמדו הוא של מסייע לעבירות פליליות חמורות ומשבש הליכי משפט וחקירה. אם לא נפעל ביד ברזל לא נצליח לעולם להתוות את הגבול בין המותר לאסור.

אני תמיד שב ונזכר בצרפת של שנות השלושים, מדינה שהמתחים החברתיים בתוכה והמאבקים הפוליטיים הביאו חלקים רבים לנטוש את מושגי הפטריוטיות הבסיסיים שהם בעצם הבסיס לסולידריות חברתית. מוטב היטלר מאשר ליאון בלום הסוציאליסט, גרס הימין הצרפתי השמרן והקפיטליסטי. הקומוניסטים התנגדו לכל מאבק בהיטלר כי סטלין לא הסכים ובכל היתר פגעה החתרנות הפנימית כך שלא נותרה בהם כל רוח לחימה בבוא הרגע המכריע וכפועל יוצא נגזרה עליהם תבוסה ומשטר וישי על כל עלילותיו. ריקבון פנימי יכול להבטיח תבוסה טוב יותר מכל גורם אחר- רק שאנחנו איננו צרפת ואצלנו תבוסה פירושה כליה.